חבורה של 14 גברים, חלקם מכירים משנים ולכולם מכנה ציוני משותף, יצאה לשבוע (וקצת...) דחוס ומתוזמן למסע ג'יפים ללב ההרי האטלס ולמדבר הסהרה של מרוקו. מזג אוויר נפלא, כאילו היה חלק מהתכנון המקדים, וכמובן המשתתפים יצרו מסע שבוצע ע"פ תכנון, ללא תקלות מיוחדות (כל ערב עד השעה שמונה כבר הגענו למקום הלינה), ללא נזקים לכלי הרכב ועם הישגים בשטח (לדוגמה: 60 ק"מ רצוף בלב הדיונות מצד לצד). היה כייף במיוחד!
לארגן קבוצה למסע שטח במרוקו זה תמיד מאתגר - יש להתאים את המשתתפים לאופי הקבוצה, יש להתאים תאריכים (כולם אנשים מאוד עסוקים), ובעיקר יש ליצור מסלול המשלב את ההרפתקאה עם הכייף של החופשה.
אז מפאת כבוד האתר לא אצטט את 'פקודת המבצע' של אדריכל המסע אשר קיבץ את מכובדי בית הלורדים רבי הניסיון, אליהם הצטרפו עוד כמה שועלים ותיקים ואף בכיר שזה עתה עלה לדרגת 'אזרח' ויחד נוצרה קבוצה מתאימה להרפתקאה.
וכך מצאנו עצמנו בטיסה של לפנות בוקר לפרנקפורט, שם פגשנו את מנהל התפעול, וכולנו יחד בטיסת המשך למרקש. הליך הויזה היה קצר ויעיל מתמיד (אולי כי מרקש אירחה בימים אלו את ועידת הסביבה הבינלאומית). את 'יתרת הזמן' השקענו בחיפוש אחר מזוודה, ובה גם חלק מציוד החילוץ הקבוצתי, שמהר מאוד הסתבר כי לופטנזה שכחה אותה בתל אביב ובניסיון כושל לשכנע את אנשי המכס והביטחון כי מכשירי הקשר שלנו הינם לשימוש אזרחי.
ארוחת צהרים בלב העיר העתיקה של מרקש, אוטובוס שהסיע אותנו למרגלות הרי האטלס כשירח מלא מאיר את הכביש החשוך וארוחת ערב טובה לפני שפרשנו לישון (כי המון זמן כבר לא אכלנו...).
החלום הברברי - להיות אדם חופשי בהרי האטלס
היום הראשון: 104 ק''מ עד עמק האושר
קמנו מוקדם, קצת לפני הזריחה, עם אוויר צח של מרגלות הרי האטלס, בגובה של 800 מטרים, בבית המשלב בנייה מערבית (בעל הבית גר בבלגיה) עם בנייה מרוקאית (המשפחה שמפעילה את הבית היא מרוקאית). לאחר ארוחת הבוקר חיכו לנו בחנייה כלי הרכב השכורים (מיצובישי פאג'רו ספורט). הליך חתימה, נסיעה לתדלוק וקדימה להרים. השמים בהירים, האוויר צח, מרחוק ג'בל ראט, 3,825 מ', לבן כולו - עוד נגיע אליו בהמשך הדרך, והדרכים ללא אבק כי ירד כאן גשם לפני כמה ימים. הכביש הופך לדרך, הדרך מידי פעם הופכת לשביל והנוף סביב צבעוני - סלע אדום וסלע לבן, אדמה חומה, צמחיה ירוקה, מים זורמים. אך בעיקר האנשים שגרים בכפרים קטנים הבנויים בצבע של הסלע (יש שיאמרו 'בצבעי הסוואה') - הם מחייכים וצבעוניים. הנשים הברבריות עסוקות במלאכות היום - הבאת מים מהמעיין או הבאר, עבודה בשדה, טיפול בילדים, סחיבה של עצים וזרדים רגע לפני החורף, הילדים משחקים לצד כיתות מעורבות גיל בבתי הספר והגברים הברברים הם בנחת וברוגע נהנים מהשלווה ההררית. המפגש עם המקומיים חוויתי, הם מבינים שאנחנו זרים - בטח בלב הרי האטלס לכאן לא הגיע אף כובש מעולם, אבל עם החיוך ודברי המתיקה שהבאנו הם גם מבינים שאנחנו גם חולפים. את ארוחת הצהרים הכנו מתחת לעץ ומעל ערוץ הנחל, שבהמשכו נמצאת המכבסה המקומית - כמה סלעים שטוחים, זרימה של מים וכובסות שגם נושאות את התינוקות על הגב. הדרך הופכת צרה ואין אף כלי רכב בסביבה, מטפסים לאוכף בו כתובות ברבריות בנות אלפי שנים וגולשים למטה לכיוון עמק האושר - כאן כבר פוגשים דרך רחבה, שחלקה נסלל באספלט, שוק מקומי באחד הכפרים ובית קפה לעצור בו. טיפוס רגלי ל'מצודה' השומרת על עמק האושר מביא אותנו אל החשיכה ועוד קצת נסיעה והגענו לג'יט (צימר בתרגום לגרמנית) הנמצא בכפר קטן בלב 'עמק האושר' השליו. ארוחת ערב בה מנקים עם לחם את הטאג'ין ולילה טוב מרוקו כשכל אחד בחדר מסוג אחר...
ג'בל ראט - 3,825 מ'
מתחילים לטפס ללב הרי האטלס
מלאכות של אישה ומלאכות של גבר
עמק האושר - הנה אנחנו באים
היום השני: 202 ק''מ לכפר הכי גבוה באטלס
בבוקר קר עם שמים בהירים מתחיל בעמק האושר, ארוחת בוקר אצל הברברים ויצאנו לדרך. הדרך עוברת בין הכפרים הקטנים של עמק האושר ומטפסת צפונה למעבר הרים בגובה 2,900 מטרים. מימין וממזרח ג'בל מג'ון המושלג 4,071 מטרים מלווה אותנו לאורך הדרך. אנו עוצרים בתצפית על עמק אחנסל ושותים קפה מעודד - קישור. עודד ראור - היה בין הייתר מפקד סיירת מטכ''ל, חבר, לוחם מיוחד ומפקד של חלק מהמשתתפים במסע. עודד נהג להישתמש בקפה כדי לחבר אנשים, לפתור בעיות ולהירגע מלילה ארוך של אימונים. איש מיוחד, צנוע, עז נפש ורגיש נפטר בעודו צעיר ולהנצחתו נמכר הקפה המיוחד כשהרווח מושקע בתרומה לקהילה. המשכנו צפונה לאורכו של הנהר - אחנסל עד למרגלות הצוק המרשים של הקתדרל. כאן נשלפו החולצות והכובעים מבית מיצובישי לתמונה קבוצתית מרשימה. מהדרך הראשית פנינו מזרחה לתוך הנהר הזורם והמטפס מזרחה. המים בנהר היו נמוכים מהצפוי, הזרימה חלשה והדרך טובה ומאפשר מעבר. בליבו של הנהר עצרנו לפרוס את ארוחת הצהרים ולאחריה המשכנו בטיפוס מזרחה. כ-5 ק''מ לפני הכפר הקרוב פגשנו בחבורה של מודדים, קציני צבא, שנתקעו על השביל עם כלי הרכב שלהם (פיז'ו פרטנר שכור) - חיש מהר חילצנו אותם ונכנסנו לשיירה כשהניסאן פטרול הגיבור של הצבא מוביל אותנו במעלה הכפר. שולחנות וכסאות נפרסו במגרש החנייה החדש, עוגיות, פיצוחים וקפה חם הוגש ואנו גילינו כי מדובר בצוות מודדים של הצבא המרוקאי שזכה לחילוץ הצוות הישראלי. קצת לפני החשיכה עלינו על הכביש המפותל המטפס לקו פרשת המים ולאחר כשעה וחצי של חשיכה, כבחוץ קר מאוד, הגענו לכפר הגבוה - אימלשיל. כאן חיכה לנו מלון פשוט עם מים חמים וארוחת ערב טובה.
קפה מעודד בתחילתו של היום השני
במורד האחנסל עד לקתדרל
מזרחה במעלה הנהר הזורם
מחלצים את צוות המודדים של הצבא המרוקאי:
היום השלישי: 285 ק''מ דרך קניון הדאדס והאנטי אטלס עד למדבר הסהרה
בוקר קפוא בשיא הגובה של הרי האטלס ואנו ממשיכים לטפס לעבר אגודל - הכפר הכי גבוה על רכס האטלס. כמה כפרים קטנים לאורכו של הכביש הצר ולאחריהם עזבנו את הכביש לטובת דרך המטפסת למעבר הרים - טיזי במרוקאית, בגובה של 3,000 מטרים על קו פרשת המים של רכס האטלס הגבוה. שלג יש רק סביב על קו הרכס הגבוהים יותר ואנו נהנים משמים כחולים. ומשבילים יבשים. עוצרים בשיא הגובה ושוב קפה מעודד. עם הדרך יורדים חזרה לאיזור המיושב, כפריים חורשים עם מחרשה ופרד, נשים סוחבות מים מהמעיין, וילדים משחקים במה שהטבע משאיר. הדרך יורדת לתוך קניון הדאדס הצר ולאחר ששאפנו את מלוא היופי המצוקי אנו עוצרים לארוחת צהרים במסעדה שעל הערוץ הזורם. בעיר הגדולה שמדרום לרכס האטלס הגבוה אנו מתדלקים ופונים דרומה לשטח לטפס ולחצות את רכס האנטי-אטלס. בגובה של 2,200 מטרים במעבר הרים צר אנו עוצרים בבית מקומי שרק מחכה לעוברים והשבים על הדרך. השמש שוקעת ואנו מגבירים קצב ויורדים בדרך המטלטלת לעבר העמק של באב-עלי ומשם מטפסים דרומה לשיא הגובה ויורדים שוב לעבר העיירה שעל הכביש הנוסע מצפון למדבר הסהרה. שוטר מקומי מתעורר מתרדמת היום ''חושד'' בזרים שעוצרים לקפה באמצע העיירה ואנחנו בחיוך מזמינים אותו לקפה. עוד כחצי שעה מזרחה על כביש האספלט השומם ואנו מגיעים לטאזארין - שם חיכה לנו מלון מדברי נחמד בלב השממה.
קצת מעל 3,000 מטרים - מזל טוב לאורלי אלוז
מאימלישיל לאגודל ומשם למעבר הרים בגובה של 3,000 מטרים
קניון הדאדס במלוא הדרו
מקניון הדאדס לרכס האנטי אטלס
קפה ותה וקדימה לחושך של האנטי אטלס
היום הרביעי: 242 ק''מ חוצה המדבר ועמק הדרעא עד לדיונות של הסהרה
בוקר בקצה הסהרה, כמה קילומטרים על הכביש ואנו פונים דרומה לתוך המדבר. הדרכים הטרשיות מובילות אותנו בין כפרים הבנויים מבוץ ובין שדות השואבים מים מבארות שנחפרות בעבודת יד עד לשכבת מי התהום. נכנסו לעמק הירוק בלב המדבר הצחיח - עמק הדרעא, ונוסענו בין כפרי הבוץ ומטעי הדקלים שלאורך הנהר. הגדיד של התמרים מתנהל לאיטו, הכול בעבודת יד וצוות אריזה מקומי מזמין אותנו לטעימה בלב המטע. עיר המחוז זגורה סיפקה לנו אתנחתא לקפה, קניית מים וגם לתיקון של צירייה דופקת (עוד מתחילת המסע) ולאחר כשעה קלה אנו עולים על הכביש הצר דרומה לעבר הגבול עם אלג'יר. לאחר כשעה של נסיעה עצרנו לתלק בתחנת הדלק האחרונה ומשם בשבילי מדבר טרשיים ומעט חוליים לארוחת צהרים במאהל נסתר בין הדיונות. מכיוון שהחושך טרם ירד אפשר להישתעשע עוד היום בדיונות. כמה שקיעות קטנות וכמה תלוליות חול והחושך יורד על המדבר. זה הזמן לנסוע מערבה לעבר המאהל. שעתיים של נהיגת לילה בשבילים הטרשיים ובין לבין שבילים חוליים מביאים אותנו לעמק של שגגה. מחפשים את המאהל הנכון בין צמות החול ומתפזרים באוהלים שמחכים לנו. מקלחת במדבר (למי שרצה), ארוחת ערב ולסיום קצת פולקלור עם הטוארגים שמרוצים מהחבורה השמחה שמשתפת איתם פעולה.
דרכים טרשיות מזכירות את הציחור לצד שדות פורחים ממים הנשאבים מבארות עבודת יד
עמוק בתוך עמק הדראא בואכה זגורה
מתחילים ללמוד את רזי הדיונות במדבר
במאהל שלצד הדיונות של הסהרה
היום החמישי: 60 ק''מ בדיונות וסה''כ 305 ק''מ עד המלון בעיר הסרטים
איזה יום מדהים! ואתחיל מהסוף של היום - כשחזרה הקליטה הסלולארית התקשרו אנשי הצוות המרוקאי שמלווה אותי מזה 12 שנים (בכ-45 מסעות! של ג'יפים, אופנועים וטיפוס הרים) לבוס שלהם (השותף שלי) היושב במרקש לספר לו שהיום היה לנו יום דיונות מדהים - בו חצינו את כל הסכינים לרוחב הדיונות של שגגה - 60 ק''מ מצד לצד וסיימנו ללא שום נזק! וכך אכן היה - הדיונות חיכו לנו מהודקות היטב, הנהגים טובים ונוהגים 'ע''פ הספר' ואנחנו מצליחים לטפס לראשי הסכינים של הדיונות ולרדת בשלום, ללא אף נזק ומבלי שאף שקיעה/תקיעה הופכת לקשה. כך שבמשך של 4 וקצת שעות אנו 'תופרים' את הדיונות - אחת אחת ומקצה לקצה. התחברנו לימה השטוחה והיבשה של איריקי, עצרנו לקולה קרה וקפה חם ומשם מערבה על המליחה. הנהגים הכי אחראיים הופכים לשעה קלה לילדים קטנים וקצב הנהיגה מזכיר מרוץ מדברי. לקראת אמצע הדרך מתחברים לשבילים טרשיים, מקפידים לנסוע לאט (חסר לנו הרבה אוויר בצמיגים) עד לפום-זגוויד - עיירה קטנה בקצה האספלט והמדבר. במסעדה הרגילה שבכפר לא ממש מוכנים לקראתנו ואנו נאלצים להתספק בטאג'ין פשוט. מילאנו אוויר בצמיגים ועלינו על הכביש צפונה במטרה לחצות שוב את רכס האנטי אטלס - הפעם על האספלט. קצת לאחר השעה שמונה בערב אנו נכנסים למלון היפה בעיר הסרטים המטופחת - וארזאזאת. איזה יום!!
בלב הדיונות של הסהרה - היכן שאף רכב לא נוסע
בלב הדיונות של הסהרה - היכן שאף רכב לא נוסע
רק חול וחול... בלב הדיונות של הסהרה
יוצאים מהדיונות לעבר ימת איריקי
היום השישי: 232 ק''מ דרך הרי האטלס עד לשדרות מוחמד השישי במרקש
את היום השישי לנהיגה (השביעי במרוקו) התחלנו בנחת, אין מה לתקן בכלי הרכב (הישג!) ולאחר ארוחת בוקר יצאנו צפונה מעיר הסרטים - וארזאזאת לעבר המסלול התיירותי של הרי האטלס. בעמק זורם בלב הרי אטלס הגענו לכפר - אית בן חדו, קסבה מקסימה שבתוכה חנויות לתיירים, רוכלים דוברי עברית והמון תפאורה שנשארה מסרטים רבים שצולמו כאן - מהגלדיאטור ועד משחקי הכס. הדרך טובה וכבושה ואף רובה סלולה עם אספלט. בשביל השלמת החוויה אנו מתדלקים כמה ליטרים בתחנת דלק הנמצאת בתוך בית עם משאבה היודעת לספק מנות של 5 ליטרים בכול מחזור פעילות ידני. ארוחת צהרים במסעדה על הכביש שחוצה את האטלס ומשם טיפסנו עוד מעט ת]ונה וירדנו דרך ארוכה ומפותלת דרומה על הכביש. שוטר מקומי מצליח 'להתפרנס' מאחד הנהגים (כי חצה קו לבן...). בכניסה למרקש נתקע אחד מכלי הרכב ואנו נוטשים אותו ומשאירים את החילוץ לחברת ההשכרה (ששמחה מאוד על המיקום האידיאלי). נכנסנו בשיירה קטנה לתוך הכרך של מרקש ביום בו היה הלילה האחרון של ועידת האקלים העולמית. אלפי משתתפים מכול העולם פוקקים את הכבישים באוטובוסים וכלי רכב שכורים (וגם נציגות רשמית של שרים ומשתתפים מישראל עם דגל ישראל מתנוסס בגאון) ואנו מצליחים לנוע בפקק, לנצל את האבק והבוץ שעל כלי הרכב שלנו כדי להידחף בפקקים ולאחר כשעה! של נסיעה בתוך העיר להגיע למלון המפואר שבשדרות מוחמד השישי. מחזירים את כלי הרכב, נוסעים להביא את התיק החסר ומכשירי הקשר משדה התעופה (היזכרו ביום הראשון שנחתנו במרוקו) וניפגשים שוב בארוחת הערב במלון.
אית בן חדו - קסבת הסרטים של מרוקו
היום האחרון ועוד לילה במרקש
מרקש, העיר השנייה בגודלה במרוקו, היא גם בירת התרבות והתיירות של מרוקו, אחת מארבעת ערי המלוכה העתיקות. מרקש היא כמו עולם אחר בהשוואה למקומות בהם טיילנו עד כה - עיר המשלבת מזרח ומערב כמעט בכול תחום: עגלה עם סוס לצד פורשה וריינג'רוברים (ויש יותר ריינג'ים מכול רכב יוקרה אחר), נשים עם כיסוי פנים מלא לצד בחורות בג'ינס צמוד רוכבות על קטנוע, צריחי מסגדים מעל בתי קפה מערביים, מופעי רחוב, רוכלים דוברי שפות רבות, רובע יהודי עם בית כנסת פעיל וכמובן לא לשכוח את הגלב שמעניק טיפוח גברי מפנק.
את הסיור התיירותי התחלנו בבריכת המנרה ולאחר נסיעה בשדרה הנקייה (השקיעו במרקש לכבוד ועידות הסביבה) אנו נכנסים בשער - באב אל ג'דיד - וצועדים לעבר מסגד כתוביה לו הצריח הכי גבוה בעיר. סמטאות העיר העתיקה מובילות אותנו לארמון המלך. כאן מתלהב מפקד המשמר מהיותנו ישראליים ומפתח איתנו שיחה על יחסי הקרבה של ישראל ומרוקו. את ההצגה הכי טובה בעיר אנו מקבלים בבית מרקחת המציע לנו מור ולבונה, בשמים ותבלינים, לתפארת מרוקו. עוד צת סמטאות מביאים אותנו למלאח, הרובע היהודי של מרקש ובליבו בית הכנסת העתיק: סאלת לעזמה, הוקם עם גירוש יהודי ספרד.
ארוחת צהרים במסעדה מקומית ולאחריה כיכר ג'מע אל פנה - כיכר המחוסלים, והגלב המפורסם שמחכה לנו לטיפול פינוק גברי. בערב עוד נחזור לכיכר לדוכני האוכל והמיצים, ההופעות המקומיות והמוני התיירים המקומיים והזרים שנמשכים לרחבה הענקית.
למחרת מוקדם בבוקר יצאנו לדרך צפונה על הכביש המהיר לעבר שדה התעופה ומשם בשתי טיסות חזרה ארצה. אין כמו לנחות בנתב''ג.
בית הכנסת העתיק של מרקש - הוקם בשנת 1,492 עם גירוש ספרד
מרקש - בעיר העתיקה ובמלאח, הרובע היהודי של העיר
תודה לכל המשתתפים
ראשית תודה למשתתפים שבזכותם המסע הצליח - תודה על החברות, תודה על הסבלנות, על ההקשבה, על הרצינות ועל הבדיחות המשובחות. ותודה לצוות המרוקאי שעזר, התרוצץ, סייע ועשה הכול כדי שנצליח.
קישורים למסעות הבאים של אתר השטח למרוקו - ג'יפים ואופנועים:
השתתפתי במסע כחלק מקבוצה מדהימה מגובשת שמחה ועליזה. על כל אלו מנצח עופר אוגש יחד עם איברהים האנרגטי והיעיל. נופים מדהימים חבורה שמחה ועליזה 8 ימים של קסם אלוהי. החיוך לא יורד מהפרצוף. כיף כיף כיף שאפו לעופר. תודה ארז
2
אורח/ת
04 בדצמבר 2016 ב 13:03
ספרא וסייפא
אוגש... ספרא וסייפא - לוחם, איש שטח מסוקס וכותב משובח.
3
אורח/ת
04 בדצמבר 2016 ב 14:50
הלוחם
תודה על תמונות המדהימות עפר איש שטח מםפר 1 בישראל לוחם בשטח בכל מצב/ מסע מופלא ומרגש רק מסעות בעתיד מוצלחים יותר הולו הולו הולו לאתר השטח
4
aduk
04 בדצמבר 2016 ב 18:20
מסע נפלא עם מדריך אלוף
תודה לך עופר על מסע נפלא, הובלה בביטחון והדרכה מצויינת ותודה גם על יומן מסע מצולם ומפורט
5
אורח/ת
04 בדצמבר 2016 ב 19:12
אדריכלות. נופים. אנשים. חברים. מרוקו 201
סיכום יומן המסע ע''י המדריך המקסים שלנו, עופר אוגש, שהוביל חבורה של חצי-שפויים, חצי לא, אל הכפרים, הארכיטקטורה, הרי האטלס וכמובן הסהרה במרוקו. אז אחרי קור, חום, הרים, גאיות, כפרים, אנשים, חברים, וארכיטקטורה, חזרנו לארץ הקטנה הזאת שלנו.... כל זאת עד המסע הבא.
6
Ogash Ofer
01 בינואר 2017 ב 10:09
נוסף סרטון מסכם שהכינה הקבוצה
תודה לארז על האירוח, תודה לעורכים שהכינו את הספר ואת הסרטון המסכם. תודה לכל מי שבישל והכין מטעמים למפגש המסכם. ובכלל תודה לכל החבורה הנהדרת - היה לי לעונג. כן יירבו!
תגובות