מבחן דרכים סוזוקי איגניס SUZUKI IGNIS

כתב: אוהד אלגוב, מגזין "אוטו"  |  צילומים תומר פדר

 

"אתה בטוח?" שאלתי את שותפי לנסיעה, למראה תוואי הדרך שהפך גרוע יותר ויותר, "אולי עדיף שנחזור על עקבותינו...". אבל הוא, השותף הזה, מכיר אותי שנים והביט בי במבט ההוא שלחץ בדיוק בנקודה על הנקודה ההיא שאחראית על האגו. מעולם לא התיימרתי ביכולתי בנהיגת שטח, אני עכבר אספלט, אבל זה עבד. שטח היה תמיד אצלי עם נעליים, וגם זה נגמר אי–אז כשהשתחררתי מהצבא. החלטתי להמשיך בשביל העולה מעלה אל הלא נודע, מקווה שלא אצטרך להזעיק עזרה. ואז התוואי הפך להיות מחורץ עם שינויי גובה משמעותיים, תהום פעורה למטה ומקום לחזור על עקבותינו - אין.

קישור לסיכום השקה של אתר השטח לסוזוקי איגניס 2017
 

עיניים גדולות

כשאספתי את האיגניס מהסוכנות לא באמת חשבתי שאמצא עצמי עם האיגניס בתוואי שכזה. זהו רכב פנאי–מיני עם הנעה קדמית ומרווח גחון סביר בלבד (18 ס"מ), שלא באמת אמור להוביל נוסעים בתוואי בעייתי יותר משביל פשוט יחסית, כזה שנכבש בעבר על ידי מכונית ליסינג. למעשה, כאשר אספתי את האיגניס בעיקר נכבשתי אני בקסם עיצוב החוץ שלו - יותר מלפנים הרבה פחות מאחור. הוא שבה את לבי עם העיניים הגדולות האלה, חמוד–חמוד–חמוד, עד שמגיעים אל קורה C - זו רחבה מדי ופוגמת בתוצאה הכללית. רכב המבחן הגיע עם תוספות כדוגמת כנף אחורית ומדבקות צד, שתרמו למראה החמוד. אך המדבקות ברכב המבחן החדש לחלוטין כבר החלו להתקלף.

תא הנוסעים עשוי חומרים פשוטים, וסביבת הנהג מעוצבת נהדר! חלקה העליון כהה, חלקה התחתון בהיר, מעט נגיעות כתומות וצג מידע צבעוני במרכז הדשבורד. זהו אותו צג מידע בהתקנה מקומית הנמצא בשאר דגמי סוזוקי - עם ווייז, פנגו ואף הסבר על כל נורת אזהרה בלוח המחוונים. תחת הצג תמצאו בקרת אקלים ושאר כפתורים, הנמצאים ביחידה המעוצבת בסגנון רמקול נייד לסמארטפון. יש לציין כי האיגניס מוצע בארץ ברמת אבזור אחת בלבד,  GLX, עשירה למדי: הנעה ללא מפתח, בקרת שיוט, דיבורית בלוטות', הגה עטוי עור, חיישני אורות ומצלמת רברס מרכיבים רשימה לא אופיינית למכוניות ברמת המחיר הזו.

האיגניס נבחן במבחני הריסוק של Euro Ncap וקיבל ציון של 5 כוכבים כל עוד הוא מצויד במערך בטיחות הכולל התרעת סטייה מנתיב (קולית, תצוגה ואף רעידות בהגה), בלימה אוטונומית (הכוללת זיהוי הולכי רגל) ועוד. ללא מערכות אלו, כמו שהוא מגיע אלינו ארצה, הוא קיבל ציון של 3 כוכבים בלבד; מערכת ההתרעה של מובילאיי, המותקנת כסטנדרט, לא משנה את הציון הרשמי.

 

המושבים מלפנים נאים למראה ודי נוחים, בעלי תמיכה צדית טובה לפלג הגוף העליון וטובה עד מאוד לירכיים. יש מרחב די והותר, ובזכות התקרה הגבוהה יש יותר מקום מהמקובל בסמגנט. לא כולם יצליחו למצוא תנוחת נהיגה מושלמת בשל גלגל הגה שמתכוונן רק מעלה–מטה ולא החוצה (עניין מקובל בסגמנט המיני). מאחור המושבים סבירים בלבד, וכך גם המרחב לכתפיים (לצמד מבוגרים בלבד; עוד נוסע לא יידחס לכאן) ואציין לטובה את מרווחי הרגליים והראש שהרשימו, ולא רק ביחס לקטגורית המיני. נקודה מעצבנת: משענות היד בדיפונים האחוריים אינן נוחות, ממש על סף המכאיבות. תא המטען מרשים בנפחו ביחס לסגמנט המיני עם 271 ליטר.

האיגניס מצויד במנוע 1.25 ליטר המוכר מהבאלנו. 4 צילינדרים, אטמוספרי, עם 90 כ"ס ב–6000 סל"ד ומומנט של 12.2 קג"מ ב–4000 סל"ד. המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית–רציפה וההנעה כאמור קדמית. תאוצה מעמידה ל–100 קמ"ש אורכת 11.2 שניות, והמהירות המרבית הינה 160 קמ"ש.

כל עוד הנסיעה במישור, ההאצה קלילה ואפשר להשתלב בלי בעיה בכביש מהיר. עם זאת, תחת עומס כמו בעליות או בעקיפות מאתגרות, מורגש כי המנוע קטן. במצב כזה, המנוע רועש למדי וגם התיבה מפגינה נוכחות ווקלית. נסיעת המבחן כללה שני מבוגרים, נהיגה דינמית הררית ולא מעט נהיגת שבילים איטית יותר ואיטית פחות - ועדיין כיסינו כ–15 ק"מ לכל ליטר.
 

 

רועש מאוד, סופג היטב

הקרוסאובר הקטן נוח למדי בעיר, אך אתגרי סלילה כמו שיבושים חדים לא מטופלים טוב מספיק. מחוץ לעיר, נוחות הנסיעה טובה ומספקת. אלא שבכביש הבין עירוני מתגלה החיסרון הגדול ביותר של רכב הפנאי–מיני של סוזוקי - בידוד הרעשים. או נכון יותר, היעדרו הכמעט מוחלט. רעש כביש? המון. רעש מנוע? בהחלט. רוח? נשמעת גם נשמעת. שיחה שקטה לא יכולה להתבצע בנסיעה בכביש המהיר, אלא אם אתם מדברים לעצמכם.

אבל מה קורה בכביש המפותל? אמנם זה מיני–פנאי, אבל החובה (למקצוע) והמחויבות (לכם) מחייבים (אותי). ובכן? הבלמים דעכו למצב קטסטרופלי כבר ברבע הראשון של הכביש (בהמשך גיליתי שישנם תופים מאחור, והם קטנים למדי). ההיגוי סביר, כך גם משקלו ומרכוזו. ההתנהגות על הצד הבטוח עם הידוק ישבן עדין בלבד במגבלות. האחיזה בסך הכל סבירה, למרות זוויות גלגול מוחשיות. זה לא אזור הנוחות של האיגניס, ועדיף להוריד את הקצב.

אבל ברכב פנאי עסקינן ולכן הגענו לגליל ונכנסנו לכל שביל אפשרי - כולל כזה שהוביל אותנו לנהר הירדן. הנסיעה על שבילים סלולים, ואפילו כאלו עם אבנים שתולות, נעימה יחסית המתלים סופגים ומגהצים לא רע.

אז החלטנו לאתגר אותו, והמשכנו בשביל קשוח יותר, עם שינויי גובה בשילוב אדמה מחורצת - וכל זה בידיעה שנצטרך לתת את הדין במידה ונצטרך חילוץ. בסוזוקי אמרו שזה פנאי - אנחנו רק מוודאים עד כמה. ואני חייב לכם את סוף הסיפור עמו פתחתי את המבחן - את התוואי הזה טיפס האיגניס אט–אט, כאשר מערכת המשיכה עושה עבודתה נהדר. למעשה, בכל פעם שניתקנו אותה, גלגלי האיגניס חפרו עצמם לדעת. לאט ובטוח עברנו מכשולים, לא פעם בהצלבה כזו ואחרת. את המעלה שרדנו, ובסיומו גילינו כי הגענו מהירדן ההררי המצוי בגליל אל הגולן, היישר אל הכביש המוביל אל חד נס.

מיני–פנאי - ויותר

לפני כשנה וחצי, בשלהי 2015, הציגה סוזוקי דגם פנאי–מיני שהחזיר שם מהעבר - איגניס. אך בניגוד לרבים מדגמי הפנאי, שהם רק גרסה מוגבהת של דגם רגיל, סוזוקי לקחה את עניין הפנאי רחוק יותר כשניגשה לתכנן את הדגם. עובדה שיש אפילו גרסת הנעה כפולה - עם סרן חי מאחור!

האיגניס הוא משב רוח מרענן בתחום מכוניות המיני. הוא נמצא בסגמנט משלו, יש לו פרצוף חמוד, תא נוסעים שיקי ואפילו צריכת הדלק נמוכה למדי. נכון, אי אפשר להתעלם מזה שיש לו רק 3 כוכבי בטיחות, ומזה שהוא רועש מאוד. אבל לאחר שמגלים את אופיו, סולחים לו על הרעש, וגם על העיצוב של החלק האחורי. עם תמחור של 85,000 שקלים, רכב הפנאי הקטנטן הזה בהחלט ראוי שייקחו אותו בחשבון.

 

סוזוקי איגניס, 1.2 ל' א'

מנוע בנזין 4 ציל', קדמי, רוחבי, 1242 סמ"ק

תזמון 16 שס', גל זיזים עילי כפול, תזמון משתנה

הספק/סל"ד 90 כ"ס/6000

מומנט/סל"ד 12.2 קג"מ/4400

תמסורת אוטומטית-רציפה, הנעה קדמית

קוטר סיבוב (בין מדרכות) 9.4 מ'

מתלים קדמיים מקפרסון

מתלים אחוריים קורת פיתול, מוט מייצב

בלמים ק'/א' דיסקים מאווררים/ תופים

מערכות עזר מובילאי

צמיגים ק'/א' 175/60-16

בסיס גלגלים 243.5 ס"מ

אxרxג 159.5x169x370 ס"מ

משקל 895 ק"ג

תא מטען 271 ל'

מיכל דלק 32 ל'

מהירות מרבית (יצרן) 160 קמ"ש

0 ל-100 קמ"ש (יצרן) 11.2 שנ'

צריכת דלק (ממוצע מבחן) 15 ק"מ/ל'

דרגת זיהום 4

מחיר 85,000 שקלים

ציון מבחן ריסוק (E-NCAP) ★★★ (2016)

בטיחות מבוגרים %79' בטיחות ילדים %79' הולכי רגל %67