מערת עלמה תישאר סגורה למטיילים עד הקיץ

מרבית המטיילים יודעים שבעונת החורף (נובמבר עד סוף מארס), הגישה אל כמה ממערותיה המוכרות של ישראל אסורה. הסיבה לכך נעוצה ברצון ובצורך להגן על אוכלוסיות עטלפי החרקים המתגוררות במערות אלו, מפני הפרעות בתקופה של תרדמת החורף (היברנציה).

עם זאת, ממידע חדש שנצבר, עולה כי בקרב חלק גדול ממיני העטלפים בארץ תרדמת החורף זניחה - ולעתים כלל אינה קיימת - משום שהחורף בישראל חם יחסית ואינו מאפשר תרדמת חורף עמוקה. משמעות הדבר שבעונה זו ישנה פעילות של עטלפי חרקים בארץ, בשונה מארצות צפוניות. עוד עולה מהמחקרים האחרונים כי העונה הרגישה לעטלפים בישראל היא דווקא עונת הרבייה – בשלב ההמלטות וגידול הצאצאים. הרבייה מתרחשת באביב וגידול הצאצאים נמשך עד תחילת הקיץ.

לאור כך, ובמטרה לבסס את המסקנות הללו, הוחלט ברשות הטבע והגנים להמשיך ולחקור את הנושא לעומק במערת עלמה הנמצאת בחלקו המזרחי של הגליל העליון. בשל כך, תישאר המערה סגורה לביקורי מטיילים באביב, ותיפתח שוב לקהל הרחב רק באמצע חודש יוני 2017. החוקרים מקווים כי בתקופה זו ייאספו נתונים שבעזרתם ניתן יהיה ללמוד כיצד ניתן לאושש את אוכלוסיית העטלפים במערה, ואף למצוא דרכים חדשות ויעילות להגן עליה בעתיד.

לדברי דר' עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, ''הבחירה במערת עלמה נובעת מכך שאוכלוסיית העטלפים במערה זו נחקרת באופן שיטתי מזה 20 שנים, וזוהי גם המערה היחידה בצפון הארץ שבה נרשמת ירידה ניכרת במספר העטלפים: עד שנת 2008 נספרו בה אלפי פרטים מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן – המספר ירד למאות בלבד. מאז שנת 2011, הנתונים הופכים להיות מבהילים: עשרות פרטים בלבד נספרים מדי שנה בעונת הקיץ''.

למרות תדמיתם השלילית יחסית, עטלפי החרקים מועילים מאוד לאדם מעצם היותם ''מדביר ביולוגי'' יעיל במיוחד בזכות תפריטם: יתושים וחרקים המזיקים לחקלאות, בהם מיני עש ופרפרי לילה. עטלף חרקים קטן, שמשקלו 5 גרם, אוכל בלילה אחד כמחצית משקל גופו, כלומר כאלף יתושים! בנוסף מהווה עטלף החרקים גם ביו-אינדיקטור (מחוון ביולוגי), שכן ידוע שגודל אוכלוסיית העטלפים יכול להעיד על בריאות המערכת האקולוגית. מלבד יתרונות אלו גם המדע יוצא נשכר. חוקרים העוסקים בהארכת חיי האדם לומדים לא מעט מהפיזיולוגיה של העטלף, ואחרים עשו מחקרים על האקו-לוקציה, שעל בסיסה פותחו טכנולוגיות כמו הסונאר, המשמש לניווט.

למעשה, רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (29 מתוך 32) נמצאים בסכנת הכחדה. כמה מינים אף נכחדו מנופי ארצנו. הסיבות נעוצות בהרעלות ובהדברות המכוונות למזיקים שונים אך פוגעות גם בעטלפים, וכן בהפרעות מצד מטיילים במערות, שהן בית גידול עדין ומורכב.

אחת האפשרויות לצמצום הדרמטי במספר העטלפים עלולה להיות מעומס מבקרים כבד, שמשפיע באופן חמור על יכולתם להתקיים ולגדל צאצאים. על פי הערכות, למעלה מ-10,000 מטיילים פוקדים את מערת עלמה מדי שנה בשנה. עומס מבקרים רב, ובפרט בעונת גידול הצאצאים, עלול להיות הגורם לדחיקתם ממערה ייחודית זו ולירידה בפעילות עטלפי החרקים בה.

לרעש, לאורות הפנסים ולהמולה הנלווית לביקורי המטיילים השלכות אקולוגיות חמורות. כך למשל, נקבות העטלפים חשות בסכנה ויוצאות מן המערה בחיפוש אחר מקום משכן אחר, כאשר לא ברור האם ישנו מקום משכן מתאים באזור הקרוב. הדבר עלול לגרום לכך שנקבת העטלף לא תצליח לגדל את צאצאיה.

בעתיד, עם המשך המחקר והניטור במערת עלמה ואולי גם במערות נוספות בארץ, יש סיכוי שכניסת מבקרים למערות מסוימות תותר דווקא בחורף, ואילו עונת האביב תוקדש לשמירה על העטלפים.

מערת עלמה: אחת הארוכות והמיוחדות בישראל

מערת עלמה, שאורכה כחצי קילומטר, ממוקמת בתוך שמורת טבע נחל חצור, באזור המושב עלמה.  למטיילים חובבי אתגרים יש אפשרות לרדת לעומק של כ-108 מטרים מתחת לפני הקרקע מבלי להזדקק לציוד מיוחד. המערה ''מככבת'' באגדות ובמסורות קדומות, ובהן מסורת שלפיה עולי בבל עלו דרכה לארץ ישראל ואף כי היא מחוברת ישירות לירושלים. נתוניה הגיאוגרפיים הייחודיים וענן המסתורין שנקשרו בה, הפכו את המערה לחביבה על מטיילים ומבקרים רבים. במערה מתגוררים כמה מיני עטלפי חרקים, עם ייצוג בולט לכנפן ולנשפון גדות. 

למסלול טיול החולף ליד המערה