קפריסין צפון ודרום - מסע עם רכבי השטח מישראל לאי השכן

המסע לקפריסין - למקום שבו הים והאופק מתאחדים יחד

למרות שכבר ביקרנו באי פעמים רבות, עם האופנוע ועם הדיפנדר מישראל, היתה זו חוויה ייחודית מאין כמוה. עם התקדמות התהליכים המדיניים של מדינות מזרח אירופה בכלל, וטורקיה וקפריסין בפרט, ולקראת ההצטרפות לאיחוד האירופי, אפשר בימים אלו לעבור בצורה פשוטה יחסית בין הצד הדרומי-קפריסאי (היווני) לצד הצפוני (הטורקי) וליהנות מנסיעה בשטחים שהקידמה והפיתוח טרם נגעו בהם.


אתר לשכת התיירות הקפריסאית
אתר התיירות של צפון קפריסין

קצת על האי

אי קטן, כשליש ממדינת ישראל (כ-9,000 קמ''ר לעומת כ- 30,000 קמ''ר של ישראל), עם שני רכסי הרים בולטים - רכס קירניה לאורך עשרות קילומטרים בחלק הצפוני של האי והרי הטרודוס המתנשאים לגבהים של כמעט 2,000 מטר במרכז החלק הרומי של האי. היסטוריה בת 9,000 שנה של תחנת סחר בין אירופה למזרח התיכון ואפריקה. כובשים רבים מהפיניקים, המצרים, האשורים, הפרסים ועד הטורקים והבריטים. מעט מאוד תושבים (כ- 800,000 אזרחים) מאוד נחמדים, מכניסי אורחים החיים חיים שלווים (יחסית). כל האלמנטים יחד יוצרים גן עדן למטייל ובמיוחד לזה המטייל הרחק ממרכזי האוכלוסייה בערים העיקריות: ניקוסיה - עיר הבירה, לרנקה - שבצידה שדה התעופה, לימסול - עיר הנמל וקירנייה ופמגוסטה בחלק הצפוני (הטורקי). ונא לא לשכוח כי אפרודיטה, אלת האהבה אשר נולדה מתוך קצף הגלים, נסחפה ועלתה לחוף קפריסין במערב האי (ליד פאפוס)...


קישור לתמונות נוספות מאוגוסט 2005

המאבק לעצמאות במאה ה-20

האימפריה הטורקית שלטה באי במהלך 300 שנה עד שב-1,878 העניקו את האי לבריטים כמחווה על עזרתם בהגנת האימפריה הטורקית מפני מוחמד עלי, שליט מצרים. לאחר שבריטניה מסרה ליוון את קורפו ואיים נוספים בים האגאי החלה לנשוב בקפריסין רוח האנוסיס ENOSIS - הדרישה לאיחוד עם יוון. במלחמת העולם הראשונה הציעו הבריטים ליוונים את קפריסין בתמורה לתמיכתם בבעלות הברית, אך מלך יוון שהיה פרו-גרמני סירב. ב-1,950 נערך משאל עם בקפריסין שבו הצביעו למעלה מ-90% בעד האיחוד עם יוון. הבריטים התעלמו מכך, דבר שהביא את הקפריסאיים להקים את ארגון הלוחמים היוונים הלאומי - המחתרת הקפריסאית EOKA.

בשנת 1,960 קיבלה קפריסין עצמאות בחסות בריטניה,טורקיה ויוון והוקמה בה מדינה דמוקרטית עם יצוג למיעוט הטורקי. הסכסוכים העדתיים לא פסקו ובשנת 1,963 נשלח לאי כוח או''מ על-מנת להפריד בין התושבים הטורקים לתושבים היוונים באי. בשנת 1,974 לאחר שהמחתרת הקפריסאית-יוונית ניסתה לבצע הפיכה ולאחד את קפריסין עם יוון, פלש צבא טורקיה לאי וכבש את חלקו הצפוני. בשנת 1,983 הכריזה צפון קפריסין (הטורקית) על עצמאות אך מעולם לא קיבלה הכרה בינלאומית (למעט טורקיה כמובן).

קצת פוליטיקה עכשווית

מאז צירופה של קפריסין לאיחוד האירופי ורצונה העז של טורקיה להצטרף לאיחוד, השתנו פני הסכסוך הלאומני באי עד כדי כך שמספרים שגם בני משפחת השלטון בצפון קפריסין (החלק הטורקי) נוהרים דרומה למשרדי השלטון הקפריסאי כדי לקבל דרכון אירופאי. האירופאיים מכירים בכל תושבי האי, לרבות הטורקים החיים בחלק הצפוני, כאזרחים אירופאיים, אך לא מאפשרים להם לקבל זכויות כאירופאיים כל עוד הם חיים במקום כבוש. תושבי הדרום, שחלקם עוד מזוהים עם יוון ואצל רבים מהם צרוב הזיכרון של הגירוש מצפון קפריסין, מדברים על איחוד של הצפון והדרום להקמת מדינה עצמאית היא קפריסין - מתוך ההכרה כי איחוד עם יוון הוא חלום בלתי מציאותי.

הסדרי המעבר בין הצפון לדרום

עד לפני מספר שנים איפשר השלטון הקפריסאי (הדרום) רק לתיירים לעבור לצפון קפריסין ליום אחד בלבד ובתנאי כי לא תוטבע בדרכון חותמת טורקית. וכך היה: היינו נוסעים לנקודת המעבר בלדרה פאלאס (מלון שהאו''מ השתלט עליו), עוברים רק לכמה שעות לצפון קפריסין, נוהגים או רוכבים מעט וחוזרים חזרה. כיום נפתח המעבר לכולם וללא הגבלת זמן. ואכן רבים מתושבי האי מנצלים זאת למעבר לצורך חופשה, עבודה, ביקור קרובים וכו'. בעקבות מספר האנשים העוברים את הגבול, נפתחו נקודות מעבר מסודרות לרכב שבהן משלמים עבור ביטוח לרכב (ביטוח צד ג' בלבד) ומקבלים חותמת מעבר על פתק שמצורף באופן זמני בלבד לדרכון. (חשוב לדעת כי הביטוח הכלל אירופי לא חל בצפון קפריסין).

הטורקים אשר אינם מתלהבים לעזוב את האי וטוענים כי הדבר יפגע בתושבים הטורקים שבצפון האי, מבינים כי אם ברצונם להתקבל לאיחוד האירופי לא תהייה להם ברירה אלא לעשות כך. הבריטים, שאינם רצויים על-ידי התושבים, מחזיקים באי שטחים צבאיים לאימונים באש חיה, נמל צבאי ובראש האולימפוס תחנת התראה (ראדאר) שמספרים שהוא שולט על כל הנעשה במזרח התיכון. האמריקאים, בצדק או שלא, נתפסים באי כפרו-טורקים. רוב התושבים רוצים בסופו של דבר - רק פרנסה ושכל הפוליטיקאים והמעצמות יעזבו אותם בשקט ויאפשרו לאי להתקדם ולהפוך לחממת תיירות מזרח תיכונית.

הזוית הישראלית

את השכנים שלנו מצפון, ממזרח ומדרום אנו פוגשים על הגבולות היבשתיים ואף נוסעים לבקר ולטייל אצל הירדנים והמצרים. ואילו ממערב השכנים הקרובים ביותר נמצאים באי קפריסין רק כ-300 ק''מ מעבר לים. משיחות עם התושבים באי גילינו כי הם מעורים בנעשה בישראל ומהמעט שצפינו, היה למדינתנו הכבוד להופיע כמעט כל ערב בסוף מהדורות החדשות המקומיות. הקשר הישראלי עם האי בעת החדשה קשור בעיקר לכ-50,000 מעפילים מתקופת המנדט הבריטי, טרם הקמת המדינה, שאוניותיהם נתפסו בדרך לארץ ישראל והוגלו למחנות מעבר קפריסין (לאזור פאמגוסטה). (וקצת לניסיונות התיישבות וחקלאות מבית הברון רוטשילד). כיום משמש החלק הדרומי של האי כמקום זול לתיירות צ'רטרים מישראל והחלק הדרומי הופך לבירת ההימורים (קזינו) של הישראלים. נחמד היה לראות את הקפריסאיים מופתעים מכך שאנו לא בדרך מ/אל הקזינו.

איך מגיעים?

הכי פשוט בטיסה מבן גוריון ללרנקה, שוכרים רכב ויוצאים לדרך. שימו לב כי חלק מחברות ההשכרה מספקות את הרכב ללא מיכל דלק מלא ולא נותנות החזר על עודף דלק בהחזרה. סביר להניח כי עם רכב שכור תתקשו לחצות לחלק הצפוני (בדקו זאת מראש אצל חברת ההשכרה). אפשרות שנייה, הרבה יותר כייפית אך הדורשת תיאום מראש היא לצאת מישראל עם אוניית מסע ולטייל בקפריסין עם הרכב הפרטי. רישיון הנהיגה הישראלי (מפלסטיק) מספק את הקפריסאיים אך מומלץ להצטייד גם ברישיון בינלאומי על מנת למנוע אי נעימויות במקרה ולא יכבדו את רישיון הפלסטיק.

יאללה לשטח

אז מה יש לקפריסין להציע לטייל השטח? הכול - שבילים לרכב רך, שבילים ל-4X4 קשוחים, טיפוסים וירידות ב-LOW, עליות בלתי אפשריות וגם ירידות מפחידות, צל של יערות בסבך שבילים אין סופי, שבילים למטיילים ברגל, סינגלים לאופניים ולאופנועי שטח.

הנהיגה

ה''משוגעים'' האלו נוהגים בצד ההפוך של הכביש (כמו במקומות ''משוגעים'' אחרים כדוגמת בריטניה ויפאן). כך שגם כל הרכבים יוצרו עם ''תקלה'' - ההגה בצד ימין של הרכב. כללי זהירות לנוהגים הפוך: 1. היצמדו לשמאל - כאן נוסעים הפוך! 2. זהירות! עצרו בצמתים, חשבו וסעו לאט יותר מהרגיל. 3. בתנועה נגדית חשוב מאוד להיצמד לשמאל, במיוחד בשבילים (סמנו בטוש חץ על החלון הקדמי ובקשו מהנוסע ליד שיזכיר לכם). 4. העקיפה היא מצד ימין ולא משמאל (לזה רוב הישראלים רגילים מהבית). 5. פנייה לשמאל היא למסלול הקרוב ואילו פנייה ימינה היא למסלול הרחוק. 6. זהירות בחציית כביש, ברגל או ברכב, התנועה מגיעה מהכיוון ההפוך. 7. כנ''ל בכניסה או בחציית צומת - התנועה מגיעה מהכיוון הלא צפוי.

הרי הטרודוס והאולימפוס - הפסגה הגבוהה בקפריסין

3,000 ק''מ של שבילים מכל הסוגים - כן, זו לא טעות. במקום כל כך קטן - כל כך הרבה שבילים ומעט מאוד אנשים. מקדשה של אפרודיטה (זוכרים: אלת האהבה שהגיעה לחופי פאפוס) שכן בעבר על ראש ההר בגובה של 1,951 מטר. כיום משמש כבסיס מודיעין בריטי (יש אומרים כי למכ''ם שבפסגה חשיבות אסטרטגית שכן הוא שולט על המרחב האווירי של כל המזרח התיכון).

מנזרים וכנסיות

קפריסין משופעת במנזרים וכנסיות. בחלק הדרומי הם שמורים ופעילים ובחלק הצפוני המנזרים הוסבו למסגדים וחלקם סגור ולא בשימוש. המנזרים שבאזור הטרודוס היו מפלט לנזירים מפני פולשים לחופים וקירבו אותם לשמיים (ע''פ אמונתם). המפורסם, ואולי גם הגדול שבהם, הוא מנזר Kykkos שהגישה אליו אפשרית גם דרך הכביש.

קצת גיאולוגיה

האי קפריסין הוא חלק מתהליך היצירה של אזור הים התיכון כאשר לפני כ-70 מיליון שנה הלוח האפריקני התחיל לנוע צפונה לכיוון הלוח האירופי. הגיאולוגים טוענים כי קפריסין הייתה מחוברת לטורקיה, כאשר רכס קיריניה הוא המשכו של הטרודוס, ורק לפני זמן קצר (כ-10 מיליון שנה) בעקבות המשך תנועת הלוחות, נפרד האי מטורקיה (אפשר לראות זאת יפה במפה של כל האזור). הרי הטרודוס בדרום מרכז האי בנויים מסלעי יסוד וקצת שפך של בזלת תת-מימית. הרים אלו עשירים במחצבים וניתן לראות בהם מחצבות רבות שהבולטת בניהם היא מחצבת האסבסט הענקית, בדרך העולה לאולימפוס, אשר נסגרה ונמצאת בשלבי שיקום ונטיעה (ייעור) מחדש. רכס קירניה ושאר המסלע בצפון קפריסין מורכב בעיקר מסלעי משקע ימיים (כמו הרי הטרודוס להם היו מחוברים בעבר). סלעים אלו נוצרו לאורך מיליוני השנים, בנויים רבדים-רבדים מבוצת הים יחד עם שלדי בעלי החיים ששקעו לתוכה והפכו לסלע בתהליך איטי ומתמשך.

שומרי היערות

אנשים חביבים, מחפשי חברה הנמצאים בפסגות ההרים - חיים וישנים בשיא הגובה ובפעם בתקופה יורדים לכפרם - ישמחו לארח אתכם לתצפיות מדהימות על הסביבה.

הכפרים שבאיזור הטרודוס

נקודות חובה במיוחד למטיילים ברכבי 4X4 הן הכפרים הקטנים והפחות ממוסחרים שבטרודוס ובפיסטיליה. מקומות מקסימים, אוכל מצוין בטברנות קטנות (להבדיל מאוכל גרוע במסעדות התיירים שבכפרים הממוסחרים), מקומות לינה רומנטיים ובעיקר רוגע ושלווה ''אולימפית''.

סביל מים - מים לשתייה לא חסרים

חובתו של השליט המוסלמי לדאוג למים לנתיניו ניכרת בשפע סבילים (קמץ תחת ה''ס'') - ברזי מים שמקורם בהר, המנתבים את מי המעיינות לתעלות ו/או לברכות מים קטנות פתוחות, ומזמינים את כולם לשתות ממימיהם.

שש-בש המשחק הלאומי

יודעי דבר אומרים כי הטורקים הם הטובים ביותר בשש-בש ואסי (הצלם) אמר שהוא מנצח שם את כולם - אמר, אבל לא הדגים (היה עסוק בצילום - עלאק). אבל ממבט לא מקצועי בשחקנים בכפרים הקטנים שבקפריסין נראה לי שהם בעלי ניסיון לא מבוטל - טוב, מה עוד יש להם לעשות שם בהרים...

עצים בני מאות שנים

אי אפשר שלא להתרגש למראה ולמגע של עצי האורן הענקיים, שגם שניים או שלושה אנשים לא מקיפים אותם. צמחיית הגובה של אזור הטרודוס ייחודית לאזור זה וגדלים בה מיני עצים וצמחים שלהם וותק של מאות שנים במאבק ברוחות ובשלגים של החורף ובחום של הקיץ.

מפלי קלדוניה Kaledonia

שביל קסום בתוך היער ולאורך נחל קיורס הזורם גם בשיא הקיץ מוביל את הולכי הרגל (רק 2 קילומטרים) למפלים בגובה 20 מטרים. בהמשך יורד השביל עד לכפר Platres - ששימש בעבר כאתר נופש לבריטים והיום הוא כפר תיירותי להפליא ששומר נפשו ירחק ממנו (אפשר לחצותו בנסיעה כדי להבין ממה אין להתלהב).

סכרים ומאגרי מים

בקפריסין מזג אויר ים תיכוני, הדומה לישראל. האי אינו משופע במקורות מים, אין בו אגם מים טבעי ומעט המעיינות הזורמים בו גם בקיץ אינם מספקים לקיום החקלאות המפרנסת כשליש מהתושבים. השלטון הקפריסאי בנה בשפכי הנחלים סכרים גדולים, היוצרים אגמי ניקוז, המלאים במי גשמים גם בסוף הקיץ - מרשים בהחלט (ויש לנו הישראלים מה ללמוד).

לא לרדת לחוף

רק במעט מחופי קפריסין יש חול (השאר סלעיים) - ודווקא לחופים אלו אין לרדת עם הרכב - שכן מעט חופים אלו משמשים לקינון של צבי ים. חלק מחופים אלו מוגדרים כשמורות טבע והאיסור נאכף על-ידי פקחים מקומיים. כדאי לזכור כי נסיעה על חול ים קרוב למים אינה מיטיבה עם חלקי המתכת של הרכב).

השטח בחלק של צפון קפריסין

רק כמאה אלף תושבים על 37% משטחה של קפריסין החיים מזה 30 שנה בבידוד פוליטי (יחסי), השאירו את מרבית השטח ללא פיתוח, ללא אספלט וללא בטון - חוויה למטייל בשטח.

קירניה Kyrenia

עיר ברצועת החוף הצפונית של האי - מצידו של רכס ההר שמצפון לניקוסיה. מומלץ לחצות את הרכס בשטח, ליהנות מתצפית מדהימה על העיר ורצועת החוף ולרדת לביקור קצר בנמל הישן של העיר. בימים אלה שמה של העיר הולך לפניה בקרב קהילת מהמרי הקזינו הנוסעים להמר בבתי המלון שסביב מרכז העיר.

בלפייס Belapais

בדרך צפונה מקו הרכס לעבר קירניה תיחשף בפניכם מצודה - היא בלפייס הנמצאת במרכזו של כפר שקט. ליד המצודה מסעדות לתיירים ועץ לימון ושלט המספר כי הסופר האנגלי - לורנס דורל, כתב כאן את ספרו ''לימונים מרים'' המתאר את קפריסין ומאבקה לעצמאות בשנות ה-50.

רכס ההרים לאורך החוף

לאורך צפון האי, מאזור קירניה וכמעט עד הפינה הצפונית שבאי מתנשא, רכס הרים לגובה בין 600 עד 900 מטר ששיאו מצוק. מעט מאוד מעברים (PASS) ממערב למזרח ושבילים דחוקים בין חורש ים תיכוני הכובש פעמים רבות את השבילים הבלתי משומשים.

מערת INCIRLI לא רחוק מפאמגוסטה

כ-20 ק''מ מפאמגוסטה, ליד CINARLI,קיימת מערת נטיפים המגיעה עד לעומק של כ-150 מטר בתוך האדמה. המערה סגורה בדרך כלל עם שער נעול. את בעל המפתח יש לחפש בכפר ליד. דרומית למערה ישנו ואדי שאפשר לנסוע לאורכו וליהנות משפע השועלים החיים בסבך שבו.

סאלאמיס ופאמגוסטה

סאלאמיס, אשר הייתה בירת קפריסין בעת העתיקה, היא שריד מפואר לתקופה הרומית ובה אמפיתאטרון, גימנסיום (אולם התעמלות), חצר עמודים מרשימה, מרחצאות, מבנים רבם ואפילו משתנה ציבורית. המסורת טוענת שהעיר הוקמה על-ידי בנו של מלך האי סאלמיס (ליד אתונה) לאחר שאחיו נהרג בקרב טרויה. דרומית לסלאמיס נמצאת פאמגוסטה שלה נמל עתיק ומרשים וחלק סגור ומגודר הכולל את אזור הנופש היווני שנכבש על-ידי טורקיה בשנת 1974 ומאז נראה כמו עיר רפאים - דיכאוני.

כנסיות עתיקות בצפון קפריסין

מעט מאוד השאירו הטורקים בצפון קפריסין - ומה שבדרך כלל קיים - מוזנח וללא פיקוח.

הפינה הצפונית ביותר של קפריסין

בפינה הצפונית ביותר של האי קיים מגדלור ובשיא הגובה הציבו הטורקים שני דגלים ענקיים של טורקיה ושל הרפובליקה של צפון קפריסין. אפשר לטפס מעלה עם הרכבים בעבירות קשה, אפשר לטפס ברגל ובעיקר מומלץ לעצור באחד המפרצים סביב ולהיכנס למים הצלולים.

חוק וסדר וישראלים

כל המבקר בחלק הדרומי של האי ישים לב לניקיון, לשקט ולשלווה במקום, שהם כנראה חלק מתרבות כיבוד החוק של הקפריסאים. החלק הצפוני מזכיר מאוד את טורקיה שלפני 15 שנה - אך גם שם לא תרצו להיתקל בשוטר/חייל טורקי כועס... לנו הישראלים מומלץ לכבדם, לנהוג (לא רק ברכב) בהתאם לחוק ולהשאיר רושם טוב כנציגיה של מדינת ישראל.