בזכות מזג אוויר מדהים (מעולם לא חוויתי זאת!) הצלחנו להגיע לפסגת האלברוס וליהנות גם מהדרך, גם מהנוף ואפילו מהקושי (הסביר) של יום הפסגה.
חוויה מיוחדת בטיפוס לפסגת האלברוס - ELBRUS בגובה של 5,642 מטרים, הפסגה הגבוהה ביבשת אירופה.
מאת: Ofer Ogash
20/08/15
הבטחות יש לקיים! רמי הבטיח שאם בפעם השלישית יגיע לפסגה - אז יוריד חולצה. אנחנו הצטרפנו לאות הזדהות
ה- 09 לאוגוסט 2015 - היום האחרון למסע - מטפסים את פסגת האלברוס.
התעוררנו ב 01:30 לארוחת בוקר. יש חשיבות גדולה לפני טיפוס כמו זה שמחכה לנו להאביס את הגוף בקלוריות/אנרגיה. דרך אגב טיול כזה מומלץ לאלה מאתנו שביום יום נמנעים מכל הדברים הטעימים/פחות בריאים. בטיול כזה, שוקולדים, בלינצ'ס עם שמנת, לחם עם נוטלה או נוטלה עם לחם הם חלק מהתפריט וכל המרבה הרי זה משובח.
לאחר שהוספנו כמה גרמים הגיע הזמן לסגור את המכנסים. לובשים שכבות על שכבות של לבוש חם ומתפללים שלא נאלץ לעשות את צרכינו בטבע. הפעם מוסיפים ריתמה שכאילו נלקחה מהסרט 50 גוונים של אפור (גם אני לא ראיתי את הסרט/קראתי את הספר, רק שמעתי עליו) שבהמשך תאפשר חיבור לחבל אבטחה. לובשים כמובן את הקרפונים (מסמרי שלג לנעליים), מעילים, פנסי ראש, משקפי סקי, כובעים, שני זוגות של כפפות, כובע גרב, חליפת סערה. מוסיפים שקיות חימום, מקלות הליכה וגרזן שלג ולא לשכוח את תרמיל הגב שבתוכו מים, תרמוס עם תה משודרג בגירסה הרוסית (תה בתוספת ריבה), חטיפי אנרגיה, ג׳לים, תמרים. זהו בשלב הזה אנחנו נראים כמו רובוטריקים ועייפים מההכנות וזאת לפני שטיפסנו אפילו מטר.
יצאנו ב-03:00 עם חתול השלג עד לסלעי פסטוקובה לבגובה של 4800 מטר (אלו הסלעים אליהם טיפסנו ברגל יום וחצי קודם). הנסיעה במעלה ההר אורכת כחצי שעה ומרגישה כמו נסיעה באוטובוסים בנתב''ג.
ב-03:30 סוף סוף מתחילים לטפס. בשלב הזה חושך מצרים בחוץ, כולם עם פנסי ראש ומהר מאוד אנחנו מגלים שאנו לא לבד על ההר. תחזית מזג האוויר המעודדת משכה מטפסים רבים - רובם רוסים. ההר נראה קרוב מתמיד אבל כשמסתכלים היטב רואים את המסלול התלול והארוך שמחכה לנו. מטפסים משקימי קום נראים מעלינו כמו נמלים קטנות. ההליכה לא קלה, המסלול תלול ודורש עבודה. תמיד יש באחד הצדדים מדרון ומכיוון שלא בסקי עסקינן חשוב להקפיד על שימוש במקלות. כל 45 דקות עוצרים לסידור הנשימה, אכילה ושתיה. ברקע הצבעים משתנים ומתחילים לראות את הזריחה בצבעים מופלאים. היעד הקרוב הוא האוכף שנמצא בין הפיסגה הגבוהה והמערבית לנמוכה יותר. הפער בין הפסגות הוא רק 9 מטרים אבל במקרה הזה הגודל כן קובע. לאחר הליכה מאומצת מגיעים לאוכף שבגובה 5400 מטרים. מזג האוויר מושלם, שמש, שמיים בהירים ולחבריי למסע שכשלו בפעמים הקודמות בשל מזג אוויר יש תקווה שהפעם עושים זאת. עופר ראש הקבוצה חוזר ואומר ''מעולם לא ראיתי את ההר בצורה כה ברורה''. השעה כבר 08:00 ויש לנו להשלים כ-200 מטרים של טיפוס בגובה. מכאן המסלול תלול במיוחד, צר עם מדרונות תלולים וכמו שאומרים - עדיף שלא להסתכל לצדדים.
בשלב הזה מוותרים על אחד המקלות ועוברים להליכה עם מקל וגרזן. ביום הקודם עברנו תירגולת של שימוש בגרזן. הגרזן מסייע לנו בהליכה באזורים צרים ותלולים במיוחד ואמור לעזור לנו לעצור במקרה של נפילה חופשית. ממשיכים להתקדם בהליכה איטית ומאומצת, מנסים להנות מכל טיפת חמצן. בקטעים התלולים והצרים במיוחד מחברים אותנו לחבלים בעזרת הריתמה כאשר צריך להתמודד עם מטפסים שיורדים או סתם כאלו שהחליטו לעצור ולנוח. זה הזכיר לי את המערכון של הגשש ''למי צריך לתת זכות קדימה לזה שעולה או לזה שיורד''. בשעה 09:30 מגיעים לשטח מישורי. אנחנו ממש קרובים ואפשר לראות מטפסים אחרים על הפיסגה. משאירים את כל הציוד ועולים את המטרים הנותרים אל פסגת האלברוס.
בשעה 10:00 בבוקר לאחר טיפוס רגלי של 6 וחצי שעות מפרכות - הגענו! אנחנו על גג אירופה 5,642 מטרים!!
אין לתאר את ההרגשה שכל אירופה פרושה לרגליך (סתם הגזמה של איש שיווק , כל מה שרואים זה פסגות נמוכות יותר, לא מוזיאונים, פאריס, שופינג וכדומה). ההרגשה האמיתית היא של סיפוק אינסופי, הרגשה של עשינו זאת ואנחנו בנקודה שרק מעטים נמצאו בה לפנינו.
הפסגה היא פיסת שלג דיי צרה מלהכיל את 15 המטיילים. מתחילים בשלב הצילומים, צילומים עם דגלים, הברכה המצולמת הרגילה לחברי היקר עידו כהן שאינו עוד, ברכות נוספות והפעם לקינוח צילום שלנו ללא חולצות בקור של 10- מעלות.
אוקיי, עכשיו צריכים לרדת !!!
שמטפסים תמיד חושבים על העלייה, ואז בסופה נזכרים שגם צריך לרדת. מסוק לא נראה באופק וגם לא חתול שלג ומי שחושב שלרדת קל יותר מוזמן לנסות. הירידה ברוב המקרים קשה לא פחות. 3 וחצי שעות של ירידה במדרון, הברכים צועקות הצילו, הגוף עייף והחלום החדש הוא פשוט להוריד נעלים. בחלק מהקטעים גלשנו על הישבן אך רוב הזמן פשוט הולכים לאט ומנסים להקטין את הלחץ מהברכים בכל מיני שיטות.
בשעה 14:00 מגיעים לחדרים, זהו נגמר הסיוט...
אין לתאר את ההנאה של חליצת הנעלים וקילוף השכבות. לאחר מנוחה קצרה אורזים את הציוד ועולים על משאית שלוקחת אותנו לרכבל שיוביל אותנו לרכב ההסעה חזרה למלון. בערב מסיבת פרידה מהטבחית ומהמדריך המקומי איסמאיל שהתגלה כאדם מדהים. כן, לעיתים אנחנו שוכחים שיש מוסלמים טובים בעולם. כמה כוסיות וודקה, חלוקת תעודות, ריקוד פולקלור מקומי ואנחנו במיטה ישנים. מחר חוזרים.
אלברוס 2015 תם ונשלם. תודות רבות לעופר מאתר השטח על החוויה! אם לטייל אז רק איתו. תודה לחבריי המטפסים רמי וסולי על מי שהם ותודה גדולה לאשתי האחת ויחידה שחושבת שאני משוגע ועדיין מפרגנת.
נתראה שנה הבאה בפסגה חדשה.
ובשביל להבין מהו מזג אוויר קשה - תמונה משנה שעברה... מינוס 40 מעלות!
קישור לפרטים על המסע לאלברוס (ההר הכי גבוה באירופה)
קישור לפרטים על מסע הטיפוס הבא לקילימנג'רו (ההר הכי גבוה באפריקה)
לבעלי ניסיון בלבד: קישור לפרטים על המסע לאקנקגוואה (ההר הכי גבוה באמריקה ובחצי הכדור המערבי)
קישור לפרטים על המסע לטובקל שבאטלס (ההר הכי גבוה במרוקו)
5 תגובות
1
אורח/ת
20 באוגוסט 2015 ב 11:38
כל הכבוד לאנשי השטח
באנו כבשנו ניצחנו - כמו כל שנה בשנה אתר השטח מוביל מסעות לפסגות על רחבי הגלובוס. קדימה עפר א. - לטפס לטפס לטפס אל הרקיע בברכה חזק ואמץ אל ה'
2
Ogash Ofer
21 באוגוסט 2015 ב 07:10
נוסף סרטון קצר מפסגת האלברוס
3
אורח/ת
25 באוגוסט 2015 ב 13:19
איזה יופי - התחושה הכי טובה בעולם
עושה לי חשק. מתי הפעם הבאה?
4
דורית נשר
25 באוגוסט 2015 ב 14:01
איזה יופי - התחושה הכי טובה בעולם
אוהד, דבר עם אמיר מהמשרד של אתר השטח 4X4 - הוא יעזור לך. 1-700-700-494 בגלישה הראשונה נדרשו לי מס' דקות כדי לאתר הטלפון. הוא מופיע בגדול רק בעמודים של מסעות בארץ ומסעות בעולם.
5
יחיאל דניאל
16 באוקטובר 2015 ב 08:56
וואו.... מדהים. כל הכבוד לכם.
תגובות