שטח 4X4

מסע ג'יפים למדבר הדרומי של ממלכת ירדן - סוכות 2016

בסופ"ש של חג הסוכות יצאו שתי קבוצות של ג'יפים לתור את המדבר הירדני.
נהיגה בדיונות של ואדי ראם, ביקור באתר העתיק של פטרה, לאורך דרך הבשמים ולסיום נסיעה בתוך הזרימה של ואדי חסה (נחל זרד) הזורם.
להלן יומן המסע של הקבוצה אותה הדריך אמיר נחומי

מאת: אמיר נחומי

25/10/16

ארוחה קלה בעיר עקבה ויוצאים לעבר וואדי ראם...

את הטיול התחלנו בנסיעה קצרה ממעבר הגבול ערבה לעבר מרכז העיר עקבה - שדרות רחבות וגם סמטאות, ים סוף מצד מערב לנו... לאחר צעדה קצרה התיישבנו במסעדה להשביע את הרעב של 4 שעות של חציית גבול פשוטה בין שתי המדינות. מעדנות המזרח - חומוס, פול, לבאנה, סלט קצוץ, פלאפל, וגם פיתות ללא שמרים כנהוג בירדן. חזרה לכלי הרכב, עוד קצת קניות ושוב אנו בשיירה, הפעם פניינו מועדות צפונה לעבר שמורת וואדי ראם.

נכנסנו לירדן

במעלה הדרך המלכותית לעבר מישורי וואדי ראם

הדרך מעקבה לעבר שמורת וואדי ראם חוצה מספר רכסים ומטפסת לאורך ערוצים קטנים מגובה פני ים סוף (עקבה), לגובה 900 מטר לערך (גבוה יותר מירושלים). הג'יפים שועטים במעלה הדרך, עצירת תדלוק קצרה וכניסה לשטח. מפלסים את הדרך בינות לגידולי מדבר של כפריים מקומיים ולפתע ללא כל התראה מוקדמת עומדים לפני דיונה גדולה טובענית, שחלק מאיתנו נאלץ לחזור ולנסות לכבוש את הגבעה מספר פעמים. לבסוף לאחר הורדת לחץ האוויר בצמיגים התעשתו גם הרכבים הסרבניים ולאחר נסיעה מהירה נאותו, זינקו למעלה והגיעו לפסגת הדיונה המיוחלת. גלישה זהירה במורד הדיונה ואנו שוב בשיירה בואכה מרכז המבקרים של וואדי ראם.

החבורה של אנדי אצל המוהנדס

בכניסה לוואדי ראם

אחרי צליחת הדיונה הגדולה

שמורת וואדי ראם

מאיפוא נובע השם ראם לשמורה? משמעות המילה ראם בערבית כמו בעברית - גבוה, מתנשא אל על. כל האזור מתאפיין בהתרוממויות של הרים ומצוקים תלולים שנתנו למקות את השם RUM. הסטורית, קשור המקום להרבה ארועים והרבה תקופות. הפעם בחרנו לספר על הקשר של המקום לעם הנבטי במאות השלישית לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה, והקשר של המקום למרד השבטים הערביים כנגד השלטון העותומאני בתחילת המאה העשרים, במוערבותו של קצין הבריטי לורנס הידוע בשמו הספרותי לורנס איש ערב. בסמוך לשער השמורה שם נמצא מרכז המבקרים, מהלך של כ 5-6 ק''מ במורד הוואדי מעבר לכפר קטן שכולו מבוסס על תיירות וטיולים בוואדי ראם, יש מעיין שכבתי קטן המפכה את מימיו בינות לשכבות הסלע של הר הנקרא מעיין לורנס. שם בצל עץ גדול פרסנו מחצלת להפסקת קפה ומעט מתולדות הנבטים. הופעתם של הנבטים על בימת ההסטוריה ממקום שאינו ידוע (משוער חצי האי ערב), הקמת ממלכה גדולה ששגשגה בתחילה במסחר והובלת שיירות במדבר, לאחר שנכנעו לאימפריה הרומית ונגזלה פרנסתם מהובלת שיירות הבשמים והתבלינים מהמזרח לעבר נמלי הים התיכון, הפכו להיות עובדי אדמה. הנבטים נודעים כחקלאים מוכשרים ביותר, שכפי שידעו לחיות במדבר, מקום שאף צבא לא היה יכול לו - לרבות הצבא היווני המהולל או הצבא הרומי הבלתי מנוצח. הנבטים ידעו לגדל במדבר גידולי שדה שדורשים 300 מ''מ גשם בשנה לפחות. ולא רק בחקלאות עסקו לקראת סוף תקופתם אלא גם בגידול סוסים הוכיחו את כשרונם. כמו שאר הפרובינקיות הרומיות למעט יהודה, ששמרה על צביונה הדתי והלאומי, הנבטים התבוללו בעת השתלטות הנצרות על האימפריה הרומית והחל העידן הביזנטי. וואדי ראם היה אזור חשוב וחיוני בו חיו ועברו הנבטים בעידן המסחר והובלת השיירות מנמלי חצי האי ערב אל עבר נמלי הים התיכון על הדרך שנודעה כ-דרך הבשמים.

בכניסה לשמורה ליד מרכז המבקרים

בדרך למעין לורנס

בפתח החזאלה

עוזבים את החזאלה

לעבר המאהל הבדואי בינות להררי אבן החול הנובית

לאחר שראינו את הכתובות הנבטיות בנקיק החזאלה, יצאנו למסע של בין ערביים לעבר מקום הלינה במאהל בדואי שם גם ציפתה לנו ארוחת ערב אוטנטית שממתבשלת במעמקי בור באדמה. הדרך עוברת במסלול חולות בצבעים של אדום וצהוב, בינות להרים נישאים מאבן חול נובית כשהשמש בין ערביים שוקעת לאיטה בצד מערב. באחד הנקיקים צומחת לה תאנה שנראית וותיקה בשנים עם גזע עבה ומחורץ - תאנה במדבר. בחוץ כבר נופלת חשיכה ואנחנו מגיעים למגרש החניה של המאהל למנוחת הלילה. תם היום הראשון לטיול.

לעת ערב בדרך למאהל

המאהל הבדואי - מלון במדבר

בוקר היום השני

קמנו מעט לפני הזריחה, וואדי ראם מואר בזריחה מקסימה ואנשים הרבו לצלם. לאחר ארוחת בוקר בדואית, שמנו פעמינו לעבר האזור הצפוני של וואדי ראם המתאפיין בדיונות רבות משטחים נרחבים של מלחות יבשות הנקראות בפי המקומיים קע, או קעות ברבים. הג'יפים שועטים במסלולי החול ולפתע אנו רואים מצודה במדבר. נראה כמו משהו מהסרטים. בחידון שנערך אל מול האתר לפשר המקום, זכתה דר' אורית מנור. משחזרים בדמיון סרטי קולנוע רבים שצולמו במקום, יצאנו לעבר תופעת טבע ייחודית אחרת שהיא קשתות ענקיות (חרז'ה) שנוצרו ביד הטבע באמצעות רוח מים ושינויי טמפרטורות. אבן החול הנובית מהווה חומר מצויין לפיסול ביד אדם (פטרה) ויד הטבע.

זריחה בוואדי ראם

מצודה בלב המדבר

חוגגים בנצחוננו על הדיונה שהתרוממה באמצע דרכנו

הקשתות של חרז'ה

עוזבים את המדבר עולים לפסגות הרי אדום שם שוכנת פטרה

הדרך היוצאת מהשמורה מובילה אל עיירה קטנה טיפוסית השוכנת על אם דרך המלך. עצירה קצרה למילוי אויר בצמיגים הרפוים, ואנו שוב בשיירה ממושמעת על כביש מס' 15 בואכה גב ההר שם מתפתלת דרך המלך לכיוון הכפר וואדי מוסא, לידו שוכן מחבואם של הנבטים ששמו ביוונית הסלע - פטרה. עצירה בכפר וואדי מוסא לארוחה שהיתה דשנה וטובה ובהמשך החנינו את הרכבים ויצאנו לסיור המיוחל באחד מפלאי העולם, מעשי ידיהם של הבנאים הנבטים. פטרה היא מחבוא שהקימו להם הנבטים לשמור על הנשים, הזקנים, הטף ואוצרותיהם. לימים הפך המקום גם לקברותיהם של מלכים ורבי מעלה אחרים. עם כניעת הנבטים לרומאים הביאו אלה את כל סממני התרבות שלהם לאתר ולפיכך אנו מוצאים שם גם אמפי תאיטרון שאופייני לכל הערים הרומיות. בל נטעה אין זו תרבות נבטית. זו תרבות רומית שנכפתה על הנבטים בעת שהפכו בשלהי המאה הראשונה לספירה לפרובינקיה רומית.

הקשת הגדולה

דרך הכניסה לפטרה

בפאתי האתר מקום שהרומאים ייבאו תרבות אורבאנית

התמונה הכי מפורסמת

תם היום השני וערכנו במלון קבלת שבת

היום השני הגיע לסיומו - המלון המפנק העמיד לרשות המטיילים העייפים חדרים נוחים מקלחות ולמי חפץ בכך מרחץ טורקי. לפני ארוחת הערב הקבוצה של אנדי ערכה קבלת שבת וקול השירה הדהד במלון. נפרדנו לשינה עריבה לקראת היום השלישי.

תצפית על הערבה בתחילתו של היום השלישי

היום השלישי

נפרדנו מוואדי מוסא ואת פטרה ראינו ממרומי הדרך שצפונית לאתר המובילה לפטרה הקטנה ולוואדי נמלא. הדרך מתפתלת במורד הוואדי המנקז את מי הגשמים שניתכים על מורדות המערביים של הרי אדום לעבר וואדי ערבה. בעוד הג'יפים מתגלגלים להם במורד הדרך המתפתלת הולך ונפתח הנוף והמראה המרהיב של הערבה ובאופק ישובי הערבה של מדינת ישראל. עצרנו לתצפית.

בצל הערבה בנחל ערבה - סיפור המפץ הגדול והופעת החיים בכדור הארץ

בוואדי ערבה

משהתיישר הכביש והפך ממורד תלול לתוואי מישורי החלו להופיע גם העצים נותני הצל. תחת אחד מהם מצאנו מקום נוח להפסקה ולסיפור בראשית. ההקשר של הסיפור הוא וואדי ערבה שבו היינו ושהו חלק מן השבר הסורי - אפריקאי. על מנת להסביר את מהות השבר נדרשנו להתחיל מבראשית. הבראשית שאותה ספרנו היה סיפור המפץ הגדול. רעיון שהעלה כומר, פיזיקאי, ואסטרונום בלגי בשם גורג' למיטר, לפיה נוצר היקום בפיצוץ של נקודה סינגולרית שבכילה את כל החומר ואת כל האנרגיה שקיימת היום בייקום כפי שהוא. את התאוריה הזו קיבלו מדענים ודחו אחרים עד לתגלית המהפכנית של הקוסמולוג אדווין האבל שמצא באמצעות קיטלוג קווי הספקטרום של הגלקסיות שהן מוסטות לאדום דהינו מתרחקות אחת מהשניה וכלל שהן רחוקות יותר הן מתרחקות מהר יותר. דהיינו הייקום מתפשט. ובחישוב אחורה ההתכנסות לנקודה מתאמתת. ע''פי חישוב המרחק ומהירות ההתפשטות של הייקום נמצא שהוא התחיל מנקודה אחת לפני כ 13.8 מליארד שנה. ולגבי כדור הארץ שלנו - הוא נוצר לפני 4.5 מיליארד שנה כתוצאה להתכנסות גזים שריחפו במסלול סביב כוכב לוהט שהוא השמש שלנו. הכוכב או הפלנטה שלנו שהיא גרעין של ברזל וניקל הנמצא בתוך מאסה נוזלית רדיוס הגלעין (המוצק והנוזלי הוא 3,400 ק''מ. את הגלעין עוטפת מעטפת מחומר צמיג בעיקר לבה רדיוס המעטפת 2,900 ק''מ. גוש זה הוא מקור לכל ההתפרצויות הגעשיות של הכדור. מעל המעטפת יש קרום שעוביו בין 5 - 70 ק''מ - באוקיאנוסים כ-5 ק''מ, ביבשה כ-30 עד 70 ק''מ. קרום זה נשבר במהלך חייו של כדור הארץ לפלטות שהן נעות על המעטפת הצמיגה ומתחכחות אחת בשניה מתקרבות ויוצרות שרשרות הרים מרחקות ויוצרות אוקיאנוסים או נעות אחת ליד השניה ויוצרות רעידות אדמה. השבר הסורי - אפריקאי הוא השבר שבין הפלטה הערבית ממזרח והפלטה האפריקאית ממערב. הפלטות האלו נעות יחסית אחת לשניה צפון ודרום על כן אין היווצרות הרים (למעט החרמון והרי הלבנון שנוצרו בעת התקרבו הפלטות), אך יש ותהיינה רעידות אדמה. בנימה אופטימית זו המשכנו בטיול לעבר וואדי חסה להשתכשכות במים זורמים וצלולים.

ועוד בוואדי חסה

בוואדי חסה ובדרך הביתה

וואדי חסה (או זרד בשמו העברי) מוליך מי מעיין איתן לעבר רצועת היבשה של דרום ים המלח בצד הירדני. המים הזורמים כל השנה, משמשים לחקלאות ולשתיה. השלטונות בירדן מאפשרים לטובת התיירות המוטורית להכנס למימי הנחל עם כלי רכב. עשינו זאת ועצרנו במקום להפסקת צהרים שהכינו עבורנו הבנות של הקבוצה - כל לחי. בצהרי היום שמנו פעמינו לעבר מעבר הגבול שלי בית שאן, דרך לאורך חופי ים המלח בצידו הירדני, לאורך הלשון, ובהמשך לאורך בקעת הירדן הירדנית על כל הכפרים והעיירות שלאורכה. דרך הבקעה לא קלה והיא הסתיימה בהצלחה עם ערוב היום במעבר הגבול. שוב טפסים, דינארים מחליפים ידיים, חותמות בכל נייר אפשרי ולבסוף נוחתים לידיהן של נערות הביטחון של מדינת ישראל שמתשאלות ובודקות. עוד קצת ואנחנו שוב בישראל בדרך הביתה. כך תמו שלושה ימים עמוסים ללא רגע של בטלה, בתנועה מתמדת, לראות ולשמוע ולחוות ארץ אחרת אנשים אחרים ברובם חביבים ומסבירי פנים. אוכל שונה אך טעים. קבוצה נפלאה. תודה לכולכם על שיתוף הפעולה המלא.