עם מתיחת פנים ובצמוד להצגת אח אופנתי, הפך ה–ML ל–GLE. יצאנו לבדוק מה השתנה
מאת: מגזין אוטו
09/06/16
זו לא פעם ראשונה שמרצדס משנה את שמו של רכב הפנאי הגדול שלה. ב–1997, דווקא בעידן שמרני יותר של החברה, היא הייתה ראשונה מבין יצרני היוקרה להציג רכב פנאי בממדים ובמחיר סבירים (יחסית) והתכוונה לכנותו סדרה M. אלא שהיריבים הבוואריים הפגינו חוסר פרגון: ''האות M'' אמרו האנשים ממינכן, ''שייכת לחטיבת הספורט של ב.מ.וו''.
באותם ימים ב.מ.וו עדיין לא הייתה משופעת בגרסאות M, וספק אם משהו היה מתבלבל בין M3 ל–M320, ובכל זאת מרצדס נאותה חלקית. שם הגרסאות והכיתוב על הרכב עצמו שונה ל–ML בצירוף מספר הגרסה (ML320 , לדוגמא). מאז סבל הרכב מפיצול אישיות מסוים כאשר הוריו ושאר מכרים כינו אותו למעשה בשני שמות: סדרה M או ML.
שני עשורים אחרי, ותחום הפנאי הפך מנישה קטנה למכרה זהב שופע דגמים וגרסאות. למרצדס מצדה כבר ארבעה דגמים ''רכים'', יותר מעשרים דגמים בסך הכל - וסדר חדש נדרש.
בסוף 2014 מכריזה מרצדס על מדיניות סימול דגמים חדשה. כל רכבי הפנאי מצוינים באותיות GL, ואות שלישית מציינת את דגם הליבה אליו הם מתייחסים: A, C, E, S. וכך זוכה ML לסימול GLE.
קישורים למבחני דרכים קודמים:
מבחן דרכים - מרצדס Mercedes GLE Coupe
ברבע הראשון של 2015 הציגה מרצדס מתיחת פנים ל–ML שהפך ל–GLE, וצירפה למבחר גרסת קופה כוחנית. אבל למרות השינוי המשמעותי בשם, השינוי בחוץ מינורי, וזה מתמקד בחרטום מרשים מאשר בעבר, כזה המיישר קו עם המראה העכשווי של דגמי מרצדס. וגם אם ה–GLE אינו נראה מאוד מודרני ויוצר רושם מעט כבד ממתחריו, הוא מקרין תחושה חסונה ו''שטחית'' יותר.
בתא הנוסעים השינוי גדול יותר. כרגיל בשנים האחרונות התחום הבולט בעדכונים הוא אזור המולטימדיה: צג מערך ה''קומנד'' הפך, כמו ברוב הדגמים החדשים, לדמוי טאבלט המונח מעל הקונסולה המרכזית ולא בתוכה. הרכב שלנו הוא ברמת הגימור פרמיום המצוידת יותר, וכולל דיפון עור נאה בכל החלק העליון של סביבת הנהג. הגוונים שנבחרו נעימים מאוד ויוצרים אווירה עשירה בתא הנוסעים. התחושה היא שהרכב איכותי יותר מכל ML בעבר, וסגירת הוואקום של הדלתות רק מדגישה זאת.
המחוונים חודשו וכוללים תצוגה עשירה ומודרנית יותר בין מדי המהירות והסל''ד. גם רשימת הציוד ארוכה, וכוללת בפרמיום שפע מערכות בטיחות מתקדמות כמו בקרת שיוט אדפטיבית, שיחד עם מערכת חכמה למניעת סטייה מנתיב (יעילה ולא מנג'סת מדי) יוצרת סוג של ניהוג אוטונומי. מערכות נוספות הן התראת קרבה, רכב בשטח מת, מצלמות היקפיות ועוד.
גם גג זכוכית כפול מוסיף לאווירה אך הכיסוי נראה מעט פשוט, וזה אולי הפרט היחיד שאינו נראה מספיק איכותי ברכב. תנוחת הנהיגה במושב רב הכיוונים נוחה. ממושב הנהג אין ספק לרגע שמדובר ברכב גדול, חסון ומוצק, ותכונות אלה מורגשות עוד לפני היציאה וילוו אותנו גם בהמשך. המרחב מאחור טוב ומספק.
התחושה שמדובר ברכב גדול וכבד אינה מקרית, ועם משקל של 2130 ק''ג ה–GLE באמת כזה. ייתכן וזו גם הסיבה שברגע הראשון התחושה היא שהוא גם אינו מהיר במיוחד. למעשה, רק כאשר לוחצים חזק על המצערת וזוכרים להציץ במד המהירות, מבינים כמה מהר צובר הרכב הזה מהירות.
מנוע ה–V6 בנפח 3.0 ליטר עם שני מגדשים, שנוסף למבחר קצת לפני מקצה השיפורים, מייצר 333 כ''ס ו–48 קג''מ. הביצועים שהוא מאפשר, 6.1 שניות ל–100 קמ''ש, מרשימים, אבל אופיו הקטיפתי והשקט מרמה. לפעמים אני מצטער שאין קצת יותר רעש ודרמה. תיבת ההילוכים נעימה רוב הזמן. עם זאת היא יכולה להפתיע לעיתים (רחוקות אמנם) בהחלפות לא נעימות בתחום הנמוך או ביציאה ממצב חניה או כניסה אליו הנעשית באופן מורגש מדי. ובכלל מעט מוזר שמרצדס לא מציעה כאן את תיבת תשעה ההילוכים החדשה שיש בקופה המקבילה.
צריכת הדלק בסוף יום מגוון עמדה על 7.4 ק''מ לליטר, וגם בשיוט רגוע לא תראו יותר מ–11 ק''מ/ל'. ככה זה כשיש רכב גדול ומהיר.
ה–GLE אינו מרגיש קליל (כבר אמרנו זאת?) גם כאשר מגיעות הפניות. הוא אינו מהכלים שמתכווצים סביב הנהג ומעודדים אותו לתקוף פניות כמו פיני בראלי שוודיה. הוא מרגיש גדול גם בכבישים הנכונים - ולכן מפתיע לגלות שיש לו יכולת כה גבוהה לצלוח פניות במהירות ובניטרליות. הוא לא מרחיב קו מלפנים באופן בוטה, ולא פוסע מאחור כתגובה לפרובוקציות. הוא פשוט דבק בקו הפנייה גם במהירות גבוהה, עד שהצמיגים מתחילים לילל באופן שמפחיד את השכנים ואת בקרת היציבות.
כיאה לתקופה ולגרסה, גם ל–GLE אפשרות בחירה במצבי ניהוג באמצעות חוגה שמזכירה את הרעיון של לנד–רובר; חבל שאין חיווי למצב הנבחר בלוח המחוונים מכיוון שבחוגה זה לא תמיד קריא. האופציות כוללות גם אפשרות לתפור באופן אישי שילוב נבחר עם מעט משתנים: מצבי ההגה, חטיבת הכוח ומתלי האוויר. רוב הזמן המצב הנוח הוא הפשרה הנכונה, כאשר גם על כבישים גליים הוא מרסן מספיק, לא גורם לנדנוד ומציע משקל קל אך לא מוגזם להיגוי. הבלמים לא מרשימים במיוחד; המהלך הראשון קצת רפה בתגובתו, ולפעמים נדרשת לחיצה חזקה.
בעיר ה–GLE מתקשה מעט על שיבושים קטנים. מחוץ לעיר הנוחות טובה וגם אם השיבושים הקטנים מעט מורגשים, נוחות הנסיעה טובה למדי. בשבילים ה–GLE אינו מגהץ היטב אבנים קטנות ומרגיש עסוק עליהם. אבל אין לו בעיה עם בורות, או שיבושים גדולים יותר ועל השביל הוא מייצר תחושה חסונה. מתלי האוויר מאפשרים הגבהה של כ–2.5 ס''מ המוסיפה לביטחון בשבילים, אך פוגעת בנוחות וגורמת לוויברציות.
במובנים רבים ה–GLE הוא רכב שעשוי כמו שמצפים ממרצדס. קצת שמרני אבל חסון, איכותי ובעל יכולת גבוהה. מרצדס לא יצאה מעורה במקצה השיפורים, ובכל זאת העדכון עשה את ה–GLE לנעים וטוב יותר. למרות מנוע מרשים הוא לא מתעלה במיוחד מבחינה דינמית, אבל כמו בהרבה מכוניות של מרצדס, ככל שחולף הזמן לומדים להעריך אותו יותר.
מחיר גרסת ה–400 מתחיל ב–555,000 שקלים (רמת גימור אקסקלוסיב), ורמת הגימור פרמיום מעלה את המחיר ל–605,000 שקלים; העיקר הוא בקפיצי אוויר, מערכות בטיחות, מצלמות היקפיות ודיפון עור. המחיר ממש אינו נמוך, ולמרות זאת, מול התחרות, התמורה יחסית טובה.
מנוע בנזין V6, קדמי, אורכי, 2996 סמ''ק,
הזרקה ישירה, שני מגדשי טורבו,
תזמון 24 שס’, גל-זיזים עילי כפול, תזמון משתנה,
הספק/סל''ד 333 כ''ס/5250-6000,
מומנט/סל''ד 48 קג''מ/1600-4000,
תמסורת אוט’, 7 היל’, הנעה כפולה קבועה,
מתלים קדמיים עצמות עצה כפולות,
מוט מייצב, קפיצי אוויר,
מתלים אחוריים רב-חיבוריים, מוט מייצב, קפיצי אוויר,
בלמים ק’/א’ דיסקים מאווררים, מערכות עזר קדם-תאונה,
התרעת עייפות נהג,
ניטור שטחים מתים
(בגרסה המאובזרת: בקרת ניטור שטחים מתים אקטיבית, בקרת סטייה מנתיב אקטיבית, בקרת שיוט אדפטיבית),
צמיגים 255/55-18,
בסיס גלגלים 291.5 ס''מ, אxרxג 481.9x180x193 ס''מ,
משקל 2130 ק''ג,
תא מטען 690 ל’,
מיכל דלק 93 ל’,
מהירות מרבית (יצרן) 247 קמ''ש,
0 ל-100 קמ''ש (יצרן) 6.1 שנ’,
צריכת דלק (ממוצע מבחן) 7.4 ק''מ/ל’,
דרגת זיהום 15,
מחיר 555,000 שקלים (מבחן: 605,000 שקלים),
אחריות 24 חודשים,
ציון מבחן ריסוק (E-NCAP) (2012) ,
בטיחות מבוגרים 96%, בטיחות ילדים 75%, הולכי רגל 60%
0 תגובות
תגובות