חוצה ישראל, המסע הארוך והמגוון ביותר בישראל. שבילים ארוכים על נופים מתחלפים ותאי שטח שונים כמו שרק ברכה אותנו ארצנו. יניב שחר יצא לחגוג את כל הטוב שמציעה לנו הדרך מהחרמון עד אילת על אופנוע בין 13 אופנוענים - חברים אשר רכבו מדן עד אילת וחזרו עם חוויות וקבצי מסלול, למי שרוצה להפיק בעצמו כזה מסע.
כתב: יניב שחר
מאת: אתר השטח הישראלי
04/06/17
התכנון המקורי היה לרכוב בערך 220 ק’‘מ ליום. אבל נתקלנו באירועים בלתי צפויים כמו תקרים, נפילות קלות, מקרים רבים של ציוד שנפל מהאופנועים, קטעי שטח קשים ומעברי מים, שגרמו לאנשים לשחות בלי בגד ים. בדיעבד, למדנו שכל העיכובים הללו הם מה שהפך את המסע לכזה חווייתי.
המסע החל בקיבוץ הגושרים וכבר בשעות הראשונות של המסע התבוננתי, בחנתי ולמדתי כל רוכב כדי להגיע למסקנות מי רוכב איתן ובעל כוח למסע ומי מתעייף בגלל כושר רכיבה קצת פחות טוב. לשמחתי, התוצאות הראו שכולם רוכבים פלוס מינוס באותה הרמה ורמת ההישרדות השתפרה בקטעים הקשים, בזכות לכידות הקבוצה.
היום הראשון למסע הסתיים בהצלחה בצומת אלונים ומשם דילגנו 93 ק’‘מ בכביש ליער בן שמן. מיקמנו מחנה ביער ומידע שהחל לזרום בישר על מזג אוויר סוער המלווה בשיטפונות. את הלילה העברנו בלינה ביער, עם קצת חששות על המחר.
בבוקר התעוררנו לפרישתם בצער רב של 4 רוכבים מהמסע. מנגד, הצטרף לכוחותינו רוכב אחד אמיץ. למודים מיום האתמול ומתוך חשש לשלום הרוכבים, ערכנו שינוי במסלול והתחלנו ברכיבת כביש לחימום מבן שמן למישור אדומים, שם הצטרף אלינו האלוף הראל קרני, האיש והטנרה.
רכיבת המדבר הייתה זורמת, למרות תנאי השטח הקשים והחום הכבד. במצוקי דרגות נפרדנו ממדבר יהודה ומעוד שלושה רוכבים וירדנו בכביש המתפתל לים המלח. רכבנו לאורך הים עד עין בוקק, שם פגשנו את ניר בקאי, שהצטרף למסע.
בערבת סדום פגשנו את עמית מית, שטייל באזור, ונכנסנו לנחל אמציהו אחד הנחלים היפים ביותר שהייתי בהם. פשוט עוצר נשימה. בסיום הנחל שכרנו חלקה להקמת אוהלים בחאן חצבה (מומלץ בחום). הגענו בגשם שוטף, היינו רטובים לגמרי אך למזלנו הרב בלילה לא ירד גשם וישנו כמו סוסים.
עם בוקר התחלתנו בתנועה דרך השטח לעין יהב, הדרך הייתה בוצית ועברנו בה חוויות של החלקות רבות ומצחיקות. יצאנו לתדלוק בעין יהב ופגשנו במקום את דן לוין, שהצטרף אלינו. רכבנו דרך השטח במקומות מדהימים ועצרי נשימה עד יטבתה, ארץ אבות השוקו. המשכנו ברכיבה מהירה, בסגנון חופשי, על השבילים שבמקביל לכביש 90 לכיוון דרום. השעה החלה להיות מאוחרת וחלק מהחברים פרשו צפונה. נותרנו שלושה רוכבים אחרונים, נועם אלון ואנכי. עייפים אך מרוצים.
הגענו מתמנע לאילת עד לרכב הגורר, שם פגשנו את שוקי, שטייל עם משפחתו.
המסע תם והמשימה הוכתרה בהצלחה.
אני איש של פריסטייל ולכן, אם התבלבלתי בשמות המקומות בהם עברנו או הפכתי את סדר המסלול, אתם מוזמנים בשמחה לתקן אותי.
ובנימה אישית ממני לרוכבים שרכבו לצדי בדרך: אתם אחלה חבר'ה, תודה על האחווה, העזרה, הרעות, ההתמודדות והסבלנות. אתם כבר לא רק רוכבים, מבחינתי אתם אחיי.
עברנו סה’‘כ 988 ק’‘מ נטו, אך מעל לכך אין ספור חוויות.
כל מסע אופנועים מורכב מהרוכבים שבו, אבל הרוח האמתית שמניעה ומקדמת מתחילה מהאנשים והנשים שמאחורי הקלעים. אלו שנרתמו והציעו את עזרתם בכל מה שצריך. אוכל, לינה, מסתור מפני מזג האוויר ולוגיסטיקה כזו או אחרת. ולהם תודתי הרבה מקרב לב!
תודה לשוקי גבזה שנתן מזמנו וערך עבורנו מסלול ודאג לשלומנו לאורך כל המסע. אתה איש יקר ומאחל לך החלמה מהירה וחזרה מהירה לשגרת הרכיבה.
לעומר שושני, האיש והאגדה, שלא הפסיק ‘‘לנדנד’‘ בהודעות ‘‘איפה אתם?’‘, ‘‘תנו עדכונים’‘, ‘‘הכול בסדר אתכם?’‘ וכיוצא בזה. אוהבים אותך אח יקר!
לחבריי, הרוכבים הקבועים ‘‘צוות 8.8’‘, תודה על הדאגה וההודעות, זה בהחלט מובן מאליו במקרה שלנו.
לאריק מירמי היקר, שדאג לצייד אותי בשק’‘ש, פנס ומטען.
להראל קרני, אחי היקר, איש השפצורים שלי, שלימד אותי לקשור היטב את הציוד על האופנוע, והפתיע והגיע לרכב עמנו את היום השני למסע.
וכמובן לכול הרוכבים. 11 רוכבים החלו את המסע, כשבין רגליהם כלים גדולים אן צרצרים.
למובילים ומתכנני המסע - סער גורן התותח, שתכנן את המסע ללא פשרות ובמינימום בלת’‘מים. סער הוביל את המסע בשלמות ביום הראשון, אך למרבה הצער נאלץ לפרוש ביום השני עקב פציעת כתף שארעה לאחרונה. עם זאת המשיך לדאוג ולהתעדכן לאורך המסע. אוהב אותך יא מלך.
ביום השני תפס נועם את מקומו של סער והמשיך להוביל את המסע בשיתוף פעולה מושלם עם אלון. תודה יא שועלי קרבות אוהב אתכם.
אוכל - בראשית האיוונט ציינתי שהמסע בפסח וייתכן כי חנויות יהיו סגורות או לא מוכרות חמץ. התכוננתי לכך שאני שורד על קבנוס מים וקפה, אך הדאגה שלי הייתה לשאר החברה, שאת רובם לא הכרתי חוץ מפרצופים בפייסבוק. למזלנו, חנויות הנוחות בתחנות הדלק מכרו כריכים כשרים ושאר נשנושים. אף אחד לא נותר רעב.
ואלו שמות בני ישראל שהחלו והצטרפו במהלך המסע:
אלון - DRZ
אופיר - DRZ
דורון - DR650
ויקטור - טנרה 660
ויקטור - 690
טל - wrr250
נועם – DRZ
טל - 690
סער - טנרה 660
רן - wrr250
רפי - כתום 1050
ניר – F800
ואנכי על האסקי 701
זהו נגמר! עוד חיבור בין אדם ומכונה לאימא אדמה.
עד המסע הבא זכרו, שכולנו כאן אורחים של הטבע.
הקובץ המתוכנן של היום הראשון והצפוני של מסע חוצה ישראל אופנועים - פסח 2017. הקובץ בפורמט TWL יפתח בתוכנות ניווט של ארץ ישראל נביגייד או עמוד ענן.
הקובץ המתוכנן של היום השני והמרכזי של מסע חוצה ישראל אופנועים - פסח 2017. הקובץ בפורמט TWL יפתח בתוכנות ניווט של ארץ ישראל נביגייד או עמוד ענן.
הקובץ המתוכנן של היום השלישי והדרומי של מסע חוצה ישראל אופנועים - פסח 2017. הקובץ בפורמט TWL יפתח בתוכנות ניווט של ארץ ישראל נביגייד או עמוד ענן.
טיפים לציוד רכיבה - אופנוען שטח
טיפים להכנת אופנוע למסעות ארוכים
טלפונים לשעת חירום למטייל בשבילי הארץ
רוכבים בטבע בדרך ארץ
מסעות האופנועים המודרכים של אתר השטח בעולם
3 תגובות
1
אורח/ת
06 ביוני 2017 ב 13:53
אופנועים דו"שים
בעברי הייתי רוכב דו"שים נלהב. (כיום על האסקי 501 דנדש ולפניו כתום 350). בקיצור בעבר היה לי גם DR650 ואחריו DRZ ואחריו WRR... אז אני "מכיר את העסק" מה שנקרא... למרות הנפח הקטן - ה WRR הכי טוב מביניהם. אין ספק בכלל. טוב האמת שבשבילי קרבורטור ותיבה עם 6 הילוכים זה כבר הרבה שנים דיל ברייקר. מה שכן בקשר ל WRR אחרי שקונים חובה להחליף לו את צמיגי הסטוק וגם לקצר יחסי העברה (להגדיל גלג"ש אחורי) ומקבלים מכונה מקסימה... בכל מקרה: כבר 3 שנים עברו מאז שעברתי לכלים אנדורו מקצועי ואני יכול להגיד בפה מלא שעידן הדו"שים מבחינתי הסתיים. למרות שאם מתישהו סוזוקי יוציאו DRZ חדש מוזרק עם 6 הילוכים, ועם מתלים בליגה של ה RMX (ומיוצר ביפן) אז יש מצב שאני חוזר (ואיתי ביחד גם עוד איזה 10 מיליון לקוחות מסביב לעולם. באמת מוזר שסוזוקי לא מוציאים DRZ חדש).
2
אורח/ת - ליאור
27 בפברואר 2019 ב 20:28
נראה אחלה טיול. האם המסלול מתאים גם ל-rzr?
3
Ogash Ofer
02 במרץ 2019 ב 06:14
נראה אחלה טיול. האם המסלול מתאים גם ל-rzr?
"
תגובות