שטח 4X4

האח הגדול פיג'ו 5008 Peugeot

רכב הפנאי הבינוני של פיג'ו הוצג מעט אחרי ה-3008 הקומפקטי, וברור ששניהם נתפרו מאותו בד. מפגש אקסקלוסיבי לקראת מירוץ

09/11/17

המפגש שלי עם ה־5008 החדש החל באופן מעט מעצבן. כשהגעתי למטה פיג'ו בשדרת גרנד ארמה 75 בפריז, קילומטר בדיוק מכיכר הניצחון, המשימה הייתה אחת: לצאת במהירות האפשרית לכיוון לה מאן, לסיקור מירוץ 24 השעות. אבל רגע אחרי שפתחתי את הדלת והתלהבתי מהעור המהודר והמושבים שופעי הכיוונים ותוכניות העיסוי, גיליתי שכל המערכות דוברות צרפתית.

לכאורה בעיה פשוטה - או מורכבת אם אינך שולט בגרסה החדשה של המולטימדיה. על טמפרטורות בצלזיוס ויתרתי, אבל לצאת מפאריס העמוסה כשמערכת הניווט נשמעת כמו ערב של שירי אדית פיאף? אין סיכוי; זה נשמע רומנטי אבל לא שימושי. לקח לי יותר מדי זמן לשנות את המאפיינים שלה, וכשלחוצים כל דקה היא נצח.

לקחו את הזמן

הרבה זמן לקח גם לפיג'ו עד שנכנסה לתחום המיניוואנים הקומפקטיים — אבל מעט זמן נדרש כדי שתברח ממנו. קצת אחרי שהחליטו בפיג'ו לאמץ את המבנה השימושי ההוא, עבר העולם לרכבי פנאי. ובזמן שעם ה־3008 הקודמת ניסו בפיג'ו לרקוד בשתי החתונות, ה־5008 המקורית הייתה בפירוש מיניוואן - סוג רכב שאיבד פופולאריות.

גם בתחום רכבי הפנאי פיג'ו לא הייתה בעניינים במחצית הראשונה של העשור, וכאשר השוק פרח, ליצרן הצרפתי לא היה מה להציע. אבל ב־2016 הכל השתנה; "זוהי שנת הפנאי שלנו" הכריזו — והסתערו על השביל. בתחילת השנה הושק 2008 מחודש בעיצוב הרבה יותר קרוב לרכב פנאי; במחציתה הוצג 3008 חדש לאירופה ו־4008 חדש לשוק הסיני (בעיקר); בספטמבר הושק ה־5008 — עדיין עם שבעה מקומות, שונה בכל השאר.
מבחן דרכים: פיג'ו Peugeot 3008
מבחן דרכים פיג'ו Peugeot 2008

אחרי סוף שבוע בו נשמתי, אכלתי ושתיתי את מירוץ לה מאן, יום שני בבוקר ציין שהגיע הזמן להתעמק ב־5008 החדש. כאשר פגשתי בו, לפני יותר מחצי שנה בתערוכת פאריז, לא התלהבתי מהעיצוב. אבל כאן, על הכביש, המראה מעניין ואלגנטי, ונראה לי שישתלב היטב בעיירות המסוגננות שלחופי נורמנדי אליהן אגיע בערב.

הקרבה ל־3008 ברורה, אך מכיוון שה־5008 גדול ממנו הוא נראה פחות דינאמי אבל יותר אלגנטי ורגוע, עם נוכחות ייצוגית ואפילו יוקרתית. כמו ה־3008, גם ה־5008 אינו מעוצב כמו רכב פנאי אופייני אלא מביא הופעה מודרנית ומקורית.

בזכות מכסה מנוע בולט - גדול, מקביל כולו לקרקע, קווים מודגשים - וחזית ניצבת בוהקת עם כונסי אוויר ענקיים, ה־5008 מפגין נוכחות רבה. הטיפול בקורה האחורית מעניין; חלקה האחורי צבוע שחור והיא יוצרת תחושה של ספוילר גדול היוצא מהגג הכהה שחלקו עשוי זכוכית. להופעה תורמים גם מסגרות השמשות הבוהקות ופסי הקישוט, וגם חישוקי ה־"19 הנאים שיש ברמת הגימור 'GT ליין'. ההופעה רבת הרושם מאפשרת לפיג'ו להציג את ה־5008 לא רק כרכב פנאי המתמודד בשוק העולמי, אלא גם כדגם המשדרג את תדמית המותג.

יש לו אח קטן

גם סביבת הנהג דומה לזו שב־3008, עם המבנה המקורי ומעורר המחלוקת של הגה קטן הנמצא מתחת ללוח המחוונים. המסר הדינמי של מבנה כזה כאילו מנוגד לגודל הרכב, אך ממושב הנהג התחושה דומה לזו שב־3008, וה־5008 אינו יוצר תחושה שהוא מסורבל. בכל אופן, אם הסתגלתם כמוני לתנוחת הנהיגה הזו, תאהבו אותה גם כאן.

תא הנוסעים המודרני נראה טוב עוד יותר ברמת הגימור 'GT ליין' המהודרת בזכות העור, התפרים והמושבים. המחוונים שמחליפים תצוגות ותאורת הפנים הנעימה מוסיפים לאווירה, גם אם האפשרות להתאים תצוגה, צליל, מגע וריח למצב רוח הנהג קצת מאולצת. ל־5008 שפע תאי אחסון נוחים, כאשר זה שבמרכז מקרר היטב — יעיל לצינון בקבוק המים בגל החום שפקד את צרפת.

הנדסת האנוש של המולטימדיה שופרה משהו ועדיין, כפי שצוין, פרטים קטנים כמו החלפת שפה או יחידות מידה גוררים חפירה בתפריטים וכניסה להגדרות פרופיל המשתמש (אחד משלושה). לא כל תפקוד נמצא בתפריט הצפוי ותפעול מערכות כמו בקרת אקלים מעט מסורבל. ה־5008 שופע ציוד בטיחותי עדכני - תיקון סטייה, ניטור שטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית - ואוהב להתריע על קרבה מסוכנת אבל עושה זאת במשחקי תצוגה אמנותיים מדי לטעמי. כפתור ההתנעה והדימום דורש לחיצה ארוכה, ומצב 'ספורט' נכנס לפעולה לאחר השהייה. ה־5008 היסטרי בתרועות אזהרה, כמו למשל כאשר מניעים והדלת פתוחה. המצלמות ההיקפית מצוינות אבל נכנסות לפעולה רק כאשר מעבירים להילוך אחורי.

ומאחור? המרחב בשורה המרכזית מעולה, שלושת המושבים הנפרדים שם מתכוונים, מיזוג האוויר מפוצל וניתן לשליטה ובאבזור גם מגשים מתקפלים, אולי כדי להזכיר שה־5008 היה פעם מיניוואן.

הכניסה לשורה השלישית סבירה והמרחב יתאים יותר, כרגיל, למבוגרים במידות שלי ולא של גיא רוטקופ. הבעיה אינה הישיבה הנמוכה (כרגיל) אלא המקום החסר לכפות הרגליים. קיפול השורה האחורית יוצר תא מטען ענק ונוח שנעזר בפתיחה חשמלית.

מתכון מוכר

המסלול שלי נע לכיוון חופי מזרח בריטני (הצרפתים אומרים בריטן), לעיירות מוקפות חומות כמו סן מלו ולאי סנט מישל. אני מברך על כך שבגלל חוקים מימי המלוכה האוטוסטרדות כאן הן בחינם.

על כבישים מהירים אלה חטיבת הכוח המוכרת מה־3008 (1.6 ל' טורבו, 165 כ"ס; אוטו', 6 הילוכים) פועלת באופן נעים אך יעיל; היא שקטה, נינוחה באופי הפעולה ומאפשרת קצב טוב, גם תודות ליכולת האצה ל־100 קמ"ש ב־10.5 שניות, גם בגלל שהיא מאפשרת להגיע בקלות לאזורי 150-160 קמ"ש. התיבה, כך התחושה, זורמת יותר מאשר קודם, ולתפעול הבורר הייחודי נדרש הסתגלות אך קל להתרגל אליו. במצב 'ספורט' התחושה מעט עצבנית מהנחוץ, גם בגלל שהגרגור המלאכותי (באדיבות הרמקולים) בולט מדי ביחס לשקט הרגיל.

בתנועה הבין־עירונית שאפיינה את רוב המסע צריכת הדלק הייתה 11.9 ק"מ/ל'; לא מדהים אך סביר לרכב כזה.

התנהגות

מסן מישל אני ממשיך להונפלר, עיירה ציורית שמקיפה נמל קטן ו... ציורי. השמש בשמיים, אבל השעון אומר לילה ואני מזדרז. במהירות גבוהה על האוטורוט ה־5008 יציב ומעורר ביטחון. גם בפניות המהירות בכבישים היורדים לכיוון החוף, הוא מתנהג היטב ובאופן חד מהצפוי. בתגובות להעברות משקל הוא רומז שהוא מסוגל "להתנהג" אם נבקש. נחמד. השילוב בין גלגל הגה קטן לרכב גדול יוצר תחושה של תגובה מיידית להפניה והדבר מפתיע ברכב כזה. חבל שאין להגה קצת יותר משקל ותחושה, ושאי אפשר לשלב בין הגה ב'ספורט' למצערת ב'רגיל'. גם לבלמים פעולה נכונה.

הנוחות טובה. אמנם על פגמים מסוימים, עם חישוקי ה־"19 הוא מעט נוקשה מאחור, אבל רוב הזמן הוא מתמודד שיבושים למיניהם באופן נעים ושקט. גם ריסון המרכב טוב ואת החבילה משלימה תחושה מעודנת מכיוון הכביש ודרך המרכב. וכדי להתרשם מכושר הפנאי, ירידות קצרות לשבילים הקרובים לחופי נורמנדי גילו שה־5008 נעים גם בנסיעה מחוץ לכביש.

מחזירים מפתחות

כאשר אני חוזר למטה פיג'ו כמה ימים ומאות קילומטרים אחרי שיצאתי, ניתן לסכם מסע מוצלח ברכב שהתגלה כשותף טוב. הוא פינק בימים הארוכים והיה נעים ברגעים הטובים. מדובר בעוד מתחרה ראוי של פיג'ו בזירת הפנאי. הוא משלים היטב את המהלך שהחל באיחור ב־3008 לקו מגובש ומציע את רוב התכונות שאהבנו באח הקטן עם שימוש באותה נוסחה. כל זה אומר שאם יצליח היבואן לרקום לו מחיר תחרותי כמו שעשה עם ה־3008, סיכויי ההצלחה שלו גבוהים.