הצוללת מכה שנית - ראלי בלקן 2014

אין ישראלי בקהל שנשאר אדיש, ולי יש צמרמורת - ולא מהקור...

לילה סגרירי על חופי הים השחור, ברקע מתנגנת ''התקווה'' ועל הבמה עומדים חברי צוות פוינטר/3M הישראלי ומניפים את גביע המקום הראשון בראלי בלקן ברסלאו 2014.

.

''התקווה'' הישראלית מעולם לא נשמעה לי יפה יותר

בעוד ההמנון הלאומי מתנגן ברקע, אינני יכולה שלא לחשוב על התזמון.

אירופה בשלהי קיץ 2014, אחרי חודשים ארוכים שבהם ישראל נטבחה בדעת הקהל והאנטישמיות גאתה לשיאים חדשים.

 

119 מתחרים זינקו למירוץ, מתוכם רק 73 סיימו

גם השנה יצאתי למרוץ כחלק מצוות הצילום של מפיקי הברסלאו ראלי, שנחשב כיום למירוץ השטח הארוך, הקשה והמתיש ביותר באירופה. על החלק של ''הארוך'' אחראים שמונה ימים ו-2100 ק''מ.

ל''קשה'' דואגים תנאי שטח משתנים, מחול ים ועד שבילי הרים סלעיים, ומזג אוויר מגוון בהתאם.

קישור לכל הכתבות והתמונות של נטי לוי באתר השטח

 

קטגוריות במרוץ

המירוץ מחולק לשתי קטגוריות עיקריות - קרוס קאנטרי - לרכבי ראלי רייד, ואקסטרים - לכלים המיועדים לעבירות גבוהה.

כל קטגוריה זוכה לנתיב נפרד משלה, אך הם קרובים למדי ומצטלבים לא פעם.  

הצוותים הישראלים

שלושה צוותים ישראלים התייצבו על קו הזינוק, ''לסגור חשבון'' עם הבלקן בראסלו מאשתקד, בו לא הצליחו הצוותים הישראלים במיוחד.

קישור לסיכום ראלי ברסלאו 2013

השנה, כך הם קיוו, הם יצליחו יותר בזכות הניסיון שצברו והלקחים שלמדו משנה שעברה.

צוות קוקה קולה זירו עם ה''זיבאר'' של גל שחם, מלווה בנווט נמרוד (קיד) אופיר,

צוות פוינטר/3M, רז הימן והלל סגל, על סיפון ה''צוללת הצהובה''

והאופנוען דורון וינטר - שהיה עבורנו גאווה גדולה כשסיים בשנה שעברה על הפודיום במקום השני.

בולגריה

ורנה שבבולגריה קיבלה אותנו באהבה. שטופת שמש, נופים מרהיבים ואנשים מחייכים. כל הלחץ של השבוע האחרון התמוסס בן רגע.

המחנה הראשון, בעיירה אלבנה, היה צמוד למלון ובמרחק של כשני קילומטרים מחופי הים השחור. כמעט כאילו באנו לבלות פה את חופשת החגים.

בעזרת השם

טקס הפתיחה התקיים במרכז העיר העתיקה. פורום של שמונת הבישופים הבכירים של העיר ערך טקס מיוחד כדי לברך את המתחרים, בעוד התושבים עוברים בין כלי הרכב כדי להציץ ולהצטלם למזכרת וצוותי טלויזיה ועיתונאים מכל רחבי אירופה צילמו וראיינו.

כל צוות זכה לדקת התהילה על הבמה, כאשר הוצג לקהל לקראת ההזנקה לתחרות. דורון וינטר שלנו היה הראשון לעלות לבמה ופנה לקהל בברכת ''שלום ורנה''.

אחרי שעלה לבמה הצוות הישראלי האחרון, צוות קוקה קולה זירו, הפתיע המנחה את כולם כשעצר לספר לקהל על החודשים הקשים שעברו על ישראל והעביר מסר ברור - ''לבנו עם ישראל!''.

אולי אפשר לבקש תקציב למרוץ הבא ממשרד ההסברה?

ויכוח סוער עם סלע מקומי...

ונראה שגם המזל היה עם ישראל, או לפחות הישראלים, וכבר ביום הראשון (והקצר) הצוותים שלנו פתחו בסערה והתמקמו בראש הטור.

היום השני, שלוש מאות קילומטרים של שבילי שדות פתוחים ומהירים, הציג כבר אתגר משמעותי יותר. שבילים רבים נחרשו על ידי האיכרים במהלך עיבוד השדות לקראת החורף, ומי שלא עקב בקפדנות אחר ספר הדרך התברבר קשות.

לא הישראלים - הצוללת הצהובה סיימה ראשונה, הזיבאר שלישי, ולמרות שאת הגביעים סופרים בסיום, האופטימיות בחבורה הישראלית נסקה.

עד שהגיעו החדשות על דורון וינטר, האופנוען שבעקבות ויכוח סוער עם סלע מקומי נאלץ לפרוש מהראלי.

היום השלישי התחיל מוקדם, עם זינוק בשעות הקרות של הבוקר, כשהשמש רק מציצה. ביום הזה טיפס הראלי מחופי הים השחור, דרך שבילי שדות מהירים והלאה ולמעלה לעבר רכס הרי הבלקן, בשבילים שהלכו ונהיו צרים, מפותלים ומסולעים.

שלוש מאות קילומטרים שהסתיימו במחנה לילה חדש, בעירה סליבן. אבל השינוי באווירה לא השפיע על הצוותים השראלים - צוות פוינטר/3M שמר על ההובלה, תוך שהוא קובע את הזמן המהיר מכולם.

צוות קוקה קולה זירו היה כמעט צמוד אליו, במקום השלישי.

והרי התחזית

היום הרביעי הביא עמו סופות רעמים וגשם זלעפות, שלא הרפו לרגע עד סיום המירוץ. המים הרבים שינו לחלוטין את תנאי השטח ואופי השבילים, והנהיגה הפכה לקשה בהרבה.

הבוץ לא רק פגע באחיזה והביא סכנת החלקה ושקיעה, אלא גם פגע בראות ואתגר את המגבים. המתחרים החליקו מצד אל צד על השבילים החלקלקים, מתקשים להפנות את הרכב בכיוון הנכון.

לא הדבר הרצוי בשבילי הרים צרים ותחומי תהום. הקצב ירד, והנהיגה הפכה למחושבת וזהירה. אבל לא מספיק - שחם ואופיר החליקו באחד השבילים הישר אל תוך תעלה שהתחבאה בין העשבים בצידי השביל, והחילוץ גזל מהם זמן יקר.

יחד עם הזמן שאיבדו בעזרה לצוות צרפתי ששקע עד המראות בבוץ ובמים, הם סיכמו יום מאכזב, שדרדר אותם מקומות רבים אחורה בדרוג הכללי.

ביום החמישי המשיכו, והפכו את השבילים לגיהנום בוץ של ממש. היה זה גם היום הארוך ביותר של התחרות, כשהמחנה עושה דרכו לאלבניה, שם ישכון עד סיום התחרות.

ההזנקה התחילה עם אור ראשון, כשהצוותים מזנקים בשלשות על מסלול המראה נטוש, ומתחרים מי יכנס ראשון לשביל שבקצהו.

שביל שהוביל אותם לטיפוס על ההרים המשקיפים על סליבן. נופים עוצרי נשימה ומסלולים שנבחרו בקפידה ע''י קיריל פניוטוב, המשמש כבר שנים כיד ימינו של קובצ'וב, מארגן הראלי, ומכיר כל שביל וכל אבן בנוף הבולגרי.

שחם ואופיר מצליחים לזנק ליום החמישי, למרות בעיה במצמד שמאיטה אותם. אבל בניסיון עקיפה במהלך היום הם חוטפים אבן שמרסקת את השמשה בצד הנהג. אי אפשר לראות כלום דרך השמשה המנופצת, והם נאלצים לדדות אל הסיום בלי שמשה, כאשר הגשם מעוור את גל שחם, ובהעדר שמשה חלופית, מחליטים לפרוש, ולא להסתכן ולהמשיך להתחרות במצב הזה. הם יכולים להתנחם בקצב שהצליחו לקבוע בימים הראשונים, שהפגין את הפוטנציאל הרב של הצוות - אבל יצטרכו לחכות למרוץ אחר בשביל למצות אותו.

רז והלל ניצלו את הפער שפתחו בימים הראשונים לנהיגה מחושבת ואחראית, ויחד עם חוסר מזל של הצוותים שרדפו אחריהם, הצליחו להגדיל את ההובלה ו''שייטו'' אל הניצחון - תרתי משמע.

הם סיימו בהפרש של שעה מהצוות הגרמני של Frank Stensky, שסיים במקום השני, ובפער של קצת פחות משעתיים מהמקום השלישי, בו זכה הצוות הבולגרי שניצח את המרוץ אשתקד Desislav Slavchev.

בסיום זכו שני הצוותים הישראליים למחמאות מהמארגן על הרוח הספורטיבית, שבאה לידי ביטוי בעזרה למתחרים אחרים והידידות שהפגינו כלפי כל המשתתפים במהלך המרוץ. וגם זה חשוב!

שאר המתחרים, כאמור, לא זכו לשקט כזה, ומחנה הלילה נראה כמו בית חולים שדה לרכבי מרוץ, כשכל לילה הצוותים עמלים מסביב לשעון בנסיון לתקן את מה שהרס הבוץ, ולהחזיר את הכלי למצב תקין, או לפחות נוסע, כדי להצליח לזנק בבוקר.

דורון וינטר כבר מתכנן את הראלי הבא שלו בחו''ל, הזיבאר כבר תקין ואיריס סגל סגרה את החמ''ל המפואר שניהלה בעורף במהלך המרוץ.

וגם אני חזרתי לשגרת חיי, זוכרת איך בשנת 2012 חזרתי מברסלאו פולין עם חלום, שגם לי יהיה צוות ''מהבית'' לעודד שם. אפילו נסחפתי קצת וחלמתי על צוות ישראלי שיטפס על הפודיום, ודגל ישראל יונף אל על.

כן, כבר אמרו לי פעם שאני לא מרשה לעצמי לחלום בגדול. מתברר שהם צדקו...

דבר המנצחים:

'' בברסלאו בלקן השנה הרכב היה במיטבו והיווה גורם משמעותי במקום הראשון שהשגנו'' אומר רז הימן ומוסיף:

''הלל הכין, בחודשיים הקצרים שבין ראלי יוון לבלקן, את הרכב בצורה הכי יסודית שאפשר, הוחלפה רשימה אדירה של חלקים, כולל תיבת ההילוכים, מחשב ניהול מנוע, סעפת טורבו, צמיגים ועוד.

אפרופו צמיגים, המרוץ הזה חתם שנה של מרוצים ללא תקר(!) עם צמיגי OPEN COUNTRY של TOYO, שלא לדבר על האחיזה המעולה שהתקבלה בימים הראשונים, לפני הגשם, וגם בתנאים הקשים בשדות הבוציים שבאזור ורנה, תוך נהיגה במבול עז.

אני מקווה שגם בראלי 24 השעות של יוון הבא עלינו לטובה ב 30.11, נזכה לשילוב מוצלח שכזה ולעמוד לצלילי התקווה על המדרגה הגבוהה של הפודיום!''

תודה לנותני החסות:

פוינטר, 3M, אוטולוקס יבואנית צמיגי TOYO, חברת השילוח ICL, הנפלד, טלפארמה וגילת סאטקום

קישורים לדיווחים יומיים מהראלי:

ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום הראשון ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום השני ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום השלישי ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום הרביעי ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום החמישי ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום השישי ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום השביעי ראלי ברסלאו בלקן 2014 - היום השמיני

קישור לראלי 24 השעות 2014:

הידיעה הפותחת את ראלי 24 השעות - יוון 2014