צוות "האריה הכתום" במסע גרוטאשטח

סיימנו!

נקפוץ שנייה לסוף, תאמינו או לא אבל סיימנו, כן, כן, הגענו לנ’‘צ הסופי בקיבוץ שניר אחרי ניווט של שלושה ימים בשטח מקניון שחורת, חניון לילה ליד אילת (לא מרכז קניות) ועוד עשינו את זה בתוך ‘‘גרוטאת שטח’‘.

אנחנו צוות ‘‘האריה הכתום’‘ - שלושה אנשים מהשורה ללא ידע טכני מיוחד במכונאות רכב, פרט ליכולת לנפח אוויר בצמיגים, לתדלק ולא להתבלבל בין פתח מילוי שמן מנוע למים של הווישרים, הצלחנו לסיים בהצלחה 3 ימים של נהיגה בשטח ברכב 2X4 בן 18 שנים.

הכול התחיל בהודעת ווטצ'אפ

טוב, אז איך כל זה התחיל? כמו שכל הדברים מתחילים בימינו… בהודעת וווטצ'אפ.

חבר יקר (אביה) שלח קישור לדף הפייסבוק של עדי כפרה, המפיקה יחד עם רועי אלוני של אירוע הגרוטאשטח, ושאל אותי וחבר נוסף (אייל) למה אנחנו לא שם? באמת למה לא?! פנינו לעופר אוגש, מנהל אתר השטח הישראלי, והצהרנו בפניו כי אנחנו רוצים להשתתף וחצי שעה לאחר מכן התקבלה תשובה חיובית (קישור לידיעה הראשונית על צוות האריה הכתום).

אז למה בעצם הכנסנו את עצמנו? ובכן הגרוטאשטח בניצוחה של עדי כפרה הוא אירוע לחובבי שטח וספורט מוטורי חובבנים ומקצוענים כאחד, המשתתפים נדרשים לנווט שלושה ימים מאילת ועד לקיבוץ שניר בצפון בכלי רכב, סליחה, בגרוטאה בשווי של עד 5,000 ש’‘ח והכל (פרט לקטעי קישור קצרים), בשטח!!

נהדר, אז אנחנו בפנים! עכשיו רק צריך למצוא רכב… לאחר מספר חיפושים ביד 2 נמצא הפתרון! פיג'ו 205 שנת 98' שהייתה 13 שנה אצל גברת נחמדה שכמעט ופרצה בדמעות כששמעה מה אנחנו מתכננים לעשות עם הרכב.

הכנות ותודות

חשדנו שיש סבירות גבוהה שלא נשרוד שלושה ימים בשטח אם ניכנס לרכב נניע וניסע לאילת כשהוא בתצורתו הנוכחית, אז החלטנו להכין אותו קצת למסע ופה המקום להגיד תודה לכל אלו שעזרנו לנו במלאכה:

לסמי שרביט על מיגון גחון הרכב בפלדה שפורקה מטנק מרכבה, שהצליח לספוג כל בולדר שירינו לכיוונו במהלך המסע.

למרכבות גימזו ושהר צאיג דפוס פלוס על עיטוף הרכב ברוח המסעות בספארי (מישהו אמר ISUZU CHALLENGE ?).

לריינו טייר, מיגון צמיגים נגד תקרים שבזכותו חסכנו משקל, תודות לו לא היה לנו צורך לסחוב צמיג ספייר.

לבני ממוסך מסמיה מ.י על טיפול יישור קו לרכב, חיזוק הציריות ועל יכולות האלתור.

לרביב טרקטרונים על פנס הלד הימיני.

למרכבות בע’‘מ על פנס הלד השמאלי.

ולוולארי תודה על עבודות החשמל, על פטיש החציבה שעזר לנו לטובת ביצוע עבודות פח עדינות ועל הגרביון של אשתך…

מתחילים

בסיום ההכנות ביום רביעי בלילה ולאחר שסיימנו לצפות את כל הרכב במדבקות, יצאנו לדרך מאזור המרכז ושמנו פעמינו דרומה לנקודת ההתכנסות בקניון שחורת. לשם הגענו מוקדם מהמצופה ב-04:30 בבוקר, נרדמנו בשקי השינה שלנו תחת אור הכוכבים וקמנו ‘‘רעננים ונמרצים’‘ עם ההשכמה ב-06:00.

קרני האור הראשונות שבצבצו מהמזרח ולאט לאט שטפו את קירות הקניון באור, חשפו לפנינו מחזה מרהיב, שלל ‘‘גרוטאות שטח’‘ מסודרות בשורה, עדות מרשימה לכמות המחשבה והאהבה שהשקיעו איש איש בגרוטאתו.

התחלנו את המסע, שיירה שלמה של רכבים שמתחילים להיעלם לתוך השטח המדברי, את האמת מראה מרגש.

האריה הכתום (עדיין אדום) בהכנות לראלי גרוטאשטח

האריה הכתום (עדיין אדום) בהכנות לראלי גרוטאשטח

האתגר היומי

אחרי כ- 10 דקות של נסיעה בשטח כבר מתחילים להבין את הרעשים שהרכב משמיע כחלק מנסיונותיו לתקשר איתנו הנוסעים בו.

ה- ‘‘כחחחח’‘ משמעותו שהצמיג נוגע בגוף הרכב וה –’‘קלאק קלאק’‘ אלו הבולמים שכורעים קצת תחת העומס והבומים העל קוליים הם קולות מגן הגחון שמיישר את הקרקע מתחת לרכב – כל עוד אנו שומעים את הקולות האלו בלבד אז הכל בסדר ואפשר להמשיך הלאה! וכך אנו ממשיכים, עד שמגיעים לאתגר היומי והאתגר להיום, ילדים וילדות, הוא טיפוס עלייה ארוכה בשיפוע מכובד למדי.

שני רכבים לפנינו מנסים להתמודד עם העלייה אך ללא הצלחה, הם נתקעים באמצע הדרך וממתינים לרכב החילוץ, באדיבות הפקת האירוע, שיגרור אותם למעלה עם רצועה.

כמובן שישנן גם גרוטאות שצלחו את האתגר ללא היסוס ופשוט דילגו בקלות לקצה הגבעה, כמה מהן עשו זאת ברוורס, הוכחה פשוטה שקצת נסיון וידע יכולים בהחלט לכפר על המגבלות המכאניות של הגרוטאות.

אנחנו לעומת זאת דוגלים בשיטה הפשוטה והטובה והיא לתקוף את הגבעה בתנע גבוה.

תוך שעתיים נשברה תושבת מנוע...

כך יצא כי בנסיון השלישי הרכב נעצר באמצע הגבעה, השמיע קול של ‘‘פלאנק’‘, שהוא אף אחד מהקולות שהזכרנו קודם והמנוע כבה, לאחר בדיקה ויזואלית של המנוע ניתן היה לראות כי תושבת המנוע העליונה נשברה וכל המנוע צנח לו קצת למטה, כל זאת כאמור לאחר כשעתיים של נסיעה ביום הראשון של המסע!

הסתכלנו אחד על השני במבט של ‘‘זהו, חודש של הכנות, ריצות, השקעה ואחרי שעתיים זה נגמר!’‘ האמת שביננו, כן, אם דבר כזה היה קורה לנו בשטח במסגרת אחרת, היינו מזמינים גרר או מסוק שיחלץ אותנו וחוזרים עם הזנב מקופל בין הרגליים. אבל אנחנו נמצאים במסע גרוטאשטח, מוקפים במיטב אנשי השטח והמכונאים שהארץ הזו גידלה וטיפחה! אז איך יוצאים ממצב כזה אתם שואלים?

מה הבעיה?... דבר ראשון גוררים את הרכב לראש הגבעה, מרימים קצת את המנוע מלמטה בעזרת ג'ק, לוקחים מוט ברזל ארוך ומניחים אותו על גוף הרכב מעל המנוע, מחפשים נקודת עגינה במנוע שאותה קושרים למוט הברזל באמצעות חבל או רצועה וזהו! 

אבל מה עושים עכשיו עם מכסה המנוע שלא נסגר (בגלל מוט הברזל, זוכרים?), פשוט קושרים את מכסה המנוע באמצעות רצועה, סעו לשלום המפתחות בפנים!

תודה למושבניק מחצבה

מדהים! 30 דקות אחרי ששברנו תושבת במנוע ואנחנו נמצאים מחוץ לשטח נוסעים בכביש (והרכב נוסע כאילו כלום לא קרה) ומטלפנים לכל חבר/מוסכניק שאנחנו מכירים במטרה לנסות לאתר חלק חלופי.

אחת השיחות מובילה אותנו למושבניק מחצבה (כשעה נסיעה ממיקומנו הנוכחי), שיש לו פיג'ו 205 ישנה זרוקה באחת החממות – גשו לשם הוא אומר לנו ותפרקו מהרכב מה שאתם צריכים.

שעה וחצי אחרי הארוע המכונן הזה ואנחנו נמצאים בחממות מושב חצבה, רוכנים מעל גופה של 205 ומפרקים חלקים ממנה כמו נשרים שמנקרים פגרים במדבר.

שלושת רבעי שעה אחר כך וברכב שלנו יש תושבת חדשה ולתא המטען נוספו חלקים חדשים (רדיאטור, צינור מים, רצועת מנוע וכמה פיוזים).

דברים שקורים רק באגדות ובגרוטאשטח...

טוב, אם אתה איש שטח ותיק ועברת הרבה אז אולי אתה רגיל לדברים מסוג זה, אבל לנו זו הייתה פעם ראשונה שדבר כזה קורה. מי מפנה אותך בערב חג שני של פסח לרכב צרפתי ישן נטוש, שם אתה מוצא בדיוק את החלק שאתה מחפש ועוד? אין דברים כאלו!!

רוצה לשמוע משהו נוסף? לאחד המשתתפים הלך ראש מנוע בדרך לנקודת המפגש לפני תחילת היום הראשון – מקרה קלאסי שבו הייתי מתקפל וחוזר הביתה... אבל מושבניק שעובר בדרך שומע את הסיפור ונותן לצוות רכב ישן שהיה לו לטובת המסע, במתנה! דברים כאלו קורים רק באגדות ובגרוטאשטח.

אז אנחנו חוזרים למסע, כאילו כלום לא קרה! הרכב מפזז לו בהנאה וחוזר לדבר ומשמיע רק את הקולות המוכרים לנו.

אנו חוברים להמשך המסלול העובר ליד חצבה, נהנים בנסיעה בחריץ בחוואר ומתפנקים בקטע מסלול מדהים בנחל סדום, לא לפני שאנו מתקלחים עם צינור גינה סטייל ‘‘ספרות זולה’‘ בתוך אחת מחצרות הבתים בעין תמר, עד שהיום מסתיים לו בחניון לילה נחל יזרח לא רחוק מערד.

אירוח חצי פנסיון בשטח

אנשי ההפקה של גרוטשטח דאגו גם שהמשתתפים יפיקו את המיטב מפרק הזמן שבין חניית הרכב בחניון הלילה ועד שנכנסים לשק’‘ש. בסוף כל יום חיכתה ארוחת קייטרינג שכללה מגוון סלטים, ירקות וכמובן בשר... ולא סתם בשר, קציצות בקר, נקניקיות צ'וריסוס, עוף מעושן ואיך אפשר בלי צלעות כבש?!

אחד המשתתפים במסע ממוצא ארגנטינאי היה יושב כל ערב בסיום הארוחה מחזיק צלע כבש ביד ומלקק אותה כמו שילד מלקק סוכריה על מקל...כן, כן זה היה טעים עד כדי כך. כמובן שגם על ארוחת בוקר מרשימה לא פחות ההפקה לא פסחה – ממש אירוח חצי פנסיון בשטח.

ביום השני והשלישי של המסע המשכנו להתמודד עם שאר אתגרי השטח בזהירות יתרה בכדי לשמור על הרכב וגם כי חששנו מנסיעה כל הדרך חזרה לחצבה במידה ונצטרך עוד חלפים...

כבוד לפיג'ו 205

יאמר לזכותה של הפיג'ו 205 כי היא עמדה בגבורה בכל המכשולים שהוצבו בדרכנו ורק בטיפוס האחרון לגבעת האם בדרך לנ’‘צ הסופי בקיבוץ שניר נאלצנו לעשות עצירה מכיוון שהמנוע התחמם.

לאחר כ- 20 דקות לקירור המנוע המשכנו הלאה וכמו שכבר ציינתי הגענו בסופו של דבר אל היעד הסופי – אל נקודת הסיום.

ולסיום שוב תודה

אז תודה רבה שוב, לספונסרים שלנו ולהפקה המדהימה שהצליחה לקבץ חבורה של אנשים מדהימים, בעלי ידע טכני עשיר, מוטיבציה ורצון לעזור ולשתף מנסיונם, היה מסע יוצא מן הכלל!

נותני החסות לאירוע: 

חברת פוינטר

חברת ש. ונציה יבואנית מותג STIHL

הנפלד טכנולוגיות בעמ

זוהרון

צמיגי בני משה ביטון עפולה

רסטה

מוסך קבוצת גבע

קייטרינג בשר נטו צ'ימיצ'ורי