עד הקצה - אחים לחיים במסע פורץ דרך למרוקו

בניית הנבחרת המנצחת

כותב גילי גאנוניאן, מייסד ומנכ"ל עמותת "אחים לחיים":

ברגע בו דרכה כף רגלי על פסגת הקלימנג׳ארו בשנת 2016 (קישור ליומן המסע מהקילימנג'ארו) שיתפתי את עופר אוגש - המדריך, ברצוני להעניק את אותה תחושה בלתי ניתנת להסבר גם לאחים שמצבם הפיסי אינו מאפשר טיפוס קשה כמו זה לקילימנג'ארו.
מנקודה זו נסללה דרכו של המסע ״עד הקצה״ - בפגישתנו המכינה בבית האחים, הבחירה במסע אקסטרים במרוקו היתה חדה וישירה. לאחריה התחלנו במלאכת בחירת האחים היקרים, "דקרנו תהליך" והתחלנו לחלום... עופר אוגש, גיל גאנוניאן, איתן קריטי, אביב ברהנו, אלעד בלחסן, אוהד אברהם, נדב סיקסיק, גבי שובל, רון הלוי, אבישי ערקי, מיכאל שמלה, אבישי ערקי, רועי גרינוולד, אליען שהין, שמואל משאשה וגיא פרייס - זכיתי להתקשר אחד אחד לחברים ולבשר להם, התגובות המדהימות והנרגשות החלו ליצור את הניצוץ והציפיה מהמסע.
השיחה המשמעותית ביותר היתה עם גבי שובל (פצוע קשה ממבצע צוק איתן): ״היי גבי, זה גיל מאחים לחיים״. ״איזה גיל?״ ״גיל גאנוניאן״. ״לא מכיר. במה אני יכול לעזור?״... והשאר היסטוריה!

וככה, לאחר בניית הנבחרת המנצחת קיימנו יום הכנה למסע בבית האחים ובתרגול נהיגה ביער בן שמן, בו זכינו לטעום במעט עקרונות נהיגה בשטח.

למרגלות מסגד חסן השני - קזבלנקה, על חוף האוקיינוס

היום הראשון למסע "עד הקצה" - מרוקו 2017

בסוף תקופת חגים מדהימה בארץ הקודש, מצאנו עצמנו בשדה התעופה נתב״ג, ליד המשקל, מתחילים לג׳נגל בין התיקים, בגדים, כסאות, ערכות נהיגה ניידות לכלי הרכב, פרודוקטים, קומפרסורים, תיקי רחצה, ערכות חילוץ ושתי קילו קפה של אלעין. יאללה מרוקו!!!!

נחיתת בינים קצרה בפריז, עוברים שדה תעופה, מפונים מהשדה לטובת ירי חבלן על מטען בשדה, חוזרים לתור הקצר ומתיישבים במושבי המטוס של רויאל איר מרוקו בדרכנו לקזבלנקה.

הביקור הראשון לאחר שנכנסו למרוקו היה במסגד הענק ע"ש של המלך חסן השני, 146 מטר של מבנה מרשים ועוצמתי וסיפורי היסטוריה (היז-סטורי) מפיו של הוגה הדעות עופר. צילומים, פוזות והיידה לארוחת צהרים במסעדת הדגים על האוקיינוס האטלנטי. משם בנסיעה לכיוון ה״ווילה״ הראשונה במסע בכפרדמנאט שלמרגלות רכס הרי האטלס הגבוה
״ברוכים הבאים לווילה שלכם״... נחתנו אחרי 3 / 4 /5 / 6 שעות נסיעה (לפי "שעון עופר") בוילה מרוקאית מגניבה עם מבוך של חדרים, חתמנו על שיירת הג׳יפים של "המנגנון המסכל ברשות הפלסטינית" - 6 טויוטת לנד קרוזר פראדו שחורות, והתפנקנו על ארוחת ערב מרוקאית בטאג׳ינים עם ירקות טעימים. מקלחת, תה של לילה ולישון.

שיירת הלנדקרוזרים מטפסת להרי האטלס

בוקר טוב בהרי האטלס

היום השני למסע "עד הקצה" - מרוקו 2017

הדרך אל האושר מתחילה בתדלוק בעיירה הקרובה לווילה בה ישנו את הלילה. שיירת הלנדקורזרים השחורה חוצה בנסיעה מהירה את העיירה, הנראית בלוק הראשוני כאילו נלקחה מהסרט בלאק הוק דאון. בדרך החוצה מהעיירה דמנאט הרושם משתנה וסידורי הבוקר של המקומיים, דוכני השווקים ושיירות התלמידים לבתי הספר הופכים את העיירה לחייכנית יותר.
בדרך אל "עמק האושר" חצינו רכסי הרים וכפרים, ספק מיושבים ספק נטושים, עד שנחתנו לארוחת צהרים במתקן של חברת החשמל המקומית שכללה תבשיל קבנוסים מוקפצים מהשף המקומי (שהגיע מהארץ, כמובן) מחמוד גרינוולד.
משם המשך נסיעה לכיוון קו פרשת המים של ג׳בל ראט, טיפוס לאוכף בגובה 2,645 מטר וירדנו חזרה לכיוון עמק האושר. עצירה לקולה ותה בבית קפה מקומי והמשך מסלול מרהיב בעמק האושר. לקראת ערב הרמנו הנד-ברקס למרגלות הווילה בה נלון בלילה. שיבוצי חדרים (כל חדר שונה ומיוחד) והיידה לקרוע את העיר (הכפר הסמוך, אם לדייק). בסיור מקומי שנראה יותר כמו סיו״ש של הימ״ס בהובלתו של שהין התפנקנו על תה משובח עם כנפה וג׳לי (בעצם הכנפה והג׳לי בדיוק נגמרו).
ארוחת ערב בווילה, תדרוך של עופר לקראת מחר והיידה לישון. רגע לפני כניסה למיטה המפנקת גילינו שהחלון בחדר שלנו שבור, והזעקנו את בעל הבית שבישר שאכן הילד שלו שבר את החלון אבל הוא תכף מסדר את זה... סגר את הוילון ובירך אותנו בליל מנוחה.
היום 140 קילומטרים לאוסף.

ארוחת צהרים בלב הרי האטלס

3,010 מטרים במעבר ההרים הגבוה ביותר בהרי האטלס

היום השלישי למסע "עד הקצה" - מרוקו 2017

השכמה מוקדמת, אם כי לא מספיק מוקדם שכן עם אור ראשון גילינו שהמקומיים "גילחו" לנו את כל המגנטים של העמותה מהדלתות של הג׳יפים.

ארוחת בוקר, ״ח״ ציוד, מסדר קצר והיידה לרכבים. מסיימים את עמק האושר ומטפסים לרכס הרים של ג'בל מגון עם נוף מושלג, 3,010 מטרים. במהלך הטיפוס פגשנו את "הקבוצה המתחרה" שלנו - קבוצת לוחמים אנגליים פצועים שיצאו למסע אופניים במרוקו, החלפנו כיפים, תמונה קבוצתית ופינקנו אותם בצמידים והרבה אבק של השיירה.
בעצירת הקפה של הבוקר על גדות נחל זורם באזור עצום של גידול תפוחים, נזכר עליאן שהוא שכח לטבול לפני ראש השנה, אז בזמן שכולנו עם פליזים הג׳סוס החליט להיכנס למים לטבילת קרח מרעננת.
קדימה לכיוון רכס הרי האטלס בשבילי שטח מהירים החוצים הרים ונחלים. איברהים (הסמיילי המקומי) תאם לנו מסעדה מעולה לארוחת צהרים ואפילו הצליח להפתיע את עופר שהחל לכוון אותו מחוץ למסלול המתוכנן. תחילה אמר לעופר קח ימינה זה תכף פה, התכף הפך למאות מטרים שהפכו לקילומטרים עד שעופר ניער אותו ואיברהים נכנע - 100 ק״מ סטייה מהמסלול המתוכנן, בקטנה! אך לא הפעם!!
שינוי בתוכניות לארוחת צהרים הביא אותנו להתנחל בסלון ביתה של מרוקאית לא צעירה אך מכניסת אורחים, להכנת ארוחה משובחת ומנוחה קצרה בכפר מבודד בלב רכס הרי האטלס.
משם המשך נסיעה מדהימה תוך חציית רכסי הרים "נדירים" - בהתחלה ירדנו מהרי האטלס הגבוה בשביל/ספק שביל, שהמקומיים טענו בלהט כי הוא סגור למעבר ולאחר מכן בחציית רכב הרי האנטי אטלס, עם צבעים משתנים והרבה הרבה נהיגה בשטח.
כפר קטן של צורפים ואומנים בעץ סיפק לנו אתנחתא. לפני שקיעה עצרנו בשיא הגובה של רכס האנטי אטלס, ל"תה קטן", "קצת פאלוורה" ובעיקר מנוחה מהנהיגה הארוכה.
החושך ירד, עצרנו לקפה של שהין ומשם ב"שיירה מבצעית" של 80 קמ״ש לפחות, בפודרה מטורפת - אחד בתחת של השני.
בסוף השביל חיכתה לנו תחנת דלק, העברנו את כל הרכבים בשיירה למלא מיכלים ונסענו על הכביש לכיוון המלון. רק שכלי הרכב החליטו שהם דיסקוטקים ניידים וכל הנורות אזהרה החלו להבהב. כלל ברזל- כל עוד הרכז זז - סע!.
רק ששלושה קילומטרים לפני המלון הג׳יפ של ג׳לאל, סיידוף וערקי החליט שלא בא לא יותר ונעמד דום. ניסיונות החייאה כושלים של מיטב המוחות הובילו למסקנה שה״סולר״ כנראה היה שאריות של קולה וככה מצאנו עצמנו גוררים בשיירה את הג׳יפ הסורר עד מלון הדרכים המדברי עליו עופר דיבר כל היום בעיר טאזארין. ארוחת ערב (22:00 זה כבר לילה), תדרוך ליום המחר ולישון.
היום 262 קילומטרים לאוסף.

קניון צר וזורם בלב הרי האטלס

לאן אתם הולכים...

היום הרביעי למסע "עד הקצה" - מרוקו 2017

כל הלילה מורד - האיש הטכני, שתה בהוראה של עופר, את כל הסולר הפגום, התחיל לתת גרעפסים של סולר מזוהם. אבל גם זה לא עזר ללנדקרוזר ואין ברירה אלא לעבור לגרירה - 120 ק״מ למוסך הקרוב.
ארוחת בוקר במלון והיידה לרכבים. עצירת ביניים בבאר מדברית ששודרגה עם משאבה חשמלית, מיסייה סיקסיק מחלק ממתקים לילדים וממשיכים על כביש עשוי אבנים בדרכנו למוסך בעיר הגדולה. בהגיענו לזגורה מורד היה נראה קצת חיוור כשירד מהג׳יפ הנגרר ולעופר היה הסבר לעניין: כנראה הוא לא רגיל להיגרר במשך שעה במהירות ממוצעת של 120 קמ״ש.
החלטנו לתת צ׳אנס לתיקון הבעיה של הטויוטה ויצאנו לסיבוב שטח לאורכו של עמק הדרא שבאמצעו הגענו לכפר קטן ומדהים עשוי כולו חימר ובוץ. משאשה וקריטי התחילו לשחק כדורגל עם הילדים וכל אחד מהם הפגין ביצועים מעוררי השתהות אצל המקומיים (בכול זאת יש להם "רק" רגל חזקה אחת). נכנסו לסיור בתוך הסמטאות, הבתים וסלי הכביסה של המקומים תוך שעופר החליט לעשות לכל תושבי הכפר צילומי פספורט ממרחק 20 ס״מ (איך הם יוציאו דרכון לביקור בעיר הגדולה? ע.א.).
מעמק הדרא, עמוס הדקלים, חזרנו למוסך והתברר שבדיוק הם הגיעו להחלטה המדהימה שצריך לשאוב את הסולר מהג׳יפ ולכן קיבלנו אפטר של עוד שעה אותו ניצלנו לשבת לכוס קפה ומופלטה עם דבש (שוב הכנאפה בדיוק נגמרה). בחזור התעייפנו אז השתלטנו על מקומי עם סיטרואן שנתן לנו טרמפ וכאות תודה יצאנו מהרכב שלו עם קופסת תמרים שחורים. במוסך כבר ממש התקדמו בכלום והרכב לא התניע. מקומי שיכור התקרב יותר מידי לקריטי ועובדי המוסך החליטו להעניש אותו בעונש המקומי - פיצוצי מכות.
סוף דבר, הלנדקרוזר התקול נשאר במוסך (ההבחנה: מזרקי הסולר סיימו את חייהם) ואנחנו התחלנו בדהירה לכיוון הדיונות של מדבר הסהרה. לאחר כ-80 ק"מ של כביש צר, צרנו לארוחת צהרים באורחן מגניב בלב הדיונות והשממה.
המשכנו בנסיעה מדברית- מדהים!!! דיונות יחסית קטנות אבל ערמומיות. עוד לפני שהתחלנו להתערב מי ייתקע ראשון? החבר'ה נתקעו אחד אחרי השני והתחלנו במלאכת חילוצי החול אחד של השני. חילצנו משם לכיוון באר מים קרים ומרעננים ולאחר מקלחות שדה והתרעננות כיפית גילינו גופה של גרביל צפה לה בהנאה בתור הבאר. דר׳ שהין, שהוא גם הוטרינר של המשלחת (לא מוסמך, אך ישמח להעיף מבט) החליט להביא את הגוויה לקבורה כשרה, אבל רק לאחר קבלת ברכה ונשיקה ממשאשה (שהפגין כישורי ריצה משופרים מהתקופה שטרם נפצע). מהבאר עוד קצת משחקי דיונות ותחילת תנועה לכיוון המאהל ללינת הלילה לא לפני עצירה לקפה ואחריה עוד עצירה בלב מדבר לתצפית כוכבים מדהימה.
כשהגענו בשעה 22:00 למאהל בג׳ננה על גסול אלג׳יר חילקנו חדרים (אוהלים), ארוחת ערב, תדריך למחר וקדימה למדורה עם שירי טוארגים, סביבה. מקלחת זרזיפית ולמיטה.
היום 300 קילומטרים לאוסף.

בתוך עמק הדרא

מתרגלים שקיעות וחילוצים

היום החמישי למסע "עד הקצה" - מרוקו 2017

ארוחת בוקר מפנקת במאהל, הסבר על מה מצפה לנו בתוך הדיונות, הסבר על הורדת האוויר בצמיגים והיידה למשחקים בארגז החול הענק של מדבר הסהרה. חלום! פשוט חלום!! דיונות שלא נגמרות ונראות כאילו רגל אדם / צמיג ג׳יפ לא נסע בהן מעולם (אין קוליסים ואין סימני חיים).
באחת הדיונות הגדולות עברנו טקס אמצע מסע בחלוקת חולצות מדהימות שעופר הכין וכל החברים התבקשו לשבת במרכז הדיונה לכמה מילים שלי על העוצמה שבחיינו וההקרבה וההתמודדות של הקרובים לנו. בסיום הדברים כל אח קיבל מכתב ממשפחתו והדמעות החלו לזלוג (מהחול בעיניים כמובן).
התפנקנו בכמה שעות של רכבת אוויר מלאה בחול, עצרנו להצטלם, לקפה והכי חשוב לחלץ אחד את השני מסכיני הדיונות. אחד אחרי השני זכינו לשקוע על הסכינים של הדיונות, דחפנו, משכנו ואכלנו הרבה חול (חלק אכלו יותר). איתן החליט שהוא לוליין וקפץ על רצועת מתיחה עד שהתחפש לבת יענה שכן הראש שלו נטמן בחול. לאחר כמה שעות של משחקי דיונות יצאנו לשביל חולי מהיר ולאחרו עצירת פאנטה לימון (לא קרה) ומילוי אוויר בצמיגים.
משם למשטח עצום וענק שמולנו הר השולחן הקטן ובפאטה מורגאנה מושלמת נראה שמתחתיו ישנו אגם שבתכלס לא קיים. יישור קו ורגל על הגז בדהירה של 950 כוחות סוס (כולנו יחד) ב-140 קמ״ש בשגעת של עשר דקות בנהיגה חלומית ומדהימה.
עלינו על שביל מסולע בו החליט מיסייה סיקסיק לאתגר את הצד הטכני של המשלחת לאחר שדמיין שהוא יכול לגהץ בורות וההגה נשאר לו ביד. זעקות ה״עופר עצור עצור״ בקעו מתוך הקשר שהגענו לעזרתו הבחנו במיסיה סיקסיק בורח על רגל אחת ללא הקביים שהוא רטוב מנוזל הווישרים שהשפריץ לכל צד והרב ערקי פותח בקריאת תהילים קורעת לב. המצב יוצב שמאשוושה איבחן את התקלה והזמנו ״דובי״ בצורת מוהנדס שובל לפרק את כל הדשבורד הקידמי כדי לחבר את ההגה מחדש. כיפים וטיפ למוסכניק מחיל ההנדסה והמשכנו בנסיעה לארוחת צהרים בקצה השני של המדבר - עיירה הזויה בשם פום-זגוויד.
לאחר הארוחה נסיענו צפונה על הכביש, עצרנו להפסקת קפה עם שקיעה ובחושך (יש לכתוב "באור של לוח השעונים") הגענו למלון מפנק בעיר הסרטים של מרוקו וואר-זאזט, כאן נעביר את הלילה.

היום 284 קילומטרים לאוסף.

לב הדיונות של הסהרה - אין דברים כאלו!

היום השישי למסע "עד הקצה" - מרוקו 2017

בוקר באיזי... שטיפת רכבים, בחינה ותיקון של נזקים ודוך על הכביש לשבת במרקש. בדרך עברנו עשרות כלי רכב שיצאו מהשטח, מלכות המדבר הישראליות והיותר מעניינות הן עשרות הצרפתיות, משאיות חילוץ ועוד.
עצרנו בקברו של הצדיק הידוע, עושה הניסים, הרב דויד ומשה, במקרה ביום ההילולה השנתי לזכרו. במקום בו התאספו יהודים רבים מהארץ ומהעולם לציין את יום מותו, כאן בלב האטלס, בשנת 1171.
המשכנו על הכביש החוצה את הרי האטלס היישר למרקש, תוך שאנו נכנסים למרוץ לפני השבת - מסעדה כשרה עם ארוחת קציצות דג מרוקאי ומשם לבית המלון המפנק בלב שדרות מוחמד השישי. בכניסה לבית המלון חיכה לנו האתגר האמיתי במסע הזה - החזרת הרכבים לחברת ההשכרה. עופר דוגל בשיטה שקודם לתת סתירה מצלצלת ואז להסביר במה הם לא היו בסדר. יאמר לזכותנו שכישראלים טובים, שלא יכולים שידפקו אותם, החזרנו את הרכבים עם נורות דלק מהבהבות באדום וספק אם לאחר שהם התחילו בנסיעה הם הצליחו להגיע לכיכר הקרובה (אבל גם חברת ההשכרה הביאה לנו את מיכלי הדלק רקים). סוף דבר התיקוני שטח שלנו לא גרמו להורדת ערך ברכבים, נהפוך הוא - סוף טוב הכל טוב וכולם יצאו מרוצים.
מקלחת להורדת החול והאבק ומכניסים את השבת. התפנקנו בארוחת ערב משודרגת אודות לקבוצת ישראלים מרוקאים שהיו במלון ופינקו אותנו באוכל כשר וטעים, סיבוב קצר בשדרות של המלך להורדת האוכל ושינה מתוקה לסיום ששת ימי הנהיגה הארוכים.
היום 246 קילומטרים לאוסף וסך הכול 1,200 ק"מ של נהיגה בהרי האטלס ובסהרה.

בבית הכנסת הצמוד לקברו של הצדיק - הרב דויד ומשה

מסגד הכתוביה - מרקש

היום השביעי (והשמיני) למסע "עד הקצה" - מרוקו 2017

שבת מלכתא. התחילה באיזי עבור מי שהיה בבריכה ובתפילות למי שהשכים קום להתפלל. בערב החבר'ה יצאו על כרכרות סוסים למרכז העיר, שווקים, קניונים ובתי קפה. נפגשנו בבית המרקחת בתוך השוק לחוויה מגניבה של קניות תבלינים, סבונים ומיני משחות לגבר ולחשק של הפולנייה. לאחר מכן חברנו כולם יחד בבית הכנסת הישן (סאלת לעזמה משנת 1492) הנמצא בלב המלאח - הרובע היהודי, להבדלה וניסיונות איתור הכיסא של הדוד של סיידוף. משם צעדנו לארוחת ערב במסעדת דאר- אסלאם, חגגנו יומולדת לגרינוולד, עוד סיבוב שכלל ביקור אצל הגלב/ספר המקומי ולמלון לשינה.

למחרת - ארוחת בוקר, סידור תיקים והיידה לשדה התעופה בקזבלנקה משם נמריא לכיוון הארץ עם קונקשיין בבריסל, שכמעט ואיחרנו בשל עיכוב בטיסה.

ובאם חוזרים לאותה שיחה מקדימה עם גבי שובל, (״היי גבי, זה גיל מאחים לחיים״. ״איזה גיל?״ ״גיל גאנוניאן״. ״לא מכיר. במה אני יכול לעזור?״) זו שיחה שמסבירה מי אנחנו, מה אנחנו ומסכמת את המסע של העמותה - להיות שם בשביל האחר!!!

תודה רבה לכל האחים על מסע מוצלח ומיוחד

העדכון השבועי של ארל'ה - Brothers for life- Achim L’Chaim

This are doing a challenge trek for the first time for 15 of our brothers who have severe leg and foot injuries. These injuries often prevent them from participating in some of the BFL activities that require the full use of their lower limbs. So, we sent this unique team to the Saharan desert in Morocco! They are all challenged to navigate on jeeps through the wilderness, rescue each other when the jeeps will be trapped, and navigate over. terrain that would be challenging for the best drivers.

The goal is the same- for each brother to experience that their injury is a challenge, but the furthest thing from a disability. So, on Sunday they began the trek in the desert mountains of an unfamiliar country.

One of the members in this special journey is Shmuel. Shmuel was born in Ethiopia and immigrated to Israel as a boy. Since the day he arrived in Israel, he knew that he was going to serve Israel as a combat soldier. Shmuel was an officer in combat engineering brigade and commanded a unit of heavy engineering tools that helped to clear roads and remove suspicious structures.

One day, the vehicle he was sitting in with his fellow soldiers was attacked. As a result of the attack missile, Shmuel lost left leg, but he never lost his joy for life.

Including Shmuel there are 20 legs on this trek but 15 huge hearts and they will grow this week beyond what they were before.

Shabbat Shalom from Israel,

Arale

תודה רבה ליורם פרילינג על מנגנוני הנהיגה הניידים

ברברים, טוארגים, ערבים וישראלים

הרי האטלס, הטרשים, המים, הדיונות ומדבר הסהרה

קישורים להדרכות הנהיגה ולטיולים של אתר השטח:

פרטים על הדרכות הנהיגה של אתר השטח - הקליקו כאן

פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בארץ - הקליקו כאן

פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בעולם - הקליקו כאן