הלל ורז יוצאים להתחרות בבאחה טרויה טורקיה

1

רז היימן מסכם את היום הראשון - יום שישי:
יום נאחס. התחיל מצוין כשקבענו את הזמן הכי מהיר בספיישל הראשון אבל המשיך עם בולם קדמי שהתפרק לפני הספיישל השני, צמיג שנקרע בספיישל השלישי מחיכוך עם אבן שנתקעה בינו ובין הזרוע האחורית והסתיים על הגג בספיישל הרביעי כי גם אני טועה לפעמים....

2

3

מתוך העמוד של רז והלל על הפרולוג שהתקיים ביום חמישי:
אנחנו אחרי הפרולוג שהיה מגניב וכייפי במיוחד. מזנקים שני רכבים במקביל כשלאחר כ 500 מטר מצליבים מסלולים תחת גשר, ככה 3 הקפות. זינקנו מול צוות טורקי עם נהג בשם מליק שניצח אותנו ב 2 עשיריות השנייה. היה צמוד! לא נשארנו עד שכל המתחרים סיימו אבל כנראה שאנחנו במקום השלישי בין כל הרכבים. מחר, יום שישי, נוזנק סביב 9:30 ליום של 4 סטייג'ים, לילה טוב!

4

5

המזל הרע ממשיך בטורקיה. 
רז מדווח בסיום היום השני לראלי:
לא כיף לבאס בבשורות איוב אבל כמה דקות לאחר הזינוק ענן אדיר של עשן לבן מהאגזוז הבהיר שהמנוע החליט שמספיק לו. החלפנו את הטורבו אבל הוא לא היה אשם... כנראה שכתוצאה מאוחרת של הגלגול אתמול נוצר שבר באחת הבוכנות. המנוע אוכל שמן כמו ששותה דלק ונאלצנו לחזור למחנה.
הלל חושב על פתרון למחר....

6

הלל בודק את הטורבו בצהובה:

7

מעדכנת איריס סגל:
באחה טרויה תורכיה, 29/10, 13:00.
לאחר כל הטיפולים, הפירוקים וההרכבות הרבים של אתמול, עדיין הצוות שלנו לא התייאש, הוזנק אתמול בבוקר, על מנת להיות עדיין חלק מהמירוץ וחזר למחנה להמשך עבודה שנמשכה גם בשעות החשכה.
בלילה היתה להלל תובנה של מה שצריך לעשות ועם בוקר ניגש לעבודה הנדרשת ואכן האוטו חזר לעצמו ב-70% מהיכולת, מה שאפשר המשך נסיעה.
למעשה – לאחר שהלל חסם עם פח של קופסת שימורים את פתחי היניקה והפליטה של צילינדר מס' 6 שהכיל את הבוכנה השבורה ולאחר נסיעת מבחן קצרה נראה שאכן הביצוע נתן פיתרון שיאפשר את המשך הראלי.
לרוע המזל, בדרך להזנקה, שוב כיסו אותם ואת כל הסביבה ענני עשן סמיך ולאחר ההזנקה של הבוקר הם חזרו שוב למחנה לראות אם ניתן עדיין להציל את המצב. נראה היה שהפתרון לבוכנה מס' 6 היה מבריק ומוצלח, אך לרוע המזל נשברה בוכנה נוספת בצילינדר אחר.
במשך שעות רבות הם עסקו בפירוקים והרכבות ושוב פירוקים ושוב הרכבות, אבל עכשיו מסתבר שנזקי ההתהפכות רבים יותר מאשר קסמים של הלל יכולים להועיל בשטח והמצב לא מאפשר נסיעה נוספת.
עם זאת הלל ורז מרגישים שהם לא ויתרו אפילו בחלקיק שניה, הם שמרו על רוח ספורטיבית כל הזמן ועשו כל שניתן כדי להמשיך גם אם ללא פודיום. אמנם המרוץ הזה היה תפור ממש עפ"י מידתם, אבל הסיטואציה שהם נקלעו אליה מנעה מהיכולות הטבעיות שלהם לבוא לידי ביטוי. מסתבר שלא תמיד כישרונות, מקצועיות וקוסמות מספיקים...
אבל כמו שהלל ורז אומרים: "אנחנו מרגישים מאוד גאים וחזקים שלא חיכינו לנשרים ועשינו הכל. כל מה שעבודה בשטח מאפשרת".
הלל ורז מציינים שהיתה להם הפתעה נהדרת מקבלת הפנים החמה והעזרה הרבה שהם זכו לה מהצוותים התורכים וגם מהאנשים המקומיים.
לצערי, מסתבר שלמעלה מ-50% מהמשתתפים לא סיימו את הראלי הזה. אבל יש לציין שהאזור היה מדהים והארגון בהחלט מקצועי ומרשים.
לבסוף, אם יורשה לי להוסיף כנאמר במשפט הבדואי הידוע: "אם נופלים מהסוס, חוזרים ועולים עליו וממשיכים לדהור", הרי שזה מה שהצוות שלנו עושה. אז נתראה במירוץ הבא, כי זה מה שיהיה. הצהובה תחזור לעצמה אחרי מספר ניתוחים, החלמה ושיקום ורז והלל פשוט ימשיכו להיות רז והלל וזה המון.

8

רז מדווח בסיום התחרות:
זהו, נגמר. כל הרעיונות היצירתיים וכל הקומבינות לא הצליחו להחיות ולו במעט את המנוח(ע), כדי שייתן לנו עוד ספיישל אחד קטן בשביל הטעם הטוב. הצהובה בדרכה על הגרר לאיסטנבול ומחר אנחנו יוצאים כיוון ארצה.

9

10

11

רהצוות הלל סגל+ רז היימן צוות אדיר של מוסך הטרקטורים לא נחש לבדו