כמו כל שנה - גם הפעם יצאנו לבקר ברכס הקווקז הנמוך והגבוה ללב השטח של גיאורגיה - הנוף, הריחות, האווירה, הכנסת האורחים והחוויה המוטורית, כל אלו היו מנת חלקם של 22 חברי קבוצה. הדריך: וייזל עדי
קבוצה מיוחדת במינה הייתה באוגוסט 2016 - קבוצה מיוחדת עבורי באופן אישי. קבוצה שנטלו בה חלק, אבי, אחי, בני ולא מעט חברים טובים. קבוצה שהצעיר כבן 16 והמבוגר ביותר כבן 76. חלקם נפגשים עם השטח בפעם הראשונה ולחלקם זהו אורח חיים שגרתי של מספר פעמים בחודש.
ה''הימור'' היה כי ''חיות השטח '', יאהבו את המסלול הלא פשוט הזה, הרבה יותר מאלו שזו עבורם הפעם הראשונה בשטח. אך מהר מאוד מבינים כי המסלול נבנה בצורה כזו שגם בימים האתגריים בהם יצאנו לשטח בשעה 08:00 והגענו ליעדנו בשעה 22:00 ( והיו יומיים כאלו ), עדיין ניתן להנות מהשטח, מהנסיעה הארוכה ( לעיתים 300 ק''מ ביום ) מבלי להתעייף ואפילו ליהנות ולהגיע למלון בלילה עם חיוך של אושר מרוח על הפנים.
לאחר אינספור טלפונים, התגבשה לה קבוצה שלראשונה נפגשו במפגש ההכנה שהתקיים במשרדי האתר השטח שבתל אביב. לאחר המפגש, ולאחר שהפוגגו להם כל החששות מהלא נודע, זכינו לנרשמים נוספים ובסופו של יום יצאה קבוצה של כ- 20 משתתפים, כאמור בקשת גילאים מדהים 16-76, מגוון בעלי תפקידים מגוונים, 5 בנות, שבהחלט דאגו שנתנהג כמו שצריך, מכונאי צמוד ו - 6 רכבי טויוטה 4 פור-ראנר חזקים במיוחד שגמעו כ 1400 ק''מ ללא תקלה אחת ( אפילו לא תקר בגלגל ).
היום הראשון למסע
לאחר עיכוב קל בטיסה (איך לא? מתי חברת תעופה ישראלית יוצאת בזמן??) הגענו לפנות בוקר לשדה התעופה בטביליסי - אם חשבתם שהעייפות תריץ את החברים לאוטובוס ולמלון - טעיתם - דלפקי חברות הסלולר זכו לביקור של חברי הקבוצה - אינטרנט מצרך חיוני וחשוב.
השעה מוקדמת בבוקר ואחרוני החברים הניחו את ראשם בבית המלון לקראת השעה 05:00 וכבר בשעה 09:30 נפגשנו לארוחת הבוקר.
המסלול של היום הראשון מתחיל בעיר טביליסי, בירת גיאורגיה, ומסתיים בעיירה פסטורלית בנפת בורג'ומי בשם - בקוריאני .
עם בוקר קיבלנו את הרכבים, בדקנו שאין נזקים ןהתחייבנו להחזירם לחברה בדיוק כפי שקיבלנו אותם ( טוב...כמעט כמו שקיבלנו אותם...).
התחלנו את הדרך בנסיעה של מספר שעת דרך אינספור עיירות ציורייות, נופים מיוחדים, שבילים צרים, כבישים מפותלים בין אגמי ענק עד שנכנסנו לשטח.
כבר ביום הזה העיניים ברקו - עצירה של השיירה בכפרים האותנטים, קניות של מוצרים במכולות שלהם, מפגש עם האוכלוסייה העירונית והכפרית ובעיקר ביקורים לא מתוכננים באוהלי הנוודים הפזורים מעת לעת במרחבים.
לעיירת הסקי בוקיראני הגענו בסביבות 21:00 ולאחר ארוחת ערב מפנקת זכינו לביקור בבריכה המקורה שבמלון.
תחילתו של היום הראשון למסע
תחילתו של היום הראשון למסע
בבוקר היום השני
בבוקר היום השני
היום השני למסע
את היום השני למסע כבר התחלנו כרגיל - 07:00 השכמה, 07:30 ארוחת בוקר, 08:00 יציאה לשטח, לא לפני שהמכונאי ואיש הקשר שלנו, בדק את הרכבים, מילא מים ושמן איפה שצריך.
היום השני מתחיל בעיירת הסקי בקוריאני ומסתיים בעיר אחלקציקי. השיירה מטפסת לגובה 2,400 מטרים עד לנקודת הביקורת של משמר הגבול / המשטרה.
בהמשך חולפת בין עשרות כפרי מבודדים המאוכלסים , בעיקר, באוכלוסייה ארמנית, ביקור בטחנת קמח שעובדת בשיטה ישנה ומסורתית כאשר כל הטחנה מונעת עי מי הנהר המסובבים את כל מערכות הטחינה .
ובצהרים ביקור בעיר המערות וארדזיה - מקום מדהים בפני עצמו, נקודה אליה גלשנו דרך ציר חדש ומיוחד הצופה את המערות מגובה עצום.
משם המשכנו בנסיעת כביש עד לאחלקציקי ונחתנו היישר במסעדה כאשר בחוץ גשם זלעפות (קיץ טיפוסי בגיאורגיה!) .
חוצים את הקווקז הנמוך ביום השלישי למסע
היום השלישי למסע
את היום השלישי פתחנו בביקור בבית הכנסת בעיירה אחלציקי - אצל שמעון שמאד שמח לפגוש אותו כי הוא השריד האחרון של היהודים במקום והוא היחידי כיום שמתחזק את בית הכנסת ודואג שהמקום יישמר. אני גם קצת עצוב בשבילו כי כל שנה שאנחנו נפגשים הוא אומר לי כי שנה הבאה הוא כבר יעלה לארץ והמקום יהיה סגור ( משפחתו מתגוררת בבת ים ) - אדם יקר, לבבי, מופנם שאוהב לספר את הסיפור המיוחד של בית הכנסת - הן הישן, העתיק והן זה המחודש שגם לו מלאו כמה עשרות או מאות שנים.
יוצאים לעבר הקווקז הנמוך כאשר היום היעד הוא העיר הגדולה כותאיסי . הטיפוס בציר מיוחד המעלה את השיירה לגבהים ולנופים מדהימים בצירים המדהימים של פארק בורג'ומי - חרגאולי.
זו הפעם הראשונה ( כמעט ) בטיול בה העננים היו תחתינו. עצרנו לביקורים בבקתות העץ של הנוודים שבקיץ עולים לגר בהר ובחורף יורדים לעיירות שכן גובה השלג והקור א מאפשרים לחיות שם. שתינו איתם את המשקה המסורתי שלהם - הצ'אצא, טעמנו מהגבינות שלהם, מהלחמים, הרטבים ובעיקר מהכנסת האורחים הכ''כ חמה שהם יודעים לתת.
בסיום הנסיעה האתגרית במרחבי הפארק עלינו על הכביש בנסיעה עד כותאיסי - עיר מודרנית, יחסי וגדולה מאוד (השנייה בגודלה בגיאורגיה).
היום הרביעי למסע
היום הרביעי למסע הוא היום האתגרי ביותר מבחינת אורך, נהיגה והרפתקנות.
הטיפוס לאושגולי - טיפוס בדרך ייחודית, נסיעה ארוכה במיוחד במהלכו מגביהים עד לגובה של 2700 מטר לערך . הנסיעה לאושגולי עוברת בצירים עם נופים עוצרי נשימה - השיירה מוצאת עצמה עוצרת כל כמה דקות לצילומים של הרים מושלגים, פרחים, נופים ועוד...
דרך אתגרית שבסופה, בשעה 22:00 מגיעים לכפר נידח ומאוד מפורס בשם אושגולי. הודעתי טלפונית לראטי שאנחנו מגיעים אליו עוד מספר דקות, וחדר האוכל ערוך לקראתנו לארוחת ערב מסורתית.
את הריחות קשה לתאר, והרעב משתלט עלינו ותוך מספר דקות נעלמות כל המנות שעל השולחן - וכל שנותר זה להתענג על כוס התה על בטן מלאה. החברים מקבלים את החדרים ולמחרת בבוקר מתעוררים עם נוף שלא חלמו עליו - הר שחארה מכה בנו במלוא עוצמתו - הר עצום בגובהו, מכוסה כולו בשלג והמצלמות עובדות שעות נוספות בערב ובאור ראשון של בוקר.
מטפסים על הקווקז הגבוה - היום הרביעי למסע
מטפסים על הקווקז הגבוה - היום הרביעי למסע
כפר נופש רוסי נטוש משמש לנו אכסנייה מעולה לארוחת צהרים
כפר נופש רוסי נטוש משמש לנו אכסנייה מעולה לארוחת צהרים
הר שחארה באור ראשון של בוקר
הר שחארה באור ראשון של בוקר
צריחי המגדלים של אושגולי
צריחי המגדלים של אושגולי
היום החמישי למסע
בבוקרו של היום החמישי אנחנו עדיין באושגולי - השכמה מוקדמת במיוחד לטובת סיור רגלי ברחובות הכפר. מפגש עם המקומיים בחיי השגרה שלהם - חליבת הפרות הידנית, היציאה לעבודה בחלקות האדמה, סידור החצר ועוד פעולות שגרתיות שעבורנו היא אטרקציה. כפר ובו כ- 70 משפחות, רובם מבוגרים שמעולם לא חשבו לעזוב את מקום הולדתם, חיים כמו לפני 150 שנה והדבר היחידי שמחבר אותם לקידמה זה החשמל.
אני תמיד תוהה- מה יקרה בעוד 50 שנה - המבוגרים ילכו לעולמם, הילדים עוברים לגור בערים הגדולות - ומי ימשיך את המורשת המיוחדת הזו?
לאחר ארוחת בוקר עלינו על הרכבים שדהרנו בדרכים מדהימות לכיוון העיר הגדולה - מסטיה. ארוחת צהרים, טיפוס אתגרי ומדהים על הר האושבה לגובה של 2700 מטר ומעט יותר - לא יכולנו שלא לזכור את 2 הישראלים שנהרגו, ממש חודש לפני, בעת טיפוס על ההר הזה.
לאחר הירידה מההר, נסענו במורד נהר אנגורי הארוך שליווה אותנו במשך כמה שעות נסיעה.
הנסיעה עד לחוף הים השחור עברה בין עשרות כפרים, חלקם בעלי קידמה וחלקם חיים עוד במאה ה - 18 או ה- 19.
היום השישי למסע והאחרון לנהיגה בגיאורגיה
בוקרו של היום השישי הוקדש לסיור רגלי לאורך הטיילת בחופי הים השחור. עיירה בשם אנאקליה - עיירה יחסית תיירותית ובה טיילת מסודרת. המקום יחסית שומם אך הסתבר כי יום לפני הגעתנו המקום היה הומה אדם בשל פסטיבל מקומי.
היום ה- 6 הוא וים שכולו ( למעט שעתיים של שטח ) כביש אבל אי אפשר בלי מעט שטח - אז מעט לפני גורי נכנסים לשעתים של שטח - שוב בין כפרים מיושנים - נוף מדהים והרגשה של פעם.
ההגעה לטביליסי בשעות הערב, זיכוי על הרכבים ולאחר מקלחת טובה יצאנו לסיור ברחובותיה של עיר הבירה טביליסי - לעניות דעתי טביליסי מדהימה יותר בלילה מאשר ביום, האורות, השילוב בין הישן לחדש, הגשר המואר והמודרני אל מול הבנייה הישנה בת מאות השנים, היא משהו מיוחד.
הגשר המואר של טביליסי
הגשר המואר של טביליסי
היום השביעי למסע - מטיילים בבירה טביליסי
למחרת בבוקר יצאנו לסיור מודרך ברחבי עיר הבירה טביליסי.
התחלנו בביקור בבית הכנסת המרכזי והגדול והיינו חלק מעדרי התיירים שסיירו בעיר... זהו היום בלילה חוזרים הביתה מלאי חוויות ומוכנים למסע הבא :)
תגובות