סיכום טיול נהיגה ברכבי אלפא רומאו באיטליה, שוויץ וצרפת

כשקיבלתי בשעה 02:30 SMS מאחד המשתתפים בטיול שבא לאסוף אותי לנתב''ג, ''אתה יכול לרדת.. אני למטה'', ידעתי שעכשיו, כל מה שנשאר לי לעשות זה לתת למסע הזה להתגלגל ופשוט להנות מהדרך. אוי כמה נהניתי.. זה היה בפירוש אחד הטיולים היפים והמהנים שעשיתי.

יום חמישי – היום הראשון למסע

עלינו על טיסת בוקר מתל אביב ונחתנו בשדה התעופה בקרבת מילאנו. קיבלנו את רכבי Alfa Romeo Giulia שלנו בשתי גרסאות, גרסה אחת יפהפיה, אתלטית וסקסית הורסת המשדרת המון ביטחון עצמי גם אם סתם זרקה על עצמה גופיה מיושנת.. והשניה.. גם. הדגם הבסיסי - Milano, עם מנוע 2.0 ליטר טורבו, 200 כ''ס, הנעה אחורית ותיבת 8 הילוכים אוטומטית, והדגם השני המכונה Veloce המספק מאותו נפח מנוע 280 כ''ס ויחד עם הנעה כפולה מאיץ את הנסיכה הזו מ-0 ל-100 קמ''ש במעט יותר מ- 5 שניות. אפרט על הרכבים מעט בהמשך, אבל כבר אציין שאלפא רומיאו, וכן, אני חולה על המותג הזה, שוב סיפקו לעולם רכבים שמראים לנו איך מכונית צריכה להיראות ובעיקר איך היא צריכה להתנהג בכבישים המאתגרים שמחכים לנו בהמשך המסלול.

הנקודה הראשונה שביקרנו בה היתה מוזיאון הרכב המחודש של.. Alfa Romeo בעיירה Arese. המוזיאון מדהים וניכר בכל פינה שהושקעה בו מחשבה רבה בעיצוב המתובל בהמון אהבה ורגש למוטוריקה בכלל ולמותג הקסום הזה בפרט. במהלך הסיור המודרך שקיבלנו מבחורה צעירה שהתגלתה כאנציקלופדיה מהלכת לכל הקשור במותג, ראינו וקיבלנו הסברים וסיפורים על עשרות רבות של רכבי אלפא רומיאו מאז הדגם הראשון ועד הרכבים האחרונים כולל כל מה שבאמצע, אם עלה לייצור ואם רק כרכב קונספט.

המשכנו בדרכנו צפונה לכיוון אגם Como היפהיפה והרומנטי תוך כדי נסיעה בגדה המזרחית שלו, חצינו את הגבול לשוויץ אל המלון המפואר שלנו הצופה מההרים בגובה של כמה מאות מטרים על אגם Lugano. בילינו בספא המדהים של המלון הכולל בין היתר, בריכה חיצונית מחוממת וג'קוזי כששניהם צופים אל הנוף המטורף של האגם וסביבותיו. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה איטלקית קטנה ומצויינת.

יום שישי – היום השני למסע

לאחר ארוחת בוקר במרפסת המלון הצופה אל הנוף, יצאנו ליום נהיגה של למעלה מ 300 ק''מ כשרובו בכבישים מפותלים ומהירים עם נוף פנורמי עוצר נשימה. הכבישים די ריקים, השותפים שלנו לנהיגה הם בעיקר חבורות גדולות ומגוונות של אופנוענים מכל העולם שבאו לחגוג יחד איתנו את הפלא המוטורי שסלול כאן כל כך יפה. מזג האוויר האירופאי מושלם, קריר מעט, השמים כחולים והשמש מפרגנת. יום הנהיגה הזה נראה ומרגיש כמו מסלול מירוצים ענק המשולב ברכבת הרים עצומה. אני מוכן להישבע לכם שיצא לי לראות מידי פעם שהאלפות שלנו אשכרה דפקו חיוך.

התחלנו בטיפוס למעבר ההרים סנקט גוטהרד (Saint Gotthard pass) הנמצא בגובה 2108 מ', שלג בכל פינה והמצלמות שלנו לא מפסיקות לשרשר תמונות. ירדנו ממנו והתקדמנו בעמק לאורך נהר הרון האדיר שבתקופה זו זורם בשיאו בשל הפשרת מי השלגים. מידי פעם חצינו את הנהר על סוגים שונים של גשרים ושוב התחלנו בטיפוס עד למעבר פורקה (Furka pass) בגובה 2429 מטר ושוב הצבע הלבן משתלט ברקע. עצרנו באחד מדוכני הנקניקיות שהפכו לסממן היכר של מעברי ההרים וסימון וי הכרחי עבורנו, טעים...!

מנקודת התצפית שלנו נגלה הנוף המרהיב של העמק, מעליו קרחון הרון ומשני עבריו העיקולים החדים של הכבישים המתפתלים אל מעברי ההרים, אחד מהם הוא הכביש המטפס אל המעבר הבא שלנו: מעבר גרימזל (Grimsel pass) הנמצא בגובה של 2164 מ' והוא חלק מ''מסלול ארה'' שהוא אחד משמונת מסלולי הטיול הלאומיים של שוויץ ובשל יופיו, עיקוליו וזוויות הטיפוס שלו, היה מספר פעמים חלק ממסלול מירוץ האופניים ''טור דה סוויס''.

המשך המסלול שלנו עבר בשמורות טבע עמוסות בצמחייה, מים והמוני בעלי חיים בסביבתם הטבעית והסתיים לאחר מעבר הגבול בין שוויץ לצרפת בעמק שאמוני (Chamonix), כשמעליו צופה מעל כולם המון בלאן (Mont Blanc) שפסגתו היא הגבוהה באלפים (4808 מטר) והשנייה בגובהה ביבשת אירופה כולה ופירוש שמו בצרפתית ובאיטלקית שעל גבולן הוא יושב הוא ''ההר הלבן''.

הגענו למלון הבוטיק שלנו במרכז העיירה הפופולרית שאמוני, שזכתה לארח את משחקי החורף האולימפיים הראשונים בהיסטוריה ויצאנו לבילוי משותף.

יום שבת – היום השלישי במסע

התחלנו את הבוקר בפקק המזדחל לכניסה אל מנהרת המון בלאן שהיא אחד מנתיבי התחבורה העיקריים לחציית האלפים בין צרפת לאיטליה. למרות שהגענו מוקדם היו סביבנו המון משאיות עמוסות תוצרת ועוד יותר מכוניות עם מטיילים שהחלו את הסופ''ש שלהם. כללי המעבר קפדניים ולמרות הלחץ הם עומדים בסדר שקבעו לעצמם, המרחק בין כלי הרכב הוא 150 מטר והנסיעה במהירות שאינה עולה על 70 קמ''ש. לאחר 11.6 ק''מ יצאנו בצידה האיטלקי וכהמשך לכך שמעבר הגבולות באירופה אינו מורגש כלל, פרט לעדכוני המפעיל הסלולרי שלנו, כך גם הנוף והאווירה הכללית נראים ומרגישים בדיוק אותו הדבר. הכבישים המפותלים שלנו עוברים בין, בתוך ועל הרי האלפים הענקיים, מנהרות, גשרים, אתרי סקי ועיירות קטנות המפוזרות כיד אומן. נראה שאלוהים היה במצב רוח ממש טוב כשיצר את האזור הזה, עצים וצמחייה באין סוף גוונים של ירוק, מים ושלג בכל פינה וכבישים מתפתלים כאילו שאין להם צורך אמיתי להגיע למקום ספציפי, הדרך עצמה היא העיקר.

כשעברנו את אתר הסקי המפורסם – ואל דיזר (Val-d’Isere), עצרנו לרגע לחלץ עצמות ולצלם קצת. בזמן הזה עבר אותנו סוזוקי ג'ימיני וכעבור כמה דקות ראיתי אותו חוזר. תוך כדי בירור קצר עם שתי הבחורות הנחמדות שישבו בג'ימיני ובמקרה הן מדריכות סקי באתר עצמו, גילינו שבעוד 3 ק''מ הדרך סגורה לרגל שיפוצים. אם היינו ממהרים לאנשהו, זו היתה יכולה להיות תקלה, אבל מאחר ואנחנו בטיול נהיגה עם מכוניות שכל כך אוהבות לנהוג, תוספת של כמה עשרות ק''מ לדרך עושה לנו רק טוב. פנינו ל- Plan B שזה אומר החלפת נהגים וחזרה על הרכס בכבישים עמוסי העיקולים שטסנו עליהם בדרכנו לכאן, עיקוף ממערב על הכבישים המהירים שבעמק וחזרה לדרך המקורית לנקודה מעט אחרי השיפוצים.

בהמשך הדרך חצינו שוב את הגבול לאיטליה ולאחר מכן שוב חזרה לצרפת, הכבישים המפותלים שוממים וניתן לומר שאנחנו לבד כאן.. לבד. מה שאומר שאפשר לתת בגז.. אבל ממש חזק ועל הדרך לבדוק עד כמה הפער בין שתי גרסאות הרכב, מילאנו / ולוצ'ה, עמוק או לא.
אני מוגבל במספר המילים בסיפור המסע הזה אז אני רק אומר שהפער גדול, גדול מאד. אם ה- Milano מהנה מאד לנהיגה וכנראה תספק חובבי נהיגה רבים, ה- Veloce תעיף אותם לרמת הנאה (נו ברור.. ורמת הנעה..) אחרת לגמרי, החל בתוספת של 80 כ''ס שמרגישים כמו הרבה יותר, דרך הנעה כפולה שמאפשרת לטוס לתוך, במהלך וביציאה מעיקולים מהר וחזק הרבה יותר, שליטה בתיבת הילוכים צייתנית ומדוייקת מהמתגים שמאחורי ההגה שבעצמו מגיב מעולה (למרות שמתקשר מעט פחות ממה שציפיתי), מושב ספורטיבי תומך ומתכוונן לכל תנוחת ישיבה שתרצו וכל התחושה מתכנסת לכדי הילולת קרב אמיתית.
בשלב מסוים, עצרנו כדי לאסוף בשקיות ניילון את ריח הברקסים החריף שהתפשט סביב בתי הגלגלים, שיהיה למזכרת אתם יודעים. המשכנו למלון הבוטיק שלנו ללילה הקרוב, ששוחזר ושופץ לא מזמן כדי להיות הכי דומה לטירה שהיה פעם לפני כמה מאות שנים. ארוחת ערב במסעדה מקומית עמוסת בשר ובירה כשברקע מסך טלוויזיה ענק ששידר את משחק הגמר של ליגת האלופות בכדורגל, היה סיום נפלא ליום המופלא הזה.

יום ראשון – היום הרביעי למסע

יצאנו ליום שטוף שמש נוסף, הכיוון הוא דרומה והכבישים שמחכים לנו רק הולכים ומשתפרים הן מבחינת עומס הפיתולים והן מבחינת הנוף. הדרך עוברת בצד הצרפתי של רכס האלפים שמהווה גבול טבעי בין צרפת לאיטליה, והשיא הוא במעבר ההרים קול דה טוריני (Col de Turini) שם כולם עוצרים רגע כדי לנשום ולהסדיר את הדופק. הכביש הזה, שנראה כמו נחש שחור ומתפתל, המחבר בין האלפים למונטה קרלו (Monte Carlo) שעל שפת הים בריביירה הצרפתית לשם פנינו מועדות, נחשב לאחד הכבישים הטובים בעולם, כזה שנערכו בו לאורך המאה ומשהו שנים אחרונות, שורה ארוכה של מירוצי מכוניות והסיבה לכך ברורה מכל נקודה על האספלט השחור שלו.

קצב החלפת ההילוכים (שלישי במקסימום) ועבודת ההגה הם מטורפים, האצות ובלימות שמחייבות את הנהג לנהוג ברמת ריכוז הכי גבוהה שהוא מסוגל ובמקביל, המון מקצועיות, בגרות והבנה שבמקרים רבים לא ניתן לעשות את הקו הנכון כי הפניות עיוורות ברובן הגדול. לאחר כמעט 300 ק''מ של נהיגה מהטובות ביותר שניתן למצוא, סיימנו בעיר החוף המקסימה ניס (Nice) שבריביירה הצרפתית. מנוחה קלה במלון ויציאה לבילוי משותף במרכז הבילויים התוסס שליד הטיילת המפורסמת שלה.

יום שני – היום החמישי במסע

התעוררנו למזג אויר ים תיכוני בניחוח צרפתי, עלינו על ''דרך הקורניש'' שהיא כביש החוף העתיק שנסלל ביוזמתו של נפוליאון. הדרך עוברת בראש הצוק עד לגבול עם איטליה וצופה על הריביירה כולה. ירדנו ממנה לביקור במונאקו הקטנה (מאד) והעשירה (מאד). אוסף המכוניות שנעות ברחובותיה לא יבייש אף תערוכת רכב יוקרתית ובכל זאת נכנסנו למוזיאון הרכב של הנסיך המקומי אלברט, האוצר בתוכו אוסף מכוניות עצום ומגוון. משם המשכנו ועברנו את הגבול בפעם האחרונה לאיטליה, כשפנינו לעיירה ונטימיליה (Ventimiglia) לארוחת צהריים במסעדה איטלקית נחשקת במיוחד. המשך הדרך לאורך הריביירה האיטלקית וצפונה לכיוון מילאנו, בה נבלה את הערב והלילה האחרונים במסע.

יום שלישי – היום השישי במסע

לאחר השכמה מאוחרת כהמשך לבילוי מהלילה האחרון, יצאנו לשוויץ לכמה שעות של ''שופינג'' באאוטלט Fox Town הנחשב לאחד הטובים באירופה כולה, ולקראת ערב עלינו בפעם האחרונה על הרכבים כשפנינו לשדה התעופה שבקרבת מילאנו. החזרנו את הרכבים עם דמעות בעיניים ועלינו לטיסה חזרה לארץ, הביתה.

לפרטים והרשמה לטיול הבא הקליקו כאן:

לטיולי כביש נוספים הקליקו כאן