סגנון חיים דו-גלגלי: הארלי סטריט גלייד בדרך לסועד הנודד

לא מה שחשבתי...

שנים שאני רגיל לחשוב שטיול טוב חייב לכלול אתגר וקושי, אבק ובוץ, הפתעות ודברים בלתי מתוכננים ועוד מרכיבים ההופכים את הטיול להרפתקה שהוא בעצם מסע הכרוך בסיכונים (כאלו ואחרים) ואין ודאות כיצד יסתיים או מה יקרה במהלכו. ואז הוזמנתי להשקה המחודשת של אופנועי הארלי דוידסון בישראל, הפעם תחת הייבוא של אלבר אופנועים בניהולו של החבר משה רוקח שיחד כבר עשינו איזה מסע קשה אחד או שניים או יותר... ופתאום הבנתי (מה שידעתי כבר שנים) - יש עוד ''דפוקים'' בעולם הזה! אבל מזן אחר!! הזן המיוחד הזה מעריץ את האופנוע שלו, 'מלקק' בו כל ניקל, מחליף ברגים רק כדי שיראו שונים, מוסיף לו תוספות שאין בהם שום יעילות, מקעקע על גופו כל מיני סמלים וכתובות, לובש בגדי רכיבה מוזרים ואוהב שהמנוע רוטט ומפרק לו את הסתימות בשיניים (עוד אחזור לויברציות בהמשך). אבל אז החלטתי כי גם אני רוצה להתנסות בדבר! רגע לפני שקפצתי למוטי גל המקעקע המוכשר מרחוב שנקין (קישור לקפיצה של מוטי המקעקע בירדן) עליתי על הארלי סטריט-גלייד 1,700 סמ''ק ויצאתי צפונה ללילה מיוחד של ארוחת ערב ובוקר של הסועד הנודד במעיין חרוד. כמה קישורים לסיכום מסעות מיוחדים עם משה רוקח: אופנועים בירדן - צבי יחזקאלי בחדשות ערוץ 10 - 11/05/2007 סוזוקי ויסטרום חוצים את מצרים - 24/07/2009 דיל הכל תלול - מסע בטורקיה - 31/03/2009 שלום הרג אותי... - 23/03/2009 שגב בא לבשל למועדון סוזוקי 01/01/2009

לא מה שחשבתי... 1

סטריט גלייד בנפח 1700 סמ''ק ('רק' 1,690 סמ''ק בשביל הדיוק), גיר של 6 הילוכים, כמעט 23 ליטר דלק במיכל, משקל רטוב של 'רק' 372 ק''ג, מושב כפול מדורג ושני ארגזי ציוד גדולים משני צידיו - זה האופנוע שבחרתי מהמבחר שמגיע ארצה. במבט מעמיק נראה כי האופנוע בנוי היטב, הצבע אייכותי מאוד, החלקים מסיביים, צימות החשמל נסתר מהעין ובמקומות שנחשף נראה טוב. אין צורך במפתח על מנת 'לפתוח סוויץ' ולהניע - מספיק שהשלט נמצא בכיס הרוכב. מערכת מולטימדיה משוכללת עם מסך מגע ושליטה מהכידון מזמינה לכמה דקות של למידה - קל מאוד ללמוד ולתפעל אותה תוך כדי נסיעה, אבל הצעתי היא ללמוד זאת במצב סטאטי ורק אז לצאת לדרך. ההנאה מובטחת, לרבות הסביבה שעכשיו גם היא שומעת את המוזיקה של הרדיו או מהסמארטפון (שונה מאוד מהאזנה הפרטית במערכת CARDO המשדרת לתוך הקסדה).

לא מה שחשבתי... 2

לחיצה קלה על הסטרט והמנוע מתעורר לפעולה. הסאונד ייחודי להארלי - בדיוק כמו שחשבתי ושאני מכיר. רטט בכידון גם לא מפתיע! זה מתאים לכל הסיפורים והמוניטין של המותג האמריקאי. וכי אז אני משלב לראשון - הפתעה! (ראשונה) תיבת ההילוכים חלקה ואין נקישה!! משחרר מצמד והאופנוע מתגלגל ביציבות וברוגע, שילוב לשני כמו חמאה ושוב אני מופתע (פעם שנייה) ובכלל הרעידה, שהייתה בהילוך סרק, נעלמה (הפתעה שלישית). בתנועה בין עירונית אני לומד את הכלי: מעלה ומוריד הילוכים, מאיץ מסל''ד אפס במהירות נמוכה ובהילוך גבוה, בולם, פונה, מתחמק ממכשול, מחפש את הויברציה ובאופן מפתיע (והפסקתי לספור) מדובר באופנוע מודרני לכל דבר ועניין! הפוזה קיימת, גם המשקל, ואפילו הרטט בסרק (אני חושד שהוסיפו את הרעידה בכוונת מתכנן) אבל חוץ מהניראות החיצונית הארלי הזה הוא ממש לא מה שחשבתי!!!

לא מה שחשבתי... 3

מעמיס את האופנוע, זוגתי מצטרפת כצלמת מורכבת והיעד הוא כבישי הגלבוע כשבערב מחכה לנו ארוחת ערב בטבע של הסועד הנודד. בכביש 6 אני שולט על מערכת מולטימדיה מהכידון ואנו רוכבים במהירות החוקית, פלוס - מינוס, נהנים משמע איכותי למרות הרוח ורחשי המכוניות סביב. תוך כדי תנועה מהירה אני לומד כי הסטריט גלייד הזה מצוייד במערכת בקרת שיוט ממש כמו ברכב. דורך את המערכת ומפעיל אותה ומעכשיו החיים יפים יותר. אפשר להניח את הידיים על הכידון עם שתי אצבעות על המנופים ובלי מאמץ שרירים לתת לסטריט גלייד להתגלגל קדימה ובמהירות גבוהה. רוצים לעקוף ולהאיץ - אין בעיה! מסובבים את הגז, מאיצים, עוקפים וכשעוזבים את הגז חוזרים למגבלת המהירות של בקרת השיוט. ההארלי הזה מפתיע בנוחות הרכיבה והשליטה בו על הכביש המפותל וגם בכביש המהיר. הבולמים קצת קשוחים ולא נעים לעבור מהמורה או בור אבל כשהכביש פתוח מדובר ב'קטר' מאוד יציב המשדר בטחון לרוכב. המורכבת, זוגתי כאמור, נהנתה פחות מהמושב המדורג. היא מתיישבת מעט גבוהה מעלי, בגלל מבנה המושב, דבר המחייב אותה להסתתר מהרוח ולבחור כל פעם מיקום שונה לראש, בטח במהירות גבוהה. אם היא רגילה לקבל את הגנתי מהרוח הפעם היא נאלצת לעבוד ולהישמר מהרוח. לאחר כשעה של נסיעה היא גם מדווחת שהישבן שלה סובל על המושב האחורי ויש לעצור ולנוח (ההסבר שלי שבאנו לעבוד ולנסוע כמה שיותר אינו מקל על הישבן שלה). הדגם עם הארגז האחורי ומשענת גב למורכב/ת יכול להתאים יותר לרוכבים בשניים, בטח לאלו הרוצים להגיע לקצוות הארץ (במשפחת אופנועי הטורינג של הארלי דוידסון הדגם עם משענת הגב נקרא אולטרה גלייד).

לא מה שחשבתי... 4

לעת ערב אנו יורדים מהכבישים המפותלים של הגלבוע ורוכבים בעמק לעבר מעיין חרוד. אתר מגודר של רשות שמורות הטבע הנמצא למרגלות הגלבוע בחלק המערבי, מדשאות ובקצה גם מעיין שופע עם מעט מים. האתר סגור בערב שישי אבל החברה של הסועד הנודד תיאמו בו אירוע פרטי. לכאורה הסועד הנודד היא חברת קיטרינג רגילה המקיימת אירועים שונים בכל הארץ. אבל יוחאי נבו השף ותומר סולנה הם אנשי שטח שיודעים גם לא לאכול 3 ימים בשטח ומצד שני יודעים גם (ובעיקר) להכין בשרים וסלטים שאי אפשר להפסיק לאכול. הייחוד באירוע הוא בבחירת המקום המיוחד בטבע, נגיש לכל כלי רכב, אופנוע ואף אופניים. כמה עשרות אנשים מכל רחבי הארץ שמתקבצים לארוחת גורמה, פותחים אוהל ונהנים מהשקט של הטבע מבלי שהיו צריכים לנסוע מאות קילומטרים לעומק השטח - משהו אחר, ממש לא מה שחשבתי! לאחר ארוחת הערב גם אנחנו פותחים אוהל כשכל הציוד, שקי השינה והבגדים להחלפה בארגזים של הסטרייט גלייד - קצת צפוף אבל מספיק גדול כדי להכיל את כל מה שצריך ליומיים (ויותר). קישור לאתר האינטרנט של הסועד הנודד

לא מה שחשבתי... ואולי בעצם כן

בבוקר אנו חוזרים ומטפסים לכבישי הגלבוע המפותלים על מנת לרכוב אותם בשנית ולהתחבר טוב יותר להארלי. הפעם כבר אין הפתעות וכהרגלי השליטה בכלי משתפרת ואפשר אפילו לשייף רגליות בפניות החדות (לא מסובך!). בדרך חזרה על הכביש המהיר אני מנסה לסכם לעצמי את החוויה ולארגן מחדש את המחשבות כי ההארלי הזה הוא ממש ''לא מה שחשבתי...'' (אם טרם הבנתם זאת). תחום הלייף סטייל בו לאנשים יש זמן ומשאבים (כסף) פנויים מאפשר לאנשים להשקיע בעצמם ולהפנות זאת לכיוונים שונים מחיי היום-יום. אחד מהכיוונים המיוחדים (שאני אוהב) זה התחום הדו-גלגלי (ואני מתעלם כרגע מהשימוש הפרקטי, היעיל והיום-יומי באופנוע). ככול שמעמיקים בתחום הדו-גלגלי מגלים שיש הרבה דרכים ליהנות ממנו - שבילים, כבישים, טרשים וכל דרך שתרצו. אחד מהתחומים המיוחדים הוא עולמם של רוכבי הארלי (ושאר אופנועי הקסטום). יש את אלו שהסגנון חודר אליהם עמוק - ללבוש, לנקבוביות העור (בקעקועים) והם אף מאמצים לעצמם סגנון התנהגות תואם למותג. אי אפשר שלא להזכיר את חולצות הרוכבים באמריקה עליהן רשום: If You Can Read This, The Bitch Fell Off ועל גב המורכבת: I'm the Bitch. בכל אופן אני נהניתי יותר מהרכיבה (טרם קעקעתי את סמל המותג על הישבן), מהאווירה המיוחדת שהסטרייט גלייד משרה על הרוכב עליו ומהאפשרויות הנוספות שהארלי מאפשר להגדיר חוויה.

הארלי דוידסון סטריט גלייד

Harley Davidson Street Glide

הסועד הנודד במעיין חרוד