יומן מסע שמורות בצפון בקעת הירדן

בנסיעה בוצית ומאתגרת צלחנו את חלקו הדרום-מזרחי של הבוקעה כאשר הכל ירוק מסביבנו. כשהגענו לקטע הסופי של הבוקעה, ממש לקראת הטיפוס לשמורת חרובה, נעצרנו לקפה של בוקר וארוחה קטנה בגבעה הצופה אל הדרך שעברנו.

החבר'ה מתארגנים וממשיכים הלאה לטפס לשמורת חרובה אשר לוקחת אותנו מהגבול המערבי של הבקעה היישר אל הגבול המזרחי, תוך כדי שהיא מפלחת את הבקעה לשתיים ובשל כך הנופים שאנו חולפים עליהם ירוקים ועוצרי נשימה. מי שמכיר את הבקעה יודע שמסלול שעושים בחורף נראה שונה בתכלית מאותו המסלול בקיץ.

בטיפוס לחרובה נהננו משני מקטעים נחמדים של נסיעה טכנית, כאשר הג'יפים עברו בקלות וגם שני הדאסטרים שהיו איתנו לא ביישו את הפירמה.

הגענו אל המחרוק, ומשם תצפית אל מטעי התמרים עם הסבר קצר גם על נופי הפרא אשר אנו רואים לאורך הגבול המזרחי מאזור החייץ (הזור), דרך ''אדמות הירח'' וההתיישבות הירדנית שממולנו. תוך כדי התרשמות החבר'ה מהנוף היה לי רעיון - להכניס את החבורה לסיור חטוף בתוך מטעי התמרים שלנו ולכן לאחר אישור לפתיחת השער מחבר יקר נכנסנו כולם. נכנסנו בשיירה לתוך מטעי התמרים כאשר לחבר'ה זהו ביקור ראשון ממש בתוך מטע, חבל רק שהגדיד נגמר מזמן...

עלינו על הכביש עם הפנים צפונה עד לכניסה לשמורת אום זוקא, טיפסנו את המעלה כשאנחנו משאירים מאחורינו את הנוף ממזרח וממשיכים בנסיעה בשמורה מערבה. המשכנו עד למקום אשר יכול לאכלס כנופייה בסדר גודל שלנו להפסקת צהריים, השמש מלטפת אותנו ואני נהנה ממרק הצ'ילי קון-קרנה של פלג...

היה כל כך נעים שהיה קשה לקום ולהמשיך... המשכנו לכיוון חוות יהודית ובדיוק ביציאה, כאשר עוברים דרך אחת המכלאות של הבקר, בדיוק בתוך הח** של הפרות - השקיעה היחידה שלנו בטיול... וכך התחיל החילוץ שלימים עוד יזכר "חילוץ הח**" - הרבה בוץ והרבה ח** של פרות זה תמיד מתכון לכיף (תודה לך דימה). הדאסטר קצת שקעה והחליקה לכיוון סלע גדול, לשמחתו של דימה הוא הפסיק לנסות לחלץ את עצמו בדיוק בזמן לפני שיפגע הסלע בדלת. אבטחנו את הרכב לפג'רו של רביב, כאשר מהצד החבר'ה נתנו קונטרה על מנת שבגרירה עצמה הרכב לא יגלוש על הסלע ותוך דקות ספורות הרכב היה בחוץ.

המשכנו לכיוון מעלה שי וחצינו אותו כשמגמת ההתקדמות שלנו לכיוון כביש אלון. לפני ההגעה לכביש פנינו צפונה לציר יפיפה אשר מטוייל בעיקר ע''י המקומיים. וואדי אל כוע - ערוץ יפיפה הממשיך דרך ואדי אל ח'רובה ובדרך נוף עד למה שנקרא ע''י המטיילים ''מעיין משכיות'' שזהו בעצם המשך הנחל מחמם אל מליח, ממש ממול עין אל ג'אמל, שם גם סיימנו את הטיול שלנו.

לסיכום:
טיול יומי עם חברה נהדרת ומזג אוויר נפלא. הבקעה שאני כל כך אוהב שוב סובבה לנו את הראש עם הנופים המשגעים והברשתיים שלה וממש בעוד חודש ייצא טיול לשמורות הדרומיות של הבקעה.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן