שטח 4X4

פורד F-350 - שדרוג כבד משקל

דגם חדש לסופר דיוטי של פורד, והוא מצויד, מעוצב, מנומס ועשוי טוב מקודמו.
בעיר ומחוצה לה, באספלט ומעבר לו – F-350 מפגין מה הוא יודע לעשות ואיך.
כלי עבודה, גרסת הפרייבט

מאת: יואל פלרמן - מגזין אוטו

צלם: ניצן אביבי - מגזין אוטו

10/10/17

הרכב הנמכר בארצות הברית, שוק הרכב השני בגודלו בעולם, הוא טנדר (פורד F; ומאז 1982), במקום השני נמצא טנדר (שברולט סילברדו - קישור) ואילו במקום השלישי טנדר (דודג' ראם - קישור). קרוב ל־2 מיליון טנדרים מתוך 17 מיליון כלי רכב — כ־12%.

טנדר בארה"ב הוא גם, בדגש על גם, כלי רכב לביצוע משימות, חלקן מאוד אמריקאיות כמו גרירת מגורונים המשמשים בית קבע. דרך הממדים וההופעה שלו הוא גם הצהרה, ולפי מבינים גדולים בנפש האמריקאית (כולל כמובן, שלישיית דטרויט), זו שהתעצבה במורשת הסְפָר והמערב הפרוע, הטנדר הוא התחליף לסוס הדוהר במרחבים הענקיים של הארץ הזו. המופע הכולל יחד עם הנתונים הצמודים מאפשרים לעוד עניין אמריקאי, ההגזמה, למצוא ביטוי בוטה.

בישראל יש לטנדרים הגדולים מארה"ב עדנה. זה לא המורשת, זו המלצתו של רואה החשבון.

מאז ועד עכשיו

סדרה F של פורד יצאה לדרך ב־1948, כבר אז הציעה שפע גרסאות משקל/גודל, ובדור השני (1952) נעשה שימוש בסימול כמו F-250 ו־F-350. בדור העשירי, שהוצג ב־1997, בידלה פורד בין הדגם הקל בסדרה, F-150 ובין הכבדים שבחבורה — Super Duty, מ־F-250 וצפונה (עד F-750).

הדגמים הכבדים שבהמשך היו למעשה רק שדרוג הדגם של 1997 — עד עכשיו. בסתיו 2015 הוצג הדור הרביעי לסופר דיוטי 250-450 — והפעם מדובר בכלי חדש. מרכב העושה שימוש נרחב באלומיניום ושלדת סולם חדשה (עדיין מפלדה) הורידו משקל (160 ק"ג) והוסיפו התנגדות לפיתול (24%). הסרנים, המתלים וההגה חדשים אף הם.

הדגם מוצע עם מספר תאי־נהג — יחיד, מוארך, כפול — ולשניים האחרונים שני בסיסי גלגלים, לסך כולל של חמישה (360-447 ס"מ). בסיסי הגלגלים והאורך גדלו, הרוחב והגובה דומים. מיכל הדלק גדל מאוד, מ־98 ל־129 ליטר.

פורד מציעה מנוע בנזין V8 2.6 ליטר המספק 385 כ"ס ודיזל V8 7.6 ליטר המספק 440 כ"ס ו־127.8 קג"מ; ההספק כמו בדגם הפורש, המומנט גדל ב־9 קג"מ. התיבה אוטומטית 6 הילוכים, וההנעה אחורית בלבד או עם אופציה לכפולה, רק לשטח: הילוך כוח (1:1.264) ונעילה אחורית.

בישראל מוצע דגם אחד, F-350, גרסה אחת — תא נהג כפול עם בסיס הגלגלים הקצר (406 ס"מ, יותר מסופרמיני ממוצעת), מנוע דיזל, הנעה כפולה לשטח בגרסת FX4 עם בולמי רנצ'ו וצמיגי שטח גודייר רנגלר — ושתי רמות גימור: XLT ו'לאריאט' (ראו פירוט בהמשך).

נתוני השטח של הגרסה המקומית דומים לאלה שהיו; מרווח גחון זהה (20.8 ס"מ) וזוויות דומות, בפער של 2 מעלות; הגישה והבטן טובות פחות (כעת 17.5 ו־157.6 מעלות), הנטישה משופרת (22.4 מעלות). כושר ההעמסה עד 1.8 טון, ויכולת הגרירה עד 8.2 טון; בישראל מותר לגרור עד 3.5 טון.

מופע ההופעה, מקדם הכניסה

כמו שני עמיתיו־מתחריו, גם ל־F-350 מופע מאוד מרשים; צנוע הוא לא. חזית ניצבת גבוהה מאוד, שני פסי רוחב רחבים מכרום, בתי פנסים כמו של זרקורי הופעות ועוד. ובעניין זה: הפנסים הם הלוגן, לא לד כמו בארה"ב. בתי המראות — שתי מראות בכל אחד, עם אפשרות הארכה טלסקופית לטובת נגרר; להארכה ולעיקרית תפעול חשמלי, לזאת עם הזווית הרחבה לא. החישוקים הבוהקים והגדולים והצמיגים הקרביים עם פרופיל שטח (50/50) מוסיפים לרושם. גם המדרגה הלא קטנה, פריט הכרחי ברכב שכדי להיכנס לתוכו צריך לטפס, מוסיפה להופעה. ברכב שקיבלנו (רמת גימור 'לאריאט') היו וו גרירה וכיסוי לארגז בתוספת תשלום.

לאחר שמטפסים ונכנסים (ידיות האחיזה מצוינות), בולטים המרחב העצום, משטחי העור הנדיבים, שילוב הגוונים המוצלח (חום בהיר ושחור) וחלקי דיפון דמויי מתכת או עץ. אלה, יחד עם האבזור הרב, יוצרים תא נוסעים מהודר ועשיר, בהחלט אחת מהחוזקות של הטנדר הזה — ואחד השיפורים המשמעותיים ביחס לדגם הקודם. כניסה והנעה ללא מפתח משפרים אף הם את מקדם ההזמנה לנהג. חלון השמש הכפול ענק, ובימים שהם לא קיץ מופרך או בערב, הוא מוסיף הרבה. אגב קיץ; מיזוג אוויר למושבים הוא דבר נפלא.

המושב עתיר כוונונים (כולל הקשחה לגב), הוא נוח מאוד, גם לאחר מספר שעות נהיגה, ותנוחת הנהיגה משובחת אף היא (בנוסף לכוונון החשמלי להגה, גם כוונון הדוושות כזה, אך הטווח מוגבל). מכסה המנוע משופע קלות, והדבר עוזר לראות לפנים, והמצלמות ההיקפיות המעולות מוסיפות באזורים מאתגרים. מראות הצד טובות — אבל יש הסתייגויות; זווית הכיסוי של הראשית אינה מלאה וזו התחתית, עם זווית רחבה מחייבת מבט אחר, גם בגלל הזווית וגם בגלל שהמכוניות מוקטנות. מיקום בית המראות משמאל מצוין, זה מימין לא; הוא מחייב הסטה חריפה של הראש, לא תמיד מומלץ בכביש המהיר. המראה האמצעית אינה מכסה מספיק.

הטקסטורה של המשטחים נעימה, איכות החומרים טובה לרוב, אך במספר מקומות נמצאו חלקי דיפון מעט נוקשים. איכות ההרכבה טובה אף היא, וגם כאשר הטנדר המגודל קיפץ על אבנים שתולות, הוא סבל בשקט (הנהג, למרות מוצאו, פחות).

מערכת המידע/בידור המקורית (Sync3; שיקוף אפל קארפלי/אנדרואיד אוטו) התחברה בקלות לסלולרי, המסך טוב וניגודי והתפעול מוצלח מאוד. בנוסף לשקעי USB ו־12 וולט, יש גם שקע 110 וולט, שפחות רלוונטי בארץ. כפתורי התפעול העיקריים לבקרת האקלים המפוצלת ולמערכת השמע גדולים ונוחים, אבל זה המווסת את עוצמת המאוורר קטן ולא נוח. ובכלל, יש עוד לא מעט כפתורים קטנים, מפוזרים באופן לא ממש ברור וסימונם זעיר. במרכז מלפנים מושב מרכזי (לסך של שישה אנשים ברכב), ובקיפול מתפקד גם כקונסולה רבת אחסון. הישיבה במושב זה לא ממש נוחה ומרווח הברכיים מאוד גבולי, אבל הוא יכול לעזור.

גם מאחור המרחב עצום, מרווחי הראש והברכיים בהתאם והאווירה עשירה. הביצוע בפועל פחות מתעלה; בסיס המושב עשוי להיות מעט נמוך ומעט קצר לנסיעה ארוכה, ובעיקר ומעל לכל — אין פתח מיזוג; שילוב המרחב בפנים והקיץ הישראלי בחוץ דורש פתח כזה — ויפה שעה אחת קודם. העלייה אל הארגז נוחה יחסית בזכות מדרגה נשלפת ומיקום הידית בסדר; בגרסה זו ניתן לפתוח את דלת הארגז גם מתוך תא הנוסעים.

הטנדר מוצע בארה"ב עם מערכות בטיחות עדכניות: בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטומטית, התרעת סטייה מנתיב וניטור שטחים מתים — אך לא כאן. בישראל מקבלים מערכת התרעה (מרחק ונתיב) של אייוואקס בהתקנה מקומית, שהפגינה פעלתנות רבה מדי.

תנועתו של הרב־משימתי

מעבר לממדים בחוץ ולמרחב/הידור בפנים, מה שמרשים בטנדר הזה הוא המנוע. ובכן, העוצמה שהוא מנפק היא מעל ומעבר לכל צורך, כושר הדחף שלו לקראת מהירות בלתי חוקית בעליל ומעליה מאוד מרשים, כושר ההאצה בעליות תלולות ו/או בעקיפה הוא כמעט מרומם נפש, הנימוסים שלו משובחים, והוא שקט ופועל מעוגל. ויש מחיר: צריכת הדלק ממש לא חסכנית, 5.5 ק"מ לליטר בממוצע, לקראת 4 ק"מ/ל בעומס ממושך.

התיבה פחות מרשימה. היא לא מיידית בתגובה שלה, ובמצבים מסוימים (בתוך פנייה, למשל) זה לא תמיד מוצלח. אבל עם כל כך הרבה כוח, זה לא ממש משנה. תפעול התיבה לא לעניין; ראשית, לא תמיד הבורר עובר באופן מדויק למצב הנדרש. שנית, והרבה יותר מעצבן ואף תמוה, הוא התפעול הידני; לאחר שקובעים את המצב לידני, מגלים כי שילוב ההילוכים נעשה דרך הזחת טבעת קטנה הנמצאת על הבורר הממוקם באופן מאוד לא נוח מאחורי ההגה. במורד, בכל אופן, השילוב הידני יעיל מאוד.

תחום הנוחות הוא אחד התחומים בהם נרשם שיפור משמעותי לעומת הדור הקודם. רוב הזמן הפורד מציע נוחות נסיעה טובה, למרות שמעבר על שיבושים חדי־שפה מזכיר שיש למטה שני סרנים חיים כבדים, ותא הנוסעים מטלטל. סיור בכבישי דרום תל אביב, למשל, יכול להיות חוויה מנערת.

רעשי רוח סבירים ונשמעים רק מעל 100 קמ"ש, ולמרות צמיגי השטח, רעשי הכביש סבירים בהחלט.

היכולת הדינמית טובה להתנהלות בטוחה בכבישים מפותלים. הצמיגים כאמור הם עם "פרופיל שטח", כך שהאחיזה פחות מזהירה תחת עומס (ואם מגזימים מאוד, גולשים לתת־היגוי קליל). בכל אופן, על־מנת לאתגר את ההתנהלות של הפורד המגודל, צריך לנהוג באופן חסר אחריות.

ההגה תמוה משהו; הוא כבד במהירויות איטיות (וגם ארוך; 3.75 סיבובים מנעילה לנעילה), ונעשה קל בהרבה וגם קצת פחות "ברור" במהירות בין עירונית; ללא ספק, הצמיגים השפיעו על התמרון ועל התחושה. כושר התמרון משובח יחסית. הבלמים מצוינים — גם בולמים כמו שצריך, והדוושה מאפשרת מינון נכון. לטנדר בלם פליטה, אך יעילותו אינה מרשימה.

מעבר לאספלט

מכלולי ההנעה של הסופר דיוטי, כולל נתוני המנוע, הם די והותר להתמודדות עם כל תוואי שטח מאתגר — אבל נתוני המרכב וזוויות השטח יכשילו אותו. מבחינת נוחות, נרשם פיצול אישיות קל — בתנאים מסוימים מציע ה־F350 נוחות נסיעה טובה, בשילובי מהירות־תוואי אחרים הוא יכול לנער, להקפיץ ולטלטל כאילו אין מחר. על השבילים בעמק איילון הוא ריחף כאילו מדובר באספלט סלול, במהירות של כביש מהיר — אך בדרך נוף כרמל, במהירות איטית בהרבה, הקפיץ וחבט במעבר על שקעים בשביל.

תמצית הדברים

הטנדר החדש של פורד מרשים מאוד, ומבצע היטב את המטלות האופייניות לרכב שכזה. לחובתו נוחות נסיעה בינונית על כביש משובש וגרועה־לפעמים בשטח, תפעול לא מוצלח של התיבה, היעדר פתח מיזוג מאחור — ובעיקר: אבזור בטיחות חסר לחלוטין. לזכותו הופעה כבירה, מרחב פנים עצום, אבזור עשיר והידור רב, יכולת מנוע שהיא מעל ומעבר והתנהלות מנומסת ונעימה בכביש, בייחוד בתוואי בין עירוני. זה רכב עבודה מרשים וגדול עם ניחוח של רכב נוסעים עשיר.

רמות גימור ומחירים

ברמת האבזור XLT חישוקי "18, חלונות כהים, מדרגות צד ותאורת גישה במראות הצד. בפנים מערכת שמע בסיסית, 4 רמקולים, מסך "4.2, דיבורית מובנית, בקרת שיוט, מצלמה מקורית לנסיעה לאחור ומושב נהג מופעל חשמל. בלוח המחוונים צג דיגיטלי הכולל מידע על גדישה, לחץ אוויר בצמיגים, זוויות מרכב, הפניית גלגלים ועוד.
ברמת האבזור 'לאריאט' חישוקי "18 בעיצוב שונה, מערך מצלמות היקפי, חלון אחורי חשמלי, מדרגה נשלפת מאחור לארגז וגג שמש פנורמי המתפרש כמעט על כל הגג. בפנים כניסה והנעה ללא מפתח, מערכת מולטימדיה מקורית עם מסך "8, מערכת שמע של סוני עם 9 רמקולים וסאבוופר, בקרת אקלים מפוצלת, כיוון חשמלי לגלגל ההגה ולדוושות, ריפוד עור לכל המושבים, כוונון חשמלי, חימום וקירור לקדמיים.
בבטיחות: רק מערכת אייווקס.