שטח 4X4

טור דה איירקרוס - סיטרואן C3 איירקרוס

סיטרואן בחרה להשיק את ה-C3 איירקרוס באי קורסיקה, הידוע בכבישים המפותלים ששימשו את טור דה קורס אך גם בחופיו הקסומים
צילומים: יצרן, אלי שאולי, קורסיקה

מאת: אלי שאולי - מגזין אוטו

12/12/17

יום ב' 14:00 — נוחתים

מטוס אמבראר 145 נוחת בשדה על שם נפוליאון בונפרטה, שבאז'קסיו, קורסיקה, ואחרי מסע מתיש אנחנו דורכים על אדמת האי שהוא כל כך הרבה לרבים כל כך. עבור יודעי ההיסטוריה זהו האי של נפוליאון ומכאן יצא למסע ששיאו שליטה בצרפת ובאימפריה ענקית (ואז הכל קרס); עבור אוהבי המסתורין זה ביתה של המחתרת הקורסיקאית, ולפי הסיפורים היא עדיין רוחשת מתחת לפני השטח; מוקירי המוזיקה מכירים את השירה המופלאה של בני המקום.

אבל עבור חובבי ההגה זוהי ארצו של ראלי צרפת שכונה רוב ימיו "טור דה קורס" וגם "ראלי אלף הפניות"; מאז 1956 נערכו בו 59 מירוצי ראלי, 55 מהם במסגרת אליפות הראלי העולמית. בשנותיו הטובות הקיף המסלול את כל האי ועל הכבישים הצרים והמפותלים כיכבו שמות כמו דארניש, אוריול, אלן, לואב, סולברג וגם ז'אן רניוטי ברנו 5 טורבו מפתיעה (1985), שכמותה אנו רואים ליד השדה. והיו גם אסונות, כמו התאונות בהן נהרגו אטיליו בטגה בלנ'ציה 037 ב־1985 ושנה אחרי הנרי טויבונן והנווט סרג'יו קרסטו בלנצ'יה דלתא S4. תאונה שהייתה מהגורמים לביטול קבוצה B בראלי.

כאן, ב־1999, השיגה סיטרואן ניצחון שני ברציפות (אחרי ראלי קטלוניה) עם הקסארה קיט המופלאה בעלת ההנעה הקדמית. הניצחון דרבן את סיטרואן לפתח את הקסארה WRC עימה זכתה בשלוש אליפויות עולם רצופות, יחד עם סבסטיאן לואב שזכה עימה בשלוש מתוך התשע בהן זכה.

14:30 — C3 איירקרוס

אבל הסיבה להגעתנו אינה סופרמיני לוהטת שכה מתאימה לכבישים אלה, אלא רכב פנאי חדש של סיטרואן. זה לא הרכב הראשון שעולה בראש כשחושבים על הכבישים שמטפסים להרים וצונחים משיאם למפרצים ציוריים, והאיירקרוס אינו מתיימר להיות מכונית לנהג. ובכל זאת, כמו שנראה, הוא מסתדר היטב על כבישים מפותלים ומפגין שיפור בניהוג לעומת ה־C3. ואולי, כמו שרומזת סיטרואן מהארי נושנה לצד החוף, הקשר הוא דווקא לסגנון החיים האקטיבי המקושר לכלי הפנאי.

15:00 — תדריך ויוצאים

עוד לפני שנתאסף לתדרוך ברור שעבור סיטרואן מדובר ברכב חשוב שתופס את מקום ה־C3 פיקאסו ומכניס אותה לתחום הפנאי הקטן החשוב בהרבה. רכב אסטרטגי? בהחלט. הוא נותן אור ירוק למתקפת הפנאי הגלובלית של סיטרואן, כאשר במקביל מושק בסין C5 איירקרוס. סיטרואן כבר הייתה באזורי "שטח אופנתי" לפני הרבה שנים; והמהארי הפתוחה שראינו כאן ושיוצרה בין 1968 ל־1988 מזכירה זאת (היא נמכרה בכמויות קטנות גם עם הנעה כפולה). לאחר היעדרות רבת שנים מהתחום שמעבר לאספלט, הציגה החברה את C קרוסר (2007) ובהמשך את C4 איירקרוס (2012) — בעצם מיצובישי אאוטלנדר ו־ASX (בהתאמה) בתחפושת.

למעשה היה אפילו C3 איירקרוס שהוצג ב־2010, כוון לדרום אמריקה ויוצר בברזיל. אבל זה היה C3 פיקאסו מאופר. סמואל דומה, שניהל את הפרויקט ההוא, אחראי גם לדור החדש ואומר כי זו פעם ראשונה שסיטרואן מתחייבת לתחום הפנאי ומייצרת דגם בהתאם.

16:30 — לכיוון אז'קסיו

אחרי העומס בכניסה לבירת האי, הכביש מתרוקן ומטפס להרים. הוא לא יסיים להתפתל עד שנחזיר את המפתחות. האיירקרוס נראה טוב מאשר בתמונות; הרושם צעצועי וקובייתי אך גם של רכב פנאי, ובבירור ממשיך בקווים המאפיינים את C3, ומוסיף חזית שמתקשרת גם ל־C4 פיקאסו. החרטום האופקי מייצר תחושה מסיבית וגדולה יחסית, אך מאחור הוא נראה קצת צר. למרות שזה כאילו מתבקש, כריות האוויר המפורסמות מהקקטוס
וה־C3 לא הגיעו לצידי הרכב, אבל הצבעוניות ממשיכה לחגוג במסגרות הפנסים, בתי המראות וקישוט הקורה האחורית. יחד עם גוונים שונים לגג, מציע האיירקרוס 90 שילובים ונראה שכולם נאים.

16:30 — הפסקת קפה

עצירה ראשונה בהרים מאפשרת להוריד עיניים מהכביש ולהתרשם מכך שהצבעוניות של ה־C3 הגיעה גם פנימה. האווירה השמחה, שאינה אופיינית לרכבי פנאי, נותנת תחושה צעירה ופחות "רצינית" מהמקובל. פתחי האוורור מיוחדים ומערך המולטימדיה המעט סבוך מוכרים, בדומה לאחות הקטנה גם כאן הפלסטיק מלפנים ובדיפון פשוט ונוקשה, ועם זאת יש כאן אמירה ומראה מיוחד. רמת הגימור 'שיין ביזנס' שלנו מצוידת היטב, וכוללת מפתח חכם ותצוגה עילית. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית (שאין ב־C3), התרעה על סטייה מנתיב, קריאת תמרורים, עמעום תאורה ועוד. אנשי סיטרואן מבטיחים כי בהמשך יתווסף ניטור שטחים מתים (ישנו ב־C3).

17:00 — ממשיכים

אחרי מקיאטו מעורר מגיע הזמן ללחוץ על המצערת ולגלות שוב שהשילוב בין מנוע ה־1.2 ל' טורבו (3 צילינדרים, 110 כ"ס) של פיג'ו/סיטרואן לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים אפקטיבי ומייצר ביצועים הולמים — 0 ל־100 קמ"ש ב־11.8 שניות — וצליל נעים. וכמו ב־C3 התיבה עלולה (בייחוד בעיר) להציב את המנוע בתחום סל"ד נמוך מדי שגורר רעידות. גם כאן מיקום חיווי מצב הבורר ולחצן מצב הספורט מוזר והחיווי במחוונים קטן מדי.

19:00 — ספרלה

כך נקראת השמורה ואתר המאהל(!) בחוף בו נבלה את הלילה. בשביל הגולש למאהל אנחנו משתמשים בבקרת מצבי הנהיגה בשטח (כמו שיש ב־2008) ובקרת הנסיעה במורד. האיירקרוס, שמרווח הגחון שלו עומד על 17.5 ס"מ, מסתדר עם השביל הקל ולא מציק בתחום הנוחות. כמובן שאני מגיע שנייה לפני תחילת מסיבת העיתונאים, אך המקלחת הפתוחה והמים הצוננים מעלים קונפליקט: לאחר למפגש או להתקלח בלילה הקר?

20:00 — הפרטים

מסיבת העיתונאים בחיק הטבע נותנת הזדמנות להתעמק בפרטים הטכניים. האיירקרוס מוצע עם שני מנועים: בנזין 1.2 ליטר, המייצר 82 כ"ס ובגרסאות המוגדשות 110 ו־130 כ"ס (האחרונה רק ידנית); דיזל 1.6 ליטר עם 100 ו־120 כ"ס. האיירקרוס נשען על בסיס הגלגלים מוארך ל־260 ס"מ (254 ס"מ
ב־C3) של הפלטפורמה הקטנה (A Platform) ואורכו 415 ס"מ, ומכאן המרחב הטוב מאחור.

אבל בסיטרואן לא ויתרו לגמרי על השימושיות שהייתה בפיקאסו. כדי להתאים לסיסמת "פנאי בחוץ ומיניוואן מבפנים" שהם כה אוהבים, ניתן להזיז את המושב האחורי לאחור — ובאופן מוגבל ופחות נוח את זווית המסעד — מה שמשפיע על נפח תא המטען, מ־410 ליטר ועד ל־520 ליטר. תנוחת הנהיגה גבוהה כצפוי אך לא מושלמת בגלל ההגה הקרוב מדי לנהג. אולי לכן מושבי ה"כורסה" המוכרים שלוקים בתמיכה הצידית, מעט מעייפים בנהיגה ארוכה.

23:00 — לאור הכוכבים

"אל תפחדו מחזירי הבר הקטנים שמתרוצצים כאן" מעודדים בסיטרואן בעוד אנחנו מתכוננים ללינה; "לייפסטייל" או לא? ניצן אביבי בבירור היה נהנה כאן, אבל אני קצת פחות מתלהב מלינה עם יתושי מחמד, מקלחות פתוחות וקור מקפיא.

יום ג' 7:00 — השכמה

שנת הלילה והקפה של הבוקר לא הצטיינו באיכותם, אבל צליל הגלים והאוויר הצלול עוזרים להתניע. אני עובר לגרסת הדיזל 120 כ"ס שהיא יותר חזקה, יותר גמישה ויותר ידנית. זמינות הכוח מצוינת, וגם ללא בקרת מצבי הניהוג הרכב מטפס בשביל התלול בזלזול וללא עבודת בורר. למרות יחסי ההעברה הארוכים למנוע אין בעיה למשוך מכל מצב והביצועים טובים יותר (10.7 ש') וחסכוניים מאלו של מנוע הבנזין.

11:00 — מתפתלים

הטיפוס לכיוון אלומטו הציורית, מזכיר שאין כנראה כבישים ישרים בקורסיקה. לשמחתנו, לאיירקוס כיול מתלים נוקשה מזה שב־C3, בייחוד כאשר מדובר ברכינת המרכב; "היינו חייבים" מסביר דומא "אחרת בקרת היציבות הייתה עובדת כל הזמן והרכב היה מתקרב לסכנת התהפכות". האיירקרוס מרוסן ואוחז יותר, ויחד עם הגה בעל משקל נכון הוא מייצר יכולת גבוהה ובגרסת הדיזל אפילו "מתנהג" קלות. תחת עומס מתמשך הפכה דוושת הבלם בגרסה האוטומטית קשיחה מדי.

נוחות הנסיעה, כאן בקורסיקה, הייתה טובה למדי ויצרה תחושה נעימה רוב הזמן, ורק רעש רוח מעט חזק מדי פגם. נראה שגרסת הדיזל קשיחה יותר ונוחה פחות מגרסת הבנזין, עם קצת יותר רעש מהמתלים האחוריים.

12:00 — פורטיצ'יו

על חופי עיירת הנופש הקרובה לבירה, אנחנו מחזירים את המפתחות ומתכוננים לחזרה. זמן לסיכומים.

האיירקרוס ממשיך בעקביות בנתיב החדש בו נוסעת סיטרואן עם ביצוע מוצלח במרכיבים העיקריים היוצרים את הדגם החדש. יש לו מראה מיוחד מבפנים ומבחוץ, יכולת נאותה ושימושיות רבה. הפוטנציאל גדול, וכעת רק נותר לראות כיצד יתייצב הרכב בארץ בכל הקשור למחיר ולאבזור.