מבחן דרכים דאצ'יה דאסטר Dacia Duster

 

הריון ארוך ורב נפתולים קדם להגעת מותג דאצ'יה ארצה. מצד אחד ברור שבמדינתנו מוכת המיסים המחיר משחק תפקיד חשוב במיוחד, ולמותגים זולים במוצהר כמו דאצ'יה יש כאן מקום. מצד שני, היצע הדגמים לא הכי מתאים לטעם הישראלי, ויש את אותו מוניטין אומלל מההיסטוריה הרחוקה. 

 

 

אך עכשיו דאצ'יה כאן, עם מבחר של ארבעה דגמים, מסופרמיני בסיסית ב-70,000 שקלים ועד רכב פנאי ב-130,000 שקלים. משום מה בחרו אנשי המותג, שאחד מקלפי המכירה שלו הם המחיר הזול, להתחיל את המפגש עם העיתונות דווקא עם הרכב היקר ביותר בהיצע – דאסטר דיזל, הנעה כפולה, ברמת האבזור הגבוהה ביותר: פרסטיג'. 

 

 

הדאסטר כבר וותיק למדי – הוא הוצג בתחילת 2010 (קישור לידיעה על ההשקה) – אך עיצובו, שעודכן קלות ב-2013 (קישור), עדיין מוצלח ומשדר חוסן שמתיישב היטב עם התדמית הנחוצה ברכב פנאי. עיצוב הפנים, לעומת זאת, פחות מוצלח. אומנם גם כאן הכל משאיר רושם חסון, אך עיצוב פשוט ''נעזר'' בחומרים בסיסיים ודיוק הרכבה לוקה בחסר לכדי רושם לא חיובי. 

 

 

את התמונה משלימה הנדסת האנוש מוזרה: מערכת השמע (עם מסך מגע בגרסה הזו) נמצאת בתחתית הקונסולה המרכזית, הרחק מקו הראיה של הנהג; הצופר נמצא בקצה  ידית האורות (חשבנו שנפתרנו מהפטנט הזה עוד באלף הקודם!), ידית כיוון המראות נמצאת מתחת לבלם היד וכיוון גובה המושב נעשה בשיטת הנפילה החופשית. ראוי לציון גם הגימור הגס לכפתורי תפעול המזגן (הרועש למדי – את עוצמת הקירור לא ממש יכולנו לבדוק במזג האוויר החורפי). 

 

 

מושב הנהג מעט קצר מדי, אך נוח למדי, ולמרות שההגה מתכוון רק לגובה, אנשים בגודל סביר יוכלו למצוא תנוחת נהיגה טובה. הדאסטר מבוסס על פלטפורמת סופרמיני מוארכת, וזה בולט במימד הרוחב – הנוסע קרוב מהצפוי ותושבת כפתורי תפעול החלונות, שנראית כאילו הוספה לדלת ברגע האחרון, חופרת בברך שמאל (או ברך ימין, אם אתה הנוסע).

במימד האורך והגובה אין תלונות, וזה גם המצב במושב האחורי, שגם הוא נוח למדי – אבל יהיה צפוף לשלושה. תא המטען בעל נפח נדיב ומבנה שימושי, אך רצפת ההטענה גבוהה. 

 

המנוע בחרטומו של רכב המבחן מוכר לנו היטב מהפלואנס והמגאן דיזל (וגם מהקנגו, כמובן), ולכן לא היה לנו ספק שהוא יספק כח שופע וזמין – מה שגרם לנו להרים גבה כשהבנו כמה קצרים יחסי ההעברה בתיבה הידנית (כרגע יש רק תיבות ידניות בכל דגמי דאצ'יה). ראשון מגיע ל-30 קמ''ש, שני ל-50, שלישי ל-80 והרביעי נעצר ב-110 קמ''ש. 

 

 

כן, צריך שלוש החלפות הילוכים(!) כדי להשלים את המאוץ הקלאסי למאה קמ''ש (גרסאות ההנעה הקדמית, שמחירן מתחיל ב-90,000 שקלים, מקבלות יחסי העברה ארוכים יותר – וגם מתלה אחורי פשוט יותר).

בנסיעה עירונית המשמעות היא התעסקות תמידית עם מוט ההילוכים, שמהלכו ארוך וקשה למדי – עד שאתה מבין את הפרנציפ ופשוט מדלג על הילוכים מתי שאפשר. ההילוך השישי, תודה לאל, כבר באורך סביר, ושיוט על מאה מתבצע בסל''ד רגוע של כ-2200 סל''ד. 

 

זה גם המצב היחיד בו המנוע אינו נשמע בתא הנוסעים – המנוע הזה מעולם לא נמנה על החרישיים שבחבורה, ונראה שדאצ'יה לא השקיעה מאמץ מיוחד בבידוד תא המנוע, כך שגרגור הדיזל מלווה את הנסיעה כמעט בכל מצב. ולא רק בבידוד תא המנוע חסכו – הדאסטר מציע ליושביו שפע רעשי מתלים, כביש ורוח, שבשיוט מהיר מטביעים את קולה של מערכת השמע הבינונית. 

 

 

אם רמת העידון מזכירה מכוניות מעידן שעבר חלף לו – כך גם המתלים, אבל בצורה טובה. מתלי הדאסטר, שתוכננו תוך מחשבה על כבישים ושבילים במדינות מתפתחות ואזורים כפריים, מזכירים את מתלי המכוניות הצרפתיות של פעם, עם כושר ספיגה מרשים בכל שילוב מהירות/מהמורות אפשרי, כשרק על גלים במהירות גבוהה תתקבל מעט יותר תנועת מרכב מהרצוי.

אותה רכות בולטת גם כשמנסים לנהוג בדאסטר בצורה נמרצת – זוויות גלגול מוחשיות וצלילת החרטום בבלימה, יחד עם נטיה ברורה לתת-היגוי, יזכירו לנהג הפוחז כי ברכב פנאי בסיסי מדובר.

הבלמים, למרות תופים מאחור, הפגינו נשיכה טובה, לינאריות ועמידות סבירה בהחלט בפני דעיכה. לסיכום פרק הכביש נספר כי צריכת הדלק בנהיגה פרברית רגועה עמדה על 16 ק''מ לליטר במצב ECO. צריכת הדלק במבחן כולו עמדה על 14 ק''מ לליטר, נאה בהחלט.

 

בשטח התמונה משתפרת – הגחון גבוה ומסודר בצורה שטוחה וטובה (יש מיגון מנוע מקורי מפח, ואופציה למגן אלומיניום כמו ברכב המבחן); המתלים הרכים מגהצים היטב שבילי אבנים שהיו מנערים כהוגן רכב פנאי ממוצע, ומציעים מהלך נדיב יחסית לקטגוריה, שעוזר לשמור על קשר עם הקרקע בתנאים טכניים יותר; זוויות המרכב טובות, הן מלפנים והן מאחור;

מערכת ההנעה יעילה, ומאפשרת לבחור בין שלושה מצבים – קדמי בלבד (לטובת חסכון בנסיעה בכביש), שילוב אוטומטי של הסרן האחורי או חלוקת מומנט שווה בין הצירים; בקרת המשיכה זריזה והחלטית, ואותם הילוכים קצרים נראים הרבה יותר הגיוניים כשמנסים לטפס עליה תלולה (אם כי הם עדיין לא קצרים מספיק לזחילה איטית).

השילוב של כל אלו יוצר כלי טיולים נוח מאוד, שלא יתקשה לתקל גם שטח מעט יותר מאתגר משביל קק''ל ממוצע. לא מדובר על מתחרה לרוביקון כמובן, גם לא ללנד-קרוזר או אפילו לג'ימני, בשטח טכני, אך אין ספק שהוא מציע יכולת עבירות גבוהה בהרבה מהמקובל בקטגורית הפנאי. 

 

ואי אפשר בלי מילה על הבטיחות – הדאסטר השיג ציון של שלושה כוכבים בלבד במבחן הריסוק האירופאי, עם ציונים בינוניים בהגנה על מבוגרים (כולל ציון ''גבולי'' להגנה על חזה הנהג) וילדים, וציון מחפיר בהגנה על הולכי רגל.

עם זאת יש לציין כי הדגם נבחן ללא בקרת יציבות – שסטנדרטית בארץ, והיתה תורמת מעט לציון בסעיף מערכות העזר. יש הטוענים כי זה היה מספיק כדי לזכות את הדאסטר בכוכב נוסף, אך אנו לא בטוחים שזה נכון – ולא הצלחנו לקבל תשובה בנושא מארגון הבטיחות. 

 

הדאסטר מציג פיצול אישיות חריף – מצד אחד הוא נוח, מאובזר היטב, חסכוני ובעל יכולת שטח טובה (יחסית). מהצד השני הוא מציע תחושה זולה המתבטאת בפנים לא איכותי, הנדסת אנוש מרושלת ונסיעה רועשת – והבטיחות שלו לוקה בחסר.

מחירה של גרסה זו מעמיד אותה בתחרות מול מכוניות נעימות יותר על הכביש, כגון הספורטאג' וה-XV בגרסאות ה-1.6 ל' (האחרונה מציעה גם היא הנעה כפולה יעילה), ומולן תהיה לה בעיה אמיתית בקרב על לב הקהל האופנתי, אם זה בכלל שקל את הדאסטר בהיעדר תיבה אוטומטית.

כך שהדאסטר 4X4 מתאים בעיקר למי שעידון, שקט ובטיחות נמצאים אצלם נמוך בהרבה בסדר העדיפויות מצריכת דלק ויכולת השטח (אבל לא נדרשים ליכולת שטח גבוהה באמת): סיירים של חברות שמירה ורכזי גד''ש, למשל. 

 

דאצ'יה דאסטר דיזל 4x4

 

 

מנוע

מנוע טורבו-דיזל 4 צילינדרים רוחבי 1461 סמ''ק

תזמון גל זיזים עילי, 8 שס', תזמון משתנה

הספק/סל''ד 109 כ''ס/ 4000

מומנט/סל''ד 24 קג''מ/ 1750

מרכב

הנעה כפולה לא קבועה (קדמית)

הילוכים ידני, 6 היל'

מתלה ק'/א' מקפרסון, מוט מייצב/רב-חיבורי

בלמים ק'/א' דיסק מאוורר/ תוף

צמיגים 215/65-16

מידות

בסיס גלגלים 267 ס''מ

אxרxג 431.5x182x169.5 ס''מ

משקל 1395 ק''ג

נפח תא מטען 443 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 168 קמ''ש

0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 12.9 שנ'

צריכת דלק (יצרן) 19.2 ק''מ/ל'

מחיר

מחיר 130,000 שקלים 

אחריות 36 חודשים (ניתן להאריך ל-5 שנים בעלות של 2940 שקלים)

 

סובארו XV

 

 

ידני, הנעה כפולה ו-130,000 שקלים. אם הנוסחה הזו נשמעת לכם מוכרת, זה לא במקרה - ה-XV של סובארו מתאים לה בדיוק. הסובארו מציעה תא נוסעים איכותי ונאה יותר, ובעיקר ארגונומיקה עדיפה, אך היא מעט פחות מאובזרת.

המתלים של ה-XV מעט קשים יותר משל הדאסטר, אך היא גומלת בריסון עדיף, ובסך הכל הנוחות בשתיהן דומה. חלוקת יחסי ההעברה מוצלחת יותר בסובארו, ותיבת העברה עם יחס LOW דואגת להילוכים קצרים בשטח, אבל המנוע פחות גמיש ופחות חסכוני משל הדאצ'יה.

יכולת השטח טובה מאוד, מלבד זווית הגישה, בשל חרטום ארוך ונמוך יחסית. בשורה התחתונה - כרכב ליום יום, עם יכולת לצאת לטיול משפחתי בסוף שבוע, הסובארו מציע איכות חיים עדיפה (ובטיחות טובה בהרבה).