שטח 4X4

מבחן דרכים: טנדר מיצובישי טרייטון Mitsubishi Triton

טנדר העבודה החדש של מיצובישי הגיע לישראל ומציע תפריט מוכר.
לאחר ההשקה שהדרכנו לעיתונאי הרכב בחודש אוגוסט השנה מגיע מבחן הדרכים של מגזין אוטו

מאת: אריאל אלסיבוני

צלם: רונן טופלברג

30/10/15

נוסחה מוכחת

תשע שנים הן לא מעט זמן. גם כשמדובר בטנדר עבודה. ההאנטר היה הכלי הכי וותיק בסגמנט שלו, סגמנט שהתכווץ קשות בשנים האחרונות בגלל אובדן הטבות מס. אך בעולם, ובעיקר במדינות עולם שלישי, פלח הטנדרים עוד חי וגדול, ולכן הגיע הזמן להאנטר חדש. בעצם לא האנטר – טרייטון.

קישורים לעבר:

מיצובישי האנטר דקאר - 28/12/2010
מיצובישי האנטר - 05/10/2009

מיצובישי האנטר מול ניסאן נבארה בפיק אפ בר - 25/09/2006

מה השם?

טרייטון הוא שם חדש בארץ, אבל לא בעולם. ה-L200 שווק בעולם תחת שפע שמות לאורך חמשת דורותיו ומיליוני יחידותיו (רק מהדור האחרון יוצרו כ-1.2 מיליון יחידות).

הדור הנוכחי עוצב, לפי מיצובישי, במטרה להיות ה-SUT האולטימטיבי. כלי שישלב בתוכו את הנוחות של מכונית פרטית עם היעילות והקשיחות של טנדר עבודה (הצהרה דומה למה ששמענו בהשקת ההאנטר). הם מספרים שזהו טנדר חדש לחלוטין, אבל כשתראה אחד ברחוב תתקשה להאמין בכך.

דפי הנתונים

גם מדפי הנתונים קשה לראות את ההבדלים. בסיס הגלגלים וכל שאר המימדים זהים. רק האורך מקבל עוד 9.5 ס''מ בגרסת הדקאר (245,000 שקלים, הבכירה בהיצע) הנבחנת. אבל אנשי מיצובישי טוענים כי יש הבדל מהותי ברמת העידון, עם הרבה פחות וויברציות ורעשים.

עיצוב וקדמה

העיצוב נראה כמו עדכון של עיצוב ההאנטר, בגרסה מודרנית ואגרסיבית יותר, פחות עגלגלה. התוצאה לטעמי טובה. למרות שרכב המבחן הועמס באיבזור צורם לעין (וגם לאוזן כפי שנגלה בהמשך), הטריטון בהחלט נראה טוב ומזכיר את רכב התצוגה ההיברידי GR-HEV של החברה.

מנוע חדש

עיקר החדשות נחות מתחת למכסה המנוע. בישראל מחליף מנוע 2.4 ליטר חדש את ה-2.5 ליטר הישן (שממשיך להיות משווק בעולם לצד מנוע שלישי, בנזין בנפח 2.4 ליטר). המנוע החדש, בנפח 2440 סמ''ק מפיק (בגרסה הנבחנת) 181 כ''ס ב-3500 סל''ד ו-43.7 קג''מ ב-2500 סל''ד.

זהו מנוע חדש ומודרני מסדרת N1, שגרסאות מוקטנות נפח שלו נמצאות בלנסר ובאאוטלנדר (לא אצלנו). הוא עשוי אלומיניום, יש בו תזמון שסתומים משתנה וטורבו בגאומטריה משתנה. תיבת ההילוכים מציעה חמישה הילוכים כבעבר. תיבת ההעברה מציעה הילוך כוח LOW קצר יותר, אך מעתה רק הגרסה הבכירה מציעה דיפרנציאל מרכזי (המאפשר נסיעה בהנעה כפולה גם על הכביש) ובכל גרסאות 4X4 אפשר לנעול את הדיפרנציאל האחורי.

יש עוד חדש

מרגע שהשלמת את הטיפוס לתא הנוסעים מתגלה עוד חידוש משמעותי בטרייטון – תא הנוסעים. מי שזוכר את תא הנוסעים המצועצע, רב המשטחים, הצבעים וסגנונות הגימור של ההאנטר, יעריך את העיצוב החדש. האווירה כאן מודרנית ואיכות ההרכבה טובה. בהשוואה לדור הקודם והצעקני התא הזה סולידי, כמעט קלאסי, ונעים יותר לשהות בו.

החומרים עדיין פשוטים, כמקובל בקטגוריה, תנוחת הישיבה גבוהה ובסיס המושב קצר. מדרס רגל שמאל אופקי לחלוטין, ההגה מתכוונן לגובה אך לא מספיק. אבל בסך הכל תנוחת הנהיגה סבירה בהחלט. המרחב מצוין, עם שיפור משמעותי מאחור, אם כי המושב שם עדיין לא נוח בנסיעות ארוכות. האבזור רב, וכולל בקרת שיוט, שליטה על פונקציות שונות מההגה, משוטים להעברת הילוכים, מראות מתקפלות חשמלית, בקרת אקלים אלקטרונית וגם מערכת בטיחות מתקדמת – התרעת סטיה מהנתיב.

בסה''כ הפתעה נעימה. מי שדפק נפקדות הוא החלון החשמלי האחורי, זה שהיה נפתח בין תא הנוסעים לארגז המטען בהאנטר והיווה גימיק חביב. נפקדת גם ידית תיבת ההעברה שביצבצה פעם מהקונסולה המרכזית - זו פינתה את מקומה לכפתור השולט בסופר סלקט (רק בגרסת הדקאר, השאר איבדו את הדיפרנציאל המרכזי) וישנו גם כפתור חשמלי לנעילת הדיפרנציאל האחורי.

מתחילים לנסוע

תחילת נסיעה מגלה שההבטחה לאיכות נסיעה טובה ושקטה יותר בהחלט קוימה. רעשי המנוע מבודדים היטב וחודרים אל התא רק תחת עומס. בשאר הזמן, ובייחוד בשיוט חוקי על כביש מהיר, הטרייטון שקט ונעים למדי. המנוע מסתובב בכ-1800 סל''ד ב-100 קמ''ש ותא הנוסעים נותר שקט.

רק רעשי רוח, שנובעים לדעתי מתוספות שהותקנו בצדי הארגז, פוגעים בשקט הכללי. גם הנוחות בסה''כ טובה ביחס לז'אנר. הטרייטון, כמו כל טנדר, קשוח למדי בנסיעה איטית, ומנער שלדתו על שיבושים במהירות איטית. הוא אבל הסיפור כאן הוא צמצום הפערים בין היכולת של המיתלים מלפנים לאלו מאחור בהשוואה לדור הקודם.

הטרייטון מרגיש צפוי, ברור ונוח יותר מההאנטר. במהירות בין עירוניות על כבישים גליים הריסון לא מספק והנינוחות בתא נפגמת. ואם מדברים על נוחות, נזכיר שהמזגן התמודד בקלות עם 46 המעלות שהראה מד הטמפרטורה החיצוני אבל הרעיש מהדרגה השישית לפעולתו (מתוך שמונה).

מתלים

שדרוג המתלים שיפר גם את ההתנהגות, אם כי האופי הבסיסי מזכיר את ההאנטר. האחיזה האבסולטית של ארבע המישלין דואלר (245/65 על חישוק 17) טובה ובקרת היציבות יעילה. זוויות הגלגול גדולות ויש להתחשב במתלים הרכים בכניסה לפניה. ההגה קל וארוך, ודורש הרבה עבודת ידיים בפיתולים (כמו גם בשטח ובעיר), אך התחושה זריזה ומדויקת יותר מאשר בהאנטר.

הבלמים טובים, חזקים והדרגתיים כנדרש, אבל החלק האחורי משדר תחושת ''ציפה'' בבלימות ממהירות גבוהה. לטובת חובבי ההנעה האחורית נספר שבקרת היציבות דורשת לחיצה ארוכה לניתוק, ושלא ניתן לנעול את דיפרנציאל אחורי מבלי לשלב ל-4 על ארבע. מבחינתנו, גם עם טנדרים החיים הם לא רק עבודה...

המנוע החדש נעים למדי. הוא שקט ומעניק תחושה חזקה יותר מקודמו, למרות שההבדל בנתונים הרשמיים לא גדול. כמו קודמו, הוא משתהה מעט ביציאה, אך אחר כך התאוצה טובה. העברות ההילוכים חלקות מאוד, גם אם קצת איטיות. התיבה מציעה שליטה ידנית מלאה, כולל פיקוד ממשוטים מאחורי ההגה, אך אין טעם למשוך את המנוע לסל''ד גבוה (ורועש). במצבה האוטומטי היא לא מהססת להוריד הילוך או שניים ובשילוב המנוע מצליחה לייצר ביצועים טובים מאוד.

בלי להתבלבל

עם כל הדיבורים על תא הנוסעים והאבזור, היה אפשר לשכוח לרגע שזה אוטו עם יכולת שטח אמיתית. השיפור במיתלים מורגש גם על השביל, כשההתנהגות על שבילים מהירים מרגישה מגובשת יותר ומשרה יותר ביטחון. מבחינת נוחות הטרייטון צריך מהירות בשביל להתחיל לעבוד כמו שצריך, לפחות כשהוא לא עמוס, ועל שבילי האבנים השתולות באזור ראש זוהר, השיכוך התחיל להיות יעיל בכ-80 קמ''ש.

תוספות

הטרייטון שהגיע למבחן קיבל מיגון של אספיר למנוע ולטנק דלק. הגחון מסודר בצורה טובה, מלבד מבנה מוזר שמזדקר מהדיפרנציאל האחורי. מלפנים מצוים כנפוני פלסטיק קטנים שפוגמים מעט בזווית הגישה, אבל אלו זניחים לעומת מדרגות הצד המיותרות והצינור עליו מותקן וו הגרירה שפוגע קשות בזווית הנטישה.

ובכל זאת, בזכות מהלך מתלים טוב, מערכת הנעה יעילה והילוך כח קצר, יכולת השטח של ההאנטר טובה מאוד. מרב ''רכבי פנאי'', כבר שכחתי אילו מכשולים ניתן לטפס עם כלי שטח אמיתי. רב הזמן הנעילה האחורית נשארת מובטלת, ובמקרי קיצון מתחברת בקלות ופותרת כל בעיה בה נתקלנו. יכולת השטח של ההאנטר היתה משובחת והטרייטון לא נופל ממנו.

חדש לגמרי?

התחושה היא שזו מתיחת פנים עמוקה ומקיפה ולא דגם חדש לגמרי. אבל ההגדרות הללו לא ממש משנות את התמונה כאן. הטרייטון שומר על האופי המוכר, אבל משפר נקודות חולשה של ההאנטר היוצא.

האוטו נעים ונוח יותר, המנוע החדש מעט חסכוני יותר (8.3 ק''מ לליטר במבחן, כולל שטח) וגם הילוך הכוח הקצר יותר שימח אותנו. מחיר, לעומת זאת, שימח אותנו פחות – המחיר עלה בכעשרת אלפים שקלים מול הגרסה המקבילה של ההאנטר, אך מדובר במחיר מקביל לשל איסוזו די-מקס, מלך המכירות בקטגוריה.