צוות פוינטר-iGO בראלי דרך המשי 2016 - סיקור חמישי

ב- 10:00 (05:00 זמן ישראל) הוזנקו, מהמקום ה-39 (מתוך 78 מכוניות), לסטייג' של 340.4 ק''מ שהתברר כהמשכו של הסטייג' התשיעי, ביום הקודם.

רז סיפר שהם המשיכו לחוות את אותה תקלה: המנוע התחמם אבל הפעם, המים לא נעלמו. הם, שוב, נאלצו לעצור מספר פעמים ולהמתין למנוע שיתקרר, כדי להמשיך.

בחלק מהקטעים, כשניתן היה, הדביק רז את הדוושה לרצפה, הצהובה עפה (מי אמר ''צוללת''?!) והם עקפו מתחרה אחר מתחרה.

התסכול הרב עלה בעיקר במהלך העצירות שניכפו, בהן מצאו עצמם צופים בכל אותם אלו שנעקפו קודם ועוד אחרים נוספים, שעוקפים אותם עכשיו.

האבחנה בשטח היתה כי תקלות חשמל שמקורן לא היה ידוע, גורמות להתחממות המנוע. הלל עשה מעקפים, במהלך הסטייג', לספק זרם למאווררים בפעם הראשונה שעצרו ולספק זרם למחשב ניהול מנוע, בעצירה אחרת של כשעה.

עצירה נוספת, שגבתה זמן יקר, היתה לטובת סיוע לאביב ויזהר.
כשהגיעו למחנה, לאחר קישור של 106.75 ק''מ, פרש הלל לשינה קצרה, כדי למלא את המצברים שלו עצמו, לפני שיפנה לטפל בצהובה.

האבחנה לגורם לתקלת החשמל, לאחר תום הטיפול: הטמפרטורות הגבוהות ששררו בשטח, שכמו ביום הקודם, הגיעו לסביבות ה-50. ההערכה היתה שהחום גרם נזק לבית פיוז, המיס את חיבורי החשמל וגרם נזק גם למגעים. הלל עבד על מערכת החשמל והחיבורים והמגעים חודשו ועודכנו.

המיקום המשוקלל שלהם, במכוניות בכללי - 33 מתוך סך 61 מכוניות, שנותרו.

יום הראלי ה-11, בוטל ממש על קו הזינוק, אליו הגיעו לאחר קישור של 44.28 ק''מ.

סופת חול כפתה את ביטול הסטייג', מאחר וכלי הטיס של הראלי קורקעו ולא ניתן היה להבטיח את שלום המתחרים בקטע היומי המתוכנן.

המתחרים, כולל כל כוחות הסיוע והראלי כולו, יצאו בשיירה אל המחנה בגי'אייוגואן.
תחזית מזג האוויר להיום כוללת רוחות חזקות וסיכוי גם לגשם, במהלך אחר הצהריים.

צוות פוינטר-iGO בראלי דרך המשי 2016 - סיקור רביעי

רז מתאר את היום השמיני בראלי בשתי מילים: ''יום זוועה''.

יום ראשון, הלג ה-8, היום עם הכי הרבה נהיגה בראלי, התברר כיום קשה במיוחד. סך הכל 905.35 ק''מ חיכו היום לצוות פוינטר- IGO

ב- 08:50 (05:50 זמן ישראל) יצאו לקישור של 513.64 ק''מ וב- 15:05 (10:05 זמן ישראל) הוזנקו, מהמקום ה-24, לסטייג' של 256.93 ק''מ. הפעם, שוב, יחד עם המשאיות.

המארגנים תיארו את הסטייג' כמתחיל במסלול מהיר ומפותל, טכני לעיתים, שעובר בערוצים ונקיקים. הם ציינו כי כישורי הנהיגה יהוו משקל משמעותי בתחילת הסטייג' ומשם המתחרים יעברו במקטעים אוף-טראק. הבעיות התחילו בקטעים החוליים.

בקטע הדיונות חדר חול לחריצי רצועת המנוע. כתוצאה, הטעינה נחלשה והמנוע התחמם ורתח שוב ושוב. הם נאלצו לעצור 3-4 פעמים, לדומם מנוע, למלא מים ולתת למנוע להתקרר. כל עצירה נמשכה כחצי שעה.

את המים הם השיגו מהמלאי שהיה להם איתם אך משלא הספיק, קיבלו מנות מים ממתחרים שעברו לידם.

40 הק''מ האחרונים של הסטייג', מחוץ ומעבר לחולות, איפשרו לרז להדביק את דוושת הגז לרצפת הצהובה ו''להרביץ''.

הקטע הזה, האחרון, גם רומם מעט את מצב הרוח.

קישור של 134.78 ק''מ הביא אותם למחנה וההערכה הייתה כי התקלה ברת תיקון. תיקון מורכב וארוך, כנראה, אבל אפשרי.

הבדיקה של הלל גילתה כי התקלה היא במשאבת המים (מיסב שכשל), תקלה ''קלה'' יחסית שגרמה לכך שהמנוע התחמם ולא סחב.

רז ''זכה'' בארבע שעות שינה, אחרי שהלל שלח אותו לישון, כדי שיהיה כשיר לנהיגה בבוקר. הלל עצמו הצליח להגיע לשעתיים וחצי שינה בלבד.

יום שני, היום התשיעי של הראלי התחיל עם קישור שח 289.72 ק''מ ועם הגיעם לנקודת הזינוק התברר שחל עיכוב של כחצי שעה בזינוק.

את הסטייג' של היום תיארו המארגנים כבעל אופי ''אפריקאי'', עם דיונות ונוף מדברי.

אף אחד לא ציפה ל-49 מעלות ורז ציין שבהחלט הרגיש כל אחת מהן. הבעייה היתה שכנראה גם הצהובה הרגישה אותן.

לאחר כ-12 ק''מ מההזנקה נתקלו החבר'ה באותה תקלה מסוייטת מאתמול: המנוע מתחמם והמים נעלמים.
בשלב הזה, משהתברר שמשאבת המים, כנראה, לא הייתה הגורם לתקלה, שקלו לחזור לנקודת הזינוק ולבחון המצב בתשומת לב.

ההחלטה שהתקבלה הייתה להמשיך בכל זאת. הם הבינו כי המים ''בורחים'' כשהמנוע מגיע לטמפרטורה מסוימת ולכן נסעו עם עין על מד הטמפרטורה. בכל פעם שהמנוע הגיע לטמפרטורה מסויימת, כיבו אותו והשלימו מים מהמלאי שלהם וגם ממתחרים שעברו.

הישורת האחרונה בסטייג' איפשרה למתחרים נהיגה מהירה ואגרסיבית וגם רז והלל לא ויתרו על ההזדמנות לשפר זמנים. בהסכמה משותפת, פתח רז בשעטה, במהירות המקסימלית שהצהובה איפשרה ולמשך הקטע הקצר (מדי) הזה, שממילא היה קצר מדי מכדי שהמנוע יתחמם מעבר לגבול שהגדירו, הם גם התעלמו מהטמפרטורה העולה של המנוע. המשימה הייתה לסיים כבר את הסטייג' הזה!

צוות פוינטר-iGO הגיע למחנה, הערב, בשמונה וחצי בערך ורז מספר שהוא עייף. מאוד. אבל מיד מוסיף שבאינרציה הכל זורם.

הלל כבר סיים הטיפול להערב והם מתארגנים לישון. הלילה יהיו כנראה קצת יותר משעתיים וחצי - ארבע שעות שינה.

לא נמצא ממצא טכני שיסביר את ההתחממות החוזרת ונשנית של הצהובה. הוחלפו בולם אחורי שמאלי וצירייה אחורית שמאלית, הוסיפו מים ירוקים למערכת הקירור, ניקו פילטר אויר, החזירו לחצי אויר בגלגלים ל- 25psi (לקטע הקישור מחר בבוקר) והחליפו מראת שמאל.

השמשה נסדקה אתמול אבל עדיין לא הוחלפה. הם ממתינים ליום שיהיה בו חלון זמן גדול יותר.

בשורה התחתונה, המסקנה כרגע היא שצריך ללחוץ פחות את המנוע.

מי שמכיר את רז יודע כמה המסקנה הזו קשה לו...

תוספת מאת איריס סגל

18:10 - אצלנו. בסין 23:10. הלל עושה הפסקת טלפון קלה לפני שהוא חוזר לעבוד.

הוא מסכם לי את היום באלו המילים: ''בדיונות היו היום 50 מעלות בחוץ. ברכב היו אולי 60 מעלות.
מי השתיה שלהם רתחו ואי אפשר היה לשתות אותם. אבל בגלל החום ובגלל שהם היו בסכנת התייבשות, הם נאלצו לשתות אותם בכל זאת, בלגימות קטנות. 3 שעות הם היו ברכב בלי שתיה ובלי להשתין. לא היה צורך להשתין...''. ברור הם פשוט התייבשו.

מבחינת ההתייחסות לרכב והנהיגה, הם שינו את הטקטיקה בגלל החום וההתחממויות התכופות של המנוע. אם עד אותו זמן הם אפשרו למנוע להגיע לטמפרטורה של 120 מעלות, הרי שמאותו רגע הם לא אפשרו למנוע להגיע אפילו ל- 100 מעלות וכשהיו צריכים לעצור להתקררות, הם העמידו את הרכב בצורה כזאת שתאפשר להם לצאת מייד חזרה לנסיעה. כשהם הגיעו למחנה, משאית הליווי עדיין לא הגיעה, אז הלל פירק כל מה שהיה צריך והכין את הצהובה לעבודה. כשהמשאית הגיעה הוא החליף בולם אחורי וציריה אחורית. עכשיו הוא הלך לגמור עוד כמה טיפולים קטנים מתוך כוונה להשלים הלילה שעות שינה (אתמול הוא ישן שעה וחצי בלבד).

צוות פוינטר-iGO בראלי דרך המשי 2016 - סיקור שלישי:

במקום נשבו רוחות מאוד חזקות שסיכנו את המראת המסוקים. המארגנים הגדירו את נוכחות המסוקים באוויר במהלך סטייג', כתנאי הכרחי לקיומו ולכן הודיעו על קיצור הסטייג' לכ-220 ק''מ (במקום 327 ק''מ) ופיצולו לשני חלקים: החלק הראשון יהיה של כ-110 ק''מ והשני של כ-220 ק''מ. ביניהם נוסף קטע קישור.

רז והלל מצוות פוינטר-iGO היו אמורים להיות מוזנקים מהמקום ה-27 אך ''הוקפצו'' למקום ה-26 משהתברר שמתחרה 107 לא ייזנק.

השטח בו נתקל הצוות התברר כחולי במיוחד ולחץ האוויר בצמיגים לא הותאם לכך. הצהובה עבדה קשה מאוד, התחממה ורז והלל ראו איך זה אחר זה עוקפים אותם מתחרים עם מנועים חזקים יותר, המסוגלים להתמודד גם עם לחץ אוויר לא מתאים בצמיגים.

עם תום החלק הראשון של הסטייג', התקבל העדכון כי בשל עוצמת הרוחות, מבוטל החלק השני של הסטייג' לגמרי. האכזבה היתה גדולה במיוחד משום שהתוכנית היתה לסדר את לחץ האוויר בצמיגים ולצמצם הירידה במיקום שנוצרה בחלק הראשון.

למרות ההתמודדות עם החול וכנראה גם בזכות העובדה ששאר המתחרים חוו התמודדות לא פשוטה, התוצאות אחרי היום השישי הציגו ירידה של מקום אחד בלבד, מהמקום ה-26 למקום ה-25, במכוניות.

יום שישי הוגדר בתוכנית הראלי מלכתחילה, כ''יום מנוחה''. בזכות העובדה שהצהובה בסך הכל בסדר, ברור היה שהמשימה החשובה ביותר של רז והלל היא השלמת שעות שינה. בנוסף, תעבור הצהובה מספר טיפולים תחת ידיו המיומנות וניצוחו של הלל. כולם רז: בדרך למחנה.

''מן שקר כזה'' היא הדרך שבה רז מכנה את ''יום המנוחה''. היה שם הכל, חוץ ממנוחה.

אלו הדברים שבוצעו: החלפת משולש קדמי תחתון, החלפת פילטר אוויר, החלפת בולמים קדמיים, ניקוי של תא הנוסעים, ניקוי רדיאטור אינטרקולר, החלפת רפידות בלם קדמי ואחורי, גירוז, מתיחת רצועת מנוע, פירוק מגיני גחון וניקוי, כיוון פרונט, החלפת רצועת גובל בולם קדמי, תוקן קשר הפנים בקסדה של הלל, צלחת הברקס הושחזה ושוקמה.

במהלך הטיפול התגלתה נזילה ''קלה'' בדיפרנציאל האחורי. לאחר שקילת האפשרויות, הוחלט לצאת לסטייג' ה-7 במצב הנוכחי ולטפל בנזילה היום או מחר.

מזג האוויר עבר מקיצוניות לקיצוניות: חם ולח עם שמש חזקה ורגע אח''כ - גשם שוטף, מה שהביא את החבר'ה לנצל את הפוגות הגשם לעבודה מומרצת.

ההרים המושלגים באופק סיפקו נוף אחר ושונה מזה שהחבר'ה חוו עד עתה והמחשבות רצו בראש על מה שמחכה בחצי השני של הראלי. בחלק הסיני.

בחצות הלילה של יום שישי יצאו לוינסון-וילדר-בנגל, עם משאית הסיוע, למחנה בבורטאלה.

רז והלל יצאו למחרת, ב-06:26 (03:26 זמן ישראל), לקישור של 85.51 ק''מ, במסגרת הלג ה-7.

הסטייג' המיועד והאחרון בקאזאחסטאן, 76.86 ק''מ, עשה רושם של סטייג' קצר יחסית, אבל המארגנים רמזו שלא להקל בו ראש ותיארו את הסטייג' ככזה שיעבור בנוף הררי ייחודי, טכני באופן יחסי ויוביל את המתחרים למישורים בגובה 2,000 מ' - 2,600 מ'. העדכון היומי מהמארגנים גילה כי המשאיות יוזנקו אחרי המכוניות ובכך נרשמה הקלה גדולה.

צוות פוינטר-iGO מוקם להזנקה מהמקום ה-38, אך הוזנק בפועל מהמקום ה-49.

בדרך לזינוק, גילו אביב ויזהר שלרכב שלהם עף גלגל בנסיעה. רז והלל עצרו לסייע ואיחרו ב-13 דקות לזמן הגג של היציאה לקטע הקישור, איחור ש''עולה'' בדירוג ולכן מראש, לא הייתה ציפייה לשפר מקום.

לא היו התלבטויות ולא שאלות. גם עכשיו, בראלי הכי ארוך ותובעני שהיו בו אי פעם, עם ציפיות בשמיים, תחרותיות שדוחפת קדימה ועם ''דם בעיניים'' - החברות קודמת לכל. פשוט ככה.

הסטייג' ה-7, בשבת, היה בדיוק מה שרז היה צריך וגם הגיע בדיוק בזמן המתאים.

הסטייג' ביום חמישי, השאיר את רז עם תסכול שרק גרם לתחרותיות הבסיסית שלו להתעצם עוד יותר.
רז נוהג מהר. אחראי, שפוי, טכני ומחושב אבל מהר.

בחלוקה ביניהם, הלל מוביל ומנהל את הטיפול בצהובה, עם ידע, נסיון, הבנה, מקצועיות ויצירתיות ברמה ששייכת רק למומחים בודדים. אחת המטרות היא, שהצהובה תהיה במצב כזה שיאפשר לרז לנהוג מהר.
ביום חמישי עקפו אותם. הרבה מדי, לטעמו של רז.
עוד יותר מהאהבה שלו לעקוף מתחרים, רז שונא שעוקפים אותו וזה בדיוק מה שקרה בסטייג' ה-6, ביום חמישי. עקפו אותם.
הדחף לסחוט את הצהובה עד הקצה (ומעבר לו), יחד עם הדאגה להשפעה שתהיה לזה עליה, הביאו אותו לנהוג שם לאט יותר ממה שממש-ממש היה רוצה.

הסטייג' ה-7 בשבת, יחד עם הבטחון בצהובה, שהלל נתן, שיחרר את ''המפלצת'' ואיפשר לרז לנהוג מהר, חזק ולעקוף ! הרבה !

רז תיאר את הסטייג' ככיף גדול, מטורף ומהיר. פיצוי ושחרור של התסכול.

הנהיגה הזו קיבלה ביטוי בתוצאות שהתחילו להגיע, במהלך הסטייג', כאשר לנק' ה-2 כבר הגיעו במקום ה-21.

התוכנית להמשך היום כללה, כרגיל בראלי: טיפול בצהובה, מנוחה ושינה. בסדר העדיפויות הזה.

בתום הסטייג' ה-7 עבר הראלי לסין.

המתחרים עברו, במערב הגבול, ביקורת רפואית קלילה (הסינים לחוצים מוירוסים) ורז והלל מספרים על תגובות נהדרות, מצד הסינים, כשמסתבר שהם ישראלים.

יחד עם מעבר הגבול עולה הפרש השעות, ביננו לבין הראלי, ל-5 שעות.

קישורים לסיקורים קודמים:

עדכון שני: צוות פוינטר iGO - ראלי דרך המשי 2016 שני צוותים ישראלים יוצאים עוד שבוע לראלי דרך המשי 2016