מבחן דרכים מרצדס Mercedes GLC

 

Cומפלט

 

 

אחרי שמכרה כ-650,000 מכוניות מסדרת ה-GLK, מציגה מרצדס את המחליפה, שזוכה לשם חדש, GLC, בהתאם לשיטת הסימון החדשה של החברה, ומצהירה שהדור החדש יעלה על קודמו מכל הבחינות. גם בנתוני המכירות. המטרה היא למכור מיליון GLC בחמש השנים הקרובות, מטרה המסתמכת על הגידול בשווקים המתפתחים (מי אמר סין?).

 

הפנאי החדש יושב על שילוב פלטפורמות, בעיקר על זו של ה-C (ומכאן השם) אך תת השלדה האחורית חדשה לחלוטין. עשו כאן עניין גדול מחסכון במשקל, ואותה תת שלדה אמורה, היא דוגמא מצוינת. היא קלה כל כך שניתן להרימה ביד. רוצה עוד דוגמא? התושבת של תיבת 9 ההילוכים עשויה מגנזיום וחוסכת 12 ק''ג לעומת תושבת מקבילה מפלדה. המרכב עצמו קל יותר ב-50 ק''ג מזה של ה-GLK, וזאת למרות שמדובר במכונית גדולה יותר. המשקל הכללי ירד ב-80 ק''ג, אבל בשורה התחתונה זו עדיין מכונית כבדה למדי. עם כל התוספות ה-GLC מדבר בשפה העיצובית העדכנית של מרצדס והתוצאה נראית טוב בהחלט.

 

 

המכוניות בהשקה היו מצוידות, כרגיל, בכל הטוב שנמצא בקטלוג התוספות של מרצדס. זה כלל מערכת רבת עוצמה; מושבי עור מחוממים ומקוררים עם תפרים בתבנית מעוינים ועוד.

אך גם בלי התוספות - תא הנוסעים של ה-GLC מרשים מאוד למראה. עיצוב הקונסולה המרכזית, הטיפול בצבירי הכפתורים, המסך הגדול והגרפיקה שעליו. כל אלו משדרים איכות אפילו יותר מהמקובל בקבוצה. במגע, זה מרשים קצת פחות. יש תחושה לא מוקפדת במקומות מסוימים, פחות חסונה מהצפוי.

 

מעבר לזה ממשיכה ה-GLC להרשים עם מושבים נוחים, מרחב מצוין מלפנים ומאחור ותנוחת נהיגה טובה. האבזור ברכבי ההשקה כלל גם חבילת בטיחות מרשימה מאוד.

אומנם פגשנו את מערך הבטיחות המתקדם הזה כבר בדגמים אחרים של החברה, אבל הוא לא מפסיק להרשים, ומשאיר את הרושם שהמכונית האוטונומית נמצאת ממש מעבר לפינה.

ה-GLC, כמו אחיותיה הגדולות, יודעת לעצור, להאיץ ולפנות בלי התערבות הנהג, כמו גם להכין את הרכב והנהג לתאונה במצבי חירום. וזה מרשים מאוד גם בפעם השלישית והרביעית שאנו פוגשים מערכות כאלו.

 

הכל כלול

 

 

נוחות הנסיעה ב-GLC טובה. מתלי האוויר (אופציה) במכוניות ההשקה עשו עבודה טובה מאוד בספיגת קטעי סלילה לא מושלמים, למרות חישוקים בקוטר ''20. גלגלים במידה שפויה יותר, נגיד ''18, בטח היו משפרים עוד יותר את הנוחות. אותם חישוקים גדולים נעלו צמיגים רחבים, והתוצאה היתה לא מעט רעשי כביש, שבלטו על רקע השקט הכללי ששורר ב-GLC.

 

התנהגות הכביש משרה המון בטחון. מתלי האוויר מתכווננים בהתאם למוד הנהיגה הנבחר, אבל בכל המצבים הרכב הרגיש נטוע ומלא אחיזה. המינוס של כל היכולת (והמשקל) היה מידה מסוימת של ניתוק.

שתי הטענות העיקריות שעלו לגבי יכולותיה הדינאמיות של ה-GLC הופנו לבלמים ולהגה. אחרי שלושה שבועות תחת ידיהם (ורגליהם) של עיתונאי רכב מכל העולם, הבלמים היו לא מספיק אפקטיביים במחצית הראשונה של מהלך הדוושה. יכול להיות שהם היו פשוט עייפים. ההגה היה לא מדויק, והקשה על נהיגה מדויקת.

 

גם הכח

 

 

במהלך ההשקה נהגנו בשתי גרסאות, האחת בנזין והשניה דיזל. שתיהן משודכות (כמו כל ההיצע) לתיבה אוטומטית בעלת 9 הילוכים, שמעבירה את הכח לארבעת הגלגלים. הבנזין (4 ציל', טורבו, 211 כ''ס) מציגה נתונים טובים על הנייר (7.3 שנ' למאה, 223 קמ''ש מרביים), אך מרגישה פחות נמרצת מהצפוי על הכביש.

למרות תשעת יחסי ההעברה ו-35.7 קג''מ (החל ב-1200 סל''ד). כנראה בגלל יחסי העברה ארוכים מדי בהילוכים הנמוכים. זה לא שמדובר במכונית איטית חלילה, אבל תגובת הדוושה הראשונית לא בשרנית מספיק.

 

גרסת הדיזל (4 ציל', טורבו, 204 כ''ס), משלימה בדיוק את החסר בזכות 50.8 קג''מ  שזמינים מ-1600 סל''ד. מבין שתי הגרסאות האלו, זה המנוע המתאים יותר לרכב הזה. הוא חסכוני יותר, כמעט ולא רועש יותר מהבנזין ורק בנהיגה מהירה בכביש מפותל אפשר להרגיש בהשפעה השלילית של תוספת המשקל בחרטום.

 

 

חבילת שטח

 

 

במסלול השטח המלאכותי והמהונדס עד לעשירית המעלה חיכו לנו מכוניות המצוידות ב''חבילת שטח'' ועם צמיגים במידה סבירה יותר (''18). במפרט הזה, יכולת השטח הרשימה בהחלט - במסגרת הייחוס של הקטגוריה.

טיפוס מעלות תלולים, ירידות בזווית לא הגיונית ושאר תופינים לא הצליחו לאיים על ה-GLC, והטענה היחידה הופנתה לשילוב לא מספיק הדרגתי של ממיר-המומנט בטיפוסים תלולים. חבילת השטח מוסיפה חמישה מצבי נהיגה (שטח, טיפוס, סלעי, חלק, נגרר).

 

מצבים אלו יודעים להגדיל את מרווח הגחון בעד 50 מ''מ, לנהל את אופי המנוע והגיר ובקרת האחיזה, ולהפעיל את בקרת הגלישה במורד - הכל בהתאם למצב שנבחר. חבילה אלקטרונית שנותנת ל-GLC יכולת שטח של ממש - אבל לא ברור אם תהיה זמינה בארץ. את האלקטרוניקה משלים מגן גחון ועיצוב שונה במעט.

 

 

כמה זה עולה לי?

 

 

על פניו, ה-GLC מציג תשובה מאוד משכנעת לדרישות (ולמתחרים) בסגמנט הזה. הוא נראה טוב מבפנים ומבחוץ, מאובזר עד לגבות (לפחות כאופציה) ומתנהל כראוי בכביש ובשטח, עם הערה כאמור לגבי ההיגוי ותחושת הכבדות. אבל נצטרך לחכות למבחן בארץ, על כבישים ושבילים מקומיים ועם מפרט מקומי, כדי לחרוץ דין סופי. 

 

מרצדס GLC250 ובתוך הסוגריים GLC250d

 

 

מנוע

מנוע טורבו-בנזין 4 ציל', אורכי, 1991 סמ''ק,

הזרקה ישירה (טורבו-דיזל, 4 ציל', 2143 סמ''ק)

תזמון גל זיזים עילי כפול, 16 שס', תזמון משתנה

הספק/סל''ד 211 כ''ס/5500 (204 כ''ס/3800 סל''ד)

מומנט/סל''ד 30.6 קג''מ/1200-4000 (51 קג''מ/1600-1800 סל''ד)

מרכב

הנעה כפולה קבועה

הילוכים אוטו', 9 היל'

מתלה ק'/א' רב-חיבורי, מוט מייצב

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים

מערכות עזר בקרת גלישה במורד

צמיגים 235/65-17

מידות

בסיס גלגלים 287 ס''מ

אxרxג 164x189x465.5 ס''מ

משקל 1735 ק''ג (1845 ק''ג)

נפח תא מטען 550 ליטר

מהירות מרבית (יצרן) 222 קמ''ש (210 קמ''ש)

0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 7.3 שנ' (7.6 שנ')

צריכת דלק (יצרן) 14.1 ק''מ/ל' (18.2 ק''מ/ל')