בקבוצת קאמאז שוקלים הפסקת ההשתתפות בדקאר

''אנחנו לא יכולים לעמוד בעלויות הכספיות שנובעות מהשינויים התכופים בתקנות הטכניות שכופים עלינו מארגני הדקאר'' - כך אמר השבוע מנכל חברת קאמאז, סרגיי קוגוגין. לדבריו, על פי התקנות החדשות הקבוצה אמורה להעמיד שתי משאיות לפחות עם מנועים בנפח של 13 ליטר לקראת דקאר 2018 – ועם כל הרצון הטוב שבעולם אין להם אפשרות לעשות זאת. קאמאז-מאסטר היא קבוצת היצרן הגדולה ביותר שמשתתפת בדקאר בקטגוריית המשאיות והיא זכתה בו עד היום 13 פעמים.

''פיתוח של מנוע חדש עולה לנו יותר ממיליון אירו ואחזקת הקבוצה כולה יותר מ-10 מיליון אירו בשנה. אנחנו שוקלים להפסיק להתחרות בדקאר למשך שנה-שנתיים, במהלך זמן זה נשקול את המשך השתתפות שלנו שם. זה לא אומר שנפסיק להתחרות במרוצי ראלי אחרים, כולל באפריקה ובוודאי בראלי דרך המשי''. כזכור, הציגה הקבוצה משאית חדשה לחלוטין לפני כחצי שנה, לקראת ראלי דרך המשי, ואפשר להבין את השיקולים הכלכליים של קוגוגין. אבל ייתכן גם שהאמירה שלו נועדה כדי להפעיל לחץ פסיכולוגי על מארגני הדקאר, שכן בלעדי הקבוצה שלו קטגוריית המשאיות תאבד הרבה עניין מצד הצופים.

אבל השאלה המעניינת יותר, היא האם ההכרזה הזו מעידה על תחילת דעיכתו של הדקאר כראלי המוביל בעולם? השנה ניכרת ירידה גדולה במספר הנרשמים לראלי, במיוחד בקטגוריית המכוניות. לעומת כ-110 כלי רכב שזינקו לראלי בשנה שעברה, השנה נרשמו פחות מ-80. יש גם ירידה בקטגוריות האחרות, אבל היא מינורית יותר. ייתכן שמיצובו של ראלי דרך המשי כמתחרה לדקאר משפיע: למתחרים האירופאים נוח וזול יותר להתחרות בו, ומרבית הצוותים החצי-מקצועניים - ובוודאי החובבניים - שאינם יכולים לעמוד בעלויות של שתי תחרויות תובעניות בשנה אחת, יעדיפו להתחרות בו ולא להרחיק עד דרום אמריקה (לכתבה על הצוותים הישראליים שלקחו חלק בראלי דרך המשי).