איזה גיר?

בכתבה זו ננסה להעלות את היתרונות והחסרונות של גיר רגיל וגיר אוטומטי, ניגע על קצה המזלג בגיר רציף, נכיר את כולם וננסה להשוות ביניהם ולהבין מה עדיף לאיזה אפליקציה.

גיר רגיל:

נקרא תיבה הדרגתית. בנוי ממערכת של גלגלי שיניים וגלים. שינוי התמסורת של כוח מומנט הפיתול וההספק נעשה באמצעות שילוב גלגלי שיניים בגדלים שונים. יחסי התמסורת נקבעים לפי יחסי הקוטרים או לפי מספר השיניים היחסי בין הגלגל המונע לגלגל המניע. (גלגל קטן מניע גלגל גדול- מהירות נמוכה כוח גדול, גלגל גדול מניע גלגל קטן – מהירות גדולה כוח קטן). לתיבה זו יש מצמד (קלאץ') אשר תפקידו לשלב ולנתק את המנוע מהגלגלים לפי דרישת הנהג. קיימים מספר סוגי מצמדים:

1. מצמד חיכוך:

חד דיסקי או רב דיסקי, המעביר את מומנט הפיתול הסיבובי מהמנוע לתמסורת, ללא הפסדי כוח. ביכולתם לפעול בגמישות ובהדרגה, באופן שמונע רעידות וזעזועים. למצמדי החיכוך שתי צורות עיקריות: מצמד דיסקי יבש המקורר באוויר בלבד, ומצמד דיסקי רטוב המקורר ע''י שמן ופועל בהתזה או באמבט שמן. מצמד החיכוך מורכב מחלקים עיקריים אלו: דיסקת מצמד, דיסקת לחץ, מיסב לחץ, מנוף שחרור.

2. מצמד אלקטרוני:

עם מערכת חשמלית-הידראולית הניתנת להתאמה לכל רכב שיש לו דיסקת מצמד יבשה. המערכת משביחה את תיבת ההילוכים המכנית ומאפשרת נהיגה בשתי דוושות (חצי-אוטומט) ומשפרת בכך את כושר הנסיעה.

3. מצמד מגנטי:

מצמיד שני חלקים באמצעות שדה מגנטי ומאלצם להסתובב כיחידה אחת. המצמד המגנטי כולל: חלק מניע עם סליל חשמלי, חלק מונע פנימי, תערובת מתמגנטת של פירורי מתכת, וחומר סיכה יבש. בהכנסת זרם חשמלי לסליל מתלכדים פירורי המתכת וחומר הסיכה כיחידה אחת ומעבירים את התנועה. את שיעור ההצמדה ניתן לווסת ע''י שליטה על עוצמת הזרם.

4. מצמדים מכניים צורתיים:

הפועלים בכוח החיכוך ומעבירים את המומנט 1. מצמד סנדלים נפתחים: בדומה לבלמי תוף בעת שילוב המצמד הם נדחקים להיקף החיצוני ומעבירים תנועה בכוח החיכוך. 2. מצמד קונוס : המצמיד בכוח החיכוך שני חלקים קוניים.

גיר רציף:

הגיר הרציף הינו גיר המאפשר לנו אינספור יחסי העברה אפשריים (בניגוד לגיר רגיל וגיר אוטומטי בהם היחסים קבועים מראש ומוגבלים לשניים עד שישה יחסי העברה בדרך כלל), נסיעה נוחה בעזרת שתי דוושות בלבד. במקום גלגלי שיניים וגלי הינע לתיבה זו יש שני גלגלים (מניע ומונע) שמורכבים משתי צלחות קוניות (לכל גלגל) המחוברות על ידי רצועה, שהמרחק ביניהן משתנה ומאפשר שינוי אינסופי ביחס ההעברה של התיבה.

גיר אוטומטי:

מבנה תיבת ההילוכים האוטומטית דומה מאוד לתיבה הרגילה, רק שבמקום מצמד יש לנו ממיר מומנט והעברות ההילוכים מתבצעות באופן אוטומטי. כיום מקובלות תיבות בעלות שלושה עד ארבעה הילוכים קדמיים, כאשר יש גם מעטות בעלות חמישה הילוכים. התיבות המתקדמות ביותר הם התיבות האוטומטיות הממוחשבות אלה עולות על התיבות האוטומטיות הרגילות וצורכות דלק כמו תיבה רגילה. ממיר המומנט: תפקידו זהה לתפקיד המצמד בגיר רגיל אך שונה בביצוע התפקוד: לממיר יש אפשרות להגביר את המומנט הנמסר לו מהמנוע להכפיל אותו ולעיתים לשלש אותו. ממיר המומנט מאבד חלק מהכוח (זניח במנועים גדולים ובעלי מומנט רב ומשמעותי מאוד במנועים קטנים)

כמו שניתן לראות לשימוש ברכב שטח לתיבה אוטומטית יש מספר יתרונות ולתיבה רגילה יש מספר יתרונות, כאשר ברגע שיפתרו את הבעיות של התיבה הרציפה אין לי ספק שהיא תכנס למקום הראשון (אינספור יחסי-העברה). היתרונות הבולטים של תיבה רגילה הם : 1. אפס איבוד כוח 2. צריכת דלק נמוכה 3. בלימת מנוע בירידה החסרונות הבולטים של התיבה הרגילה הם: 1. אמינות נמוכה 2. איבודי תאוצה בהעברות הילוכים היתרונות הבולטים של תיבה אוטומטית הם: 1. שליטה מלאה 2. אין איבוד מומנט בהחלפת הילוך 3. הכפלת מומנט 4. אמינות מעל לכל תחרות החסרונות הבולטים של תיבה אוטומטית הם: 1. בלימת מנוע 2. צריכת דלק 3. איבוד חלק מהכח 4. כאשר מומנט מוכפל התיבה מייצרת חום רב ונוטה להתחמם. הטכנולוגיה באה לעזרתנו בתחום הזה : קיימות היום תיבות אוטומטיות בעלות כושר בלימה במורד ואפילו כאלה שיש להן מצננים מיוחדים שימנעו התחממות. אין כמעט תיבות אוטומטיות בעלות ראשון אימתני כמו בתיבות רגילות (בסביבות ה6.5 עד ה-7.5) ובאוטומטיות הכי נמוך שמצאתי היה 3, אבל צריך לקחת בחשבון את ההכפלה של ממיר המומנט.

דברים נוספים שיש לקחת בחשבון

1. תיבה אוטומטית ארוכה בהרבה מתיבה רגילה מה שמשפיע על האורך הכללי של יחידת ההנעה (מנוע, גיר, טרנספר). 2. אם מבצעים הסבה לגיר אוטומט עדיף לקנות ממיר מומנט שמכפיל ב-3 ואם כבר אז שיהיה HD.