שטח 4X4

מבחן דרכים: ניסאן קשקאי Nissan Qashqai

איחור אופנתי - השקת הקשקאי בארץ התעכבה באופן לא שגרתי.
כעת מגיע הזמן למפגש עם הרכב שלבש פנים אופנתיות

13/07/15

בסוף 2006 נקראתי להאנגר ענק בפרברי פאריז למה שיתברר כאירוע חשוב בהיסטוריה של ניסאן. הרבה שנים הם חיכו לרגע בו יוכלו למחוק את הדימוי האפור שדבק בחברה בעקבות מכוניות כמו האלמרה והסאני, ולהמציא עצמם מחדש בתחום הקומפקטי החשוב באירופה. הקשקאי, כך הם הבטיחו, הולך לעשות את זה. הרעיון היה להחליף את המכונית הקומפקטית ברכב פנאי קל ולא מאיים.

''שנים רבות הלכנו בעקבות האחרים ועשינו מכוניות ''גם אני''. נכשלנו בזה, והאלמרה היא דוגמא טובה. בקשקאי נוכל להתבלט, ותחשוב מה ירגיש לקוח של גולף כאשר יקבל מכונית כזו באותו מחיר.'' אמר לי אז אחד ממנהלי החברה.

ואכן, הקשקאי זכה להצלחה גדולה עם שני מיליון מכוניות באירופה, ועוד חצי מיליון בעולם, בפחות משבע שנים. ניסאן גם ראו את הנולד כאשר הבינו שתחום הפנאי הקל יהפוך יריב למכונית הקומפקטית.

שבע שנים אחרי, ב-2013, חשפה ניסאן קשקאי חדש, אשר נשען על פלטפורמה חדשה שתשמש דגמים רבים של רנו וניסאן. הוא אימץ קווים אגרסיביים יותר מבעבר ונראה טוב יותר.

הוא מעט ארוך (4.7 ס''מ) ורחב יותר (2.3 ס''מ) ובסיס הגלגלים צמח ב-1.1 ס''מ, אבל השינוי הגדול הוא הנמכה של 5.5 ס''מ, שיוצרת פרופורציות דינאמיות בהרבה. המסר ברור: הפעם הקשקאי נראה הרבה יותר פנאי – אולי בגלל שלניסאן יש שוב קומפקטית קלאסית לאירופה – הפולסאר.

בזכות השיפור בתדמית בעקבות הצלחת הקשקאי באירופה, הם מסבירים, ניסאן יכולה שוב להתחרות בתחום הקומפקטי. ובסדר החדש נעלמה גם גרסת שבעת המקומות, שאת מקומה תפס ה-X טרייל (שיגיע ארצה בעתיד) שחולק עם הקשקאי בסיס.

עכשיו באים?

גם בארץ זכה הקשקאי המקורי להצלחה עצומה, אבל הגעת הדור השני התנהלה באופן מוזר. הוא הגיע באיחור, בסוף 2014, וגם אז נשמר ''מתחת לרדאר'' – בלי מסע פרסום או השקה מסודרת למדיה, ונמכר בעיקר לבעלי קשקאי קיימים – בגלל שהיבואן לא קיבל את המלאי הדרוש.

נחיתת הקשקאי לוותה בסימן שאלה נוסף. בניגוד לדגם הקודם שהוצע עם מנוע 2.0 ליטר ו-140 כ''ס, לחדש מנוע 1.2 ל' מוגדש שמקורו ברנו, שמפיק הספק צנוע, ביחס לקטגוריה, של 115 כ''ס.

לניסאן גם מנוע 1.6 ל' מוגדש עם 163 כ''ס, אך לא בגרסה אוטומטית (ויש גם דיזל - 1.6 ל' 130 כ''ס). האם המנוע הקטן יכול לעשות את העבודה? זה אחד הדברים אותם אנחנו צריכים לבדוק.

מעושר

האבזור באסנטה SV, רמת האבזור האמצעית שקיבלנו למבחן, שופע בהרבה מבעבר, וגם בכלל. אבל למרות האבזור, איכשהו התא לא מרגיש עשיר במיוחד.

אולי בגלל השימוש המוגזם בצבע שחור, יחד עם מראה לא מושך למערך המולטימדיה ולמתגים מסוימים (למשל על ההגה או של תאורת המפות). גג שמש פנורמי משפר מעט את המצב ותורם אור ותחושה אוורירית לתא.

רשימת האבזור כוללת חבילת בטיחות אקטיבית שנדירה גם במכוניות יקרות בהרבה: התרעה על סטייה מנתיב, מערכת בלימה אוטומטית והימנעות מתאונה, הקרנת תמרורי מהירות ומעבר אוטומטי מאור גבוה לאור רגיל.

לקשקאי גם מערך חניה אוטומטי, אבל את עיקר תשומת לב השכנים והחברים יצוד מערך המצלמות (ארבע) ההיקפי שמקרין תמונת ''ממעוף הציפור'' של הרכב וסביבותיו על מסך המולטימדיה.

ואם הצג המרכזי נראה מעט מיושן, הרי שזה שבין המחוונים מודרני וכולל שפע אפשרויות לכיול פרטים בעזרי הנהיגה והרכב (משקל הגה, בלימת מנוע, סיוע מערך ה-ESP בפניות ועוד).

חלק מהאופציות מיותר, אבל זה יוצר תחושה מתקדמת. הנדסת האנוש טובה ברובה, גם אם תפעול מחשב הדרך ופרטים נוספים המופעלים דרך ההגה לא ממש אינטואיטיבי.

מושב הנהג נוח בנסיעות ארוכות ותנוחת הנהיגה הגבוהה טובה. המרחב מאחור מפתיע לטובה, הן לרגליים והן לראש, ותא המטען משלים חבילה שימושית. חבל שהרצפה הכפולה שהופכת למחיצה תופסת יותר מדי מקום ואין אפשרות לבטל אותה בצורה נוחה.

יש מנוע?

אבל השאלה העיקרית סביב הקשקאי החדש נוגעת למנוע. ''איך הוא סוחב עם מנוע קטן?'' שאלו אותנו רבים, ואנחנו תהינו האם זו הסיבה שלא הוציאו את הרכב לנסיעות מבחן.

אמנם הוכח מזמן שמנועי 1.2 ליטר מוגדשים יכולים להחליף את ה-1.6 ל' המסורתי, אבל בקטגוריה של הקשקאי מקובל יותר מנוע 2.0 ל'.

תיבת ההילוכים רציפה, כמו בדור הקודם, אבל מדובר בתיבה חדשה, שמצליחה לסחוט מהמנוע הקטן קצב סביר והתנהלות שקטה ורגועה – כל זמן שהדרישות מתונות.

כשרוצים יותר – לטובת עקיפה, זינוק זריז ברמזור או קצב גבוה בעליה – העסק עובד פחות טוב, הן מבחינת רעשי המנוע והן מבחינת הביצועים.

היתרון העיקרי של מנועים קטנים ומוגדשים אמור להיות צריכת דלק טובה – אך צריכת הדלק של הקשקאי לא מבריקה, ונעה בין 11.7 ק''מ/ל' ליום טיול נינוח ל-8.8 ק''מ/ל' במסלול מאומץ יותר.

הדינאמיקה

על הכביש המפותל הציג הקשקאי ניהוג בוגר ופעולת מתלים שמציעה פשרה טובה בין רכות לריסון. ההתנהגות טובה וצפויה, עם תגובות נכונות להעברות משקל. ההגה מספק תחושה מעט מלאכותית, אבל הוא ליניארי ותפקודו בכבישים מפותלים טוב.

הקשקאי מספק יציבות טובה – גם בגלל שהמנוע הלא חזק מתקשה לאתגר אותו. גם הבלמים עושים את העבודה.

נוחות הנסיעה, בייחוד בעיר אבל גם מחוץ לה, די טובה. וגם אם אביבי התלונן על קיפוצים עדינים במקרים מסוימים, רב הזמן המצב טוב. רק רעשי הכביש בולטים מדי.

חול המועד

אנשי ניסאן הדגישו שזה לא רכב שטח – אבל זה לא מה שיעצור אותנו בדרך לשביל. על העפר הקשקאי הינו רכב נעים מאוד לטיולים בשבילים קלים. כמו בעיר, גם כאן הוא מספק נוחות טובה ומתמודד היטב עם שיבושים במידות קומפקטיות, וכיף להגיע עמו לקצב מהיר.

עם זאת, קפלי קרקע ובורות גדולים יותר נספגים פחות טוב, מייצרים נקישות מכיוון המתלים והקשקאי משדר תחושה שברירית, כאילו מזכיר שהוא לא באמת רכב שטח. אם בכל זאת מתעקשים לתקל מכשולים, כדאי תמיד לשים לב לשפת החרטום הנמוכה.

בעל נסיון

הניסיון העשיר של ניסאן בתחום מורגש בקשקאי, שמציע אופי נעים ותחושה מודרנית. הוא מרווח, נוח ובהחלט מגיע לניסאן כל הכבוד על אבזור הבטיחות ברכב המבחן.

החולשה העיקרית, כצפוי, היא חטיבת הכח. המחסור בכח לא אקוטי, אבל בהחלט מורגש, והביצועים הם ברמה של גרסאות ה-1.6 ל' של המתחרים, במקרה הטוב, ולא של גרסאות ה-2.0 ל'.

כך שלמרות האבזור יש לקשקאי, עם גרסת בסיס שעולה 157,00 שקלים, בעיה בעולם בו יש ספורטאז' 1.6 ל' שעולה הרבה פחות, ושפע כלי פנאי חזקים בהרבה שעולים כמוהו.