שניים שאוחזים בסוס - פרארי ופורשה

דמות הסוס השחור העומד על רגליו האחוריות, על רקע צהוב בוהק, מוכרת לכל חובב מכוניות – זהו כמובן הלוגו המפורסם של פרארי. אבל אם אתם חדי עין, הבחנתם בוודאי שאותו סוס בדיוק, אמנם מעט קטן יותר ופחות בולט, מככב במרכז הלוגו של חברת פורשה. איך קרה ששתי חברות, שהוקמו במדינות שונות ולא היה ביניהן כל קשר, בחרו באותה דמות?

הבחירה של פורשה פשוטה וברורה. הסוס הזה הוא סמלה של העיר שטוטגרט בגרמניה, בה הקים פרידננד פורשה את החברה שלו בשנת 1931, ושם היא פועלת עד היום. הלוגו מתבסס על סמל האצולה של מדינת וורטמברג ברפובליקה החופשית של ויימאר (גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, עד לעלייתו של הילטר לשלטון), אשר שטוטגרט היתה עיר בירתה.

הלוגו של פורשה במרכז ההגה של מקאן

החיבור של הסוס לפרארי פחות ישיר. הוא החל עם "אייס" איטלקי צעיר במלחמת העולם הראשונה, פרנצ'סקו ברקה (Francesco Baracca) שהספיק להפיל 34 מטוסים לפני שהופל בעצמו ונהרג ("אייס" – טייס קרב אלוף בהפלות). ברקה, שהפך לגיבור לאומי באיטליה, היה בן למשפחת אצולה עשירה שבין היתר טיפחה סוסי מרוץ. כאוהב סוסים, ביקש שעל כל מטוסי הטייסת שלו תצויר דמות סוס אותה העתיקו ממטוס גרמני שהפיל, שטייסו היה ככל הנראה משטוטגרט.

בשנת 1923, לאחר ניצחונו במסלול ברוונה, נפגש אנזו פרארי עם הרוזנת פאולינה ברקה, אמו של פרנצ'סקו. היא הציעה שיצייר את דמות הסוס על מכוניתו, כמחווה לבנה המנוח וגם כסמל שיביא לו מזל. פרארי הפנים את ההצעה, אך המימוש שלה נדחה עד לשנת 1932 כשניצח את מרוץ 24 השעות של ספא, עדיין במסגרת סקודריה פרארי תחת כנפיה של אלפא רומיאו. בראשית שנות ה-40, כשהקים את החברה שלו, בחר כסוס כלוגו אך שינה את צבע הרקע לצהוב שונה במקצת, דומה לצבע הסימבולי של עיר הולדתו, מודנה.

הלוגו של פרארי במרכז ההגה של הספיידר

אגב, אותו סוס שימש גם כסמל של דוקאטי במשך שנים מספר על חלק מהדגמים, בסוף שנות ה-50. פביו טגליוני, שהיה המעצב והמתכנן של דוקאטי באותו זמן, קיבל את הסמל מאביו, ששירת יחד עם ברקה באותה טייסת. מאוחר יותר הסמל הוסר, בעקבות סיכום עם פרארי.

הסוס על חרטומו של דוקאטי

פרנצ'סקו ברקה ליד מטוסו עם סמל הסוס

שניים סוסים, זה לצד זה