שילוב הילוך כוח ברכב עם גיר אוטומטי

מטפסים עלייה

במהלך מסלול טיול טוב משולבות כמה וכמה עליות, שבאופן טבעי הן בשיפוע, באחיזה וברמות קושי שונות. את רוב העליות כלי הרכב שלנו מטפס בקלות ובמיעוטן נדרש מאיתנו מחשבה והשקעה בטרם נטפס ובמהלך הטיפוס עצמו.
אחת מההכנות הבסיסיות והמתבקשות בטרם נטפס את העלייה הוא שילוב הילוך כוח / LOW - מעשה אותו רבים מאתנו ''חוסכים'' בשל הצורך לעמוד במקום, להעביר להילוך סרק (ניוטרל) ולשלב להילוך כוח וגם בסיום העלייה לעצור שוב, להעביר שוב לניוטרל ולשלב חזרה להלוך הגבוה / HIGH.

קישורים לטיפים של נהיגה המומלצים לקריאה (והבנה) בטרם נצא לטפס בשטח:
טיפ נהיגה: טיפוס עלייה, טיפ נהיגה: עלייה שנכשלה, טיפ נהיגה: ירידה תלולה טיפ השטח שלפניכם נועד להסביר ולהמליץ על שילוב הילוך כוח / LOW בטרם נטפס עלייה שאפשרית לטיפוס גם בהילוך גבוה / HIGH.

הסבר קצר: תיבת העברה

תיבת ההעברה (טרנספר) היא למעשה תיבת הילוכים נוספת ויש בה שני יחסים - גבוה/HIGH ויחס נמוך/הילוך כוח/LOW.

הווה אומר שבכלי רכב לשטח (ג'יפ במילה הגנרית) תכפיל תיבת העברה את כמות ההילוכים העומדים לרשות הנהג. לדוגמה בסוזוקי ג'ימני, לו יש תיבת הילוכים של 5 הילוכים ידניים או 4 הילוכים בתיבה האוטומטית, זוכה, בזכות תיבת העברה (''הטרנספר''), ב-10 הילוכים (בגיר הידני) או ב-8 הילוכים (בגיר האוטומטי).

יש תיבות העברה נשלטות מכנית באמצעות בורר (ידית) - רלוונטי בעיקר לרכבי שטח ייעודיים או ישנים (בסוזוקי ג'ימני הישן עד 2005) ואילו ברוב הכלים החדשים תיבת העברה נשלטת חשמלית באמצעות מתגים/לחצנים המפעילים מנוע חשמלי השולט על תיבת העברה.

תיבת העברה נשלטת חוגה / כפתור חשמלי

תיבת העברה נשלטת חוגה / כפתור חשמלי

הסבר קצר: סוגי תיבות הילוכים

''בגדול'' יש שלושה סוגים - תיבת הילוכים רגילה - בה הנהג (או המחשב) הוא זה שמעביר הילוכים, תיבת הילוכים אוטומטית - בה התיבה מעבירה הילוכים באופן אוטומטי, ויש גם תיבה ''משולבת'' / טיפטורניק, בשמה הגנרי - בה התיבה מעבירה הילוכים באופן אוטומטי או בבחירת הנהג היכול להעביר הילוכים באופן ידני (ולחזור להעברה אוטומטית בבחירתו).

לתיבה האוטומטית יש מספר סוגים ותת-סוגים בהתאם למפתח וליצרן.

התיבה הבסיסית היא פלנטרית בעלת ממיר מומנט - רכיב בתיבת ההילוכים שמעביר את תנועת המנוע לגיר באמצעות ''טורבינה'' של סחרור שמן. בגיר פלנטרי אין חיבור מכני ישיר בין המנוע לתיבת ההילוכים, למעט כאשר ממיר המומנט ננעל, וזה קורה רק בשיוט קבוע במהירות גבוהה בהילוך הגבוה. בכל הילוך אחר בגיר הפלנטרי אין נעילה של ממיר המומנט ומתאפשרת בו החלקה (ההחלקה הזו מאפשרת בעצם לרכב אוטומטי לעמוד עם מצב דרייב משולב מבלי שהמנוע יכבה).

סוג נוסף של תיבות אוטומטיות הן מהסוג הרציף שלרוב מעבירות את הכוח בין המנוע לגלגלים באמצעות רצועה (מברזל או גומי או משולב). תיבות אוטומטיות רציפות אופייניות לטרקטורונים, RZR'ים, קטנועים (בכלים אלו נהוג לקרוא לתיבה זו: וארייטור) ובשנים האחרונות גם בכלי רכב, במטרה לחסוך דלק.

ויש גם את התיבות הרובוטיות - שהן שילוב של גיר רגיל עם העברה נשלטת מחשב באמצעות קלאץ' בודד או כפול המופעל באופן אוטומטי ע''י המערכת.

והגדרה אחרונה לתיאוריה: יחס העברה

יחס העברה הוא היחס בין ה''קלט'' ל''פלט'' של מנגנון העברת כוח מהמנוע עד לגלגלים. יחס העברה הכולל הינו ההכפלה של יחס ההילוך המשולב X יחס ההילוך בתיבת העברה X היחס הסופי בדיפרנציאל שבין הגלגלים.

דוגמא: בהילוך ראשון יחס העברה הוא 1:10 כך שעל כל 10 סיבובים של המנוע מסתובב ציר היציאה מהגיר רק סיבוב אחד (כך שאם המנוע מסתובב ב-2,000 סיבובים לדקה יסתובבו הגלגלים רק 200 פעמים בדקה) . לעומת זאת, בהילוך חמישי ביחס 1:1, הוא הילוך ישיר, אשר גורם לכלי הרכב לנסוע מהר יותר משום שהוא מעביר את סיבובי המנוע ביחס ישיר של סיבוב גיר אחד לכל סיבוב מנוע.

לתכלס: מתי לשלב הילוך כוח?

התשובה יכולה להיות פשוטה!: בכל מצב בו השטח מחייב לנסוע לאט ונדרש כוח רב כדי לשלוט ברכב בנוחות ובבטחון!!

בפירוט אפשר לקבוע שכדאי להישתמש בהילוך כוח / ''נמוך'' / LOW בכל קטע של שטח טכני - טיפוס עלייה, מעבר מכשול, בלימת מנוע בירידה תלולה וכל תרחיש אחר שמחייב אותנו לנסיעה איטית ומדודה / ''זחילה''. התחום הנמוך של תיבת העברה (כמו גם בחירה בהילוך הראשון בתיבת ההילוכים) מאפשר שליטה קלה ומדוייקת בהעברת הכוח, על חשבון מהירות.

אפשר לנסוע בכל הילוך, בתחום הגבוה או הנמוך, בהתאם לתנאי השטח ולמהירות שאפשר ונוח לנסוע בו ולא פחות חשוב - אפשר לנסוע לאורך זמן בהילוך נמוך ללא חשש למכלולי הרכב. כמובן שלעתים עלולים להיווצר מצבים של הילוכים ''חופפים'' - למשל, הילוך ראשון בתיבת הילוכים ידנית בשילוב עם מצב ''גבוה'' בתיבת ההעברה מאוד דומה ליחס ההעברה של הילוך שלישי בתיבת ההילוכים ומצב ''נמוך'' בתיבת ההעברה, כנ''ל שני ''גבוה'' מול חמישי ''נמוך'' - לא זהים בדיוק אבל די דומים.

אז למה לשלב להילוך כוח כשהרכב יכול לנסוע גם בהילוך גבוה?

הסיבה היא פשוטה! והמטרה היא לשמור על מכלולי הרכב (בעיקר על תיבת ההילוכים האוטומטית) ובמקביל לאפשר לנהג שליטה טובה יותר על הרכב עם יכולת תגובה והוספה מהירה של כוח במקרה שהעלייה או המכשול הופכים קשים יותר.

רוב תיבות העברה דורשות עצירה מוחלטת במעבר בין תחומים ''גבוה'' ו''נמוך'' ורוב התיבות הנשלטות חשמלית סובלות גם מזמן תגובה איטי. על כן, יש חשיבות גדולה מאוד לבחירת תחום מתאים בתיבת ההעברה לפני שמתחילים להתעמת עם העלייה או עם המכשול.

אז מה עדיף בעלייה ארוכה בשטח? האם לבחור בהילוך ראשון בתחום ה''גבוה'' או הילוך שלישי כשתיבת העברה בתחום ה''נמוך''?... אם נישאר בתחום הגבוה, עלול להיגמר ה''כוח'' לפני סוף העלייה ואז אחת מהשתיים – או שהמנוע יירד לסל''ד נמוך מדי וידומם (וזה יכול להיות מסוכן), או שניאלץ לעצור ולהחליף תחום בתיבת ההעברה וזה גם לא מומלץ ואפילו מסוכן. ברכב עם תיבה אוטומטית, טיפוס עליה תלולה בתחום ה''גבוה'' מגדיל את ההחלקה בממיר המומנט ועלול לגרום להתחממות תיבת ההילוכים עד כדי גרימת נזק כבד לגיר האוטומטי. בגיר אוטומטי שרתח יש מצב שנחווה ''איבוד'' הילוכים ומצב בו הרכב יסרב לנסוע או להחליף הילוכים. לעומת זאת אם נתחיל את הטיפוס מלכתחילה בתחום נמוך, נניח בהילוך שלישי, עדיין יש לנו שני הילוכים להוריד אם העליה מתגלה כקשה משחשבנו, או שהמנוע איבד כוח/ ''מומנטום''. במקרה של רכב אוטומטי, הנסיעה בתחום הנמוך מפחיתה מאוד מהמאמץ ומהעומס על התיבה - ולכן מומלץ מאוד, למרות הצורך לעצור במקום, לשלב להילוך כוח בטרם מתחילים לטפס או בטרם נכנסים לעומק המכשול.

לכלים עם וארייטור ובמיוחד לטרקטורונים, רייזרים וכו' להם תיבת העברה רציפה ע''ב רצועה (וארייטור) חשוב להעביר להילוך כוח בטיפוס עלייה או במעברים קשים על מנת לשמור על הרצועה מפני שחיקה וחימום.

קישורים להדרכות הנהיגה ולטיולים של אתר השטח בארץ ובעולם:

פרטים על הדרכות הנהיגה של אתר השטח - הקליקו כאן
פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בארץ - הקליקו כאן
פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בעולם - הקליקו כאן