הטרייטון של מיצובישי, נחת בארץ לפני כחצי שנה ונחל הצלחה מיידית. כבר במבט ראשון, נראה היה שיש לו כל מה שצריך, כדי להיות רכב רב שימושי מנצח.
האבק שקע, השטח נרגע ויצאנו לבדוק מה באמת יש לו להציע ולמי.
באוסטרליה הוא נקרא UTE, בארה''ב PICK-UP, בדרום אפריקה BAKKIE ובארץ הקודש טנדר. ( על מקור השם טנדר בפעם אחרת). הטנדרים, כפולי ההנעה, אך לא רק, הם כלי רכב מאוד מעניינים. בכל תחום רלוונטי, יש להם מה להציע. לא לחינם, מייצרים יצרני רכבי השטח את רכבי השטח הקשוחים ביותר שלהם, גם בתצורת טנדר. מוכרים לנו הפטרול של ניסן, ה - 79 של טויוטה, הדיפנדר של לנדרובר (אם אתם מסתובבים במקומות הנכונים, גם תפגשו אותם נוסעים. פה, בארץ) ואת כולם ניתן למצוא חד, או דבל קבינה. על בעלי הטנדרים המקורייים, ניתן להוסיף את אלה שמנסרים את רכב השטח הסגור שלהם, מרתכים במקומו ארגז פתוח או סגור והופכים אותו לטנדר. כל מי שטייל בירדן או במדינות עולם שלישי, ראה את הטנדרים במקומות הכי נידחים. אם הטנדר הוא כלי רכב כל כך יעיל, מדוע הוא נתפס אצלנו ככלי רכב לשיפוצניקים? הרי בוואדי ראם, לא צריך לא זגגים ולא קבלני טיח ובכ''ז, יש שם הרבה טנדרים. בקיצור, מה כל העולם יודע שאנחנו מפספסים? כבעלים של טנדר, הסיבות בגללן הטנדרים נפוצים בעולם נראות לי ברורות, אבל כדאי אולי, לדבר עליהן קצת.
מתלים
כל מי שמצוי בעולם רכבי השטח יספר לכם, שתצורת המתלים האידיאלית לרכב שטח, היא קפיצים ספירלים, או מותות פיתול בסרן הקדמי וקפיצי עלים בסרן האחורי והסיבה לכך פשוטה. בתצורה הזאת ניתן להעמיס ציוד כבד בחלק האחורי (כמו שאנחנו עושים בכל טיול ארוך) מבלי שהקפיצים האחוריים ישקעו ויחד עם זה, להנות מסרן קדמי רגוע. בפעם הבאה שתשכבו תחת טנדר, תראו שכך בדיוק הוא בנוי.
גוף
כל מי שטייל בקבוצה יודע כמה זה נוח, שיש בה מישהו עם טנדר. העצים, שקיות האשפה וכל מה שלא בא להכניס לרכב הסגור, ימצא את דרכו (ברשות או שלא ברשות) לארגז הפתוח בטנדר. סגירות לארגז הטנדר לא חסרות וכל אחד יכול לסגור או לסדר את הארגז שלו, לפי החשק. (תחושת החופש לקדוח, להבריג, לחתוך ולרתך בארגז, משכרת).
לטרייטון, ניתן להשיג סגירת ארגז מקורית של מיצובישי.
שלדה ומתלים
בניגוד לשינויים שחלו במרבית רכבי השטח האחרים, נשארו הטנדרים שלנו, לפחות בשלב זה, ללא שינוי משמעותי. שלדת סולם וסרן קשיח מאחור. בדיוק הקשיחות, הגמישות והנוחות הדרושות לנו ושכל כך אהבנו. שנות ה - 90 מסרבות להיפרד.
תא נוסעים
תא הנוסעים של הטנדרים בשנים האחרונות, השלים את הפער עם זה של מכוניות פרטיות ולאו דווקא הפשוטות שבהן. התיישבת בתא נוסעים של טנדר, כאילו התיישבת בתא נוסעים של רכב פרטי. פשוט.
המנוע
בעולם, משווקים הטנדרים גם עם מנועי בנזין. אלינו זה לא הגיע וספק אם יגיע בעתיד. אבל הימים בהם לטנדרים היו מנועי דיזל רועשים וחלשי הספק, עברו מן העולם. לאף אחד מנהגי הטנדרים המשווקים בארץ, לא תהיה בעיה לחטוף דו''יח על מהירות מופרזת, בכביש 6. כך, גם לא תהיה לו בעיה לדבר בטלפון במהירות הזאת, כיוון שגם במהירויות תלת ספרתיות, נשאר המנוע בתחום הסל''ד הנמוך-בינוני ואינו מתאמץ או מרעיש במיוחד.
מן הכלל אל הפרט
השם טרייטון אינו חדש. הטנדר של מיצובישי נקרא כך במקומות שונים בעולם, אך השנה, אומץ השם גם אצלנו. לאורך השנים, תמיד הוסיפה מיצובישי משהו לרכב העבודה שלה, מעבר למובן מאליו. פעם זה נוחות (תיבת הילוכים אוטומטית), פעם זה בטיחות (E.S.P.) ופעם זה תחכום (תיבת העברה סופר סלקט). נאמנים למסורת, לא טמנו מהנדסי מיצובישי ידם בצלחת וייצרו גם הפעם, טנדר מלא ניסים ונפלאות.
עוד באולם התצוגה
הטרייטון שנבחן הוא דגם דקאר - הדגם המאובזר ביותר של הטרייטון. כבר ממבט ראשון, רואים את הקשר בין ההאנטר היוצא, לטרייטון הנכנס. כאן, לא מדובר ברבולוציה אלא אבולוציה. החזית השתנתה והתעצבה, המראה יותר ספורטיבי, ה - J Line המפורסם של מיצובישי נשמר, הגוף הותאם להורדת ההתנגדות לרוח וצריכת דלק משופרת ופנסי קסנון מעוצבים, מאירים את הדרך. התחושה הכללית המתקבלת היא, שמדובר בטנדר קליל וזריז.
תא הנוסעים
כאמור, הטנדרים של היום, אינם רכבי העבודה של פעם. הטרייטון מציע הרבה יותר, ממה שמקבל בעלים של מכונית ממוצעת ויותר ממנה. תנוחת הישיבה מלפנים - במיצובישי יודעים להתאים את הכסאות לכלי הרכב שלהם. ממושבים עם בוכנות הידראוליות בפאג'רו ועד מושבי ספורט בלנסר איוו. גם הטרייטון נהנה מהתאמה כזאת. המושב של הטרייטון עושה חסד עם הנהג והוא משלב תמיכה מצויינת, עם רכות נעימה. גם אחרי שעות ארוכות של נהיגה בכביש ובשטח, הכל יכול להימאס על הנהג. חוץ מהכסא. הספסל האחורי - ה - J Line המפורסם של מיצובישי, מאפשר תנוחת ישיבה נוחה עם מרווח רגלייים מספק. את זה הוא עושה, מבלי לשלם בקוטר סיבוב גדול ובזוית בטן חדה. ההגה טלסקופי, מתכוונן למעלה ולמטה ולוח השעונים נשאר גלוי במלואו. התחושה נעימה, גלגל ההגה קטן, אך לא מדי ובין קצה סיבוב אחד למשנהו, מפרידים פחות מ- 4 סיבובים (3.8 ליתר דיוק). מההגה תוכלו לשלוט על בקרת השיוט, הטלפון, מערכת השמע ועל העברת הילוכים ידנית. תאורת הדרך ופעולת מגבים יכולה להיעשות באופן אוטומטי, בקרת האקלים פשוטה להפעלה והכל קרוב ונוח. איכות החומרים וההרכבה, טובה, את שני הכסאות הקדמיים, ניתן למשוך לאחור עד בלי סוף, (למי בדיוק יש רגליים כל כך ארוכות?) שני שקעים לכוסות בקונסולה המרכזית (רדודים מידי לטעמי), שקע לבקבוק בכל אחת מהדלתות, תא עליון למשקפיים (אבל ספק, אם משקפי שמש יכנסו לשם) ודיפוני הדלתות, נעימים ואיכותיים. בלא מעט מכוניות חדשות, שקע ה - U.S.B. ושקע ה - AUX נמצאים במקומות לא נוחים - בתוך הקונסולה המרכזית, או בתחתית הדשבורד וצריך תאורה יעודית וחוש מישוש מפותח, כדי למצוא ולהשתמש בהם. שני השקעים האלה, נמצאים בטרייטון בחזית הדשבורד והם נגישים ונוחים לשימוש. לידם, יש שקעים אופציונליים, למי שירצה להוסיף מתגים בעתיד. תא הכפפות גדול ונוח, אם כי הפתיחה המושהת שלו, לא תמיד מתאימה למי שרוצה לפתוח את התא מייד. משענת היד של הנהג בקונסולה המרכזית נוחה ובגובה המתאים, אך חסרה היכולת להזיז אותה קדימה, לטובה אלה שיושבים קרוב להגה.
CONNECTED CAR זה לא סוד, שיצרנים ויבואנים משקיעים הרבה זמן וכסף, כדי לשפר את מערכות המולטימדיה בכלי הרכב. והסיבות לכך פשוטות. זה נוח וזה מוכר. חלק מרכבי מיצובישי, נמכרים עם מערכת מולטימדיה מתקדמת, שנקראת ''קונקטד קאר''. מבלי להלאות בתיאורים, מדובר במערכת נוחה במיוחד. ממשק עברית, מקשים גדולים (מסך מגע) שמתאימים גם לאצבעות של עגלון, קישור למרכזי שירות של מיצובישי, רדיו אינטרנטי מכל העולם לאוהבי כל סוגי המוזיקה, מצלמת רוורס, פתיחת ספר הרכב של האוטו ועוד ועוד, הכל בלחיצת מסך מגע אחת. הטרייטון מגיע עם בקרת סטייה מנתיב, בקרת שיוט, מגביל מהירות, מערכת ליציבות הגרור, מערכת סיוע לזינוק בעלייה וזאת בנוסף, לשאר המערכות המקובלות היום. מבט לצדדים מגלה מראות משוכות החוצה. יש מדינות המחייבות התקנת מראות צד נוספות, בזמן גרירת גרור, הרחב מרוחב הרכב הגורר. בטרייטון, עשו לכם את העבודה. רוחב מראות הצד הוא מעל 20 ס''מ והן תאפשרנה לכם לראות את העולם מאחריכם, גם כשתיגררו את הקרווילה להתנחלות החדשה. חוגת תיבת העברה נמצאת במקום מושלם. בכלל, המעבר לחוגה במקום ידית, היא מבורכת. זה תופס פחות מקום, זה קרוב להגה וזה פשוט לתפעול. החוגה, נמצאת בדיוק במקום שבו היא צריכה להיות. אם הנחת את זרוע ימין על משענת היד, חוגת תיבת העברה נמצאת מתחת לכף היד שלך. עם תזוזת כף יד מינימלית, ניתן לעבור מהנעה אחורית ועד הנעה כפולה עם דיפ' מרכזי נעול, תוך כדי נסיעה. לטובת יכולת מעבר מכשולים קשים בשטח, מגיע הטרייטון גם עם נעילת דיפ' אחורי. ואם כבר מזכירים נסיעה, הגיע הזמן לצאת לדרך.
סיבוב מפתח והמנוע מניע. אין הנעה ללא מפתח, אם כי הכנה לזה, יש. המנוע מגרגר וקשה שלא לזהות שמדובר במנוע דיזל. המנוע של הטרייטון הוא מנוע חדש בנפח 2.4 ל' והוא הטנדר הראשון, שהמנוע שלו עשוי כולו אלומיניום. לחיצה על דוושת הגז והטרייטון מגיב מהר (לפחות יחסית). תיבת ההילוכים אמנם חמישה הילוכים, אך היא עושה עבודה טובה. החלפת ההילוכים חלקה, למנוע לא חסר כח בשום הילוך, היציאה מהמקום טובה, אך יש לזכור שלא מדובר במכונית מירוץ. כרכב עבודה העמוס חלק גדול מהזמן, אף אחד לא יצא איתו למרדפים. שדה הראיה קדימה מצויין, והתמרון בתוך העיר קליל ונוח. כאמור, ה - J Line של מיצובישי, מאפשר לשמור על מרווח סרנים קצר יחסית. מרווח הסרנים הקצר יחד עם הגה קצר, הופכים את התמרון בטרייטון לפשוט. למרות שמדובר בכלי רכב גדול, התחושה היא שניתן לתמרן אותו לכל מקום, גם בצפיפות של שעות העומס בתל אביב. יציאה לכביש הראשי מגלה רכב שקט ולא קופצני. הטרייטון מנסה לאזן בין המתלים הקדמיים לאחוריים ומצליח לעשות עבודה טובה. אם זוכרים שטנדרים נבנים מלכתחילה בחוסר איזון, (בשל הצורך להיות בטיחותיים ונוחים תחת משקל), הרי שנוחות הנסיעה הטובה בטרייטון לא מועמס, ראויה לציון. ההגה משאיר את לוח השעונים חשוף במלואו ואין נורה או סיפרה בלוח השעונים, שאינה גלויה לנהג. אם לא מסתכלים לאחור, ומקזזים את הקופצנות בשל הארגז הריק, התחושה שמדובר ברכב פרטי. ואם רוצים להיות רכב פרטי, יש לזכור שגם לפועלים חשוב להיראות טוב, ולא יפה למנוע מהנהג, מראה קטנה בסוכך השמש. תיבת ההעברה המוכרת של מיצובישי (סופר סלקט II) היא חשובה וטובה בכל כלי רכב, אך היא עשוייה ממש להציל חיים, בטנדר. בתנאי כביש חלק, גשם ראשון, סיבובים חדים, חול על הכביש, ארגז ריק, או עמוס עם נגרר כבד מאוד, היכולת של הנהג לשלב את ההנעה הקדמית, היא בראש ובראשונה עניין בטיחותי. הטרייטון הנוסע בהנעה כפולה יהיה יותר בטוח בכביש מכל טנדר אחר, הנוסע בהנעה אחורית בלבד. הנעה כפולה טובה למכוניות פרטיות, לג'יפונים ולרכבי שטח, אך יותר מלכולם, היא עלולה להיות קריטית לטנדרים, בשל חוסר האיזון המובנה שלהם, העמסה מוגזמת, או גרירת גרורים כבדים. הטרייטון המורשה לגרור גרורים עד משקל של מעל 3 טון, בנוסף להעמסת טון על הארגז, יאפשר, תודות לתיבת העברה שלו, נסיעה בטוחה בכל דרך.
כרכב עבודה, הארגז, מעבר להיותו גדול, עמוק, ארוך, רחב, חייב לאפשר הכנסת משטח, לטובת עבודה עם מלגזות וחייב נקודות קשירה, לטובת עיגון התכולה הנישאת.
הטרייטון בשטח
זויות המרכב של הטרייטון, הבטיחו גדולות ונצורות. בטח לטנדר. זוית גישה של 30 מעלות, זוית נטישה של 22 מעלות וזוית שיפוע צד 45 מעלות, נתונים לא רחוקים מאלה של ה - S.U.V. הארוכים. אולם היתרון הגדול של הטרייטון הוא זוית הבטן, הזוית המסוכנת והכואבת בכיס. הזוית שבה כל הטנדרים מתקשים וממהרים להתיישב על הגחון במעבר תלולית, או תעלה. לטרייטון זוית בטן של 24 מעלות, לא רחוק מזוית הבטן של פאג'רו קצר. בשטח, זויות המרכב הטובות של הטרייטון מורגשות. מדובר ברכב סטנדרטי, שלא שיפשף אף אחד מחלקי המרכב, באף חציית נחל, טיפוס מדרגה או ירידה תלולה.
המרכב, יחד עם בסיס הגלגלים וההגה קצר, יוצרים חוויה חדשה. רכב שטח ארוך, עם התנהגות של רכב שטח קצר. להיט! יש לזכור שזוית הנטישה של הטרייטון, כמו של שאר הטנדרים, היא פחות מזהירה, אך כל נהג שטח, אם היה צריך, היה בוחר לשפשף את הפגוש האחורי ולא את הגחון.
תנוחת ישיבה טובה ומכסה מנוע נמוך, מאפשרים שליטה מצויינת בטרייטון תוך זמן קצר. אחרי שמבינים שהוא לא הולך להשתפשף בכל חציית נחל, כבר אפשר להירגע. בשבילים מהירים הטרייטון קופצני, אך לא במידה שתפגום בהנאה או תפגע בבטיחות. אפשר לנסוע מהר, בלי דאגה. מגיעים לעלייה משמעותית. שילוב יחס העברה נמוך, העברת הילוך לשני והטרייטון מטפס בלי בעיה. היכן שצריך, ניתן לנעול את הדיפרנציאל האחורי ולא להפריע לו להגיע לפסגה. בירידה התלולה, הכיף רק מתעצם. ה Low של הטרייטון נמוך מאוד וקצב הזחילה שלו, ממש מרשים. יחד עם הילוך ראשון ודיפרנציאל אחורי נעול, הטרייטון ירד כל שביל בארץ, באיטיות ובבטחה. רק אל תפריעו לו.
H.O.S.T. - Hands On Stick and Throttle
השם אמנם בא משטח אחר לגמרי, אך כל מי שהפעיל כלי מבצעי יודע, שכל המפסקים והידיות החשובים ביותר, מרוכזים במקום אחד. זה נכון מבחינה תפעולית, וזה נכון מבחינת הסיכוי למקסם את יכולות הכלי. כשנכנסתי לטרייטון וראיתי את מנופי העברת ההילוכים בהגה, תהיתי, מה בדיוק חשבו במיצובישי כשהתקינו אותם? שהטרייטון הוא רכב ספורט? שהוא ישתתף במירוצים, בהם יש חשיבות לאי הורדת הידיים מההגה? הרי רק לדיסקברי ולגרנד צ'ירוקי יש מנופים כאלה וזה בעיקר בגלל שהם כלי רכב, עם התנהגות כביש מצויינת. ובכלל, הרי בטרייטון ניתן להעביר הילוכים ידנית, בידית ההילוכים הרגילה. לשם מה הכפילות? לא מיותר? אז זהו, שבכלל לא. מיצובישי היו הראשונים שהכניסו את הטיפטרוניק לשטח עוד בשנות ה - 90(!), בפאג'רו המוכר לנו בארץ, כפאג'רו Q. (ה - Q עם התיבה הזאת, לא יובא ארצה) נאמנים למתן שליטה מוגברת לנהג, יכול נהג הטרייטון, להעביר הילוכים בשטח קשה, מבלי להוריד את הידייים מההגה. התחלתם עלייה דרדרתית והאוטו מתחפר? נגיעה קטנה במנוף, העלאת הילוך וקדימה. ירידה משמעותית והאוטו בורח? נגיעה קטנה, הורדתם הילוך וחזרתם לשלוט ברכב. המבט נשאר קדימה והידיים המשיכו לתפעל את ההגה ולברוח ממכשולים. זמן התגובה התקצר, אך לא הגריעה בשליטה. הטרייטון איפשר לכם, להיות נהגים יותר טובים.
סיכום - מעמד הפועלים מעולם לא נראה מפתה כל כך
לאורך כל השנים יש הרגשה שבמיצובישי יש מישהו שאחראי על הנהג. חוץ מהמנוע והשילדה והמתלים והפאר והפינוק והעיצוב ומה לא, יש מישהו שאחראי לדאוג לנהג. שיהיה לו נוח וקל ונעים. אחרי שלושה ימים עם הטרייטון, ברור לי לגמרי שלא רק שהוא לא פוטר, גם העלו אותו דרגה. מעבר למנוע החדשני, השילדה, תיבת ההעברה, צריכת הדלק (לא נבדקה - עקב תקלה), העיצוב, הבטיחות, הארגז, כושר ההעמסה, כושר הגרירה ועוד הרבה דברים אחרים, שעושים את הטרייטון לרכב רב שימושי מנצח, מישהו במיצובישי שם את הנהג במרכז וסביבו בנה את הטרייטון. מעבר לזה שהטרייטון מתבלט בכל הפרמטרים, הוא רכב שכיף, נוח, נעים וקל לנהוג בו, בכל דרך. אז אם אתם נתקלים במודעה - ''דרושים פועלי בניין'' ומציעים לכם טרייטון כרכב צמוד, אל תשאלו שאלות. תחתמו. רק לכו בזהירות על הפיגומים.
קישורים:
אירוע השקה של מיצובישי טרייטון לעיתונאי הרכב (בהדרכה של אתר השטח)
מבחן דרכים של אריאל אלסיבוני (מגזין אוטו) למיצובישי טרייטון
תגובות