שטח 4X4

מבחן דרכים אודי Audi Q2

אחת, שתיים - הבסיס לפנאי הזה הגיע מ–A3, השם מאלפא, הרעיון של מיני; ל–Q2 יש כל שצריך כדי להיות הלהיט הבא של אודי

12/09/16

1. שתיים, פעם שנייה. מאז 2004 נמנעה אודי מלחזור לספרה 2. אולי בגלל שה–A2, שהוצגה ב–1999, הייתה כישלון צורב של תפישה מתקדמת. האנשים מאינגולשטאדט חיכו שיהיה להם קלף בטוח כדי לחזור לספרה זו - ולפי המתרחש בעולם הרכב, ה–Q2 הוא כזה.

2. ציור. על רקע נוף הררי ירוק, דרמטי ושופע אגמים ציוריים מדרום לציריך, בחרו באודי להשיק את מה שעשוי להיות הלהיט הבא שלהם. כבישים צרים ברוחב נתיב וקצת ורוכבי אופניים נמרצים בקצה פניות עיוורות הבהירו שקשה יהיה למתוח את שרירי ה–Q2 החדש. אבל נתיב ההשקה, שנע בין אורבאניות מתחדשת בציריך לפסגות אלפיניות בשוויץ הבהיר היטב את הסביבה הייעודית ל–Q2.

3. פנאי. התחום הזה נעשה חשוב מאוד עבור חברות הפרמיום, וכאשר הוא מגלגל יותר מכירות מאשר הסדאן המסורתית, אין פלא שכולם אצים למלא בו כל משבצת. ואודי היא מהראשונות למלא את החלל שמתחת ל–Q3: פנאי–יוקרתי–אך–קטן. אבל בעוד כולם ציפו לפנאי במידה של סופרמיני או כזה שדומה לקאונטרימן של מיני בחרו באודי ללכת על גדול יותר (מהאפשרות הראשונה) ומקובל יותר (מהשנייה) - ובדרך להשאיר מקום גם ל–Q1.

4. בעזרת השם. רמזים ראשונים ל–Q2 נצפו בפאריז 2012 עם ה''קרוס ליין קופה'' בעלת שלוש דלתות וגג טרגה. ''יהיה לנו פנאי קטן מה–Q3 אבל נראה לי שמתאים יותר שנקרא לו ‘Q2'. הבעיה שזה לא שם שלנו, כי הוא נמצא בבעלות אלפא–רומיאו. אם נקרא לו ‘Q1' הוא ייתפס כרכב קטן וזול יותר והוא לא כזה''. אמר לי בז'נבה 2015 האחראי על הפיתוח באודי אולריך האקנברג (שעזב את תפקידו בעקבות דיזלגייט).

אבל השם נמצא, כלומר נרכש. אחרי משא ומתן ארוך עם פיאט שוחררו בתחילת השנה סימולי הדגמים ''Q2'' ו–''Q4'' (שציינו באלפא הנעה קדמית או כפולה), ולאודי היה סימול נכון לדגם החדש. ברור גם שהספרה 2 שווה מחיר גבוה יותר מאשר 1.

5. קרבה לגודל. במפגש הראשון ברור גם שהרכב קרוב יותר ל–Q3 במידות (אורך בסיס הגלגלים, 260 ס''מ, זהה); ה–Q2 אינו נראה קטן. זהו Q ראשון שנשען על פלטפורמת MQB של קבוצת פולקסווגן והוא חולק ארכיטקטורה ובסיס גלגלים עם ה–A3 3 דלתות, אך קצר ב–4 ס''מ (419 ס''מ) ורחב ב–1.5 ס''מ (179 ס''מ) ממנה. מבחינות רבות, מסבירים כאן, הוא קרוב של סיאט אטקה.

6. נראות. אחת הסיבות להצלחת רכבי הפנאי היא ההופעה, ובאודי החליטו להזריק יותר אופי ומוחצנות ל–Q2 כחלק ממגמה לבדל במראה את כלי הפנאי. האחראי על העיצוב באודי, מארק ליכטה, אמר לי בז'נבה כי ''בעתיד המכוניות נדגיש את הקוואטרו דרך העיצוב, ונתחיל בכך כבר ב–Q2. הדגשנו זאת באופן יצירתי בדופן, ומעכשיו לכל אודי חדשה תהיה אישיות משלה ואנחנו נעז יותר. בעתיד ניצור מראה נפרד לחזית דגמי A, Q ו–R. ל–Q יהיה גריל ה'סינגל פריים' עם שמונה צלעות בדומה ל–Q2, ובכל זאת ניצור אופי שונה לכל מכונית''. לוקח קצת זמן להתרגל לאותו חיתוך קווים מעט גס בדופן, לקורה האחורית שמובלטת בצבע שונה וגם לשבכה המוחצנת. ה–Q אינו אלגנטי אבל נראה בולט, צעיר, צבעוני וגם דינאמי בזכות סרחי עודף קטנים. לגרסאות הגימור הבסיסיות חיפויי כנפיים וחלקי פגוש בשחור שנותן רושם יותר קשוח.

7. המוכר. מאחורי ההגה אני פוגש קווים מוכרים - לא מסדרת Q אלא מ–A3. סביבת הנהג עם פתחי האוורור העגלגלים דומה, וכך גם מערך המולטימדיה שכאן אינו מתרומם עם התנעה.

התפעול מוכר ונוח ובכל זאת משהו כאן שונה: ה–Q2 עושה שימוש בחלקים צבעוניים להתאמה אישית ותאורת הפנים יודעת להקרין צבעים על חלקים שונים מעל תא הכפפות ובקונסולה המרכזית. והתוצאה היא הופעה צעירה יותר. לא רק התאורה - גם המחוונים במכוניות ההדגמה המאובזרות הוקרנו בשיטה הווירטואלית של אודי המאפשרת שמערך הניווט יתפוס את עיקר התצוגה.

תנוחת הנהיגה נוחה וגבוהה אך הראות לאחור מוגבלת בגלל הקורה. מאחור המרחב טוב לשניים (בליטת הכוח תקשה על נוסע שלישי) ואינו קטן מהותית מה–Q3. כך גם תא המטען.

8. בשלשות. ה–Q2 מוצע עם שלושה מנועי בנזין, שלושה לוגמי סולר (כולם מוגדשים) ובשלוש רמות הספק בהתאם לסדר הגרמני: 116 כ''ס (1.0 ל' בנזין, 1.6 דיזל); 150 כ''ס (1.4 ל' בנזין, 2.0 ל' דיזל); 190 כ''ס (2.0 ל', בנזין ודיזל). גרסאות ה–2.0 ליטר יוצעו רק עם תיבה דו–מצמדית וכוללות אופציה להנעה כפולה.

חטיבת הכוח החשובה לישראל היא ה–1.4 ליטר המאפשרת ניתוק 2 צילינדרים לפי הצורך ומשודכת לתיבה דו–מצמדית - וכאן אין הפתעות. היא נמרצת ומבצעת (8.5 ש' ל–100) הן ביציאות מהמקום והן בעקיפות או עליות. חטיבת הכוח גם נעימה ומתגלה כחסכונית; לפי אודי הצילינדרים מנותקים מוקדם יותר מאשר עם התיבה הידנית.

9. הקטן. גרסת ה–1.0 ליטר התייצבה עם תיבה ידנית בעלת 6 הילוכים; בעתיד תוצע גם דו–מצמדית. גם לגרסה זאת ביצועים נאותים ולמנוע הרבה אופי. אבל השילוב עם תיבה ידנית מדגיש את השטח המת מתחת לאזור ה–1800 סל''ד, מה שדורש סבלנות לבניית דחף או מחייב הורדת הילוך.

רק אחרי כן הוא מתעורר - ואני לא בטוח שכולם יאהבו את הצליל, למרות הניחוח הספורטיבי שיש לו. צריכת הדלק הייתה דומה לזו שב–1.4 ליטר.

10. מתפתלים. באודי שאפו להקנות ל–Q2 תחושה דינאמית יותר מהמקובל, ולשם כך נבחר היגוי מהיר עם שני סיבובים מנעילה לנעילה(!) ויחס העברה משתנה. השאיפה לקבל תגובות נחושות לפקודות ההגה הושגה והתחושה אינה מלאכותית מדי.

הגרסאות הבכירות צוידו במתלים מתכוונים, ובאלה, במצב ‘דינאמי', קיבל ההגה משקל נכון יותר. מבחינת התנהגות מציגות גרסאות ההנעה הקדמית יכולת טובה בפניות והאחיזה טובה. ה–Q2 אינו מתעלה בהעברות משקל, אבל בפיתולים החדים שמר היטב על קו הפנייה ושינה כיוון בזריזות. גרסת ה–1.0 ליטר יוצרת תחושה קלילה יותר, ואולי - בגלל שהמתלים אינם מתכווננים - אפילו חדה יותר. גם ההגה המעט קל יותר משתלב היטב באופי הזה.

11. סוללים. על כבישים שוויצריים מושלמים קשה לבדוק את נוחות הנסיעה שמציע הרכב. בהתאם לרוח הצעירה המתלים משדרים נוקשות, אך מחוץ לעיר הנוחות טובה, בייחוד כשמתחשבים בחישוקי ה–''18 שנעלו רוב הכלים. בעיר הורגשו השיבושים יותר ועדיין נמתין לגבשושיות הישראליות. רעשי הכביש הורגשו מדי.

12. כלי חזק. בהשקה היו אלה גרסאות הדיזל עם מנועי 2.0 ליטר שמייצרים 190 או 150 כ''ס ששודכו לדו–מצמדית חדשה עם 7 הילוכים ומצמד רטוב ולהנעה כפולה. מדובר במערכת של האלדקס המעבירה את רוב הכוח לפנים בתנאים רגילים ויוצר חלוקת כוח יותר שוויונית בין הצירים תחת עומס.

אני פותח בגרסה החזקה. היא מעט רועשת בעמידה אך מסווה את מוצאה היטב בתנועה. גרסת הדיזל שקטה מגרסת הבנזין בקצב רגוע, וסקסית יותר בצליל תחת עומס. הביצועים מצוינים ויכולת הטיפוס של המנוע מרשימה.

אבל העברות ההילוכים אינן חלקות מספיק ולפעמים נשמעות נקישות. האם היא מתקשה להתמודד עם המומנט? בפיתולים הקוואטרו אפילו ניטראלית ודבקה יותר בקו הפנייה מאשר הגרסאות הרגילות.

גרסת ה–150 כ''ס חזקה אף היא, אך פעולת המנוע קצת פחות חלקה והוא פחות אוהב לטפס בסל''ד. אבל גם כאן התנועה נטולת מאמץ והביצועים מצוינים.

13. הצלחה בדרך. ברור של–Q2 סיכויי הצלחה אדירים. הוא אינו ממש קטן אבל יוצר נישת ביניים עם מידות צנועות יותר ומחיר זול מזה של ה–Q3, לו הוא בוודאי יעשה צרות.

היבואן שואף שלא לעבור את רף ה–200,000 שקלים לגרסת ה–1.4 ליטר, ואולי יצליח להביאה למחיר נמוך יותר. וכאשר מדובר בכרטיס הכניסה למשפחת ה–Q, המחיר הוא נושא רגיש, ומחיר הקרוב לקאונטרימן הקטנה יותר (סביב 185,000 שקלים) יכול לעשות נפלאות לכלי שיכול להפוך לרכב המצליח של אודי בארץ.