המילואימניקים של הצנחנים מבקרים בממלכה האשמית של ירדן
הרבה זמן לא יצא לי להיות חלק מזה - קבוצה של מילואימניקים מיחידה (כלשהי....) בצנחנים, 21 חברים, הפכו עולמות כדי למצוא תאריך שיתאים לכולם, ויצאו לטיול ג'יפים של 4 ימים בירדן - טיול גיבוש. חוויה מיוחדת עבורם, ללא ספק, אך לא פחות, עבורי. הדריך: וייזל עדי
זה התחיל בשיחת טלפון בתחילת חודש מרץ. נשאלתי אם אני פנוי להוציא חבורה של גברים, חבורה של מילואימניקים מאותה יחידה, שרוצה לצאת לטיול גיבוש בירדן.
חודש מרץ, פורים, כבר היה לי טיול מתוכנן לירדן ויצא כי היציאה של הקבוצה תהיה בדיוק שבוע אחרי שאחזור מירדן (קישור ליומן מסע שיצא לדרכו בפורים). אמרתי לעצמי, חבורה של גברים, הוואי של מילואים - חייבת להיות חוויה מיוחדת. אישרתי את השתתפותי, עשיתי מפגש הכנה וכבר אז הבנתי שההחלטה הייתה נכונה.
קבוצה של חברים - איך נהוג לומר - ''מטובי בנינו'', מגובשים בצורה בלתי רגילה ( והמדובר רק במפגש הכנה ) שפשוט החליטה לעצור את ''החיים'' ל - 4 ימים ולצאת לגיבוש יחידתי.
שיירה של 8 גיפאים, 08:00 נכנסת לממלכה - מעט בירוקרטיה ואנחנו בעקבה. מפגש הכרות עם המדריך והשוטר הירדני - קצת פרטים על עקבה והחברה רעבים. ארוחת בוקר במסעדה הקבועה , קניות, נשנושים, קצת מאפים, קצת מתוקים תדלוק ונכנסים לדיונות מסביב לואדי ראם
המסלול הפעם היה מעט שונה - ביום הראשון חרשנו את איזור ארץ הקשתות עד שהגענו בשעות הערב למאהל. מקלחת, ארוחת ערב בשרית ומיוחדת, קצת הוואי במאהל והולכים לישון.
היום השני הוקדש לואדי ראם. ואדי עצום ויפה במיוחד. הפעם נכנסנו לעומקו של הואדי, כמעט כעד הגבול עם הרב הסעודית. את ארוחת הצהרים אכלנו בשטח, ממש סמוך לרכס ההרים המהווה את הגבול בין ירדן לערב הסעודית.
הנסיעה מזרחה- לקלעת פצ'ועה וקע ג'אפר
היום השלישי - היום העמוס מבין ה- 4. הפעם נעים מזרחה אבל ממש מזרחה, לכיוון עיראק. הנסיעה מזרחה היא פרידה מהנוף המוכר של הדיונות האדומות. הנוף הופך להיות טרשי, סלעי, המרחבים המוכרים של הדיונות האדומות הופכים להיות מרחבים של סלעים אדומים. פה ושם פוגשים בדואים הגרים באזור, אך המפגשים הולכים ומתמעטים ככל שנכנסים לעומק המזרח. היעד הוא כפול. הראשוןם להגיע למצודת קלעת פ'צועה השוכנת בסמוך לציר הרכבת החיג'אזית והיעד השני להגיע לימת המלח הגדולה במזרח התיכון ( ויש האומרים בעולם ) - משטח עצום, שטוח לחלוטין, ללא גבעה אחת קטנה. במקום אפשר להנחית מטוסי בואינג בלי להניד עפעף.
אחד הרכבים בשיירה, סובארו פורסטר, שעבורו המדובר באתגר רציני, צלח את הציר בכבוד. אמנם קיבל עזרה קטנה פה, דחיפה קטנה שם, אבל בגדול - מגיע לו שאפו גדול ורציני.
את היעד הראשון כבשני כבר בשעה 16:00 כאשר הגענו למצודה. הגשמים הרבים שירדו באזור מילאו את הבריכה הצמודה למצודה ושי ואנוכי טבלנו. קפה טוב, כמה תמונות ודוהרים לכיוון קע גאפר. הנסיעה לקע היא על הכביש המוביל לעיראק - כן כן עירק. תמונות עם השלט וממשיכים לדהור עד שמגיעים לקע.
קלעת פ'צועה
קלעת פ'צועה
קע ג'עפר
השיירה מגיעה למשטח הימה- ל''קע'', אחד אחד בודק את היכולות של הרכב עד שכולם מקבלים בטחון. השיירה עומדת האחד ליד השני, במחרקים של כמה מטרים טובים ומוזנקים - המהירויות , פשוט לא יאומן - המרחבים של הימה, פשוט לא רואים את הסוף - חוויה מדהימה.
הדהירה בקע געפר
הדהירה בקע געפר
היום האחרון הוקדש לטובת ביקור בפטרה - בירת הנבטים. את החוויה הזו קשה להעביר במילים ואפילו התמונות לא כ יעזרו. הפחלא הזה שנבנה לפני 2000 שנים, מבלי שהיו ברשותם את כל פלאי הטכנולוגיה זה פשוט לא יאומן.
אחרי היציאה מפטרה ארוחת צהרים טובה והתכנון לרדת לכיוון נחל ערבה - הערבה הירדנית. נסיעה של כשעה ומסתבר שהדרך נחסמה בשל עבודות עפר. - הירדנים לא טורחים להציב שלט בתחילת הכביש על העובדה כי הציר חסום - פשוט מגיעים לנקודה מסויימת ונעצרים - אכזבה קלה וחוזרים על עקבותינו ועולים על ''דרך המלך'' שתוביל אותנו עד עקבה ולמעבר הגבול באילת.
4 ימים של חוויה
תגובות