מסלול טיול בעבירות קלה לאורכו של נחל גרר עליון – שבילי מדבר מהירים ומאובקים באדמת לס צהובה לצד צמחייה ירוקה וסבוכה ואף קצת מים גם בסוף הקיץ, ובין לבין היסטוריה בת אלפי שנים - מאברהם אבינו ועד קום המדינה.
בימי הקיץ היבשים המסלול בעבירות קלה מאוד ויכול להתאים גם לג'יפונים בעלי הנעה בודדת ובימי גשם המסלול יכול להיות בעבירות קשה מאוד שגם רכב שטח קשוח יכול לשקוע.
כיכר בית קמה, קיבוץ שובל, רהט, נחל גרר, באר פיכול, חרבת מארבים, נחל קמה, מסילת הרכבת הטורקית, נחל צידה, תל שרע, צקלג, משמר הנגב, נחל שמריה, חוות יבולה, תפרח, צומת גילת, אופקים.
המסלול בעבירות קלה לכל רכב עם הנעה כפולה ויכול גם לג'יפונים בעלי הנעה בודדת. שימו לב שביום גשום השטח יכול להיות בוצי וחלק עד כדי עבירות קשה בזכות אדמת הלס החלקה והמים המציפים את מעברי הערוצים. בקיץ צפו למסלול מהיר אך עם הרבה אבק דק.
מומלץ לצאת לדרך עם שני כלי רכב וציוד גרירה וחילוץ בסיסי.
המסלול עובר גם בשמורת טבע ואין לרדת מהשבילים המסומנים בשטח.
אין לזרוק זבל וגם לא זבל אורגני היכול להביא לחנק של החיות בטבע.
אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
טיפ לשמירת טבע - ביקור בטבע שאינו פוגע
המסלול אינו עובר בשטחי אש של צה’‘ל ואפשר לטיול לאורכו גם באמצע השבוע.
אורכו של המסלול כ-29 ק’‘מ ואפשר לבצע אותם ברצף של כ-4 שעות טיול, כולל עצירות לתצפית וגם קצת הליכה בטבע.
חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלולים מופיעים בצורה של סיפור דרך עם 15 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה בדף 3 של הכתבה.
הניווט על שבילים מסומנים או שבילים ברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000, הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט. שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי אך אינו דרוש למי שמקפיד על סיפור הדרך. יש להקפיד על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך וסימון השבילים המסודר.
בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מ: מאפסים מד אוץ עד ל: מאפסים מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון.
באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר). חשוב להשתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.
גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבהה תקין ומפתח גלגלים מתאים,
ציוד חילוץ: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים,
מצפן ומכשיר GPS - לא חובה, אבל נוח כשיש,
מפות סימון שבילים מס' 13 (הנגב המערבי),
טלפון סלולארי, מטען ו/או סוללה נוספת,
מים ומזון ליום טיול שלם.
בכיכר של בית קמה, לא רחוק מהחיבור של כביש 40 עם כביש 6 הדרומי, ובמפגש כביש 264 עם כביש 293. צמוד למתחם המסעדות ותחנת הדלק של בית קמה.
נ.צ. 1 - כיכר בית קמה
פונים דרומה לכביש 264 לכיוון רהט וקיבוץ שובל.
3.8 ק’‘מ חולפים על פני צומת הכניסה לקיבוץ שובל - מימין ורהט – משמאל וממשיכים על הכביש הראשי דרומה.
7.2 ק’‘מ צומת אספלט עם פנייה ימינה לעבר מגרש חנייה מאספלט ולאחריו כניסה לבית עלמין מוזנח.
נ.צ. 2 – צומת בית העלמין
פונים ימינה לכיוון בית העלמין ומיד שמאלה לתוך רחבת החנייה ובמקביל לכביש הראשי ולגדר הבטיחות וממשיכים בנסיעה דרומה על מגרש החנייה שבסופו כביש אספלט צר.
0.4 ק’‘מ צומת עם שביל מימין וכביש משמאל, קרוב לערוץ נחל גרר (משמאל הגשר תחת הכביש הראשי - כביש 264).
נ.צ. 3 - צומת
פונים ימינה ומערבה לשביל המקביל לנחל גרר (במפה השביל מסומן באדום, אך בשטח לא נראה הסימון, לפחות לא בשלב זה).
0.2 ק’‘מ משמאל לשביל באר מבוטנת ועמוקה – אפשר לזהותה כ-באר פיכול או כמאגר המים של חרבת מארבים הנמצאת על הגבעה הצפונית.
ממשיכים מערבה על השביל במקביל לנחל גרר שבו צמחייה ירוקה.
1.5 ק’‘מ צומת שבילים בנקודה שנחל גרר מתפתל שמאלה ודרום-מערבה.
נ.צ. 4 – צומת שבילים
בספר בראשית מוזכר פיכול כשר הצבא של אֲבִימֶלֶךְ – מלך פלישתים, אשר כרת ברית עם אברהם ואחר כך עם יצחק שגרו באזור ארץ גרר. כאן ע’‘פ הסיפור המקראי רעו האבות את עדריהם וכאן, ומזרחה עד באר שבע, גם חפרו את בארות המים שלהם.
אבימלך, שנושא שם תנ’‘כי שמי, למרות היותו פלישתי, מוצג בספר בראשית כאיש בעל מוסר גובה ואף ירא שמיים. לראשונה חומד אבימלך את שרה, מבלי שהוא יודע שהיא אשתו של אברהם שכן אברהם מציג אותה כאחותו. לאחר שאלוהים נתגלה אליו בחלום ומספר לו כי שרה נשואה לאברהם, כורת אבימלך, יחד עם פיכול שר צבאו, ברית עם אברהם ומאפשר לו לגור בארץ גרר: ‘‘הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב’‘ (בראשית כ' פסוק ט’‘ו).
מאוחר יותר חומד אבימלך את רבקה אשתו של יצחק (המלך אוהב בחורות יפות), שגם היא מוצגת לו בהתחלה כאחותו של יצחק ולא כאשתו. לאחר שהמלך מבין ששוב ‘‘עובדים עליו’‘ וכי רבקה היא בעצם אשתו של יצחק הוא כועס על יצחק, מוכיח אותו: ‘‘מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם’‘ (בראשית כו' פסוק י'), מוותר על רבקה וכורת ברית גם עם יצחק, שנשאר לגור בארץ גרר.
פונים שמאלה בכיוון דרום-מערב ונוסעים על השביל צמוד לנחל, שקל לזהות אותו בזכות הצמחייה הירוקה העבותה שבתוכו.
1.5 ק’‘מ השביל הופך צר ונכנס לתוך הצמחייה - סעו לאט במפגש עם הצמחייה על מנת שלא לשרוט את הצבע של הרכב (הצמחייה רכה וכמעט ללא קוצים שורטים).
2 ק’‘מ צומת שבילים עם שביל החותך את השביל עליו אנו נוסעים, חוצה את הנחל ומטפס על הגדה.
נ.צ. 5 – צומת שבילים
ברגע של עברית בלב הפריחה המדברית אשאל איך נקרא הצמח הנפוץ בנחל? ורובנו נשיב: ‘‘קנה סוף!’‘ – אז זהו – שלא! יש קנה ויש סוף והם לא אותו הדבר - הקנה הוא הצמח בעל הגבעול העגול והקשיח (ממנו בונים גדרות ועפיפונים) ואילו הסוף הוא הצמח עם העלים הדקים והישרים - אלו שאם נאחז בהם נפצע את ידינו כמו נייר חד. שני הצמחים גדלים בסמיכות ומכאן מקום הטעות.
ומה היא: מהי ‘‘מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ’‘? זו האזהרה בספר מלאכים לכך שלא כדאי לסמוך על צמח הקנה (החלול בפנים) ומכאן הביטוי שלא ניתן לסמוך על אדם או אומה אחרת.
אפשר להמשיך ישר בצומת לתוך הסבך כמאה מטרים עד הצומת הקרוב או לפנות ימינה וצפונה, לעזוב את ערוץ נחל גרר, ולטפס למעלה לעבר השדה המעובד בו פונים שמאלה, נוסעים לצד השדה ובצומת הקרוב מתחברים שוב לשביל וממשיכים איתו הלאה.
0.6 ק’‘מ צומת שבילים בו פנייה שמאלה יורדת לתוך הנחל – היישר לתוך קטע בוצי ומלא מים (גם בקיץ). מומלץ לרדת, אפילו ברגל, וליהנות מהמים המוקפים בצמחייה ירוקה בלב המדבר הצהוב.
נ.צ. 6 – צומת שבילים
ממשיכים ישר על השביל למעלה ובמקביל לערוץ הנחל שמשמאל.
0.1 ק’‘מ חוצים צומת וממשיכים ישר (גם כאן פנייה שמאלה יורדת לקטע הרטוב והבוצי של נחל גרר).
0.5 ק’‘מ השביל מתעקל באופן חד שמאלה וגם בהמשך השביל ממשיך להתפתל מעל הבתרונות של הערוצים היורדים לנחל הראשי.
1.8 ק’‘מ צומת שבילים בו פונים ימינה ולמעלה.
1.9 ק’‘מ צומת T עם שביל רחב וטוב (זה השביל הראשי שמסומן במפה בצבע אדום).
נ.צ. 7 – צומת T
פונים שמאלה ויורדים על הדרך הראשית לחצייה הרחבה של נחל קמה (הנשפך בהמשך לנחל גרר).
לאחר החציה ממשיכים ישר וחצי שמאלה לכיוון מערב על השביל הראשי (מסומן במפה באדום).
0.3 ק’‘מ צומת שבילים בו ממשיכים ישר וימינה ונפרדים מהסבך של הנחל הנמצא משמאל לדרך.
0.6 ק’‘מ צומת שבילים בראש הגבעה (נקודת גובה 174 מטרים) בו ממשיכים ישר ומערבה.
1.3 ק’‘מ צומת שבילים בראש שרידי סוללה מוגבהת מהקרקע – זו סוללת פסי הרכבת הטורקית.
נ.צ. 8 – סוללת הרכבת
מי שרוצה שילך/ייסע 100 מטרים מצד ימין, במקום הכי נמוך בשטח, מתחת לשרידי הסוללה אפשר לראות גשר / מעביר מים מסותת מאבן – שריד בנוי למסילת הרכבת הטורקית.
מסילת הרכבת הטורקית החוצה את המרחב היא חלק ממסילת הברזל שהשלטון הטורקי - עות'מאני בנה במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) במטרה לחבר בין בסיסי הצבא שלו במזרח התיכון ולהעביר אספקה מהירה לכוחותיו המנסים להדוף את הבריטים שהגיעו מדרום - מאזור מצרים. בונה המסילה הוא המהנדס הגרמני, שלו ניסיון רב בבניית מסילות ברזל בארץ ישראל ובמזרח התיכון - היינריך מייסנר. קטע זה של המסילה, שנבנה בין השנים 1913 ועד 1916, חיבר בין עפולה לטול כרם, לבאר שבע, לעוג'ה אל חפיר (כיום -ניצנה) והגיע עד לקוסיימה שצפון סיני. הבריטים אשר כבשו את הארץ פוצצו חלק מהגשרים הגדולים של הרכבת ובהמשך פרקו את פסי הרכבת. כיום נשארו רק שרידי סוללה ועליה צמחייה וכמה גשרי אבן קטנים.
פונים שמאלה ומערבה לצד הסוללה שמשמאל לדרך (אפשר לזהות את הסוללה לפי הצמחייה). מימין לדרך ו-400 מטרים מעבר לשדות אפשר לזהות את נחל צידה הרחב שעל גדותיו צומחים שיחים ועצים גדולים.
0.4 ק’‘מ משמאל לשביל ומתחת לסוללה מעבר מים נוסף (מוסתר בסבך ובעפר).
1 ק’‘מ משמאל לשביל ומתחת לסוללה מעבר מים בנוי.
1.7 ק’‘מ משמאל לשביל ומתחת לסוללה מעבר מים בנוי ויפה למראה.
1.9 ק’‘מ צומת T עם ציר כבוש לבן בפתחו של נחל גרר כשמשמאל רואים גבוה מעל השטח את תל שרע.
נ.צ. 9 - צומת תל שרע
כדאי לפנות שמאלה, לאחר כ- 100 מטרים להחנות ולטפס לראש תל שרע לשרידי ההתיישבות ולתצפית מדהימה על נחל גרר הירוק .
תל שרע – כשמו כן הוא. תל הבנוי שכבה על שכבה של היסטוריה רבת שנים. המקום אמנם מוזנח, אך בעבר נחפרו והתגלו בו 13 שכבות! של היסטוריה עם רצף התיישבותי מהתקופה הכלקוליתי, כ-4500 שנים לפני הספירה, מחסנים של הפרסים, מבנים רומים, ועד התקופה הביזנטית במאה השביעית לספירה. יש הטוענים כי התל הוא העיר גת המקראית או העיר צקלג – עיר פלישתית הנזכרת בספר יהושע בתוך נחלת שבט יהודה, ממנה יצא דויד המלך אל מסע המלוכה שלו ‘‘...וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה (ספר יהושע י’‘ט, פסוק ה'). במלחמת העולם הראשונה שימש התל מחנה צבאי טורקי ומאז הוא נטוש. מערבית לתל אפשר לראות חוות בודדים העוסקת בחקלאות ומרעה.
פונים ימינה בצומת, או מי שהגיע מביקור בתל שרע ממשיך ישר, על השביל הכבוש המטפס לעבר הגבעה של חוות הבודדים. ממשיכים ישר על השביל הכבוש לבן כשמשמאל נחל גרר.
1.4 ק’‘מ צומת שבילים בו פונים שמאלה לחציית מעבר הבטון של נחל גרר.
1.8 ק’‘מ צומת שבילים בו ממשיכים ישר ודרומה לכיוון שדרת האקליפטוסים.
2.2 ק’‘מ צומת שבילים לפני האקליפטוסים וליד השיבר מים / מתקן קטן ומגודר של מקורות.
נ.צ. 10 – צומת שבילים
פונים שמאלה לכיוון האקליפטוסים עם הסימון האדום.
1.5 ק’‘מ בסוף שדרת עצי האשל הנוף נפתח לעבר השדות של משמר הנגב.
נ.צ. 11 – סוף השדרה
בוחרים בשביל שמימין לשדרת עצי האשל איתו מתעקלים ימינה, כשמשמאל לדרך שרידי סוללת הרכבת (רואים רק צמחייה).
0.4 ק’‘מ צומת שבילים בו מתעקלים ימינה כשהסוללה משמאל לדרך.
0.8 ק’‘מ צומת שבילים בו ממשיכים ישר וימינה ומטפסים על הסוללה, משמאל ולמטה התעלה.
1.3 ק’‘מ צומת בו פונים ימינה ומתחברים לשביל המגיע משמאל.
1.4 ק’‘מ עץ חרוב ענק עם צל משובח המתאים להפסקת לקפה.
2.1 ק’‘מ נוסעים לאורך תוואי הרכבת עם הסלולה והצמחייה המתעקלים שמאלה.
2.9 ק’‘מ תחילת שדרת אשל מעל התעלה של שרידי הרכבת הטורקית.
נ.צ. 12 – תחילת השדרה
נוסעים דרומה על השביל, לצד התעלה ושדרת עצי האשל הימנית (משתי השדרות).
1 ק’‘מ חוצים דרך לבנה וממשיכים דרומה עם שדרת עצי האשל, כשמימין לדרך מטע של עצי אגבה – צמח ממרכז אמריקה, שבשנות החמישים נטעו בנגב כ-15,000 דונם ממנו במטרה לשמש לתעשיית החבלים והשקים במפעלי האזור.
1.8 ק’‘מ צומת עם סבך שבילים בו יש לחצות סוללה נמוכה ולהמשיך ישר ודרומה על השביל המרכזי.
2.1 ק’‘מ חוצים את נחל שמריה כשמימין שני צינורות גדולים ולבנים של מקורות, וממשיכים ישר ודרומה על השביל הראשי.
2.5 ק’‘מ מתחברים לדרך כבושה לבנה ליד מתקן מגודר וגדול של מקורות.
נ.צ. 13 - צומת
פונים שמאלה של הדרך הלבנה לכיוון המתקן של מקורות ונוסעים דרומה על הכורכר.
0.4 ק’‘מ עוברים לצד הגדר של חוות יבולה – חלק מהמכון הוולקני או בשמו הרשמי: מרכז מחקר גילת לחקלאות על סף המדבר.
0.6 ק’‘מ צומת T עם אספלט צר וישן בו ימינה לכיוון השער האחורי של החווה.
0.7 ק’‘מ צומת לפני השער האחורי של החווה, בו פונים שמאלה לשביל המקיף את החווה.
0.8 ק’‘מ בפינה של הגדר ממשיכים על השביל ישר ודרומה (ולא לצד הגדר של החווה).
1.1 ק’‘מ הדרך מתעקלת שמאלה ומטפסת על הגבעה.
1.5 ק’‘מ מימין עלייה לכביש, קרוב לתחנת האוטובוס בכניסה למושב תפרח.
נ.צ. 14 – עלייה לכביש
עולים על כביש 25 בקטע שבין צומת הנשיא לצומת גילת.
היזהרו ושימו לב – לא לפרוץ לכביש! ולא להפתיע נהגים הנוסעים מהר על הכביש הראשי.
2 ק’‘מ על הכביש, עוברים את הכניסה הרשמית לחוות גילת ומגיעים לצומת גילת.
נ.צ. 15 – צומת גילת
למרכז הארץ יש להמשיך ישר על כביש 25 דרך נתיבות ושדרות עד לאשקלון וכביש 4.
פנייה שמאלה תוביל אתכם לאופקים ואם אתם מחפשים מקום מוצל לפיקניק עם מתקנים לילדים – סעו לפארק אופקים, העובר שיפוץ בימים אלו.
להתראות בטיול הבא...
מפת מסלול הטיול בקנה מידה של 1/250,000
נ.צ. |
צפוניות |
מזרחיות |
1 |
1094425 |
127525 |
2 |
1088623 |
123839 |
3 |
1088354 |
123527 |
4 |
1089007 |
122226 |
5 |
1088870 |
120822 |
6 |
1089053 |
120698 |
7 |
1089601 |
121678 |
8 |
1090274 |
120442 |
9 |
1089122 |
119425 |
10 |
1087911 |
118075 |
11 |
1087695 |
119570 |
12 |
1085326 |
119124 |
13 |
1083413 |
117930 |
14 |
1082350 |
118932 |
15 |
1082978 |
117081 |
הקואורדינאטות המצוינות הן ברשת ישראל הישנה ומתאימים למכשירי GPS מסוג מגלן ולתוכנת נביגייד או עמוד ענן.
לשימוש במכשירי גרמין יש להחליף את הספרה ''1'' שבתחילת הקואורדינאטות הצפוניות בספרה ''4''.
2 תגובות
1
אורח/ת
27 במרץ 2017 ב 19:37
מסלול טיול: נחל גרר
0.4 ק’‘מ צומת עם שביל מימין, קרוב לערוץ הנחל (נחל גרר) ורגע לפני שהכביש הצר פונה שמאלה לחצות תחת הכביש הראשי..
טעות קטנה: לא לנסוע מתחת לכביש הראשי - יש לפנות ימינה לשביל עם סמ''ש אדום
2
Ogash Ofer
27 במרץ 2017 ב 23:54
מסלול טיול: נחל גרר
תגובות