מרצדס ML - השמועות על מותי היו מוקדמות מידי

מנהלי מרצדס נרדמו בנהיגה. רכב ה''כביש-שטח'' המפואר שלהם סובל מבעיות אמינות ואיכות הרכבה לקויה. ב.מ.וו, המתחרה השנואה מבית, עקפה אותם עם ה- X5. מרצדס הנבוכה שלחה את את ה- ML לסדרה של שיפורים. התוצאה אחרי הטיפול הקוסמטי והשעות הנוספות במכון הכושר: אותה גברת, אבל אדרת שונה לגמרי - וזה בדיוק מה שהלקוחות רוצים

בשנת 1997, כאשר הוצג ה- ML בסרט ''פארק היורה'', הוא בישר על מהפכה בתחום רכבי השטח המפוארים. מצד אחד הציגו מהנדסי מרצדס רכב פאר עם התנהגות כביש שלא הכרנו לפני כן ברכבי שטח, ומצד שני הם טענו גם ליכולות שטח אמיתיות. נראה כי במרצדס הצליחו לקרוא את שוק הרכב העולמי טוב יותר משאר היצרנים ועד מהרה הפך ה- ML ללהיט מכירות, בעיקר בשוק האמריקני, שם הוקם גם פס ייצור במיוחד בעבורו. ה- ML של התקופה ההיא נכנס לפלח שוק שנשלט שנים על-ידי לנד-רובר ריינג' רובר וג'יפ גראנד צ'ירוקי שהיו רכבי שטח מהודרים. אולם נתוני המכירות הוכיחו שמרצדס מצאו את הנוסחה המנצחת לשילוב בין פאר ושטח. מרצדס לא נשארה זמן רב מדי לבדה בפיסגה, ויצרניות רכב נוספות החלו לייצר רכבי שטח מפוארים. אחת מהן, המתחרה מבית, ב.מ.וו, הציגה את ה- X5 בשנת 2000 והעמידה סטנדרטים חדשים בעבור רכבי שטח, בעיקר בתחום התנהגות הכביש.

התפיסה שליוותה את מתכנני ה- X5 התבססה על גישה חדשה, לפיה יש למקד את מירב המאמצים בהתנהגות הכביש של הרכב, ורק אחר-כך להשקיע ביכולת השטח שלו. בדומה לרכבי שטח חדשים אחרים, ויתרו בב.מ.וו על שילדת הסולם הגמישה המסורתית ועברו לשילדה אחודה קשיחה יותר, כמקובל במכוניות כביש מודרניות. וזה הצליח להם: רבים וטובים טוענים שה- X5 הוא רכב הכביש-שטח הטוב ביותר בכביש.

בנוסף לתחרות, נאלצה מרצדס להתמודד עם ביקורת גוברת והולכת בדבר איכותו של ה- ML. התברר כי איכות הגימור ובחירת החומרים לא עמדו בסטנדרטים של החברה הגרמנית והאשמה בכך היתה בפס הייצור האמריקני. שם הסטנדרטים רחוקים מהמקובל באירופה, אבל במקרה הפרטי של מרצדס, הם גם לא התקרבו לסטנדרט האמריקני. פשוט מביך. מרצדס שלחו את הסוס הוותיק לסדנת שיפורים ועדכונים במכון הכושר ואצל הקוסמטיקאית, שסיומה התוצאות נראו היטב: ה- ML קיבל מראה עדכני, שריריו חוזקו, רמת הפאר עלתה ונלוו אליה שיפורים וחידושים טכנולוגיים. גם איכות ההרכבה, מותר להאמין לגרמנים, עלתה מדרגה. מה שאנשי מרצדס לא סיפרו - את זה אנחנו נעשה - הוא ש- ML חדש לגמרי יוצג רק לקראת 2004.

אחרי יומים של נסיעות כביש ושטח, באזור ליפצייג בגרמניה, דברים אכן נראים אחרת. חיצונית עודכן ה- ML במראה שרירני יותר, יחד עם זאת הוא עדיין סולידי ולא צעקני. הכנפיים נופחו, הגריל והפגושים נצבעו בצבע הרכב, קצת ניקלים, יחידות התאורה הובלטו, פנסי הערפל והמאותתים במראות הצד משלימים את העיצוב החדש. השינוי בולט יותר בעיצוב הפנים. קונסולה מרכזית חדשה מקבלת את פני הנוסעים, חומרי הדיפון נעימים למגע והחשוב מכל - מרגישים כיחידה אחת. עוד בקונסולה: צג מרכזי שדרכו נשלטים מרבית האמצעים האלקטרונים (וכאלו ניתן למצוא לרוב) ובקרת אקלים מפוצלת. על הנדסת אנוש לא התלוננו בעבר וגם לא נתלונן עכשיו. הכפתורים והמתגים נוחים ופשוטים לשימוש (בלי צורך בקורס תיפעול). תנוחת הנהיגה וכיוון הכסאות הם הצד החזק ב- ML: הכסא החשמלי מתכוונן בקלות ויש שלושה מצבים בזכרון. ההגה מתכוון רק לגובה, אבל זה לא הפריע למצוא תנוחת ידיים מושלמת. ובכל זאת יש מקום לשיפורים: התא שבין המושבים, נראה פלסטיקי למדי וכאילו אומר: ''תיכף אני מתפרק''. גם הדיבורית האורגינלית של הרכב - בצמוד לברך הנוסע שליד הנהג - מעלה זכרונות לא נעימים מהדגם הקודם.

השינוי בולט יותר בעיצוב הפנים. קונסולה מרכזית חדשה מקבלת את פני הנוסעים, חומרי הדיפון נעימים למגע והחשוב מכל - מרגישים כיחידה אחת. עוד בקונסולה: צג מרכזי שדרכו נשלטים מרבית האמצעים האלקטרונים (וכאלו ניתן למצוא לרוב) ובקרת אקלים מפוצלת. על הנדסת אנוש לא התלוננו בעבר וגם לא נתלונן עכשיו. הכפתורים והמתגים נוחים ופשוטים לשימוש (בלי צורך בקורס תיפעול). תנוחת הנהיגה וכיוון הכסאות הם הצד החזק ב- ML: הכסא החשמלי מתכוונן בקלות ויש שלושה מצבים בזכרון. ההגה מתכוון רק לגובה, אבל זה לא הפריע למצוא תנוחת ידיים מושלמת. ובכל זאת יש מקום לשיפורים: התא שבין המושבים, נראה פלסטיקי למדי וכאילו אומר: ''תיכף אני מתפרק''. גם הדיבורית האורגינלית של הרכב - בצמוד לברך הנוסע שליד הנהג - מעלה זכרונות לא נעימים מהדגם הקודם. ונחזור למחמאות: איכות החיים הגבוהה נשמרת גם בחלק האחורי והיושבים שם יכולים ליהנות מיחידת מיזוג עצמאית, ממקום ישיבה מרווח, ומאפשריות בילוי כמו טלוויזיה ומשחקי מחשב (בתוספת תשלום). כן, סוף סוף יש הרגשה שזה מרצדס.

נקודת החולשה העיקרית של ה- ML מול המתחרה של ב.מ.וו היתה ביכולות הכביש. במרצדס עמלו קשות בנושא ושיפורים רבים הוכנסו. שילוב של מערכות אלקטרוניות חדישות, כיול מתלים שונה וצמיגי כביש, משפרים רבות את איכות הנסיעה לעומת הדגם הקודם. עם זאת, בסיס שלדת הסולם מגבילה את ה- ML וכנראה שחיית כביש גזעית היא כבר לא תהיה. לא שמדובר ב''מכה'' בדרך סלולה, אך זה עדיין לא X. ההגה מתקשר טוב יותר עם הגלגלים, יכולת השיכוך עדיין לא מזהירה ונראה כי כל מערכת המתלים מכוונת לצד הסלחני והרך שבסקלה. נהיגה בדגם AMG מראה, שעם כיול שונה התוצאות טובות בהרבה. המנועים החדשים (ב-500 - בנזין עם 292 כוח-סוס וב-400 דיזל עם 250 כוח-סוס) מוסיפים אי אלו סוסים לעומת המנועים הקודמים ואלו לא הולכים ברגל. הם רצים מהר. מנוע הבנזין אגרסיבי יותר אבל הדיזל לא מפגר אחריו בהרבה ולעתים אף נעים יותר בצורת עבודתו. גרסאות נוספות הן ה-320 (בנזין) הוותיק ו-270 דיזל. בחינת הרכב בשטח היא קצת מסובכת. מצד אחד באים אנשי מרצדס וטוענים כי, ל- ML צריכה להיות יכולת שטח. מצד שני ברור לכולם כי זה לא רכב שובר סלעים ומכריע מעלות. אז למה הוא מיועד? או ליתר דיוק: מה אנו מצפים ממנו לעשות?

התשובה מצויה אי שם בין רכבי ה- SUV הקשוחים, כגון הפראדו של טויוטה, לבין ה- X5 המכויל לכביש מבית ב.מ.וו. שלל מערכות אלקטרוניות עם שמות מפוצצים כגון ESP, ETS ורשימת תכונות מסובכת אמורים להבטיח שני דברים: קלות בנהיגה ויכולת השתלטות על החיה. ואכן זה מה שהן עושות. כל הצלבת גלגלים, איבוד אחיזה או החלקה מטופלות על ידי מערכת אחת או יותר. התוצאה היא העברת כוח מרשימה לגלגלים, מה שמעניק בסופו של דבר יכולת עבירות מרשימה למדי. שלדת הסולם תורמת אף היא את חלקה, וגמישותה, שהיתה לה לרועץ בכביש, עוזרת בשטח. עבודת המערכות מרשימה במיוחד כאשר מדובר בטעויות נהיגה וכאשר אלו קורות המערכות ''תופסות פיקוד'', בולמות את הרכב ומייצבות אותו. כמובן שלמטבע שני צדדים וכאשר אנו רוצים להשתולל קצת יותר אז הן מגבילות. לצורך כך מותקן מתג ניתוק של ה- ESP (מערכת בקרת יציבות) ואחרי ניתוקו מתגלה לנו חיה אחרת. כל זה נאמר תחת אזהרה כי יש לשים לב לשפע הכוח של הרכב ולמהירויות להן הוא מסוגל להגיע (שלא תמיד מתאימות לשטח). ל- ML הילוך כוח, בניגוד לרוב המתחרים, וזה מאפשר לו לבלום בעזרת כוח מנוע ולא רק על-ידי הבלמים. עם זאת, כיול המערכות למצב רך מתעצם בשטח ובהחלט לא מדובר במגהץ האולטימטיבי. הרכב נוטה לטלטלות מיותרות במהירויות נמוכות ומוגבל ביכולתו להתמודד בדרכים משובשות ובמהירויות גבוהות.

ה- ML הנוכחי טוב יותר (ובהכל) מהדגם הקודם ו-1,100 השינוים עליהם מצהירים מהנדסי מרצדס לוקחים אותו קדימה. ה- ML מהנה יותר לנהיגה, המנועים החדשים הינם חזית הטכנולוגיה העכשווית ומרגישים את זה בנסיעה. דגש הושם גם על שיפור הצד הבטיחותי. כריות אוויר מכל עבר ומערכות אלקטרוניות לשליטה תורמות לכך רבות. ה- ML החדש הוא רכב כביש-שטח מצויין, טוב מקודמו וראוי לשאת בגאווה את סמל הכוכב. ובכל זאת, המדובר ביישור קו עם המתחרים וממרצדס אפשר לצפות להיות מורת הדרך.

מספרים ומחירים

לארץ מיובאות שלוש גרסאות מתוך החמש בסדרה. ה-270 CDI עם מנוע דיזל בעל מסילה משותפת ו-163כוח-סוס. זהו מנוע חזק ונעים - וכל עוד לא נהגת בגירסת ה-400 אז הכל בסדר. מחיר: החל מ-278,900 שקל. ה-320 - הוותיק בהיצע - עם 218 כוח-סוס וביצועי תאוצה מעמידה ל-100 קמ''ש תוך 9.5 שניות ותג מחיר אטרקטיבי במושגי מרצדס: החל מ-289,900 שקל. ה-500 מחליף את ה-430 ומצוייד במנוע V8 עם 292 כוח-סוס (תוספת של 20 כוח-סוס ביחס למנוע המוחלף) ו-45 קג''מ של מומנט. המנוע יזניק את המכונית למאה קמ''ש ב-7.7 שניות בדרך למהירות מרבית של 221 קמ''ש. הזינוק מותיר אותך משתאה - לא מדובר כאן בספורטיבית, אלא במיני טנק. צבירת המהירות טובה ולמרות כל הכח אין הרגשה אגרסיבית, אלה הרגשה של כוח זמין ורציף. המחיר: החל מ-389,000 שקל . שתי הגרסאות המעניינות ביותר לא תגענה אלינו בשלב זה. גרסת ה- AMG (מנוע V8 בנפח 5.4 ליטר עם 347 כוח-סוס, זינוק מאפס למאה קמ''ש ב-6.6 שניות) וה- ML400 דיזל (מנוע V8 כפול מגדשים, עם 250 כוח-סוס ו-57.1 קג''מ! זינוק למאה קמ''ש תוך 8.1 ש' ומהירות מרבית של 213 קמ''ש). ה- AMG הוא גולת הכותרת בליין ה- ML וממש לא מיועד לשטח: הוא מונמך, מתליו קשיחים יותר וצמיגיו מיועדים לאחוז באספלט בתנאים קיצוניים. המפלצת הזאת מיועדת להילחם במכוניות ספורט ולימוזינות שריריות ומי שמחפש את תחושת ''מלך הכביש'' ימצא כאן את מבוקשו. הדיזל הגדול נחשב כקלף החזק של מרצדס ובו נתלים אנשי המכירות יותר מכל. המנוע הוא מהמתקדמים מסוגו בעולם (הוצג לראשונה בסדרה S) והוא הדיזל החזק בשוק.

הכתבה באדיבות ירחון הרכב והפנאי - ''דרייב''