שטח 4X4

אח קטן, סיכוי גדול - וולוו XC40

ה-XC40 של וולוו הוא רכב חדש לחלוטין – והבטחה גדולה
צילומים: ניצן אביבי, יצרן

05/03/18

במטוס שלקח אותי לברצלונה, להשקת הוולוו XC40 החדשה, צפיתי בשני סרטים. באופן מקרי לחלוטין, לשניהם היה מכנה משותף: הגיבורות — נשים בנות המעמד הבינוני־גבוה שגרות בפרברים — נהגו ב־XC90 (מהדור הקודם והנוכחי).

ובדיוק מהתדמית הזו — הבורגנית, פרברית, מבוגרת — וולוו מנסה להיחלץ כבר לא מעט שנים. למרות שעברו יותר מעשרים שנה מאז הוחלפה ה־900 הרבועה ב־S80 בעלת העיצוב הזורם, התדמית של וולוו נשארה "מרובעת". ניסיונות לפרוץ אל קהל צעיר יותר, כמו ה־C30 בעלת העיצוב המיוחד (וללא גרסת חמש דלתות) לא ממש הצליחו במשימה.

וכאן נכנס ה־XC40 החדש לתמונה. הביטו בתמונות ונסו לדמיין עקרת בית בשנות הארבעים־חמישים נוהגת בו, ועכשיו נסו לדמיין בן שלושים מזוקן־אופנתית מאחורי ההגה — ואמרו אתם מה מסתדר לכם יותר בראש (ראו הוזהרתם — אל תנסו לדמיין עקרת בית מזוקנת מאחורי ההגה. התמונה הזו תרדוף אתכם!).

משהו בעיצוב הזקוף, עם הגריל המוטה מעט לפנים, במקום להיות סתם זקוף או משוך לאחור כרגיל, קורה C העבה, שמפוסלת בתלת־מימדיות אלגנטית, והגילופים בדופן, משדר תחושה שרירית אבל קלילה. הייטקיסט שיוצא לאימון ריצה לקראת מרתון תל־אביב. הוא אומנם נושא דמיון ברור לאחיו הגדולים, בעיקר במבט מהחזית, כאשר צורת הגריל ופנסי "פטישו של תור" בולטים במיוחד — אבל בפרשנות צעירה ומיוחדת יותר. אולי בגלל שלא היה לו דור קודם שאיתו הוא היה צריך לשמור על קשר עיצובי. כך או כך, כמו שכבר אולי הבנתם — אהבתי את עיצובו של הבן החדש במשפחת רכבי הפנאי של וולוו. העובדה שאפשר לקבל אותו — לראשונה בוולוו — בצביעה דו־גונית, עם גג שחור או לבן, מוסיפה בהחלט למראה האופנתי.

צעיר אורבני

לא ברור לי למה, אבל נראה ש"אורבני" הפכה להיות מילה שמאגדת יחד "צעיר" ו"אופנתי". המילה הזו חזרה בווריאציות שונות לאורך כל ההשקה — במצגת, בפרוספקטים ובשיחות עם אנשי וולוו. אפילו הדיסק שקיבלנו כלל מבחר גדול של תמונות שמציגות את ה־XC40 ברחובות עיר, במקום על כבישים נמתחים אל האופק בנופי טבע מרהיבים, כמקובל ברכבי פנאי. אודה על האמת — לא ברור לי מה בדיוק "אורבני" במכונית עם 247 כוחות סוס והנעה כפולה (כמו גרסאות ה־T5 שהיו בהשקה). ה־XC40 אומנם יושב על פלטפורמה שונה מזו של האחים הגדולים — CMA, כאשר ה־C מסמל "קומפקט", שתשרת גם את ה־V40 הבאה (ואולי עוד כמה דגמים, רומזים אנשי וולוו) ודגמים של החברה האם, גילי — אבל הוא במידות המקובלות בקטגורית רכבי הפנאי הקומפקטיים, ורחוק מלהיות מתחרה לסמארט ביכולת עירונית. ובכל מקרה, למרכזים אורבניים אני מעדיף כלים דו־גלגליים, תודה רבה.

אבל אם נתעלם רגע מהחידה הלשונאית, הרי שתא הנוסעים של ה־XC40 הוא מקום נעים בהחלט לשהות בו בפקק בדרך למשרד. אחת הסיבות לכך היא הדגש ששמו אנשי וולוו על חללי אחסון. רמקולי הבס, למשל, עברו מהדלתות אל מאחורי תא הכפפות (שמציע נפח ממוצע למדי), כדי לפנות יותר מקום למטען בדלתות, בתחתית הקונסולה המרכזית נמצא תא עמוק יחסית, שכולל משטח טעינה אלחוטית, ובין המושבים יש תא נוסף — וגם פח זבל קטן. מעניין אם הוא עונה על הדרישה בחוק הישראלי לפח זבל ברכב... אגב רמקולי הבס — בוולוו מתגאים בכך שזו הפעם הראשונה שמותקן ברכב רמקול בס "בהזרמת אוויר", או משהו בסגנון. איכות השמע אכן טובה למדי, אך מורגש שהצליל מגיע מכיוון שונה מהמקובל, וזה קצת מוזר.

תא הנוסעים מעוצב היטב, כאשר ברכבי ההשקה תורם למראה דיפון בגוון 'לבה' (כנראה קשה למעצבים לקרוא למשהו פשוט 'כתום') שמטפס מהרצפה אל הדלתות והקונסולה המרכזית, ובהחלט תורם לאווירה צעירה. כמו בעיצוב החיצוני, תא הנוסעים שומר בדיוק על המינון הנכון של אלמנטים שיבהירו את הקשר המשפחתי, אבל מבלי ליצור תחושה של "ראינו את זה כבר". המסך הזקוף עדיין כאן — ועדיין מכיל ממשק תפעול שדורש יותר תשומת לב (או הסתגלות) ממה שהייתי רוצה — וכך גם לוח המחוונים הדיגיטלי וידית ההילוכים הקטנה. אבל הידית עטויה עור ולא עשויה פלסטיק שקוף ויש עוד סדרה של שינויים קטנים — אבל גדולים מספיק כדי ליצור אופי מובדל. אחד ההבדלים, וזה דווקא פחות לטובה, הוא באיכות החומרים והביצוע — יש בדשבורד קצת יותר מדי פלסטיקים פשוטים למראה ולמגע ביחס לרכב פרמיום, וההרכבה לא תמיד מדויקת מספיק. אבל צריך לקחת בחשבון שרכבי ההשקה היו מסדרות טרום יצור.

המושבים נוחים מאוד, כדרכה של וולוו, והמרחב לנוסעים מספק בהחלט (מלבד צפיפות באזור הרגליים של הנוסע הקדמי). גם תא המטען מספק בהחלט, ומציע אפשרויות סידור מעניינות — מקום למגש העליון מתחת לרצפה, ורצפה שניתן למקם כך שתחלק את רצפת התא לשני חלקים, קדמי ואחורי, כדי למנוע ממטען "לטייל" בזמן נסיעה. ואם צריך יותר מקום, אפשר לקפל את המושבים ולקבל רצפה שטוחה.

ואולי ה"אורבניות" טמונה בדגם הכל־חשמלי שיגיע בהמשך, ממש כמו דגם היברידי (כנראה נטען־רשת), לטובת מי שלא רוצים לתרום לזיהום האוויר בעיר. ה־XC40 יארח בעתיד גם את סדרת מנועי השלושה צילינדרים החדשה של וולוו, כולל מנוע טורבו־בנזין עם 190 כ"ס שאמור להיות העיקרי בהיצע המקומי; כך לפי שרון גלזר, ראש חטיבת מכוניות פרטיות במאיר.

גז בכפר

אחרי שיטוט קצר ברחובות ברצלונה, שחשף שדה ראייה טוב יחסית לפנים — קצת פחות לאחור בגלל אותה קורה C עבה — ואיכות מפתיעה לטובה של ספיגת מהמורות — ולא רק בהתחשב בעובדה שאנחנו על מתלי פלדה וחישוקי "20, ועוד בגרסת R דיזיין בעלת המתלים המוקשחים, יצאנו אל המרחבים.

טוב, נו, אולי "מרחבים" זו הגדרה קצת מוגזמת בהתחשב בזמן הנהיגה המוגבל שעמד לרשותנו; קצת אוטוסטרדות וכמה פיתולים בכביש צדדי יהיו תיאור מדויק יותר. אלה רחוקים מלהספיק כדי ללמוד את האוטו כראוי, אבל קרובים דיים כדי לרשום כמה הערות בפנקס — המתלים מאפשרים יותר גלגול ושקיעת חרטום מהצפוי, בטח בהתחשב בזה שאנחנו נוהגים ב־R דיזיין; נראה שלשלדה יש פוטנציאל, עם תגובות נכונות להעברת משקל ומערכת הנעה כפולה יעילה; ההגה מקלקל, עם משקל קל שמשתנה באופן לא ברור בתוך הפנייה; בידוד רעשי הכביש לא טוב מספיק, ורעשי רוח מתחילים להפגין נוכחות במהירות 110-120 קמ"ש; מנוע ה־T5 אולי איבד שבעה סוסים ביחס להספקו באחים הגדולים, אבל הוא מעודן וחלק יותר באופן משמעותי. הוא עדיין לא יזכה בכתר הקטיפה בקטגוריה, אבל הוא כבר סביר בהחלט; ויש, כמובן, די והותר כוח בנהיגה סבירה, וגם לא כל כך סבירה, עם נכונות לטפס בקלילות למהירויות אוטובאן.

ויש גם מרווח גחון גדול יחסית — 23 ס"מ — וזוויות גישה ונטישה טובות, למקרה שתרצו להוריד את הוולוו האורבני שלכם אל שביל הירקון. והוא אכן עשה עבודה סבירה בהחלט בשבילי השדות אליהם ירדנו, עם נוחות נסיעה טובה (לפחות על שבילים מפולסים יחסית) ובקרת משיכה יעילה יותר מאלו שפגשנו באחיו הגדולים ממנו. קבענו תור למעלה מחמל לאפריל, מועד ההגעה המתוכנן לארץ (לא להילחץ, שרון, אנחנו צוחקים — לא באמת קבענו תור; לא צריך לקבוע תור למעלה מחמל).

ואי אפשר כמובן בלי בטיחות — לא בעידן הזה, לא בוולוו. ה־XC40 לא מציג מערכות חדשות עבור וולוו, אך גם כך הוא מציע, לפחות כאופציה, מפרט בטיחות עשיר מאוד — מערכת מניעת התנגשות שמשלבת בלימה ותמרון; תיקון סטייה מנתיב; ניטור שטחים מתים; מערכת 'פיילוט אסיסט' שמסוגלת לבצע נהיגה חצי־אוטונומית במצבים מסוימים — ועוד.

אור של יום חדש

וולוו נמצאת בעיצומה של תקופה טובה — עם שפע דגמים חדשים ותחרותיים — וה־XC40 הוא תוספת חשובה למבחר. הקלף העיקרי שלו הוא בעיצוב, החיצוני והפנימי, שקולע היטב לקהל היעד שסימנו אנשי השיווק. וכשכל השאר אולי לא מושלם, אבל נראה שגם לא נכשל בשום דבר חשוב, יש ל־XC40 סיכוי אמיתי להביא אל אולם התצוגה של וולוו קהל חדש, והרבה ממנו. עכשיו נשאר רק לחכות ולראות אילו גרסאות, ובאיזה מפרט ומחיר, יגיעו ארצה.