שטח 4X4

שטח 4X4 > מבחני דרכים > מבחני רכב

מבחן דרכים מאזדה CX–3

למאזדה CX–3 לקח הרבה זמן להגיע אלינו. האם היה שווה לחכות?

מאת: ניצן אביבי - מגזין אוטו

צלם: בני דויטש

18/05/17

נוסחה ייחודית

מאזדה CX–3, רכב הפנאי הקטן של מאזדה, הוצג ב–2015, ואנחנו נהגנו בו בקנדה לפני יותר משנה וחצי. מאז ועד היום הוא שיחק עם השוק הישראלי במשחק דג מלוח - מתקרב, ואז נעצר; או–טו–טו מגיע, ובעצם עדיין לא. היבואן טען כי הסיבה לכך היא דרישה גבוהה בעולם, שהיצרן מתקשה לעמוד בה - ולכן גם לא שש להעניק לשוק הישראלי עתיר המיסים מחיר שיאפשר תמחור תחרותי.

וכך עבר לו הזמן, עוד ועוד רכבי פנאי קטנים הצטרפו לשוק, בעוד פלח השוק הזה קופא על שמריו ולא גדל בקצב מהיר כפי שצפו בתחילה. האם ל–CX–3 יש מה להציע וסיכוי לתפוס נתח שוק משמעותי?

ספורט–אלגנט

באדום–מאזדה בוהק, ה–CX–3 מפגין מיד עיצוב מאזדה מזוהה מאוד. החרטום הארוך עם הפנסים הצרים בצידי הגריל הגדול והקווים הזורמים של עיצוב ה'קודו' יוצרים מראה שהוא יותר ספורטיבי מאשר מסוקס. הוא ארוך משמעותית ממאזדה2 שחולקת איתו פלטפורמה ובסיס גלגלים, מה שיוצר סרחי עודף ארוכים יותר, אבל הוא אורז אותם בצורה מוצלחת. חישוקי ה–18 של רכב המבחן, ציוד סטנדרטי ברמת האבזור 'פיור וויט', תורמים גם הם למראה הדינמי, בעוד החתך הנמוך שלהם מחזק את התחושה שזה לא ממש רכב פנאי. הצצה למפרט, שמדווח על מרווח גחון של 15.5 סמ בלבד - קרוב יותר למקובל במשפחתיות מאשר ברכבי פנאי - מחזקת את התחושה הזו.

ואם החוץ הוא בסימן ספורט, הפנים הוא אלגנט עד עמקי נשמתו. ברמת האבזור הזו תא הנוסעים מציע עושר חריג של חומרי דיפון - יש עור הפוך, עור אדום, עור לבן, עור מחורר, קרבון, שחור פסנתר, אלומיניום מוברש... עושר שכבר נמצא על הסף של עומס מוגזם, ועדיין, האפקט על כל מי שנכנס אל תוך ה–CX–3 היה חיובי בהחלט. מסך המולטימדיה (מקורית ומגוירת לעברית) וחוגות השליטה, יחד עם התצוגה העילית (רק ב'פיור וויט') תורמים גם הם לתחושת היוקרה בתא הנוסעים, ואין ספק שתא הנוסעים הזה מתאים לשאיפות הפרמיום של מאזדה.

אלא שכמו שמכנסי ספורט–אלגנט וחולצה מכופתרת אולי נראים יותר טוב מדגמח וטי–שירט, אבל פחות נוחים לטיול בטבע, כך גם תא הנוסעים של ה–CX הקטן. אם מלפנים המרחב עדיין מספק, מלבד אולי צפיפות מה באזור הברכיים, ולכל היותר אפשר לדבר על תחושה אינטימית, הרי שמאחור כבר צפוף ממש. הגג מרחף קרוב קרוב לראש, והברכיים מתחככות במושב הקדמי - ואני, להזכירכם, לא ממש פוטנציאל לשחקן ציר בליגת העל...

תא המטען גם הוא לא נדיב במיוחד, אם כי סביר. לחלק מהמתחרים יש תא מטען גדול יותר, אך הוא יספק למשימות היום יום.

ה–CX–3 מציע מערך נאה של אבזור בטיחות מתקדם - בלימה אוטונומית במהירות של עד 30 קמש, התרעת שמירת מרחק, התרעה על סטייה מנתיב (אבל לא תיקון) וניטור שטחים מתים, כולל התרעה על תנועה צולבת בנסיעה לאחור. מספיק כדי להפוך את ה–CX הקטן למלך האלקטרוניקה של הקטגוריה. אולם במבחן הריסוק האירופאי השיג המאזדה ציון של ארבעה כוכבים בלבד, וכאן יש לציין כי הוא נבחן ללא מערכת הבלימה האוטונומית.

אץ לו רץ לו

חוסר הקונפורמיזם של ה–CX–3 ממשיך מתא הנוסעים אל תא המנוע. מתחת למכסה המנוע הארוך מסתתר מנוע 2.0 ליטר אטמוספרי, פריט ייחודי בקטגוריה הזו, שעם הספק של 156 כס, ממצב אותו כאלוף הסוסים בקטגוריה, גם אם בפער קטן. למרות שמדובר במנוע אטמוספרי, הוא מגיע לשיא המומנט כבר בסלד נמוך של 2800 סלד, ויחד עם תיבת הילוכים זריזה ולהוטה להוריד הילוך התוצאה היא ביצועים תוססים, ותגובה מיידית ללחיצה על הדוושה כמעט בכל מצב; מצב 'ספורט', עושה אותה לתזזיתית עוד יותר. עקיפות הן עניין זריז מהמקובל בקטגוריה, גם בעליות, ולמרות שצליל המנוע יכול להיות מלהיב יותר בסלד גבוה, עדיין כיף לדחוק את המנוע לעבר הקו האדום.

ולא רק בקו ישר - ה–CX–3 חושף את שורשי הזום–זום שלו ברגע שהכביש מתפתל, עם הגה בעל דיוק טוב ואפילו עם שמץ פידבק, ושלדה שמכוילת עבור חובבי נהיגה. היא מגיבה נכון להעברות משקל, מוכנה להוציא זנב בעדינות אם תבקש יפה, ובאופן כללי ה–CX–3 מערב בנהיגה יותר מהמקובל, ולא רק בקטגורית הפנאי הקטנה. ולמרות שהמנוע ויכולת השלדה פיתו אותנו לקצב מהיר מהרגיל במבחן, צריכת הדלק נשארה סבירה - 10.2 קמ לליטר במסלול שכלל לא מעט נהיגה דינמית, ו–13 קמ לליטר בשיוט בין עירוני מהיר. לא רע בשני המקרים.

בשטח הוא פחות מצטיין. אמנם המתלים דואגים לשמור על הגחון שלא יחבוט בקרקע במעבר על גלים בשביל, אך זוויות המרכב, ובעיקר מרווח הגחון, מגבילים את יכולתו של ה–CX–3 כאשר השבילים אינם מפולסים כראוי.

קשה, קשה

אלא שיש עוד גזרה בה ה–CX–3 מפגין את הגנים של משפחת הזום–זום - כיול המתלים. כתבנו כבר לא פעם שהמתלים במאזדה2, וגם במאזדה3, מכוילים על הצד הנוקשה של הסקאלה, ולא ממש מחבבים שיבושים בעלי שפה חדה, כגון חיבורי סלילה או מכסי ביוב שקועים/בולטים, בשום מהירות ומצב. וזה נכון גם עבור ה–CX–3.

שיבושים קטנים, כגון אספלט שסדוק מגיל או מעבר משאיות, דווקא מוחלקים בצורה טובה יחסית, אך שיבושים גדולים יותר חודרים בצורה ישירה מדי אל תא הנוסעים. ואם הם מגיעים בחבורה, הם יכולים לבלבל את המתלים לחלוטין ולגרום ל–CX–3 לנער את הנוסעים. התוצאה: נוחות הנסיעה בעיר שמציע המאזדה היא מתחת לממוצע. מצד שני, המתלים מציעים ריסון טוב מאוד, ומתמודדים בצורה טובה עם גלים ושקעים, גם כאשר מהירות הנסיעה גבוהה. כך שבכבישים בין עירוניים מקובלים, נוחות הנסיעה סבירה בהחלט.

אלא שאז נכנס לתמונה בידוד הרעשים - או ליתר דיוק המחסור בבידוד רעשים. ה–CX–3 מבודד בצורה לא מספקת רעשי כביש, כאשר לתמונה מצטרפים גם רעשי רוח כבר מאזור מאה קמש. נסיעה במהירות מקובלת על כביש שאינו סלול באספלט שקט יכולה להיות עניין מתיש, ולהפוך שיחות - בתא הנוסעים או בטלפון - לעניין מאתגר.

ואגב טלפון - מערכת המולטימדיה כוללת, כמובן, דיבורית BT מובנה, אך זו סירבה בתוקף להתחבר לטלפונים של חלק מחברי המערכת. התפעול של מערכת המולטימדיה, דרך חוגה בסגנון גרמני, נוח מאוד ברגע שמתרגלים אליו, ולטעמנו עדיף על פני תפעול דרך מסך מגע.

אנו באנו ארצה

ה–CX–3, בעיקר ברמת האבזור הגבוהה, מציע חבילה מיוחדת מאוד, אבל כזו שמערבבת יתרונות בולטים לצד חסרונות משמעותיים, ומקשה על חריצת גזר דין חד משמעי. תא הנוסעים שלו עשיר מאוד במראה ובאבזור, הביצועים טובים והיכולת הדינמית מלבבת. אך מצד שני ה–CX–3 סובל ממושב אחורי צפוף ורמת רעש גבוהה בנסיעה בין עירונית. אם הסעת נוסעים לא נמצאת בראש סדרי העדיפויות שלכם, ואתם אוהבים תא נוסעים מיוחד ומאובזר - קחו נסיעת מבחן ב–CX–3, רק וודאו שאתם נוסעים גם בכבישים בין עירוניים, כדי לוודא שהרעש נסבל מבחינתכם.