אגדת שטח: פורשה 597

בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, החל הצבא הגרמני המתחדש לחפש רכב סיור קל, דוגמת ה-JEEP של הצבא האמריקאי. המפרט הכתיב רכב עם מעמס של רבע טון, מקום לשלושה או ארבע נוסעים, מימדים צנועים שיאפשרו את הובלתו בהיטס, הנעה בכל הגלגלים ומהירות מרבית באזור ה-100 קמ''ש.

שלוש חברות בנו אבות טיפוס שנבחנו על ידי הבונדסוור – פורשה, שהציגה את ה-597, בורגוורד (Borgward) שייצרה את הגוליית 31, ואוטו-יוניון/ד.ק.וו שזכתה בסופו של דבר במכרז עם המונגה (Munga), שהתכנון הבסיסי שלו היה דומה לזה של פורשה.

בבסיס, ה-597 היה הסבה של הדגם הספורטיבי שייצרה פורשה באותן שנים, ה-356. אותו מנוע בוקסר מקורר אוויר בנפח 1.5 ליטר שסיפק 50-55 כ''ס והותקן מאחור, אותה תיבת הילוכים של ZF עם חמש מהירויות. ההתאמות הנדרשות כללו סרן קדמי מונע ותיבת העברה, ללא הילוך כוח. כדי להגיע לאיזון במשקל, הגלגל הרזרבי הותקן מלפנים, וגם מיכל הדלק מצא את מקומו מתחת למכסה ה''אין מנוע''.

המרכב היה בעצם אמבטיה פתוחה, ללא דלתות כלל, עם סגירת ברזנט. מבנה האמבטיה איפשר איטום מוחלט של החלק התחתון כדי לקבל יכולות אמפיביות. מבט פנימה מגלה ספרטניות צבאית אופיינית, עם הרבה פח חשוף ולוח שעונים מינימאלי. בעזרת המשקל האפסי, פחות מטון, הושגה המהירות הנדרשת של 100 קמ''ש.

ה-597 הציג במבחנים יכולות מצוינות, אבל עלות הייצור שלו היתה גבוהה בהרבה מהתקציב שהוקצה על ידי הצבא, והיה גם חשש שכושר הייצור של פורשה לא יעמוד בקצב הנדרש לאספקת עשרות אלפי כלי רכב שנדרשו באותן שנים.

בסך הכל יוצרו 71 כלי רכב מהדגם הזה, 49 מתוכם לשוק האזרחי. בדגמים המאוחרים יותר כבר היה מרכב קונבנציונלי יותר, עם ארבע דלתות, במראה שמזכיר מאוד את הקובלוואגן.

לאגדות צבאיות נוספות:

מרצדס יונימוג

בורמה ג'יפ

זיל E 167