עשרת מעברי ההרים הטובים ביותר לנהיגה ספורטיבית בהרי האלפים באירופה

רכס האלפים

הרי האלפים באירופה נוצרו בעקבות תנועות טקטוניות בכדור הארץ, בהן הלוח האפריקני לחץ מדרום על הלוח האירופאי מה שגרם להתרוממות רכס ענק ויפהפה. רכס הרי האלפים הוא הגבוה ביותר במרכז אירופה ובמערבה, הוא נמתח על פני קשת שאורכה כ-1000 ק"מ מהים התיכון בדרום צרפת ועד לקרבת העיר וינה באוסטריה. פסגות האלפים הגבוהות מכוסות בשלג תמידי ובעמקים שבינהן נוצרו קרחוני ענק. רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה בהם הריין, הדנובה, הפו והרון, מוצאם באלפים. בין פסגות מושלגות ונהרות ענק, יש באלפים גם אגמים רבים מהיפים ביותר שניתן לראות, המושכים אליהם תיירים רבים מכל העולם.

מעבר הרים PASS

מעבר הרים הוא נקודה בשטח המציינת במדוייק את מיקום המעבר בהר מצד אחד לצד השני. במונחים פשוטים של כבישים ונהיגה, מעבר הרים זוהי הנקודה שבה נגמרת העליה מהצד שהגענו אליה וממנה והלאה מתחילה הירידה לצד השני. אם נדייק עוד קצת ונכנס למציאות הטופוגרפית, דמיינו קו פרשת מים שנמתח לאורך רכס וחוצה את הפסגות ואת האוכפים שבינהם. מעבר ההרים הוא נקודה נמוכה ביחס לקו פרשת המים ובמקביל, זוהי הנקודה הגבוהה ביותר בדרך עצמה שזה הכביש עליו אנחנו נוסעים (אוכף בעברית או PASS באנגלית). המפגש בין שני אלו יחד מאפשרים מעבר קל באופן יחסי של הרכס. בהתאם למיקומו וגודלו של המעבר, תוכלו למצוא במקום מסעדות, בתי קפה, מלונות, חנויות שמוכרות מלא שטויות, רכבלים שיקחו אתכם לפסגות הגבוהות יותר ותחנות גבול שברוב המקרים אינן מאויישות.

השם של מעבר ההרים יכלול את שם ההר עליו הוא מטפס ולרוב תופיע לפניו המילה Pass באנגלית או Col בצרפתית. חוץ מהשם שלו, מעבר הרים מתייחס לא רק לנקודה עצמה, אלא לקטע הכביש שחוצה אותה ובדרך כלל מדובר בקטע כביש יפהפה, מפותל מאוד עם שינויי גובה קיצוניים ומהירים. הנוף ההררי מסביב לרוב מושלג, מרהיב בצורה יוצאת דופן ויש תחושה של נסיעה על גג העולם. בזמן שאנשים "רגילים" יעדיפו להימנע מנסיעה בכבישים ה"מסוכנים" האלו, אנחנו חובבי הנהיגה, נרצה לעבור לגור שם. אם לא לגור שם אז לפחות לבקר שם כמה שיותר וכדאי לזכור פרט חשוב, בשל הגובה הרב בהם נמצאים מעברי ההרים האלו, בחורף הם כנראה יהיו סגורים למעבר בעקבות כמויות השלג העצומות שנערמות שם. ככלל אצבע, אפשר לכוון לסוף אפריל ועד לתחילת נובמבר וגם אז נכונות לכם הפתעות שכן גם באמצע הקיץ יכול לרדת בלילה אחד 70 ס"מ של שלג שיחסמו לכם את הכביש ויאלצו אתכם לחשב מסלול מחדש.

עכשיו, אחרי שברור לכולנו מהו מעבר הרים ומה הם הרי האלפים, אפשר לדבר על מעברי ההרים באלפים. ללא ספק מדובר במקבץ קטעי הנהיגה הספורטיבית הגדול והמשובח ביותר בעולם כולו. ברור לי שתוך כדי קריאה, יעלו לכם בראש כל מיני מעברי הרים מצויינים נוספים - ספרו לי עליהם... סיכוי טוב שתזכרו גם בכבישים שאינם מעברי הרים ובכל זאת, הנהיגה בהם או אפילו רק הזכרון בנהיגה בהם, עושים לכם צמרמורות נעימות בכל הגוף, ספרו לי גם עליהם. בכל זאת, הפעם, בכתבה הזו, אציין את עשרת מעברי ההרים בהרי האלפים באירופה, שבאופן אישי, עשו לי את זה הכי חזק! חזק עד כדי כך שלמרות שברובם עברתי כבר פעמים רבות, לבד ועם קבוצות קטנות ובמגוון רכבי ספורט מהטובים ביותר שיש, אני תמיד רוצה לחזור ובכל פעם שאני שם, אני מרגיש כמו ילד שהגיע לפארק שעשועים ענק שנמצא באזור הכי יפה שיש, על גג העולם.

לפני שיוצאים לדרך ואני פונה כרגע למי שמחפש קודם כל (או אך ורק..) חוויות נהיגה מאתגרות (הנוף המדהים נמצא שם אם תרצו או לא), כדאי לדאוג לרכב מתאים, ספורטיבי, מהיר וחזק. רכב שיאחוז טוב את האספלט שלא תמיד נקרא לו משובח, רכב שידע לבלום טוב כשצריך ושיש לו מספיק כוח כדי לצאת מפניה חזק ומהר ומשם להאיץ ולהאיץ ואז להאיץ עוד קצת, עד לפניה הבאה ויש אינספור פניות, הרי לשם כך התכנסנו. בניגוד לאוטובאן שבו נלחץ את דוושת הגז עד הסוף ונחכה למהירות הסופית, פעולה שגם אמא של כל אחד מכם תוכל לעשות גם אם היא בדיוק חטפה שפעת, הכתבה הזו עוסקת בנהיגה במעברי הרים מפותלים, כאלה שאולי לא תטוסו עליהם ב-300 קמ"ש אבל תקחו פניה ב-50 קמ"ש כשאדם בריא ושפוי היה לוקח ב-15 קמ"ש, את העיקול שאותו בריא בנפשו יעשה ב-50 קמ"ש אתם תעשו במהירות הגבוהה פי 2 ויותר. התמרורים שבדרך יגרמו לכם מידי פעם לחשוב, שחבורה של נהגי ראלי או פורמולה 1, לא אפויים בעליל, ישבו בועדה שהמליצה על מיקומם כי גם בכביש צר ומפותל ללא שוליים ותהום עצומה מימין, תוכלו לחלוף על פני תמרור המורה על מהירות מותרת של 90 קמ"ש. חשוב מאוד שתנהגו כפי שאתם מסוגלים ותנו הרבה כבוד למשתתפי הדרך האחרים שעלולים להיות נהגים מהסוג שלכם בדיוק. פניה עיוורת היא פניה שנזהרים ממנה. תאמינו לי, בהמשך הדרך יש עוד 1000 כמוה.

אז בואו נתחיל.

אוסטריה - Grosglockner

הגרוסגלוקנר הוא ההר הגבוה ביותר באוסטריה בכלל וברכס ה-Hohe Tauern אליו הוא שייך בפרט ופסגתו מגיעה ל- 3798 מטר. לא לחינם שמו הנוסף הוא הכביש האלפיני הגבוה של גרוסגלוקנר, הוא נחשב לכביש מספר אחד באוסטריה ולאחד הטובים בעולם. הוא מתחיל על כביש 107 בעיירה Ferleiten מהצד הצפוני ומסתיים על אותו הכביש בעיירה קטנה ומקסימה בשם Heiligenblut.
שיא גובה המעבר הוא 2,504 מטר ואורכו 34.3 ק"מ של הנאה מוטורית מהטובות שיש.
הנוף הנשקף מכל עיקול שבו לא פחות ממדהים, עצום ועוצמתי וככזה, יש בו הרבה מרפסות נוף מדהימות המאפשרות עצירות בטוחות לנוסעים בו.
מעבר ההרים גרוסגלוקנר ארוך ומהיר, כזה המאפשר למי שיש לו את הכשרון ואת כלי הרכב המתאים חווית נהיגה ברמות הגבוהות ביותר, הוא מטפס בגובה במהירות מסחררת ויש בו כל עיקול שרק ניתן לחשוב עליו. כבונוס, מדובר בכביש אגרה לא זול (כ-36 אירו לרכב) וככזה, התנועה שבו דלילה מאוד באופן יחסי, מה שמאפשר למי שכבר נכנס, לטוס על פיסת האספלט המצויינת הזו בגובה נמוך - חלום של כביש...!!!
והערה קטנה לגבי תשלום האגרה - יעלה כמה שיעלה, זה לא הזמן ולא המקום לחסוך כי אתם חייבים לעלות עליו.
הערה קטנה מספר 2 - ניתן לעקוב באתר ולראות מהן שעות הפתיחה והסגירה שלו בכל יום ולזכור שהכניסה הכי מאוחרת אליו אפשרית עד 45 דקות לפני הסגירה.

איטליה - Passo Pordoi

על אחד הכבישים הטובים ביותר ברכס הדולומיטים המזרחי, ה- SS48, בין העיירות Canazei ו- Arabba ולאורך 21.8 ק"מ נמצא מעבר ההרים פורדוי. באופן אישי, הוא אהוב עליי במיוחד ותופס מקום בשלישייה המועדפת.. טוב נו, יש מצב למקום ראשון אבל לא נעים לי מכמה אחרים.. אני עוד מתכנן לחזור אליהם.
הטיפוס מכיוון Arabbe חד וכולל עשרות פניות רצופות ובינהן לגים קצרים וארוכים שבהם אפשר להאיץ חזק מאוד. מגוון העקומות שם הוא עצום ואיתן השינויים בגובה. יש פניות פרסה חזקות ורצופות ויש עקומות ארוכות שאפשר ממש לטוס בהן. בחלקים רבים הראות לפנים מצויינת כך שתוכלו לראות כשהכביש פנוי ומבלי שתשימו לב, כרית רגל ימין תדחוף את עצמה קדימה עד שלא יהיה עוד לאן לדחוף.
לאחר 9.1 ק"מ מגיעים לפסגה בגובה 2,239 מטר, המזכה אותו בתואר מעבר ההרים הגבוה ביותר בדולומיטים. תואר נוסף שהוא זוכה בו לעיתים קרובות הוא ה- Cima Coppi במסגרת מירוצי האופניים השנתיים Giro d'Italia, תואר שניתן להר הגבוה ביותר בכל המירוץ ולזה שמזכה בהכי הרבה נקודות את הרוכב המוביל, יותר מכל קטגוריה אחרת במירוץ כולו.
המעבר עצמו ענק, חניון עצום לרכבים, מסעדות, מלונות ובתי קפה. במזג אויר טוב המקום מהווה הילולת קיץ מוטורי אליו מגיעים מועדוני רכב עם כמה גלגלים שתרצו, מרחבי אירופה כולה. שיירות של פורשה, פרארי, סיטרואן, פיאט, מיני, חיפושית, טרנספורטר וספה ומה לא.. כולם שם וכולם נורא נורא שמחים. יש גם רכבל חדיש שיקח אתכם לפסגת ההר ולגובה 2,950 מטר בעליה תלולה מאוד ובמהירות. בזמן הטיפוס תגלו את כל הנוף מסביב שהוא מהיפים ביותר שניתן למצוא באלפים ומבחינתי, בעולם כולו. פסגת המרמולדה שהיא קרחון העד האחרון שנשאר כאן, נמצאת כ-6 ק"מ בקו אוירי מדרום מזרח וכשהראות טובה, רואים רכס אחרי רכס, עשרות ק"מ בינהם והתחושה היא שבאמת רואים עד סוף העולם.
חלקו השני של הפס, זה שיורד לכיוון Canazei, שונה מאוד מהראשון, הוא ארוך יותר (12.7 ק"מ), תלול יותר, איטי יותר וטכני יותר. תמיד יותר כיף לטפס בכבישים האלה, אם יש לך רכב מספיק חזק, תחושת ההאצה בעליות שכאלה שמרגישה כאילו מנצחת את הפיסיקה, היא שכרון חושים מוחלט, הברקסים ממושמעים הרבה יותר, כמוהם ההיגוי ושניהם יחד מוסיפים משמעותית לשליטה ברכב, לתחושת הבטחון ולקצוות שאפשר לדחוק מעט יותר, אבל מה לעשות שתמיד יש חלק אחד אותו עושים בירידה. אגלה לכם סוד, כבר היו לי קבוצות בטיולים, שויתרו על הבילוי המתוכנן בספא המפואר וארוחה במסעדת הגורמה של המלון בהמשך הערב, ולו רק כדי לעשות פאס כזה או אחר שוב. בפורדוי זה קרה הכי הרבה פעמים.

איטליה - Passo Giau

מעבר ההרים הזה יוצא מאחת מעיירות הסקי המפורסמות והיוקרתיות באירופה- Cortina d'Ampezzo ומביא אותנו לאחר 26.7 ק"מ על כביש SP638 לעיירה הקטנה Selva di Cadore. אם תרצו לבקר בקרחון ה- Marmolada אני ממליץ לכם לבחור בכביש הזה, מאחר והוא סוג של דרך צדדית הרבה פחות מוכרת, כך שלשמחתכם הרבה תמצאו שם הרבה פחות שותפים על הכביש. הדרך מקורטינה ד'אמפצו לנקודת המעבר מלטפת את קו פרשת המים והנוף הנשקף מכל עבר ולמרחק רב מהפנט, הלגים ארוכים ומאפשרים לנסוע במהירות גבוהה והתענוג שלכם יהיה בהתאם.
במעבר עצמו, בגובה של 2,236 מטר, יש בית קפה קטן ולידו חניון מלא במכוניות, אופנועים ואופניים, כולם לבושים בהתאם לצו האופנה בחליפות צבעוניות וכולם מתעניינים בכולם. צמוד לחניון יש אפילו כנסייה קטנה, הנוף מקסים וחבל שלא לעצור כאן לאיזה אספרסו איכותי.
המשך הדרך תלול וקצר יותר (10.1 ק"מ), עובר בעמק לאורך נהר שמידי פעם חוצים גשר מעליו, הרבה חלקים עם פניות עיוורות שדורשות מידה רבה של איפוק ואחריות (למי שלא הבין הכוונה היא לבוא לאט ולהיצמד לימין) ולעומתם, חלקים מפותלים אחרים עם שדה ראיה עצום בהם אפשר ללחוץ חזק.

איטליה - Passo Giovo / Jaufen Pass

מעיירת הספא העתיקה Merano, יוצא הכביש SS44 לכיוון צפון ולאורך עמק Passeier שהוא אחד היפים באיטליה. הכביש מלווה את נהר Passer ובדיוק בנקודה שבה הנהר לוקח לכיוון מערב, נמצאת העיירה היפהפיה St. Leonardo in Passeier, ממנה מתחיל קטע כביש לא פחות מהיסטרי שמושך אליו שיירות של מועדוני רכב, אופנועים ואופניים מכל העולם. חלקו הראשון עד לפסגה מטפס חזק ומהר בגובה, יש בו עשרות פיתולים ועקומות מכל הסוגים ובמקביל, הוא מאפשר נהיגה מהירה מאוד עם ראות מצויינת לרחוק. זהו ללא ספק אחד הפאסים שמאפשרים להוציא מהרכב שלכם את המקסימום ורמת העונג שלכם כנהגים תגיע לשיאים חדשים. ככל שמטפסים בגובה השלג נערם לצידי הכביש והנוף מטורף. כדי שתוכלו להנות ממנו כמו שצריך מפוזרות לאורכו מרפסות נוף שלא תרצו לעזוב. לאחר 19.4 ק"מ תגיעו לפסגה ולמעבר עצמו שיושב בגובה של 2,094 מטר ובו בית קפה וחניון קטן, ממנו תוכלו לצלם את הרכבים שלכם על רקע נוף של הרי ענק עם פסגות מושלגות שגם בזמן שתהיו שם, תתקשו להאמין שזה אמיתי.
הירידה לצידו השני של הפאס נמשכת לאורך 17.9 ק"מ, גם היא מפותלת מאוד אבל מעט פחות מהעליה ממנה הגעתם. האספלט בקטע הנהיגה הזה אינו מהאיכותיים ביותר שיש, שלא לומר גרוע, בחלקו הגדול הוא קרוב למצוק ובמבט הצידה יש תחושה שאתם אשכרה בטיסה. תענוג מאין כמוהו ובכל זאת קצת מפחיד, כזה הדורש מכם זהירות ותשומת לב מקסימלית לעבודת הרגליים על דוושות הגז והברקס, תוך תזמון מושלם עם עבודת ההגה. בתום 37.3 ק"מ של נהיגה מהמהנות ביותר שיש, תגיעו לסופו ולמרחק של כ-5 ק"מ מחציית הגבול לאוסטריה.

איטליה - Passo dello Stelvio

מה כבר לא נאמר על קטע הכביש הזה? בתכל'ס, בואו נסכים שמרגע שתוכנית הרכב האהובה והפופולרית בעולם, Top Gear, הכתירה אותו כהכביש המהנה ביותר בעולם לנהיגה, הוא מבחינתו כבר לא צריך להוכיח יותר שום דבר לאף אחד.

רק השם הזה, Passo dello Stelvio, מעביר צמרמורות אצל מיליוני אנשים ברחבי העולם. מעבר ההרים הזה עובר בשטח הפארק הלאומי סטלביו ומחזיק בתואר מעבר ההרים הגבוה ביותר באיטליה והחמישי בגובהו בשרשרת האלפים. שיא המעבר בגובה של 2,757 מטר נושק לגבול עם שוויץ ומכונה פסגת שלוש השפות בשל קרבתו למפגש הגבולות של אזורים דוברי השפות איטלקית, גרמנית ורומאנש.

הוא מתחיל בעיירה Bormio מדרום, השוכנת בגובה של 1,225 מטר ומטפס למעלה מקילומטר וחצי בגובה, תוך כדי 34 פניות פרסה ו- 21.3 ק"מ עד לפסגה. זווית הטיפוס נעה בין 7-15 מעלות והנוף שנפרש מכל כיוון פשוט מפואר. אין דברים כאלה ולא סתם כביטוי. כשמביטים דרומה ולמטה, הכביש נראה כמו נחש שלא נגמר והפרשי הגובה לעמק שלמטה עצומים. לא לחינם, גם ההר הזה זוכה בתכיפות בתואר Cima Coppi במירוצי האופניים השנתיים Giro d'Italia. פרט לכך, נערכים כאן אינספור אירועי ספורט ענקיים אחרים ואנחנו, שעושים את הדרך עם מכוניות ספורט, מעצם הנהיגה כאן, זוכים להרבה מאד נקודות מאלוהי המוטוריקה.
בפסגה למעלה כמעט תמיד יש אווירה של מסיבה ענקית. ים של נהגי מכוניות ספורט ואופנועים מגיעים לכאן מכל העולם וכולם אפופי תחושת ניצחון והגשמה עצמית, לא פחות. בין בתי הקפה וחנויות המזכרות, מפוזרים דוכני הנקניקיות המפורסמים, לצד כוס בירה קרה תוכלו לבחור בין נקניקיית בשר בקר, חזיר או צבי וכולם יבואו בלחמנייה מרובעת גדולה עם הרבה כרוב כבוש. סתם שתדעו שהצבי מנצח בגדול.
קטע הכביש שממשיך צפונה מפותל אפילו יותר ובו מפוזרות 48 פניות פרסה לאורך 18.2 ק"מ וברצף שלא יאמן. בחלק מהלגים בינהן אפשר להגיע למהירויות בלתי שפויות וחלק מהלגים האחרים כאילו נגמרים עוד לפני שהתחילו. קצב החלפת ההילוכים ועבודת ההגה מהיר מאוד ודורש ריכוז שיא ותכנון מוקפד קדימה לקראת הבלימות החזקות לפני כל פנייה.

שוויץ - Umbrail Pass

כולם מכירים את הסטלביו פאס ובצדק, אבל שלא בצדק מפספסים קטע נהיגה מצוין שנמצא ממש מעבר לפינה, ליתר דיוק, 3.4 ק"מ לכיוון מערב על קו הגבול בין איטליה לשוויץ, זהו ה- Umbrail Pass. הוא לא זוכה למלוא התהילה שמגיעה לו בדיוק כמו ששחקן כדורגל מצוין ככל שיהיה, ישחק לצד מסי או רונאלדו ואם הקטע שלכם זה כדורסל, אז לצידו של מייקל ג'ורדן.
הוא מתחיל על נקודת מעבר הגבול ועולה לכיוון צפון. שיא הגובה שלו ב- 2,501 מטר מה שמקנה לו את התואר מעבר ההרים הסלול הגבוה ביותר בשוויץ. הירידה לכיוון Santa Maria Val Mustair נמשכת לאורך 16.4 ק"מ והיא עמוסה בפיתולים רצופים שידרשו מכם רמת נהיגה גבוהה. ביניהם מפוזרים קטעים מהירים מאוד והחבילה כולה הופכת אותו לאחד הכבישים הטובים ביותר בהרי האלפים באירופה.

צרפת - Col de Turini

גם מעבר ההרים Col de Turini זכה להשתתף בתוכנית הרכב Top Gear כאחד הכבישים הטובים ביותר שיש, אבל הוא לא היה צריך אותם כדי להתפרסם בקרב ציבור חובבי הנהיגה בעולם, שכן כבר עשרות שנים שהוא מהווה חלק ממסלול הראלי של Monte Carlo. נכון יותר לומר שקטע הכביש הזה, הסטייג' במירוץ, נחשב ללב ליבו של קטע הנהיגה הטכני במירוץ הראלי כולו. עד לפני כמה שנים, הנהגים עשו אותו במהלך הלילה כשאלפי מעריצים באו לצפות במה שנקרא Night of the long knives והכוונה היתה לאלומות האור החזקות של המכוניות, שפילחו כמו סכינים את השמיים החשוכים.
המסלול מתחיל בעיירה הקטנה La Bollene Vesubie ומטפס למעלה למרחק של 11.9 ק"מ בכביש צר, שרובו סלול באיכות נמוכה וברצף מגוון של פניות צפופות בצורה מוגזמת. הפיתולים חדים ורבים מהם אינם מאפשרים לראות את המשך הדרך ואת התנועה שמגיעה מולכם. כיאה לאזור הזה של האלפים על גבול צרפת ואיטליה, הנוף עוצר נשימה במלוא מובן המילה.
בפסגה שנמצאת בגובה של 1,607 מטר יש סוג של צומת גדולה, ממנה יוצאים כמו זרועות תמנון 6-7 כבישים לכיוונים שונים, כמעט כולם אגב, נושאים את השם Col de Turini, כמה חניונים קטנים ובתי קפה, אחד מהם עמוס כולו, מבחוץ ועוד יותר מבפנים, באלפי שלטים קטנים, מדבקות, תמונות ושאר מיני חפצים המתעדים את ראלי מונטה קרלו לאורך עשרות שנים.
חלקו השני של הפאס מלווה ברובו את הנהר Bevera וחוצה מידי פעם פלגי מים על פני גשרי אבן יפים ועתיקים. הוא ארוך יותר וכעבור 24.8 ק"מ כל היופי הזה מגיע עד לעיירה Sospel. גם הוא עמוס פניות וצר מאוד, צד אחד קיר וצד שני תהום עמוקה ושני אלו יחד, צריכים להזכיר לכם שעם כל הכיף המטורף הזה, כדאי מאוד שלא תאבדו את הראש.

צרפת - Col de la Bonette

מהעיירה הצרפתית הקטנה Jausiers, שנמצאת בדרום האלפים הצרפתים, קרוב מאד לגבול עם איטליה, יוצא כביש יפהפה לכיוון דרום. קטע הכביש הזה מהווה חלק ממסלול מירוץ האופניים המפורסם בעולם, ה- Tour de France ופרט מעניין ששווה לדעת לגביו שהוא נכלל בקטגוריית הסוסים, Hors categorie. קטגוריה שבמונחים צרפתיים, באה לתאר קטע של טיפוס קשה עד כדי כך שהוא מעבר לכל קטגוריה. המונח המקורי שימש בעבר תיאור של דרך תלולה מאד בהרים, שלא ניתן היה לעבור בה עם מכונית אלא עם סוסים בלבד.

קל מאוד להבין את הסיפור הזה ברגע שמתחילים לנהוג על הכביש. הוא אמנם מתחיל בעדינות וחוצה כמה עיירות קטנות אבל מיד אחר כך נכנס לאזור הררי ועוצמתי, עם שינויי גובה תכופים תוך כדי עקומות ופיתולים מכל הסוגים ונוף משכר מסביב. לאחר 22.7 ק"מ תגיעו לפסגה ולגובה של 2,715 מטר והנה הרגע לומר "אהלן אהלן" למעבר ההרים Col de la Bonette.
במעבר עצמו אין כלום פרט לכביש עצמו, לנוף המטורף הנשקף עשרות ק"מ לכל עבר ולמפלצת על 4 גלגלים שהביאה אתכם עד הלום. באופן אישי, ככה אני אוהב את מעברי ההרים שלי וזאת כדי שלא אדרש לפזר את תשומת הלב שלי עם שום דבר נוסף.
את חלקו השני של הפאס עושים על כביש D64 שברובו הוא מהיר בצורה שלא תאמן. יש עיקולים בכביש אבל אפשר לראות קילומטרים קדימה אם מגיע רכב ממול וזה נותן ערימות של ביטחון ללחוץ חזק על דוושת הגז. בשלב מסוים, תוך כדי ירידה משמעותית בגובה, יש כמה פניות פרסה רצופות עד שהכביש מגיע למטה וממשיך לאורך נהר ה- Tin'ee. בתום 25 ק"מ מהפסגה, בעיירה קטנה אחרת העונה לשם Saint Etienne de Tinee, חוויית הנהיגה החזקה הזו תסתיים.

איטליה - Gardena Pass

קבוצת סלה היא חלק מהרי הדולומיטים בצפון איטליה או בשמה האיטלקי Gruppo del Sella. בחורף מסלולי הסקי הרבים מלאים בתיירים מכל העולם ובכל שנה נערך כאן מרתון סקי. הכביש המקיף אותה עובר בארבעה מעברי הרים שהצפוני בינהם הוא Gardena Pass. הוא מתחיל בעיירה Selva שבעמק Gardena על כביש SS242 שמהר מאוד מתחלף ל- SS243 ושם החגיגה תופסת תאוצה. שילוב מענג של עקומות מהירות ופיתולים חדים על אספלט משובח, שלאחר 11 ק"מ מהירים מאוד יביאו אתכם עד למעבר עצמו ולגובה של 2,133 מטר.
במעבר עצמו יש אכסניה עם מסעדה קטנה והנוף מסביב תחום במצוקים ענקיים הנישאים לגובה רב ונותנים תחושה של כתר עצום מסביב לאזור כולו. בתקופות האביב והסתיו כשהשלג מתחיל להיערם כאן, הכל נראה עוד יותר טוב.
חלקו השני של הפאס מפותל ומהנה לפחות כמו החלק הראשון. הוא ימשיך להוביל אתכם מזרחה לעמק Badia ובתום 9.3 ק"מ של אחיזת כביש מצויינת, לעיירה המקסימה Corvara.

שוויץ - San Bernardino Pass

מעבר סן ברנרדינו הוא מעבר הרים בהרי האלפים השוכן בקנטון Graubunden בדרום שוויץ ולאורכו עוברים קו פרשת המים האירופי וקו הגבול בין השפה האיטלקית והגרמנית. הוא מתחיל בעיירה Hinterrhein וכעבור קילומטר וחצי על כביש 13 האיכותי, הוא פוצח ברצף של סרפנטינות עם 16 פניות פרסה שמטפסות מהר מאוד בגובה ולאחריהן, המשך כביש המשלב בין עקומות מהירות לבין פניות חדות יותר. כעבור 9.2 ק"מ מגיעים למעבר עצמו בגובה של 2,065 מטר ונוף כמו שרואים רק בשוויץ.
במעבר יש אגם קטנטן, Moesola שמו ובמרכזו אי עוד יותר קטן. סביב האגם מפוזרים בכל פינה ספסלים, עליהם תוכלו לשבת ולנסות להבין למה לא נולדתם בשוויץ.
בהמשך הדרך הכביש עדיין סלול באספלט נהדר וזאת אף על פי שבמקביל אליו, נמצאת מנהרת סן ברנרדינו שהושלמה ב-1967. מאז תנועת הרכבים בפאס ירדה באופן משמעותי מאחר ואנשים "רגילים" מעדיפים לנסוע דרך המנהרה, עובדה שמשמחת את חולי ההגה כבר למעלה מחמישים שנה. כעבור 22.1 ק"מ של נהיגה מענגת, במהלכן הכביש המהיר ומנהרותיו יופיע מצד ימין ושמאל שלכם לסירוגין, תגיעו לעיירה Mesocco ולסוף קטע הדרך הנפלא הזה שפתוח עבורכם בחודשי הקיץ בלבד.