הדור השלישי של רכב הפנאי של יונדאי מצטרף לשוק גועש של כלי רכב הנראים כמו ג'יפים אך בעלי הנעה קדמית בלבד. יצאנו להתרשמות מקומית
עם ישראל משוגע על רכבי פנאי. נראה שאם היה יכול, רובו היה בוחר רכב פנאי כזה או אחר. באווירה שכזו, לא פלא שיונדאי טוסון החדש, שהתעכב ביציאה למבחני דרכים מסיבה לא ברורה, זוכה לעניין ער במיוחד. כמחליפו של ה–iX35, ונכד לסבא טוסון - שיצר מהפיכה בתחום הפנאי בישראל - הציפיות מהדגם החדש גבוהות במיוחד בשוק המקומי. לקחנו את גרסת הכניסה, עם מנוע ה–1.6 ליטר והנעה קדמית בלבד, ויצאנו לחפש משמעות ל–143,000 שקלים. מבחן דרכים - יונדאי טוסון Huyndai Tucson יונדאי טוסון - הגרסה הקרבית יונדאי טוסון החדש מושק בישראל יונדאי חוזרת לשם טוסון מבחן דרכים יונדאי Hyundai iX35
רכב פנאי, למרות שהוא מוגבל לשבילים מוסדרים, צריך לשדר מסר שהוא הדבר האמיתי לשטח - וכאן הטוסון פוגע בול. יש לו ההופעה והפרופורציות של רכב שטח וממדיו מכובדים.
ביחס ל–iX35, בולט הגריל הגדול והמרשים יחד עם קווי עיצוב נקיים, השונים מעיצוב היתר ממנו סבל הדגם הפורש. תאורת לד נאה ליום מוסיפה, ורק החישוקים הקטנים (''16) ברמת הגימור הזו פוגמים מעט בחבילה; חישוקים גדולים יותר מוצעים גם הם (ראו פירוט גרסאות).
תא הנוסעים מקבל אותנו עם שילוב צבעים נכון: המושבים בהירים, והשאר מתחלק בין כהה לבהיר באופן מוצלח. קווי העיצוב של סביבת הנהג והנוסע מעוגלים ונאים, ורק מסך קטן מדי במרכז הקונסולה נראה חריג בדגם חדש לגמרי.
איכות החומרים לא עמדה בציפיות של כל הבוחנים, ואחד מהם לא אהב גם את האופן בו החומרים נראים. למעט משטח צר אחד במרכז הקונסולה, הפלסטיק נוקשה ופשוט מדי.
רשימת האבזור לא ארוכה במיוחד (ראו בפירוט הגרסאות); אמנם, זוהי רמת האבזור הבסיסית, אבל נציין את היעדרה הבולט של דיבורית בלוטות' מקורית. גם בקרת אקלים נפקדת מהרשימה, אבל במקרה זה היעדרה סביר יותר.
המרחב מלפנים טוב בכל המדדים. לא כל הבוחנים אהבו את מושב הנהג, אבל תנוחת הישיבה גבוהה ומעניקה את התחושה הצפויה מרכב פנאי. מושב הנוסע נמוך מדי, ובניגוד למשב הנהג לא ניתן לכוון אותו לגובה, מה שעלול לפגוע ראות החוצה לנמוכים.
מאחור, מרווח הברכיים טוב (אך לא יותר) וכך גם מרווח הראש. נציין לטובה את הרצפה השטוחה ואת האופציה לשינוי הזווית של מסעד הגב. גם המושב מאחור נמוך עם מעט תמיכה לירכיים, ולכן הראות החוצה עבור נוסע לא גבוה מעט בעייתית.
תא המטען מציע פתח הטענה מעט גבוה (כנראה גם בגלל גלגל רזרבי בגודל מלא), והווילון הסוגר אותו מעט נמוך. אם לא תסגרו אותו, תקבלו תא גדול ושימושי יותר.
לטוסון ציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק של יורו NCAP. נציין שהציון להגנה על הולכי רגל הושג עם מכסה מנוע אקטיבי המצמצם פגיעה בהולכי רגל ומערכת לשמירת נתיב; שני אלה אינם מוצעים בארץ, כך שהציונים בסעיפים אלו אינם תקפים בישראל. נציין גם שהיינו שמחים למצוא מערכות בטיחות נוספות כסטנדרט, במיוחד בגרסאות הבכירות.
מנוע ה–1.6 ליטר מייצר הספק של 132 כ''ס ומומנט של 16.4 קג''מ, ומשודך לתיבה אוטומטית בעלת 6 הילוכים. נתחיל מהסוף ונציין שהמנוע עושה את העבודה בצורה מספקת לחלוטין, למרות שמדובר ברכב לא קל (1450 ק''ג) עם מנוע לא גדול ולא מוגדש.
הטוסון מפתיע במטרים הראשונים עם זינוק זריז יחסית, ובהמשך מפגין יכולת נאותה. וכן, גם בעלייה ארוכה עם שיפוע בולט הטוסון מציע קצב מספק. אבל אם אתם רוצים רכב זריז, לכו על גרסת ה–2.0 ליטר.
פעולת המנוע שקטה בסל''ד נמוך וגם בינוני, והיא קצת רועשת מ–5500 סל''ד ומעלה. בכל הקשור לצריכת דלק רשמנו 14 ק''מ לליטר בשיוט נינוח ובימי המבחן שלא היו מאוד מאומצים ממוצע בינוני משהו של 9.7 ק''/ליטר.
על שיבושים רעים בעיר הטוסון מתרסק בצורה מורגשת, וזה קורה לו לא מעט. עם זאת, הוא מטפל טוב יותר בשיבושים קטנים, כנראה גם בזכות הדופן הגבוהה של הצמיגים (215/70).
נוחות הנסיעה עדיפה ב–30 קמ''ש על פני זאת ב–50 קמ''ש. במהירות הגבוהה יותר הוא זז מדי על שיבושים הגבוהים מפני הכביש. בעיר, לסיכום, נוחות הנסיעה בינונית–מינוס.
מחוץ לעיר המצב משתפר. הטוסון ממשיך להציע נוחות טובה על שיבושים קטנים והוא טוב על גלים גדולים בכביש, אם כי בחלק מהמקרים, נוצרת פעולת חדה יחסית של בולמי הזעזועים, וזה פחות נעים. מחוץ לעיר, לסיכום, נוחות הנסיעה בינונית עד טובה. התחושה הכוללת נפגמת במעט בגלל רעשי כביש מורגשים.
ההגה חסר התחושה מציע משקל קל מדי גם בהתנהלות יום יומית, אבל אחרי שמתרגלים אליו אחרי כמה מאות ק''מ, הדבר פחות מפריע. בכל מקרה, מצב ''ספורט'' מוסיף לו משקל, אבל לא משנה את איכותו; הוא עדיין לא טוב, אבל כבר לא קל מדי.
בכל הקשור ליכולת דינמית, הטוסון לא הולך לאיבוד בכביש המפותל, אבל הוא מעדיף שלא תגרום לו לנוע שם ממש מהר. אם תעשה זאת, הצמיגים יימרחו (ויצרחו), ההגה לא ישתף פעולה (כבר אמרנו, גם במצב ''ספורט'') והבלמים יתעייפו מהר בירידה בכביש מפותל. הטוסון בסדר בעיקולים, אבל ברור שנהיגה דינמית היא לא בראש מעייניו.
בשבילים הטוסון יפתיע לטובה, כל עוד העומס על הבולמים אינו גדול מדי: השטח מפולס יחסית או שהשיבושים גדולים ועגולים. אם השיבושים חדים, הרכב יטולטל והנסיעה תהיה פחות נעימה. ועוד ביחס לשטח: בקרת הנסיעה במורד מעט מהירה מדי. הטוסון מספק לטיול שבילים רגוע, מה שמרבית הלקוחות היותר אמיצים יעשו. השאר יתספקו בפוזה.
טוסון 1.6 ליטר הוא רכב פנאי טוב. ראשית, הוא נראה נכון ומרשים לסוגו, היכולת שלו מספקת ומרחב הפנים טוב. ברמה הבסיסית הזו הוא מציע גם אבזור סביר, וחבל שרשימת מערכות הבטיחות הקיימות אצל המתחרות, ריקה כאן.
הצדדים הפחות מוצלחים הם נוחות הנסיעה בעיר ואיכות החומרים בתא הנוסעים. בנוסף, פער המחיר ממשפחתיות מאובזרות - חלק חשוב בתחרות מולה ניצב הטוסון - מעט גדול מזה של מתחרים אחרים.
יונדאי טוסון 1.6 ליטר החדש מציע חבילה טובה במחיר תחרותי יחסית. הבעיה העיקרית שלו היא שהמתחרה הישיר שלו, קיה ספורטאז', זול ממנו ויחד עם זאת מאובזר יותר ומצויד באבזור בטיחות עדכני.
הגרסה הבסיסית היא 1.6 ליטר שמוצעת רק ברמת אבזור פריים ומחירה 143,000 שקלים. באבזור: בקרת שיוט, מראות מתקפלות עם סגירת/פתיחת הרכב ותאורת לד לרצפה, חיבור USB למערכת הקול ושמשות כהות. היבואן מציע כאופציה מולטימדיה (מסך מגע) בהתקנה מקומית הכוללת בלוטות', מצלמת רוורס. גרסה נוספת מצוידת במנוע 2.0 ליטר (155 כ''ס, 19.6 קג''מ). גרסה זו מוצעת ברמת האבזור פרמיום הכוללת גם חישוקי ''17, בקרת אקלים ופתח מיזוג ליושבים מאחור ומערכת ניווט; 158,000 שקלים. רמת Open Sky כוללת, בנוסף, חישוקי ''19 וגג שמש פנורמי; 169,000 שקלים. רמת סופרים מוסיפה ריפודי עור ומפתח חכם; 179,000 שקלים. גרסת ההנעה הכפולה מוצעת רק עם מנוע 2.0 ליטר וברמת פרמיום, ומחירה 175,000 שקלים.
למרות שתשומת הלב, מטבע הדברים, מתמקדת בגרסת הבסיס הזולה של הטוסון, הרי שגם גרסאות ה-2.0 ליטר מוצעות כאן, וכנראה שיימכרו במספרים נאים. האם המנוע החזק יותר (154 כ''ס ו-19.5 קג''מ לעומת 132 כ''ס ו-16.6 קג''מ) באמת יוצר הבדל משמעותי בביצועים? אין דרך לגלות זאת מלבד לצאת למבחן. ובכן – כן ולא. ההבדל קיים ומורגש, אבל לא משמעותי. המנוע נדרש פחות לטפס לסל''ד גבוה כדי לשמור על קצב ראוי (אך מצד שני, רועש יותר מאחיו הקטן), והתגובות לדוושת הגז קצת יותר מידיות וחזקות. אבל גרסת ה-2.0 ליטר היא לא ''מטוס'', בדיוק כמו שגרסת ה-1.6 ל’ היא לא ''עגלה''. בשתיהן הביצועים הם בתוך התחום המקובל, אליו רגיל הנהג הממוצע (11.1 ש’ למאה לעומת 12.1). יש מהירות יותר מה-2.0 ל’, ויש איטיות יותר מה-1.6 ל’. ההבדל על הנייר בצריכת הדלק לא משמעותי (פחות מק''מ לליטר בממוצע לטובת ה-1.6 ל’), ולמרות שאי אפשר להשוות בין צריכות דלק בשני מבחנים שונים, נראה שגם במציאות ההבדל קטן עד זניח. לסיכום, מבחינת ביצועי מנוע, גרסת ה-2.0 ל’ מציעה יתרון קטן, אך כזה שלא שווה תוספת מחיר בשביל מי שלא גר באזור הררי, או נוהג לעיתים תכופות עם רכב עמוס/בגרירה. אבל המנוע הוא לא ההבדל היחיד, ודווקא ההבדלים האחרים יכולים להצדיק חלק נכבד מההפרש במחיר. כל רמות האבזור של ה-2.0 ל’ מקבלות כסטנדרט דיבורית, מערכת מולטימדיה עם מצלמת רוורס ובקרת אקלים עם פתחים למושב האחורי כסטנדרט. וחשוב לא פחות – מושב הנוסע שליד הנהג הוא בגובה נורמאלי, לפחות ברמת האבזור Open Sky בה נהגנו, בה מתווסף גג פנורמי וחישוקי ''19 לרשימת האבזור. אותם חישוקים, פוגעים בנוחות הבינונית גם ככה, משום שהצמיגים נמוכי החתך לא מצליחים לסנן את השיבושים הקטנים כמו אלו שבגרסת ה-1.6 ל’. ברמת האבזור הבסיסית של ה-2.0 ליטר, מקבלים חישוקי ''17 הגיוניים יותר. לסיכום – הבדל האבזור הוא לדעתנו הצידוק העיקרי לתוספת של כ-10% למחיר (20% לרמת ה-Open Sky). תוספת ההספק היא בונוס!
יונדאי טוסון אוט’, 1.6 ליטר, הנעה קדמית (2.0 ל’, הנעה קדמית) :
0 תגובות
תגובות