שטח 4X4 > יומני מסע בעולם > הודו

הרפתקאות מוטוריות בצפון הודו - מעברי ההרים הגבוהים בעולם

הרפתקה רודפת הרפתקה, שקיעות וחילוצים, פנצ׳רים וחוסר באוויר (וגם חוסר בחמצן לנשימה), שבילים סחופים ומעברי נחלים שוצפים אך מעל הכול - דבקות בתוכנית ומימושה בכול האמצעים, כשכול עיכוב או חסימה היו רק לטובה וסיבה לחוויה קבוצתית נוספת.
סיכום של מסע מיוחד, בנהיגה עצמית!, לחבל ארץ קשוח בו האדם טרם, אם בכלל, התגבר על הטבע העוצמתי והאדיר כך שההתמודדות עם האתגרים אינה כמובן מאליו! והקבוצה היא הדבר המשמעותי המאפשר הצלחה!

image

המטרה: מעברי ההרים הגבוהים של ההימאליה!

מסעות האופנועים בטיפוס על ''HIGHWAY הימאליה'' בשנה שעברה (קישור) רק עשו חשק לבצע את הדרך המיוחדת המטפסת למעברי ההרים הגבוהים בעולם עם כלי רכב.
במדינה בה רק המקומיים נוהגים , כשרוב כלי הרכב הינם משאיות, כשרכב שכור מגיע יחד עם נהג מקומי - האתגר של חציית אחת הדרכים הקשות והמסוכנות בעולם בנהיגה עצמית רק מעצים עצמו! עם זאת מדובר בחוויה מיוחדת במינה ובדרך שונה לחוות את צפון הודו - הכי קרוב שאפשר לנהג המקומי.
וכך לאחר מפגשי הכנה וסינון (שבעיקר הבריחו את רב המטיילים הפוטנציאלים), יצאנו לדרך מדלהי 15 ישראלים יחד עם מלווה הודי אחד, ב-7 כלי רכב מסוג טויוטה הינובה (דגם ייחודי להודו), בדרכנו צפונה בטיפוס ללב הרכס הענק של ההימאליה.

סרטון קצר מהמסע. צילם: גרא ויזר, ערך: בני דויטש

image

Great Himalayan Range

ה-Great Himalayan Range היא דרך ההרים הגבוהה בעולם, 492 ק''מ של כביש - אם אפשר לקרוא לאספלט המצולק והמלא בורות הזה כביש, בשילוב של שביל - שיש שיאמרו שזה בכלל שטח, עם קטעים של מפולות סלעים, שלג ונחלים שוצפים שמבתרים את השביל ומשאירים סלעים לרוחב הדרך. במפות, בשילוט ואפילו על הקבלות של אגרות מעבר הדרך (ויש הרבה מחסומים) רשום כי מדובר בדרך מהירה (HighWay) כשרובה כביש אגרה בתשלום! זו הדרך - כביש לאומי, המחברת את דלהי וצ'נדיגאר וערים רבות נוספות הנמצאות במישורים שלמרגלות ההימאליה עם העיירה מנאלי, הנמצאת במדינת הימאצ'ל פראדש לעיר לה שהיא בירת חבל לדאק שבלב רכס הרי ההימליה שבהודו. לאורכו של הכביש מספר מעברי הרים מוטורים שחלקם מעל 5,000 מטרים ולרוב מעל העננים. לאורכה של הדרך מעט מאוד אוכלוסיה, חלקם נוודים, רובם טיבטים - בודהיסטים ומעט ישובי קבע הנשארים במקומם גם בחודשי החורף הקפואים כשהדרך סגורה למעבר. מעט מסעפים לצד הדרך מובילים לכפרים קטנים או לאגמים בגבהים של מעל 4,000 מטרים. החשיבות הצבאית של הדרך, החיבור של צפון הודו ואזורי הסכסוך עם סין מצפון מזרח, ופקיסטאן מצפון מערב, היא הסיבה העקרית להשקעה של אלפי עובדים בתחזוקה סיזיפית (ללא סוף) של הכביש. עובדים אלו, החיים באוהל עם כל משפחתם לצד הדרך, מנסים לסלול את הדרך, להרחיבה, לתחזק את הגשרים, למנוע מפולת סלעים, לפנות סחף ולאפשר מעבר רציף במשך ארבעת חודשי הקיץ. רב העובדים עושים זאת בעבודת ידיים ועם כלים פשוטים - כמו פטיש ואת חפירה המחובר לחבל בו מושך מפעיל האת. העובדים, גברים ונשים, שוברים סלעים אדירים לחתיכות אבן קטנות המשמשות לביסוס הדרך והכנה לסלילה, שאולי תעשה ביום מן הימים, מזיזים סלעים ויוצקים בטונים לא מזויינים (כמעט ללא ברזל). אך הטבע בהימאליה חזק, עוצמתי וחסר רחמים! בן רגע הוא הורס ומחריב את עבודתם באמצעות מפולות סלעים, סחף של נחלים זורמים או שלג וקרח הגולשים אל הכביש ומפרקים אותו כלא היה!

image

רכס הרי ההימאליה

רכס ההרים הגבוה בעולם נישא לאורכם של 2,400 ק''מ מאפגניסטאן ופקסיטאן במערב מזרחה להודו עד נפאל כשמצפון טיבט וסין. שיאו של ההר בפסגת האוורסט - 8,848 מטרים - הפסגה הגבוהה בעולם! ועוד 14 פסגות שהן הגבוהות בעולם!!
הרכס האדיר ''משכן השלג'' (זה פירושו של האוורסט בסנסקריט) שפיסגותיו מושלגות כל השנה התחיל ל''טפס'' מעלה לפני כ-80 מליון שנה (הר ''צעיר'') בגלל (בזכות) התנגשות של תת-היבשת ההודית אשר נעה צפונה עם אירואסיה - גוש היבשת הגדול של חצי הכדור הצפוני, ויחד יצרו קימוט אדיר שעדיין פעיל ועוד נע כ-2 ס''מ צפונה ומעלה כ-חצי ס''מ מעלה כל שנה!
הרי ההימלאיה יוצרים מחסום גיאורגרפי ואקלימי בין תת היבשת ההודית (שם חם ולח מאוד בקיץ עד כדי מונסונים) לבין הרמה הטיבטית שהיא מדברית - אלפינית והריה צחיחים, למרות שהנחלים בה זורמים בשצף, העמקים ירוקים והפסגות לבנות משלג.

image

היום הראשון בהודו - מונסון אדיר ונהיגה מבולגנת צפונה

לילה קודם נחתנו בדלהי לאחר שטסנו אל-על למומביי ובטיסה פנימית לדלהי (לא הכי נוח אבל עדיין אין טיסות ישירות מהארץ לדלהי). הבוקר במלון נעים, אך בחוץ לח מאוד וגשם לפרקים - זו עונת המונסונים! לאחר ש''חתמנו'' על כלי הרכב - התחלנו לנוע בשיירה של 7 מכוניות, בנהיגה ישראלית בלב דלהי הסואנת! תענוג מרגש וגם מוצלח! הגשם התחזק, אך לא יכולנו לוותר על סיור ''קטן'' בלב דלהי - שער הודו המרשים, המיין באזר, מצודת רד- פורט וביקור בתוך המקדש של הסיקים, כולל ''ארוחה'' קטנה בבית התמחוי המקומי (התרומה שנתנו למדריך הסיור הייתה שווה). דלהי בשיא המונסונים מוצפת מים, עד לגובה הברכיים לפעמים, המטרייה לא ממש עוזרת - אבל חם וזו חוויה להירטב. חזרנו לכלי הרכב ולאחר שעה של פקקים יצאנו על כביש מספר 1 צפונה לעבר אמבלה ומשם עוד כשעה עד לצ'אנדיגאר, הנמצא כ-100 ק''מ ממרגלות הרי ההימלאיה. סה''כ כ-250 ק''מ צפונה על כביש טוב, בהגדרת ההודים, אך בפועל זו דרך של 4 שעות נהיגה. חלק מהאספלט אינו קיים, חלקו שביל מלא בורות עם אבנים ומים, עקיפות על השוליים מכל הצדדים, כיווני תנועה לא מוגדרים והצפצפה! היא היא אביזר הבטיחות החשוב ביותר (וגם היחיד כמעט שקיים בכלי הרכב).

image

הודו - תמונות מהיום הראשון

הודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשוןהודו - תמונות מהיום הראשון

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

היום השני לנהיגה בהודו - מטפסים על הרכס

100 ק''מ מפרידים בין המלון המפנק בצ'נדיגאר לבין תחילת הטיפוס על רכס הרי ההימאליה. שדות אורז מוצפים במים, ''מוסכי מדרכה'', בניינים גבוהים לצד אוהלים למגורים ושיירות של משאיות הם הנוף השכיח לצד הדרך.
מסוף המישור הענק הופך ה''כביש הטוב'' לכביש הררי, חלקו שלם, חלקו משובש וחלקו שביל עם מפולות סלעים ובוץ לצידו והמון בוץ גם עליו. רק עוד כ-200 ק''מ במעלה ההר לגובה של 1,900 מטרים. 200 ק''מ אבל כ-10 שעות של נהיגה בכבישים מפותלים, המוני משאיות ויכולת עקיפה מוגבלת מאוד. יותר צריך להיזהר ממשאיות שעוקפות ממול ומנסות להוריד אותנו לשוליים כי כאן מי שגדול יותר - חזק יותר!
מחסומים, כבישי אגרה (?!), שדות קטנים, בתים נמוכים, דוכני פירות, עבודות בכביש, כלי רכב תקועים/שקועים במצבי חילוץ ותיקון שונים, וגם להקות קופים בצידי הדרך והכול ירוק עז מגידולי השדות ועד עצים גבוהים ומרשימים.
לאחר כ-14 שעות של נהיגה, שסופן בעמק קולו (עמק התפוחים) בחושך אנו מגיעים לבירת העמק - מנאלי, עם 322 ק''מ על האודומטר.

image

הודו - תמונות מהיום השני

הודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השניהודו - תמונות מהיום השני

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

היום שלישי - מטפסים גבוה... עד שנעצרים!

בוקר מדהים במנאלי - בליבו של עמק ירוק, נהר גועש ושמיים כחולים ומחייכים - מושלם!

אנחנו מתדלקים, קונים אספקה אחרונה ועוזבים את ה''עיר הגדולה'' בדרכנו צפונה לעבר ה-רוטאנג לה - מעבר הגוויות! מגובה של 1,900 מטרים של מנאלי הכביש מטפס ומתפתל בין מדרונות ירוקים ומפלי מים אדירים. עיקול ועוד עיקול, הרוב כביש ובאמצע קצת שבילים עד שמגיעים לשלג שבראש ה-רוטאנג לה. מסביב המון שלג ומקומיים רבים (וקצת תיירים) שבאו לגלוש על הישבן או על שקית בשלג. לצידם דגלים צבעוניים, סטופה - מבנה תפילה קטן, וגלי אבנים המבשרים כי הגענו למעבר ההרים (PASS) בגובה של 3,900 מטרים. קר אבל אנחנו לא מוותרים עלתמונה קבוצתית!

אנו יוצאים צפונה בדרך היורדת לעמק, נוסעים על שביל אבנים בתוך בוץ וזרימת מים הסוחפים מעט את השביל. במחסום הדרכים שלמרגלות הצפוניים של הרוטאנג לה מבקשים דרכונים וכאן אנו מיישמים את את השיטה שפיתחתי: ''דרכון אחד מספיק!''. (וגם רשימת דרכונים של שאר המשתתפים). אנו מנצלים את זמן העצירה לארוחת צהרים שהגיעה איתנו מהמלון עוד בבוקר.

הכביש הופך לטוב ואנו מאיצים צפונה ומערבה בעמק ספיטי. רואים את קצה המנהרה החדשה שההודים בונים כתחליף למעבר ה-רוטאנג לה וזאת על מנת לחצות מעמק קולו לעמק ספיטי דרך לב ההר.

מעט לפני קיילונג אנו חווים מפולת קטנה, עת השביל צר, ואבנים מדרדרות מלמעלה. אנו מצליחים לחצות ללא שהשיירה תתנתק (החשש הגדול ביותר של הח''מ - המדריך: נתק בשיירה!).

חוזרים לכביש טוב ושוב שביל ושוב כביש טוב ושוב שביל והקצב טוב עד שבמחסום של דארצ'יה, לאחר 144 ק''מ בלבד, מגיעים כלי רכב מהכיוון הנגדי ומודיעים כי המשך השביל חסום בשל מפולת ורק למחרת בבוקר יעבדו על פינוי החסימה.

שוקלים כמה אפשרויות, מתייעצים קצת עם דלהי (לא שיש להם הרבה מה לעשות) ומחליטים בסופו של יום לישון בצריפים שלצד המחסום. המקומיים מארחים אותנו בשני צריפים גדולים עם כ-10 מיטות בכל צריף. דלית ורני מבשלים לנו ארוחת ערב מעולה! (אולי הכי טובה שאכלתי בהודו), אנו מנצלים את החושך והשמיים הבהירים לחפש קצת כוכבים ולא מאוחר אנו פורשים לישון בשמחה. כי אז אנו מגלים כי יש לנו בקבוצה גם ברל'ה. ישן ואם לדייק - ישנה, מכורבלת כקונכיה! וכך עד הבוקר!!

image

הודו - תמונות מהיום השלישי

הודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישיהודו - תמונות מהיום השלישי

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

יום רביעי - יום גבוה, מדהים שאפילו מסתיים בתחילת החושך!

קמים מוקדם, המון משאיות במחסום ואנחנו יוצאים לדרך במהרה תוך כדי עקיפה של טורי המשאיות המחכים לפתיחת החסימה. במעבר המים הראשון, בלב הבאלגן של המוניות והאופנועים, אנו מתקדמים קדימה כשהרכב האחרון בשיירה שלנו נעצר על סלע בלב הזרימה. חיש מהר אנו שולפים את רצועות הגרירה (ההודים לא מבינים מאיפה זה בא!) ובאמצעות האוטובוס מרצדס ש''נתקע'' בזרימה מאחור מחלצים את הרכב וממשיכים הלאה לעבר החסימה של המפולת.
ההודים עובדים במרץ (כמה שהודים יכולים לעבוד במרץ...) ותוך כשעה כלי הרכב הפרטיים יכולים לעבור. אנו ממהרים קדימה, חוצים בשיאה של הזרימה ומפנים מהר את המעבר. אגם מקסים עם מים קרים (לא פחות מ-4 מעלות) מחכה לנו להפסקה ראשונה.
לסרצ'יו, עיר אוהלים בגובה 4,400 מטרים, אנו מגיעים לאחר שאנו חוצים את מעבר באראלאצ'ה (לה)בגובה של 4,890 מטרים. סרצ'יו הוא כיום קו הגבול שבין המחוזות ההודים של ההימאליה - מחוז הימשל-פארדיס הדרומי ומחוז ג'אמו-קשמיר אליו שייך חבל לדאק הצפוני. אנו עוצרים לצהרים בצריף מקומי, כשדני ''נכנס'' לעבודה במטבח ומזרז את הקצב!
לאחר הצהרים מחכים לנו שני מעברי הרים גבוהים, מקסימים ואפילו לא מאוד קרים. מקא-לה בגובה של 4,738 מטרים ומעליו לאחונג-לה בגובה של 5,064 מטרים.
כביש ובעיקר דרך מקסימים מביאים אותנו היישר לפאנג - עיר אוהלים עם בסיס צבאי גדול השייכת כבר למחוז ג'אמו-קשמיר, כאן אנו נהנים מהפסקת תה בצריף שהוא מעין ''בית קפה'' מהודר. מפאנג הכביש מהיר, וחלקו העליון אפילו סלול היטב, מקרב אותנו עד כדי 4 ק''מ של נהיגה בשטח לאגם צו-קאר, אותה כבר ביצענו בחושך מוחלט עד שהגענו למאהל ''דלוקס'' הנמצא בלב השממה, כשהאודומטר מורה 197 ק''מ.

image

הודו - תמונות מהיום הרביעי

הודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעיהודו - תמונות מהיום הרביעי

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

יום חמישי - שוקעים באגם צו-קאר

את היום המקסים אפשר להתחיל בשיעור לשון הודית:
צ'ו - TSHO פירושו אגם / LAKE. ומכאן שאנו אומרים: אגם צ'ו-קאר או אגם צ'ו -מורירי אנו בעצם אומרים: אגם אגם קאר או אגם אגם מורירי.
לה - LA פירושו אוכף / מעבר הרים / PASS. וכך כל מעבר הרים מסתיים בסיומת לה.
הבוקר החמישי מאיר פניו והשמיים כחולים וללא ענן! אנו יוצאים מזרחה במטרה להגיע ולישון לצד אחד האגמים המבודדים בהודו - אגם צ'ו-מורירי (נדרש אישור הגעה מיוחד לסביבת האגם). אבל בטרם נעלה על הדרך המוכרת, אנו נוסעים לעבר אגם המלח הענק - אגם צ'ו-קאר שנמצא לא רחוק (10 ק''מ) מהמאהל שלנו.
אגם צ'ו-קאר מנקז לתוכו ערוצי נחלים המביאים איתם סחף והרבה מלח. המלח מתגבש וצף על האגם. אנו מנסים לחצות את האגם בחלק הרדוד, והלכאורה יבש שלו ודי מהר (2-3 ק''מ על החלק היבש) מצאנו עצמנו שקועים בבוץ חלקלק, כשמצידו השני של הערוץ שתי משאיות תקועות עמוק בבוץ. בעבודת צוות הצלחנו לחלץ את כל שבעת כלי הרכב לאחור וכל זה בפחות משעה של עבודה! - היום שלנו ניצל! חזרנו לאחור, חזרה לעבר המחנה, לאחר שהוספנו עוד כ-40 ק''מ סביב האגם ובבוץ שבקרקעיתו ופנינו לעבר ''דרך המלך'' לאגם צ'ו-מורירי.
הדרך מטפסת ויורדת, פוגשים נוודים החיים עם העדר והאוהל כך סתם בלב ההרים. לאחר עצירה באזור גופרתי וגייזרים הפורצים מהאדמה, הפסקת צהרים לצד כפר טיבטי קטן ועוד כ- 80 ק''מ של שבילים מהירים הגענו לאגם צ'ו-מורירי. אחר הצהרים אנו נחשפים לאגם הקסום בגובה של 4,600 מטרים כשמסביב לו פסגות הרים מושלגות בגובה של 6,000 מטרים ויותר.
סה''כ נהגנו היום 126 ק''מ כשבסוף המסלול הגענו למלון עם נוף מדהים המשקיף על האגם אשר מחליף צבעיו בהתאם לגובה השמש. מיעוט החדרים וסידורי השינה מחייבים אותנו לישון יחד בחלק מהחדרים. שמוליק הוא זה שזכה לישון עם שתי נשים ואין פלא שקם עייף בבוקר....
אחר הצהרים טיפסנו למנזר שבלב הכפר ומשם המשכנו לטפס לעבר התצפית מעל האגם. רב הקבוצה חזרה לכפר למעט 5 ''אמיצים'' שטיפסו לעוד תצפית, גבוהה יותר ועוד 2 ''אמיצים במיוחד'' שהמשיכו וטיפסו עד לראש ההר שמעל האגם ולגובה של 5,100 מטרים! כבוד!! (ולכבוד זה גם זכו לטיול לילה בירידה מההר...).

image

הודו - תמונות מהיום החמישי

הודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישיהודו - תמונות מהיום החמישי

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

imageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimageimage

יום שישי - במורד האינדוס עד ללה

מסתבר שגם לעיר השוכנת בגובה של 3300 מטרים אפשר לרדת... מאגם צ'ומורירי, מגובה של 4,600 מטרים, אנו יוצאים בדרכים כבושות המטפסות למעבר הרים בגובה של 4,900 מטרים ויורדים דרך ערוץ נחל מדהים שקירותיו אדומים, עציו ירוקים והזרימה בו חזקה עד הגשר הגדול המזרחי מעל נהר ההינדוס.

ההינדוס הוא נהר מרכזי בתת היבשת - כזה שהעניק את שמו למדינה ולכל תת היבשת - בקיצור 3,200 ק''מ מהרמה הטיבטית, מערבה במרכז הרי ההימלאיה ודרומה בפקיסטאן עד לים, כמות אין סופית של מים, כשעכשיו בסוף הקיץ הנהר רדוד (הכול יחסי) ובחורף מטפס בעוד כמה עשרות מטרים ואוסף איתו את כל מה שאפשר.

לאורך הכביש והנהר כפרים קטנים ומקדשים בלב בוסתנים ירוקים. עצרנו בכפר קטן על אם הדרך - צ'ומאנטאג ,לתקן פנצ'רים, לנפח אוויר בצמיגים ולראות את אתר המעיינות החמים של הודו - לא משהו שהייתי בונה עליו לחופשה רומנטית הררית.

את ארוחת הצהרים אנו אוכלים בתוך הבוסתן של כפר טיבטי הנמצא מעל נהר האינדוס ולאחריה עולים על כביש טוב, שסופו עדיין שביל, הנוסע במורד ההינדוס ומביא אותנו עד לצומת הגדול של אופשי שעל הדרך הראשית ללה.

בסיסי צבא, המון משאיות צבאיות, מאגרי דלק צבאיים וגם מפקדים בכירים ברכבים עתיקים (כנראה שיש כבוד בקרב הפיקוד הבכיר למועדון החמש) מלווים אותנו כל הדרך צפונה בתוך עמק מרקה עד ללה. ככול שמתקרבים לבירת העמק התנועה הופכת סואנת, יותר בתים על הכביש, יותר מסחר, יותר חיות, יותר סטופות, יותר דאבות ויותר אנשים - כולם על הכביש, כמובן.

אחר הצהרים, כשהשמש עדיין בשמיים, אנו נכנסים לתוך לה לאחר נהיגה ארוכה של 215 קמ במורד ולצד נהר ההינדוס.

image

הודו - תמונות מהיום השישי

הודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישיהודו - תמונות מהיום השישי

יום שביעי - מטפסים לקרדונגלה

היום המשימה היא פשוטה וברורה - מעבר ההרים המוטורי הגבוה בעולם - קרדונגלה - 5,602 מטרים באוכף שעל קו הרכס המפריד את העמק של לה מעמק נוברה.
אבל נהגי המוניות של לה פחות אוהבים את הרעיון כי אנחנו נוהגים בעצמנו על הדרך שהיא מבחינתם מקור פרנסה חשוב בתקופה מצומצמת של השנה.
איומים, עצירה במחסום ואפילו פגישה עם יו''ר ארגון המוניות של לה. אבל לא הצלחנו להסביר, בטח שלא לשכנע ואפילו הסיבה כי אנחנו תיירים ויש להתייחס אלינו בכבוד לא עזרה. בסופו של דבר ולקראת שעת הצהרים נאלצנו לשכור נהגי מוניות, השייכים לארגון (מאפייה - זו מילה טובה יותר) ולצאת לדרך לעבר המעבר המוטורי הגבוה בעולם - הקרדונגלה 5,602 מטרים!
מפסגת הקרדונגלה גלשנו צפונה לעבר עמק נוברה - אחד מהעמקים המבודדים בעולם (וגם אתר הקרבות הגבוה בעולם). עמק נוברה נושק במערב לגבול עם פקיסטאן ובצפון מזרח לגבול עם סין. במרכזו של העמק נהר השיוק הרחב, נהר המאופיין בתופעה מיוחדת - בקיץ הנהר זורם הפוך! או לפחות נראה כך וזאת מכיוון שהשיוק ''שטוח'', בשיא הקיץ אין הרבה זרימה מאגני הניקוז שלו והמים שבו ''עומדים'' או בזכות הרוח זורמים לאחור.
בחושך (כהרגלנו) הגענו לכפר סומור - קוטג'ים קטנים וקסומים בלב ''קיבוץ'' - מטעי פרי, שדות של גידולים אורגנים ואווירה מיוחדת שמעלינו אין ספור כוכבים.

image

הודו - תמונות מהיום השביעי

הודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעיהודו - תמונות מהיום השביעי

היום השמיני - כמו בקיבוץ

התעוררנו לבוקר מקסים ב''קיבוץ'' של סומור בליבו של עמק נוברה. הכול בנחת ורגוע תחת עץ המישמשים, כשרק המארס בשש-בש מפר את השלווה הטבעית של המקום. בדרך דרומה לעבר הקרדונגלה עצרנו בדיונות חול (לא יאומן - דיונות בגובה של 3,500 מטרים!) שבלב העמק - בדיוק מעל מפגש הערוצים של נהר נוברה עם נהר השיוק. שוב טיפסנו את הקרדונגולה הפעם דרומה בדרך חזרה ללה. מזג האוויר מתקרר ככול שעולים מעלה ושוב מתחמם לאחר שגולשים דרומה לעבר העמק הירוק של לה. אחר צהרים רגוע ברחובות של לה, מפגש עם ישראלים רבים הממלאים את ''הרובע הישראלי'' של העיר וגם קצת קניות בחנויות של הסוחרים הטיבטים. עם חושך חוזרים למלון, רוב הזמן החשמל הוא על בסיס של גנרטורים אישיים שכן רשת החשמל אינה עובדת רצוף, והחל מהשעה עשר בלילה העלטה שולטת ברחובות ואנחנו נהנים מארוחת ערב טובה ושינה עמוקה.

image

הודו - תמונות מהיום השמיני

הודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיניהודו - תמונות מהיום השמיני

היום התשיעי - מטיילים וקונים בלה

לאחר מסע קשה וארוך הגיע הזמן לנוח! היום התשיעי מתוכנן כיום ספייר היה ואם ניתקע בדרך... או כיום חופשי למנוחה ב''עיר הגדולה'' של חבל לדאק. קצת חנויות, הרבה שוטטות, בתי קפה והיה גם מי שטיפס לתצפית ממבצר צמו על העיר הירוקה השוכנת בלב העמק החום, ממש מעל העיר העתיקה ושני המסגדים שבמרכזה. למחרת התעוררנו מוקדם בבוקר, נסענו לשדה התעופה המקומי של לה והתחלנו ''להתגלגל'' חזרה לדלהי (היה מי שנשאר שם לעוד כמה ימים או לכמה חודשים...), משם למומבי ולתל אביב.

הודו - תמונות מהיום התשיעי

הודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעיהודו - תמונות מהיום התשיעי

תודה ענקית לכל המטיילים אשר נסעו והלכו אחריי במפולת ובמים...

תודה ענקית לכל המטיילים אשר נסעו והלכו אחריי במפולת ובמים...תודה ענקית לכל המטיילים אשר נסעו והלכו אחריי במפולת ובמים...

קישורים:

קישור ליומני המסעות של אתר השטח בהודו

תגובות

13 תגובות

1

אורח/ת

14 באוגוסט 2015 ב 09:52

טיול מהמם

אני שמחה שהצטרפתי לטיול, ובחרתי לטייל בהודו בצורה כזאת, אחרת לא הייתי חושבת להגיע בכלל להודו.
נהניתי מכל רגע, מהנופים עוצרי הנשימה, החברים המקסימים ועופר המדריך המקסים שהוביל אותנו בדרכים אתגריות ולקח אותנו לפסגות הכי הכי גבוהות ורחוקות.
נשארה לי חוויה מדהימה, שלא תשכח, ממליצה לכולם לעבור את החוויה בדרך הזאת עם עופר.
תודה לכולם על חברה נעימה ותודה לעופר על הדרכה הובלה מקצועית ומעניינת .

2

Ogash Ofer

14 באוגוסט 2015 ב 14:52

טיול מהמם

אורח/ת כתב/ה:
" אני שמחה שהצטרפתי לטיול, ובחרתי לטייל בהודו בצורה כזאת, אחרת לא הייתי חושבת להגיע בכלל להודו.
נהניתי מכל רגע, מהנופים עוצרי הנשימה, החברים המקסימים ועופר המדריך המקסים שהוביל אותנו בדרכים אתגריות ולקח אותנו לפסגות הכי הכי גבוהות ורחוקות.
נשארה לי חוויה מדהימה, שלא תשכח, ממליצה לכולם לעבור את החוויה בדרך הזאת עם עופר.
תודה לכולם על חברה נעימה ותודה לעופר על הדרכה הובלה מקצועית ומעניינת ."
תודה רבה לך טלי - העונג כולו שלי!

3

Ogash Ofer

27 באוגוסט 2015 ב 08:46

נוסף סרטון בן דקה שצולם במסע

צילם: גרא ויזר
ערך: בני דויטש

4

אורח/ת

27 באוגוסט 2015 ב 09:18

היה פשוט מדהים...

היה פשוט מדהים... עדיין מעכלת ת'חוויה. הייתי חוזרת עליה שוב!

5

אורח/ת

27 באוגוסט 2015 ב 09:21

הייתה חוויה מדהימה! עדיין מעכלת אותה...

הייתי חוזרת עליה שוב... חלום

6

אורח/ת

02 בספטמבר 2015 ב 15:22

תודה גדולה לעופר

אחרי שנמתחנו ממערב למזרח, וזרמנו בטבעיות חזרה למערב... רציתי להגיד תודה: תודה גדולה לעופר- ה״מדריך״ ולכל ה''עדר'' שאחריו, אתם באמת מקסימים, כל אחד ואחד!
תודה רבה על החוויה המקסימה, שמחה שנפגשנו בדרך ומאמינה שעוד ניפגש...  ולכל הסקפטיים שבינינו - כדאי לאמץ את האופטימיות והאמונה של עופר - שגורסת כי לפני כל סיבוב או פנייה בהימלאיה (זה החיים) יש ''ציפצוף'' התראה, ש''מאיר'' את הנפש באהבה.... 

7

אורח/ת

03 בספטמבר 2015 ב 16:49

נהיגה מימין

אני מבין שהחוויה עצומה,אך ציפיתי להתייחסות לנהיגה עם הגה מימין ובצד שמאל של הכביש,איך עברה ההסתגלות והאם היו תקלות בשל כך?

8

Ogash Ofer

03 בספטמבר 2015 ב 19:35

נהיגה מימין

אורח/ת כתב/ה:
"אני מבין שהחוויה עצומה,אך ציפיתי להתייחסות לנהיגה עם הגה מימין ובצד שמאל של הכביש,איך עברה ההסתגלות והאם היו תקלות בשל כך?"
זה לא מופיע ביומן מסע כי זה לא היה ''עניין'' מיוחד. כל השיירה נסעה אחריי, הנהגים טובים ומנוסים ממסעות אחרים בעולם ולא היו לנו בעיות או אירועים חריגים בשל הנהיגה ''ההפוכה''.

9

אורח/ת

04 בספטמבר 2015 ב 19:54

תמונות מהמסע לצפון הודו

כאשר מטיילים בחול מצלמים את חול ולא את המדריך היפה ולא את המטיילים שלו. בברכה, רן

10

Ogash Ofer

05 בספטמבר 2015 ב 08:53

תמונות מהמסע לצפון הודו

אורח/ת כתב/ה:
" כאשר מטיילים בחול מצלמים את חול ולא את המדריך היפה ולא את המטיילים שלו. בברכה, רן "
רן ידידי, המסע הינו מסע קבוצתי - בו עוצמת הקבוצה והמטיילים המרכיבים אותה הינה קריטית להצלחתו. עם זאת מבטיח לך כי במסע הבא בו אתה מוזמן להשתתף: א. נשתדל שלא לצלם אותך. והיה וכן תצולם נערוך את התמונה בפוטושופ ונטשטש את חלקך בה. ב. נמנה אותך כצלם הנוף והטבע של המסע (ויש המון טבע בהימלאיה) ומובטח לך כי תמונתך היפות יפתחו את יומן המסע הבא. בברכה, עופר

11

אורח/ת

09 בספטמבר 2015 ב 21:17

יותר מידי דיבורים על איך ומה

תבואו רק פעם אחת למסע , ותדבקו בוירוס של המדריך.
ולא תוכלו להירפא, ותבינו שמבחוץ זה דיבורים.
בתוך המסע זו חויה אמיתית, ממכרת. מדריך טוב,
קבוצה טובה, אווירה טובה, כל השאר זה בונוס! גרא

12

אורח/ת

13 בספטמבר 2015 ב 17:39

גם אני רוצה!

יומן מסע מקסים ומלא הרפתקאות והתלהבות.
לא בטוח שאני מתאים לאתגר, אבל אבוא לשמוע לקראת המסע הבא.
יש פרטים?

13

Ogash Ofer

15 בספטמבר 2015 ב 09:58

גם אני רוצה!

אורח/ת כתב/ה:
"יומן מסע מקסים ומלא הרפתקאות והתלהבות.
לא בטוח שאני מתאים לאתגר, אבל אבוא לשמוע לקראת המסע הבא.
יש פרטים?"
כולם רוצים!  השאלה מי מתאים ומוכן לצאת להרפתקה בחבל ארץ בו הטבע לא נשלט ע''י האדם? אלו הפרטים על המסעות הבאים - אופנועים בתחילת ספטמבר 2016, כלי רכב אקבע תאריך ברגע שתהיה התעניינות במסע: קישור לפרטים על מסע האופנועים הבא לצפון הודו    

קישור לפרטים על מסע כלי הרכב הבא לצפון הודו