כמה כוחות סוס יש לסוס?

 לפני כשבועיים, פרסמנו כאן כתבה על המנוע החדש של הטויוטה לנד קרוזר. על פי פרסומי החברה, למנוע הזה יש 174 כ''ס. אחד הקוראים שלנו הפנה את תשומת ליבנו לכך, שבפרסומים אחרים מצוין כי למנוע 177 כ''ס. אז מה בעצם הנתון הנכון? מסתבר כי שני הנתונים נכונים, הם רק נמדדו בשיטות שונות.

הנתון הראשון, של ה-174 כ''ס נמדד ב-BHP  (ראשי תיבות של Brake Horse Power) או בעברית כוחות סוס לבלימה, והוא נערך בשיטת המדידה הבריטית (ליברות ופיט) - הרמה של 550 ליברות לגובה של פיט (רגל - כ-30 ס''מ) תוך שניה. הנתון השני נמדד ב-PS  (ראשי תיבות של Pferdestarke  – מילה בגרמנית שפירושה כוחות סוס) והוא נערך בשיטה המטרית (ק''ג ומטר) – הרמה של 75 ק''ג לגובה של מטר תוך שניה.

ההבדלים בין השיטות יוצרים את ההבדל בנתון ההספק של אותו מנוע כשנתון ה-PS יהיה תמיד גבוה במעט מנתון ה-BHP. את הנתון מודדים ביציאה מגל הארכובה של המנוע.

כדי לבלבל אותנו עוד יותר, באירופה מודדים את ה- BHP כשכל אביזרי המנוע ומערכת הפליטה מותקנים עליו. בארה''ב מודדים את המנועים ללא האביזרים (אלטרנטור, משאבת מים, משאבת הגה כוח וכו') וללא מערכת פליטה, והתוצאות מצוינות באותיות SAE. בהכרח, מדידה כזו תיתן הרבה יותר כוחות סוס למנוע נתון, מאשר במדידה האירופאית.

כדי למנוע את הבלבול בנתונים, התקן האירופאי דורש היום פרסום הספק המנוע ב-kW (ראשי תיבות של kilowatts) ובשלב כזה או אחר שיטה זו ככל הנראה תהפוך לסטנדרט בינלאומי.

אגב, הנתון של כוחות סוס נהגה עוד בשנת 1702 על ידי הבריטי תומאס סברי (Thomas Savery) כדרך לחישוב ההספק של מנועי הקיטור הראשונים, והוא ניסה להשוות את עבודתם לעבודה שעושה סוס שהיה בהמת העבודה העיקרית אז  – ומכאן המושג. מאוחר יותר, המונח כ''ס ''אומץ'' על ידי ג'ימס וואט כשפיתח את מנוע הקיטור שלו (ואם המושג הזה היה נהגה בחלק אחר של העולם, ייתכן שהיינו מדברים במונחים של כוחות חמור, פרד או גמל...).             

הסתייגות: זהו הסבר על קצה המזלג, נושא מדידות ההספק של מנועים הוא מורכב מאוד וכאן ניסינו לפשט את הדברים. ועוד לא נכנסו לעניין המומנט...