נקודה בשטח: אנרגיה ירוקה בגלבוע

על פי הסכמים בינלאומיים שונים, מחויבת מדינת ישראל לייצר חלק החשמל שלה באנרגיות ירוקות. כלומר לא עוד תחנות כוח המופעלות בדלקים מזהמים כמו פחם, מזוט או גז, אלא שימוש באנרגיית השמש, הרוח והמים. על הר הגלבוע, הוקמו שני פרויקטים כאלה, האחד לייצור חשמל על ידי טורבינות רוח והשני באמצעות אנרגיה שאובה.

טורבינות הרוח הן מפלצות מרשימות: גובה כל טורבינה כ-50 מטר ואורך כל אחד משלושת הלהבים, העשויים פיברגלס, הוא 15 מטר. יחד עם אתר דומה שפועל ברמת סירין, מסוגלות הטורבינות לספק את כל תצרוכת החשמל הביתית של יישובי עמק בית שאן.

הטורבינות אמנם מספקות חשמל נקי, אבל קודם להקמתן התנהל מאבק ממושך נגדן דווקא מצד גופים ירוקים. אלה טענו שמפגעי הרעש של הטורבינות גדולים ופגיעתן בציפורים רבה, אבל כל ההתנגדויות נדחו והטורבינות הן עובדה קיימת.

לעומתן, הפרויקט השני שמוקם ממש בסמוך משך פחות אש. מדובר בתהליך הנקרא אנרגיה שאובה, שבו נשאבים מים ממאגר תחתון הנמצא לרגלי ההר אל מאגר עליון הנמצא בראשו. בזמן שנדרש ייצור חשמל מוזרמים המים בחזרה למאגר התחתון כשבדרך הם מפעילים שתי טורבינות. המים יוזרמו דרך צינור הנמצא בפיר אנכי שנחפר בהר, שגובהו כ-500 מטר, הטורבינות נמצאות באולם ענק שגם הוא חפור במעמקי ההר.

ההיגיון העסקי בפרויקט כזה הוא לשאוב את המים בשעות השפל בצריכת החשמל, שאז מחירו נמוך יחסית, ולהזרימם דרך הטורבינות בשעות השיא, שאז מחיר החשמל גבוה. ההפרשים בין תעריפי השיא לשפל, אמורים לייצר את הרווח הכספי. פרויקטים דומים של אגירה שאובה אמורים לקום גם בצוק מנרה ובסמוך לכוכב הירדן.

כיצד מגיעים: נוסעים בכביש הנוף של הר הגלבוע, עוברים את קיבוץ מעלה גלבוע, והטורבינות והמאגר העליון נמצאים מימין לכביש. ניתן לעצור במצפה עש דובי וערן שמיר הנמצא בצמוד ממש לטורבינות ואפשר גם להיכנס למרכז המבקרים של חוות הרוח וקבל הסברים מפורטים. וקבלו גם קישור למסלול טיול שמתחיל בעמק בית שאן ומגיע לגלבוע, בדיוק לנקודה בה נמצאות הטורבינות.