שטח 4X4

מתחזק - מאזדה 2.5 ליטר Mazda CX-5

הגרסה החזקה של מאזדה CX-5 עושה צדק ליכולתו הדינמית ולתחושה היוקרתית.
חבל שהיא כה יקרה

19/12/17

בהיסטוריה של מאזדה שמור מקום של כבוד ל־CX-5 המקורי שהוצג ב־2011. דגם זה חשף את פלטפורמת סקאיאקטיב הגמישה, ששיפרה את החיסכון בדלק והייתה בסיס לדגמי החברה, והציג גם את שפת העיצוב החדשה, קודו. ה־CX-5, דגם ראשון שפותח לאחר שפורד עזבה, הפגין לכולם כי מאזדה חיה ובועטת, והוביל אותה למסע תחייה מרשים. מאז הופעתו נמכרו יותר ממיליון וחצי יחידות מהדגם, כ־25% מהיקף הייצור של מאזדה.

מופע של דגם יוקרה

הדור החדש, שהוצג לפני כשנה בתערוכת לוס אנג'לס, המשיך בכיוון שהציג הדגם המקורי ונראה דומה בתמונות. העובדה שהממדים כמעט זהים יצרה תחושה שבמאזדה לא שינו הרבה. אבל כשאני פוגש בגרסת ה־2.5 ליטר הבכירה על אספלט לוהט, רגע לפני יציאה לקצה הצפוני והקריר יותר של המדינה, ברור שמדובר בדגם חדש. העיצוב מקרין תחושה חסונה, חדה ומודרנית ונראה טוב מאשר קודם.
ה־CX-5 מצליח להיראות ארוך, רחב ודינמי מקודמו (גם בגלל הנמכה קלה) וגורם למקור להראות אנמי וגמלוני. גרסת ה־2.5 ליטר מוצעת רק ברמת האבזור הגבוהה, 'פרמיום', והיא מקרינה תחושה כמעט יוקרתית, למרות שההבדל הנראה הוא בעיקר בחישוקי ה־"19 שאינם נראים כה גדולים. ייתכן וההבדל הוא בגלל הצבע הכחול כהה שהיה לרכב.

והפרמיום גם בפנים

סביבת הנהג עם הקו המינימליסטי נראית טוב בריפוד העור הבהיר, וברמת הגימור זו ממשיך לדיפון הדלתות ולקונסולה המרכזית ויוצר תחושה יוקרתית. הקונסולה הרחבה שבין המושבים, יחד עם תא האחסון/משענת, יוצרים תחושת גודל מכובדת. איכות החומרים טובה וכאשר כל המשפחה הרועשת על הסיפון אני שמח שהנדסת האנוש ברורה וקלה ולתפעול. קלות התפעול היא גם בגלל שסביבת הנהג דומה לזו שבשאר דגמי מאזדה. וזה מעלה תהיה: האם הלקוחות יאהבו את הדמיון לדגמים זולים משמעותית? המחוונים המודרניים נראים טוב יותר מאשר בגרסאות הפשוטות, גם בזכות התצוגה העילית. גם האפשרויות במולטימדיה המוכרת רבות יותר ומערכת שמע של בוז מוסיפה אף היא ל'פרמיום'.

כרגיל במאזדה מצלמת הנסיעה לאחור איכותית ולגרסה זו חיישנים היקפים. אבל בגרסת דגל שאינה זולה ומייצרת תחושה עשירה היינו מצפים גם למפתח חכם, ופתיחה חשמלית לדלת תא המטען הגבוהה. ואם כבר תלונות, מאכזב לדעת כי רשימת הציוד הבטיחותי במכונית היקרה של מאזדה ישראל קצרה מזו שב־2 או ב־CX-3. היינו מצפים שבגרסת הדגל יהיה ניטור רכב בשטח מת ובקרת שיוט אדפטיבית. ועדיין, יש בגרסה זו התרעה ותיקון סטייה מנתיב, בלימת חירום אוטומטית גם בנסיעה לאחור ותאורת לד חכמה עם עמעום אוטומטי שפעולתה באזורים החשוכים של רמת הגולן הייתה מעולה. מושב הנהג, עם תפעול חשמלי, נוח וקל לסגל תנוחה טובה. מאחור דיווחו הילדים על מרחב טוב אך ישיבה מעט נמוכה, וציינו כי למרות שיש שלוחה מאחור, המיזוג הוא אינו חזק.

ההבדל החשוב

ההבדל המשמעותי בגרסה זו ביחס לאלה שבחנו עד כה נמצא בחרטום. מדובר במנוע 2.5 ליטר שמייצר 195 כ"ס ו־26.1 קג"מ; לגרסת ה־2.0 ליטר 165 כ"ס ו־21.4 קג"מ. ההנעה כפולה, וזו מעבירה את רוב הכוח לפנים אך יכולה להעביר עד 50% לאחור.

מנוע הארבעה צילינדרים בעל הנפח הלא שגרתי חזק, והתחושה נמרצת גם תודות לפעולת התיבה האוטומטית וההנעה הכפולה, ובכלל הכל פועל בהרמוניה. המנוע אוהב לטפס בסל"ד, תחת עומס הוא מייצר צליל נעים ובעליות התלולות של הרמה פס הקול מהנה. היציאה מהמקום טובה ומתבצעת באופן חלק, עם העברת הילוכים נעימה והנעה כפולה הפועלת היטב. התיבה נענית בשמחה לדרישות הנהג, ששה להוריד הילוך בכל הזדמנות כמו במכוניות של פעם וגם אוהבת להוריד הילוך במורדות הארוכים כדי לסייע בבלימה. לפעמים נראה שהיא קצת אוהבת מדי להוריד הילוכים.

מצב 'ספורט' מוסיף נמרצות, אך התחושה לעיתים ספורטיבית מדי. חבל שאין הפרדה בין תכנות מצב נפרד להגה שזקוק לתוספת משקל ובין המצערת. מוזר, אך לגרסה עשירה כזו אין תפעול הילוכים מההגה.

אם לוקחים בחשבון את המנוע הגדול, הקצב, ההנעה הכפולה והמסלול ההררי צריכת דלק נאותה וחבל שמד הטווח במחשב מעט פסימי. טיול רגוע יראה 11.5 ק"מ/ל' ונצפו גם 15 ק"מ/ל' ברגעי שיוט ליליים וקרירים, לא הרחק מפסגת החרמון. ביום מגוון, שכלל גם קטעים מאומצים, גמע ה־CX-5 7.8 ק"מ/ל'.

סוס ורוכבו

במאזדה אוהבים לדבר על יכולת דינמית ומשתמשים במושג היפני "ג'ינבה איטאי" — הרוכב המחובר לסוסו — וכבר למדנו שאצלם לא מדובר במס שפתיים. למרות שבפניות הראשונות מורגשת רכינת מרכב, הרי שה־CX-5 משנה כיוון בזריזות ומסוגל לשמור על קצב מצוין בעיקולים, בוודאי ביחס לכלי פנאי גבוהים. גרסה זו צריכה להתמודד עם יותר כוח, אך ביציאה מפניות נעזרת בהעברת הכוח לאחור כדי לייצר משיכה טובה וליירט את תת ההיגוי שמתחיל להיווצר. במקרים קיצונים ניתן להרגיש אפילו את האחוריים עובדים תחת אש אבל רוב הזמן הכל מתבצע באופן רגוע, נכון ומהיר. ביחס לבני מינו ה־CX-5 מתנהג היטב ויודע גם להגיב להרפיות מהמצערת.

מי שקצת פחות מצטיין במשוואה הדינמית הוא ההיגוי הקל מדי, והבלמים חסרי הנשיכה שמגיבים באופן נרפה ללחיצה הראשונית. זאת למרות שאינם נחלשים בעומס ומייצרים יכולת טובה.

נוחות הנסיעה טובה למדי בעיר ועוד יותר מחוצה לה ורק שקעים מסוימים יכולים להוציא את הרכב משלוותו. זה נכון גם על שבילים מפולסים שם הרכב נעים ומהיר. אבל על בורות מסוימים עלולה להישמע חבטה. גם בגרסה זו ה־CX-5 אינו משדר תחושה חסונה על השבילים.

שאלת התמורה

הקור הלילי בהרים, עשר מעלות פחות מאשר בעמק, מקל עלי בהרהורי הסיכום. מאזדה שיפרה את ה־CX-5 באופן משמעותי ועשו אותו כלי יותר מושך, ובגרסה זו הוא עשיר יותר ונעים לנהיגה. לדור החדש תחושה בשלה ועומק שחסרים לחלק מהמתחרים והוא בוודאי מהטובים בקבוצה.

על רקע זה קצת מאכזב שלמרות מחיר גבוה — 215,000 שקלים — ורושם יוקרתי חסרים פריטים מסוימים באבזור המפנק והבטיחותי. הורגלנו במאזדה לתוספת אבזור גדולה בגרסאות היקרות/חזקות, וכאן, למרות פער של 48,000 שקלים לעומת זה של רמת הכניסה (167,000 שקלים), זה לא כך. עם זאת תוספת הכוח מורגשת ומהנה, וגרסה זו עדיפה על ה־2.0 ליטר באותה רמת גימור 'פרמיום', למרות פער של 22,000 שקלים.