נצחון בפסגת אפריקה - Roof of africa

Photo: Irina Gorodniakova - Extreme Photography

Photo: Irina Gorodniakova - Extreme Photography

your flight has been canceled

בוקר יום שני פותח עיניים, מוכן לצאת לדרך ורואה הודעת ווטס אפ מיונתן:

your flight has been canceled

כמה טלפונים ומסתבר שיש שביתת טייסים בלופטנזה! לשמחתנו סוכנת הנסיעות מצאה לנו טיסה חדשה לדרום אפריקה באותן  שעות ואפשר לנשום לרווחה.

אחרי שלקחו מאיתנו 400$ על שתי מזוודות נוספות (צריך הרבה ציוד למירוץ) הגענו לדיוטי פריי ואז אמרנו לעצמנו: ש''אם עכשיו הכל הולך קשה אז בטח במרוץ יהיה טוב...''.

יוהנסבורג ללסוטו

בוקר יום שלישי נוחתים ביוהנסבורג יום שמש נעים נכנסים לרכב שכור של צוות פויינטר M3 (רז היימן ויונתן לוי) שהיו נחמדים לתת לי לתפוס איתם טרמפ 600 ק''מ ללסוטו שם יערך המרוץ.

הגענו אחרי 6 שעות נסיעה למלון שבו אני אשן שם גם נמצא הפאדוק והאוהל של אלפי קוקס שממנו שכרתי אופנוע ושרותי פיץ.

האופנוע שלי -KTM 300 2T 2015   כבר עמד שם מוכן למרוץ, עטוף במיגונים, עם השם שלי ודגל ישראל עליו - מרגש!!!

אפילו לאופנוע קשה שם!!!

יום רביעי מוקדש להרשמה הכנה של הציוד ורכיבה קצרה כדי להרגיש קצת את האופנוע לפני המרוץ בכל זאת בארץ אני רוכב על 4T 250 EXC-F אופנוע שונה לגמרי.

אחרי 5 דקות רכיבה אני קולט שאני לא בבית, האוויר פה דליל מאוד! - המרוץ מתקיים באזור גבוה בין 1800 מטרים ל-3,000 מטרים בשיא הגובה, מה שמקשה על הרוכב להתאושש וגם מוריד את היכולת האירובית מאוד. אפילו לאופנוע קשה שם!!!

מירוץ ראווה קצרצר

יום חמישי מתחיל במירוץ ראווה קצרצר של כבישי העיר ומשם 45 ק''מ על הכביש לנקודת ההתחלה של קטע המירוץ הראשון בן 37 ק''מ TT .

את הקטע הזה אני מסיים ב 1:11 ויונתן 1:10 מה שממקם אותנו במקומות הראשון והשני בקטגוריה של הברונז.

שמחים ומאוד מרוצים חוזרים למלון להתכונן למחר שאמור להיות הרבה הרבה  יותר קשה ...

116 ק"מ

יום שישי השעון מעורר מצלצל ב 3:35 מקלחת ויורדים לארוחת בוקר ב 04:00 (מי מסוגל לאכול בשעה כזאת) חייבים לדחוף משהו לפני יום כזה.

עם תיק מים מלא ציוד הישרדות ,אוכל, וכלים במשקל 10 קילו אני יוצא ל 116 ק''מ - המסלול מתחיל בכמה חציות של נחלים ככה כדי לעורר את הרוכבים וממשיך בעליות בשיפועים מבלבלים נגד חוקי הגרוויטציה.

קטע וידיאו קצר (פורסם בפייסבוק של אתר השטח)

ככל שהיום מתקדם המסלול נהיה יותר ויותר קשה

מעליה בנחל נגד הזרם לחציית נחל עמוק לפסגת הר גבוה אני מפלס דרך בין רוכבי סילבר וגולד (הקטגוריות הגבוהות יותר במירוץ) שתוקעים בעליות.

לפעמיים אפילו יורד מהאופנוע לשחרר רוכב שתקוע לי באמצע העלייה וחוסם אותה.

אני מגיע לנקודת התדלוק הראשונה כבר עם התכווצויות שרירים חזקות בידיים וברגליים זהו אני מיובש! אני אומר לעצמי.

רק עוד 30 ק"מ...

ממלא קאמלבק במשקה איזוטוני ,בולע שתי קפסולות נגד התכווצויות שרירים ויוצא לדרך. מרגע זה אני לבד על ההר! יונתן נעלם לי מקדימה ומאחורי אין אף אחד באופק, מעכשיו צריך באמת לנווט! אין אחרי מי לרכב כי רוכבי הסילבר והגולד התפצלו מאיתנו.

שלוש שעות של עליות בקצב של 20 מטר ב-5  דקות וסינגלים סבוכים עם רכיבת טרייל איטית ובסופן אני מגיע לנקודת תדלוק השנייה, חושב ומנסה לחשב לעצמי ''אני רוכב כבר 5 וחצי שעות כמה עוד נשאר?'' 

רז, שמחכה לנו בנקודת תדלוק, אומר: ''30 ק''מ'' ואני מבין שלפני עוד כמה שעות של מאמץ אדיר!

כל הכבוד אתה ראשון

פה אני כבר ממש עייף! מעולם לא הייתי כל כך עייף ברכיבה!! קשה ממש לתאר במילים את השעתיים האחרונות בהן אני בקושי שורד ובעיקר מקלל כל הדרך בקסדה את מי שבנה את המסלול.

כבר לא עניין אותי כלום חוץ מלהגיע כבר לסוף. הפיניש היה בנקודה גבוהה עם הרבה קהל, אני מתקרב ומקבל המון קריאות עידוד שמעבירות צמרמורת אני מקפץ לי לקו הסיום שם אני מחפש את יונתן שרכב לפני אבל במקומו מחכה לי בחור גדול עם דגל שחמט שמברך אותי ''כל הכבוד אתה ראשון''.

שאלתי על יונתן ואמרו לי שטעה בדרך - התבאסתי בשבילו ושמחתי לעצמי! בשביל להסביר: בחלק גדול מהדרך יש לנווט באמצעות מכשיר ה-GPS, בטח למי שרוכב ראשון ואין לו קוליס שיוביל אותו לנקודה הבאה. יונתן טועה באחת מהפניות של המסלול ומבצע שוב קטע שכבר רכבנו לאורכו מוקדם יותר. כשהוא מגיע ראשון לסיום המארגנים כבר יודעים, באמצעות מכשיר המעקב, כי טעה בדרך. המארגנים מציעים ליונתן לחזור לנקודת הטעות ולצאת לרכוב שוב את הקטע הנכון - כך שעדיין יישאר במירוץ. וזה מה שיונתן עושה! (חשבו על תעצומות הנפש הנדרשות לחזור שוב לתוך הקושי, לאחר שכבר הגעת לסוף ועוד בישרו לך כי טעית בדרך - ע.א.).

אני מסיים את היום מפורק לגמרי! זה היה ללא ספק: האתגר הכי גדול שעברתי עד היום!!  

מותש אך מאושר!

חוזר למלון מותש אך מאושר מהמצב : פער של שעה ועשר דקות על יונתן שהוא למעשה המתחרה העיקרי שלי ליום המירוץ של מחר, היות והמקום שלישי, שהיה יותר מהיר ממני במהלך היום השני, היה עדיין 45 דקות מאחורי בגלל הפער שפתחתי עליו ביום הראשון.

מה שאומר שמחר אני ויונתן מזנקים ביחד וכל שנותר הוא לרכב ביחד ולהעזר אחד בשני. יונתן צריך לסגור את הפער שהפסיד מול שאר רוכבי הקטגוריה - אתגר שבו הוא יצליח! הניצחון בשלב זה כבר לא יהיה שלו כי הוא צריך לסיים את היום שעה ועשר דקות לפני בכדי לנצח.

היום השלישי לתחרות

היום התחיל ב 60 ק''מ זורמים למדי בלי יותר מידי עליות קשות למעט כמה חציות נחלים היה ממש כיף.

אני מרגיש טוב על האופנוע ונראה שהולך להיות יום כיף. את ה- 60 ק''מ יונתן ואני מסיימים ביחד בשעתיים כלומר 30 קמ''ש ממוצע. מגיעים לפיץ (שטח התדלוק) יונתן נכנס לתדלק ואני לא מוצא את צוות הסיוע שלי...

מסתובב מחפש לא מוצא בסוף מחליט לקבל עזרה ודלק מצוות אחר שהיה נחמד מספיק כדי לתרום לי דלק וממשיכים.

ירידות שנאלצנו לרדת מהאופנוע ולרדת ברגל!!!

נשארו 46 ק''מ לסיום ואני מרגיש רענן ומשוחרר, כנראה שהמסאז' של אתמול עזר וכנראה גם הידיעה שאנחנו הולכים כנראה לסיים שני ישראלים במקום הראשון והשני. צמרמורת בכל הגוף ואפילו דמעה קטנה בקסדה.

אני מזכיר לעצמי שזה לא נגמר עד שאתה לא נשכב על הרצפה בקו הסיום! שכל טעות הכי קטנה בדרך ואני עלול לאבד את המקום הראשון או את המרוץ כולו.

ממשיכים לרכב ביחד, יונתן ואני, ועכשיו תוואי הדרך מתחיל להיות יותר ויותר טכני, איטי ותובעני. גם הניווט כבר לא קל ואנחנו מתחילים להיכנס לעליות קשות ואיטיות במיוחד, רכיבה על מצוקים תלולים, ירידות שנאלצנו לרדת מהאופנוע ולרדת ברגל!!! בגלל הסכנה שלא נצליח לעצור את האופנוע ונמשיך לתהום! ועוד מכשולים קשים מאוד שלא מוכרים לי מהארץ.

נחים 10 דקות - ככה לאט לאט...

באחת העליות שכנראה היא גם הקשה ביותר במסלול נגמרו לי המים וגם ליונתן כך שהגענו למצב שבו אנחנו מתקדמים 10 מטר ונחים 10 דקות - ככה לאט לאט מרימים אופנוע אחר אופנוע ביחד את המכשולים הבלתי רכיבים בעליל.

אין מים עדיין ונראה שעברה שעה והתקדמנו רק 500 מטרים!. משתדלים לשמור על מצב רוח טוב.

משמעת מנוחה חשובה ביותר במצבים כאלה - מאמץ מיותר ולא מחושב יביא מיד למצב בלתי הפיך שממנו לא אצליח להתאושש. מצאנו נחל קטנטן שממנו הצלחנו לשתות ולהתקרר, קצת מלאתי את התיק במים ועם ''מנוחה רצינית'' (משמעותית) של רבע שעה בסופה הצלחנו לכבוש את ההר - סך הכל שעתיים על עלייה של 1 ק''מ בודד!

רז הימן - מחייה נפשות

שנינו כבר ממש תשושים והריכוז יורד. אנחנו רוכבים על פסגות הרים מטורפים עם הנוף משגע. שנינו הבנו אז למה ה-60 ק''מ הראשונים היו כל כך קלים. אחרי חצי שעה רכיבה אנחנו מגיעים לעמדת מרשל ושמחים ביותר לראות שרז היימן מצוות פויינטר M3 הגדיל ראש ולחץ את הנהג של צוות ימאהה להגיע ולפגוש אותנו בעמדת המרשל הזאת.

פחיות קולה קרות, בננות, ומשקה איזוטוני החזירו אותנו לחיים. לא יודע איך היינו מגיעים לסיום אלמלא רז הימן היה שם! היינו מיובשים לגמרי והגעתי למצב שבו כבר לא הצלחתי לבלוע את הג'לים.

אני מחליק ומאבד גובה...

מעתה נשארו לנו 15 ק''מ אחרונים וזהו אנחנו מנצחים!

אנחנו מתחילים להרגיש את זה כבר הקצב עולה הדרך כבר יותר זורמת ואנחנו מחילים לטפס לכיוון הסיום -  500 מטר לסיום אנחנו על שיפוע צד, צלע ההר זווית לא הגיונית אסור לעשות טעויות!! עכשיו יונתן מוביל ואנחנו מקרבים בצעדי תינוק - לאט לאט שלא להחליק למטה כי טעות עכשיו תעלה ביוקר!

כמובן שאני מחליק ומאבד גובה - יונתן ממשיך וחוצה את קו הסיום ראשון.

אני מתברבר על השיפוע צד עוד איזה רבע שעה ובסוף מצליח לטפס חזרה למסלול. בסופו של יום אני מגיע כ- 20 דקות אחרי יונתן ומוכתר למנצח של המרוץ - רוף אוף אפריקה 2014!

אושר עילאי

איזה אושר!!! מלא צלמים, פרגון אדיר של המקומיים וכשהקהל עטף אותנו באהבה - הרגשתי גאווה גדולה.

לא ידעתי כמה קשה המירוץ הולך להיות! ובטח שלא חשבתי לנצח!! אז היה פשוט טירוף. אני ממליץ בחום לכל רוכב שחושב שהוא חזק בראש ומחפש אתגר קיצוני ה-ROOF הוא המקום לבחון את עצמך!!!

קישור לידיעה הפותחת את המירוץ 

קישור לנצחון של רז הימן והלל סגל בראלי 24 השעות (משם רז הגיע ישירות למירוץ)

טבלת התוצאות הכללית של קטגורית הברונז'

טבלת התוצאות הכללית של קטגוריית הגולד עם הרוכבים הטובים בעולם

תודה על התמונות היפות ל: Caroline Bauthier