שטח 4X4

סוזוקי איגניס Suzuki Ignis

סוזוקי מציגה באיטליה דגם מקורי שיוצר קטגוריה חדשה ומעניקה לו שם מהעבר - איגניס.
רכב פנאי-מיני חדש בעל הנעה קידמית ועם גרסה של הנעה כפולה וסרן חי מאחור!

מאת: מגזין אוטו

03/03/17

קטגוריה חדשה: מיקרו פנאי

סוזוקי תמיד הייתה חזקה במכוניות קטנות. לא רק בישראל, אלא בכלל. סוזוקי גם תמיד הייתה חזקה ברכבי שטח, במיוחד בקטנים. הסמוראי (קישור למבחן דרכים מיוחד) היה מראשוני הדגמים ששיווקה בעולם, ויכולת השטח שלו, כמו גם פשטותו ואמינותו, עזרו לה להשיג דריסת רגל ראשונה בעולם המערבי, וגם את מוניטין האמינות ממנו היא נהנית כיום.

לכן זה לא ממש מפתיע שסוזוקי היא הראשונה להוריד את קטגורית הפנאי עוד מדרגה בדירוג הממדים, ולהציג רכב פנאי–מיני. או שמא ''מיקרו–פנאי''? צריך עוד להחליט איך נקרא לקטגוריה החדשה. אומנם זו לא הפעם הראשונה שרכבי מיני נעמדו על קצה האצבעות (ראו ערך ''אדם רוקס'', למשל) או אפילו צוידו בהנעה כפולה (פיאט פנדה 4X4, לדוגמא - קישור) - אבל למיטב זיכרוננו, זו הפעם הראשונה שמוצג דגם פנאי עצמאי, לא ''גרסה–של'', על בסיס פלטפורמת מיני; לפחות בשוק הרכב המערבי. ולא, הסמוראי/ג'ימני לא נחשב - פשוט משום שהוא רכב שטח של ממש, לא רכב פנאי.

איגניס חוזר לאופנה

ועבור הרכב החדש בחרה סוזוקי להחיות שם ישן: ''איגניס''. כנראה שזו אופנה חדשה בסוזוקי - הרי לא מזמן היא החזירה לחיים עוד שם ישן, באלנו. אך בניגוד לבאלנו, שָם הדגם החדש לא נושא כל דמיון לדגם הקודם, דווקא באיגניס אפשר למצוא המשכיות מסוימת; האיגניס המקורית, של תחילת האלף, הייתה בעלת עיצוב רבוע וגבוה, שהזכיר לרבים ''ג'יפ קטן''.

ויותר מכך - היא הוצעה בארץ גם בגרסת הנעה כפולה, עניין נדיר למדי אז (ולא קיים היום). עיון מדוקדק במפרט הטכני גילה עוד נקודת דמיון בין האיגניס ההיא - סרן חי(!) בגרסאות ההנעה הכפולה. כן כן, ממש כמו ברכב שטח של ממש.

האם סוזוקי מכינה לנו כאן הפתעה?

יצאנו לגבעות של טוסקנה כדי לבדוק.

מה זה זה?

בשדה התעופה מחכה לנו שורה צבעונית של איגניסים. חרטומן זקוף, שתולים בו פנסים רבועים והקריצה לרכבי שטח של פעם ברורה - ונאה בהחלט.

אבל הקצה השני של הרכב נאה הרבה פחות - קורה C עבה מאוד יוצרת מראה כבד ומסורבל לזנב, כאילו האוטו היה אמור להמשיך עוד כמה עשרות ס''מ, ונדחס ברגע האחרון למידה הסופית.

ואגב מידות - הפלטפורמה מגיעה מהסלריו - קישור, והדמיון בממדים אכן רב; זו מכונית מיני לכל דבר ועניין, מלבד הגובה.

מנוע 1.2 ליטר

המנוע, לעומת זאת, מגיע מהבאלנו - 1.2 ליטר עם שני מזרקים לצילינדר והספק נאה של 94 כוחות סוס. גם תיבת ההילוכים האוטומטית–רציפה מגיעה מהבאלנו. או יותר נכון - תגיע, כי להשקה היא לא הגיעה. ויש גם תוספת, תרתי משמע, בדמות מערכת היברידית–צנועה אופציונאלית, שנקראת SVHS.

זו מורכבת מסוללת ליתיום יון קטנה שמניעה יחידת אלטרנטור/סטרטר, ובמקרה הצורך יכולה לתת סיוע של עד 1.5 קג''מ למנוע הבנזין. לא נשמע הרבה? זכרו כי למנוע הבנזין יש רק 12 קג''מ, וגם זה קורה בסל''ד גבוה, מאוד: 4800. כך שבאחוזים מדובר בתוספת מומנט נאה בהחלט, והיא מודגשת בעיקר בסל''ד נמוך ובינוני.

עיצוב ואבזור

כניסה לרכב מגלה עיצוב נאה, צעיר ומקורי. קשה להאמין שהוא הגיע מאותה חברה שעיצבה את תא הנוסעים של הסלריו... הפלסטיק פשוט, כמובן - הרי זו בכל זאת מכונית מיני - ופה ושם מציץ פח חשוף, נטול דיפון או חומרי בידוד, אבל התוצאה הסופית היא בהחלט מקום שנעים לשהות בו.

האבזור העשיר - בקרת אקלים, מפתח חכם, מערכת מולטימדיה צבעונית ונוחה לשימוש - תורמים גם הם לאווירה בסביבת הנהג. מערכת תיקון סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית תורמות לבטיחות ועוזרות לאיגניס להשיג ציון של חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופאי - NCAP.

תא הנוסעים גם מרווח למדי. תנוחת הנהיגה גבוהה ונוחה, למרות שההגה מתכוונן רק לגובה כמקובל בקטגוריה. ובכלל יש כאן שפע מקום לארבעה נוסעים מבוגרים, גם אם הם ארוכים למדי. אבל אם הם רחבים מדי עלול להיות להם קצת צפוף - תוספת הגובה לא מפצה על הרוחב הצנוע. ואל תתנו לממד הרוחב הרשמי להטעות אתכם - הוא מתייחס לבתי הגלגלים המנופחים, בעוד גוף הרכב עצמו צר יותר. ותא המטען? כמו של מכונית מיני. שתי מזוודות טרולי, מהסוג שמותר להעלות לתא הנוסעים במטוס, מילאו אותו כמעט לחלוטין.

ג'ק פלאש המקפץ

אל הדרך יצאנו בגרסת ההנעה הכפולה, עם תיבה ידנית ומערכת SVHS. תרומתה של זו האחרונה בהחלט מורגשת, ומשפרת משמעותית את ה''סחיבה'' בסל''ד נמוך לעומת מה שזכור לנו מהבאלנו הידנית.

אולם כבר פסי ההאטה ביציאה מהחניון מבהירים לנו ש''נוחות'' לא הייתה בראש סדר העדיפויות של מהנדסי השלדה. המכונית נוקשה וחובטת ברמה שהעלתה זיכרונות, לאו דווקא מתוקים, מהסמוראי שהיה פעם לחבר. היא לא סופגת שיבושים קטנים, וחובטת על הגדולים, ובאופן כללי דורשת במפגיע אספלט איכותי.

גרסת ההנעה הקדמית בה נהגנו בהמשך הייתה נוחה בהרבה, ונראה שהיא מציעה נוחות ברמה מקובלת בקטגורית המיני, כך שכנראה האשם נמצא בסרן האחורי החי, אלמנט שקשה לכייל כך שיספק נוחות נסיעה טובה, בעיקר ברכב קל שכזה.

ביצועים

גם בתחום הביצועים מציעה גרסת ההנעה הקדמית יתרון על גרסת ההנעה הכפולה, אם כי במקרה הזה מדובר ביתרון קל יותר. יחס ההעברה הסופי בגרסת ההנעה הקדמית גם מעט ארוך יותר, מה שמאפשר שיוט בסל''ד מעט נמוך יותר. ואגב שיוט - זה עניין לא ממש שקט באיגניס, גם במושגים של מכוניות מיני. רעשי הכביש והרוח - בעיקר מהמראות הגדולות שיש להן שדה ראייה מצוין - עולים לעוצמה מפריעה כבר באזור ה–80–90 קמ''ש.

תנאי ההשקה לא אפשרו להתעמק ברזי היכולת הדינמית של האיגניס, אולם ההתרשמות הראשונית היא כי ההיגוי קליל ובפניות בהחלט מורגשת השפעת תוספת הגובה. על כביש משובש בולט שוב ההבדל בין גרסת ההנעה הקדמית לזו כפולת ההנעה - המתלים של האחרונה מתקשים לעקוב אחר פני האספלט, והאחיזה נפגעת.

ומה לגבי השטח?

מסלול ההשקה הרשמי אומנם לא כלל שבילים, אפילו לא מסלול הדגמה סמלי, אך טוסקנה מלאה שבילי שדות שקרצו לנו, ואנחנו לא עמדנו בפיתוי.

עם בקרת משיכה יעילה, ולמרות מהלך מתלים מוגבל למדי, גרסת ההנעה הכפולה הצליחה לטפס יפה גם בשבילים חלקלקים ומחורצים, והתגברה בקלות על הצלבות. אך קחו בחשבון שנסיעה על שביל לא מפולס יכולה להיות עניין מנער למדי.

שתי הודעות פורום ישנות על איגניס בשטח הישראלי:

סוזוקי איגניס בשטח - שאלה כללית - 07 אוק 2011

מה היכולת של איגניס בשטח - 28 יונ 2005

גיור כהלכה?

במפגש הקצר השאיר עלינו האיגניס רושם חיובי למדי. הוא בעל מראה מיוחד, תא נוסעים נאה ומרווח, ביצועים סבירים ואבזור טוב. אולם הגרסה שאמורה להגיע ארצה במרץ תהיה בעלת תיבה אוטומטית, ובלי המערכת ההיברידית (שמשום מה לא יכולה להיות מותקנת בצמוד לתיבה אוטומטית) וככל הנראה גם בעלת אבזור פחות עשיר - כך שהיא עשויה להיות שונה מאוד מהמכונית שפגשנו באיטליה. ועדיין, נראה שמדובר בלהיט מכירות בפוטנציה, בזכות ההשתייכות לקטגורית הפנאי - בתנאי שהמחיר לא יהיה רחוק מדי ממחירן של מכוניות מיני ''רגילות''.

ואנחנו? אנחנו לא נתנגד לגרסת הנעה כפולה, ידנית, עם המערכת ההיברידית - בתנאי שמהנדסי סוזוקי ישפרו קצת את הנוחות. ועם סרן דנה 44 וצמיגי ''33 בבקשה...