ניווט טופוגרפי - עשרה טיפים לתנועה ולשהייה בשטח

1. סיפור דרך כאשר יוצאים לניווט מומלץ לכתוב "סיפור דרך", היינו תיאור של המסלול שבדעתנו לצעוד בו, כולל תוואי השטח בו הוא עובר, עד לנקודת היעד שאליה רוצים להגיע. סיפור הדרך יכלול תיאור של הדרך, של נקודות הביניים בהן עוברים עד לנקודת היעד, מגמות עלייה/ירידה/מישור, כל זה על בסיס מרחקים וכיוונים בין הנקודות השונות במסלול ובשוליו. רצוי שסיפור הדרך יתייחס מצד אחד לפרטים מרכזיים שיעזרו לנו להתמצא בשטח, אך מצד שני לא יהיה עמוס ביותר מדי פרטים שעלולים לבלבל אותנו.

2. בחירת נתיב הליכה כאשר אנו עומדים לצאת לשטח, רצוי להכיר אותו ככל שניתן כדי שנוכל להתמצא בו ולא "להתברבר". את ההיכרות הראשונית ניתן לעשות עוד בבית, בעזרת מפה או תצלום אוויר. לאחר מכן, כאשר מגיעים לשטח, מומלץ דבר ראשון להגיע לנקודה גבוהה ממנה ניתן לתצפת על השטח ולהבין כיצד הוא בנוי, היכן ישנם מכשולים לא עבירים, היכן ניתן למצוא תוואי נוח להליכה וכדומה. ישנם גורמים רבים שמשפיעים על נוחות ההליכה בשטח,, כגון סוג המסלע עליו הולכים והטופוגרפיה שאותה עוברים. לדוגמה, אם עלינו לעבור ערוץ עמוק ומצוקי ואיננו יודעים כיצד ניתן לרדת אליו, מומלץ לבחור בנקודה שבה הערוץ מתעקל בחדות ולרדת אליו דרך החלק הפנימי של העיקול שבו השיפוע בדרך כלל מתון ונוח להליכה.

3. יתרון התבליט על התכסית כאשר אנו מתכננים ציר הליכה בשטח, מומלץ מאוד לתכנן אותו בעיקר על סמך התוואי הטופוגרפי – התבליט, כלומר כיפות (הרים), שלוחות, ערוצים וכו', ופחות על בסיס התכסית, כלומר בתים, גדרות, שבילים וכו'. הסיבה לכך היא שהתכסית נוטה להשתנות עם הזמן, בעוד שהטופוגרפיה כמעט ולא משתנה אלא בהתערבות אדם, כגון הכשרות שטח לבניית יישובים וכבישים, מחצבות וכו'.

4. מסלע והשפעתו על הטופוגרפיה ובחירת נתיב ההליכה סוגי מסלע רכים כגון קרטון, חוואר, חול וכדומה יוצרים לרוב מדרונות מתונים וערוצים רחבים, ולכן הסיכוי להיתקל במפלים או במצוקים נמוך והתנועה קלה יחסית. סוגי מסלע קשים כגון גיר, דולומיט, גרניט, בזלת וכדומה יוצרים לרוב מדרונות תלולים וערוצים מצוקיים ולכן באזורים מסוג זה הסיכוי להיתקל במפלים ובמצוקים גבוה והתנועה קשה יחסית. במעבר בין מסלע רך למסלע קשה עשוי להתפתח ערוץ קניוני ומפל. יש להתחשב בנתונים אלה כאשר מתכננים נתיב הליכה וכאשר עורכים תצפית על השטח. רצוי לחפש שבילים שיוצאים מנקודת המעבר בין המסלע הרך לקשה כדי לעקוף את המכשולים הצפויים בערוץ.

5. זיהוי כיוון זרימת ערוץ כאשר מתכננים ציר הליכה בדרך כלל מסתמכים על ערוצים ושלוחות. בעוד שקל לזהות בשלוחות את כיוון הירידה והעלייה שלהן, הרי שבערוצים יבשים ללא זרימת מים פעמים רבות קשה להבחין מהו מעלה ומהו מורד הערוץ. דבר זה יכול להקשות על הניווט כאשר בתכנון המוקדם הגדרנו לנו כי כדי להגיע לנקודה מסויימת עלינו לרדת עם הערוץ עד לנ.צ. אליו רוצים להגיע. להלן מספר דרכים לזהות את כיוון זרימתו של ערוץ יבש: א. פעמים רבות ישנו סחף של חלוקי נחל, צמחייה וזבל שמצטבר על סלעים ושיחים בצד הפונה למעלה הערוץ. ב. לעיתים שיטפון מטה את השיחים בערוץ כלפי כיוון הזרימה. ג. סלעים גדולים צוברים חלוקים קטנים ובינוניים בצד שפונה למעלה הערוץ וסחף דק גרגר בצד שפונה למורדו.

6. מציאת מקור מים פעמים רבות ניתן להיקלע בשטח למצבים של מחסור במים זמינים. ישנן מספר אפשרויות להפיק מים בשטח או למצוא מקור מים, הן בעזרת מפה והן בעזרת שוטטות. כאשר מחפשים מקור מים, חשוב לא לנסות ולהתמקד במציאת המים עצמם בשלב הראשון, אלא יש לחפש אחר רמזים שיכולים להוביל אותנו בסופו של דבר למקור המים עצמו. אלו רמזים נחפש? צמחייה ייחודית שגדלה בסמוך למקורות מים (כגון שיחי פטל, קנה, עצי צפצפה, דלב וכדומה), שבילים רבים המובילים לאותו כיוון ועליהם עקבות של בעלי חיים הזקוקים לשתייה מרובה (כגון: צאן, כלבים, חמורים וכדומה), וכן ניתן לנסות לזהות סימני גללים ושתן של בעלי חיים המצביעים על שתייה מרובה מצדם. גם סימני אדם עשויים להועיל, כגון: צינורות (שניתן ללכת לאורכם עד למקור המים), שקתות, עוקבי מים, חבלים ודליים.

7. מציאת צל בדרום הארץ ובאזורים מדבריים קיים מיעוט של עצים, דבר שמקשה על מציאת צל למנוחה. משום כך רצוי למצוא בשעות הצהריים צל תחת מצוקים, מפלים, מדרגות סלע או עץ בודד היוצרים צל בצידם הצפוני (כיוון שהשמש בצהריים נוטה לדרום). צל שנוצר באמצעות מצוק או סלע עדיף ברוב המקרים על פני הצל החלקי שנוצר באמצעות עץ או שיח. ניתן למצוא נקודות צל על גבי המפה בהסתמך על ערוצים קניוניים, מצוקים ועיקולי נחלים.

8. זיהוי עקבות זיהויים של עקבות בשטח, הן של בני אדם והן של בעלי חיים, יכול לתת לנו מידע יקר ערך בעת שוטטות. העקבות יכולים לעזור לנו למצוא אדם שאבד, הם יכולים לעזור לנו למצוא מקור מים, למצוא את השביל הנכון בו צריך לבחור כדי להגיע למחוז חפצנו ועוד. מלאכת זיהוי העקבות דורשת תרגול ולמידה רבים כדי להגיע לרמה מספקת על מנת שניתן יהיה להפיק תועלת. כמובן שזיהוי עקבות באזורים חוליים או קרקעיים פשוט יותר מאשר בשטח הררי וסלעי. ניתן לשים לב גם לאבנים הפוכות, שיחים רמוסים, ענפים שבורים או הכתמה של אבנים בבוץ שנדבק לסוליית הנעל. ישנם מספר משתנים מרכזיים בזיהויים של עקבות אדם, שהם: אורך הצעד, רוחב הצעד, עומק העקב וכיוונו. ככלל, ככל שמהירות ההליכה עולה כך רוחב הצעדים מצטמצם, אורכם גדל, והמשקל שמשפיע על עומק העקב עובר לחלק הקדמי שלו באזור האצבעות.

9. התמודדות עם מצבי לחץ השוטטות בשטח עלולה להביא אותנו לעיתים רחוקות למצבים בהם נאלץ לקבל החלטות הרות גורל לגבי שרידותנו בשטח, כגון מחסור במים, הליכה בלילה, טיפוס או ירידה של מצוק וכדומה. הסכנה הגדולה ביותר לאדם בשטח שבו הוא חשוף למגוון סכנות ומשתנים, זה הוא עצמו! לכן חשוב לגבש מראש סדרת פעולות למקרה שניקלע למצוקה. א. ראשית יש לזהות שאתה נמצא במצב לחץ. ב. יש לעצור כל פעילות ולנסות להירגע בכל דרך שעוזרת. ג. יש לתכנן דרך פעולה להיחלצות מהמצב ולחלק אותה לשלבים קצרים וברורים. ד. יש לנטרל רעשי רקע, כגון מה יגידו בבית וכדומה. ה. לאחר עצירה, תכנון ונקיטת פעולה, רצוי לעצור שוב ולתכנן את השלבים הבאים.

10. שימוש בתצלום אויר (תצ"א) לשימוש בתצ"א ישנם יתרונות וחסרונות לעומת השימוש במפה טופוגרפית. עם זאת, חשוב לדעת מהי נקודת המבט המומלצת בשימוש בתצ"א. בעוד שמפה טופוגרפית אנו נוהגים להצפין כך שראש המפה יפנה.

קישור לכל כתבות הניווט שבאתר השטח

התמונות מתוך הדרכות הניווט של אתר השטח - קישור

סיפור דרך – המדריך לניווט ולמיומנויות שטח

ספר ייחודי ומושקע ללימוד נווט ומיומנות שטח. הספר כולל 336 עמודי כרומו צבעוניים עם הסברים מפורטים, מפות, מסלולים ותוספות בתחום הסיור והניווט בשטח. הספר כולל ידע תיאורטי למי שמבקש ללמוד את אמנות הניווט, הצעות למסלולים וסיורי ניוט ברחבי הארץ לתרגול החומר הנלמד, והתייחסות נרחבת לניווט בעזרת תצלומי אוויר ואמצעים חדישים אחרים. חוּבָּר על ידי צוות מומחים בהובלת החוקר והסייר זאב ח' ארליך (ז'אבו).

סיפור דרך - המדריך ללימוד הניווט, מוקדש לזכרו של סגן דוד גרנית, מפקד פלגת הלוחמים בסיירת צנחנים שהניווט בארצנו, הכרתה ואהבתה - היו שזורים בחייו, עד נפילתו בקרב על אדמת לבנון ב-23 בפברואר 1999. בהתקלות מול מחבלי חיזבאללה נהרגו במכת האש הראשונה מפקד הסיירת רס"ן איתן בלחסן וקצין ההנדסה סגן לירז טיטו שהלכו בראש הכוח. דוד נטל את הפיקוד על הכוח ותוך ניסיון לחלץ את הנפגעים, במכת האש האחרונה נהרג דוד. על לחימתו בקרב הזה קיבל צל"ש מאלוף פיקוד הצפון, גבי אשכנזי, וכך נכתב בתעודה: "הנני לציין לשבח את סגן דוד גרנית ז"ל, על גילוי אומץ לב נדיר, חתירה למגע עם האויב בצורה הנחושה ביותר, מנהיגות ודוגמה אישית, רעות וקור רוח".
קישור לקנייה של הספר - סיפור דרך