שטח 4X4

לא הכי נאה, כן הכי אופה - דאצ'יה דסטר

דאצ'יה הציגה את הדור החדש של רכב הפנאי, דאסטר, במסגרת "השקה מתגלגלת" לגרסת ההנעה הקדמית

28/06/18

דאצ'יה דסטר הוא רכב חשוב מאוד למותג הלואו-קוסט הרומני-צרפתי. הוא אמנם לא הדגם הנמכר של דאצ'יה באירופה (תואר ששייך לסופרמיני, סנדרו), אבל יש לו חשיבות תדמיתית ברורה – וכוח משיכה מובן מאליו; דסטר הוא רכב פנאי קומפקטי.

באמצע 2017 הוצג דגם חדש של הדאסטר, דור שני לדגם שהוצג במקור ב-2009. למרות ההגדרה של 'רכב חדש', הדור החדש של הדאסטר, יושב על אותה רצפה ועושה שימוש באותן מערכות הנעה.

חידושים בנראה

מבחינה עיצובית, הדגם החדש מזכיר את קודמו - בעיקר בזכות קווי המתאר הדומים - אבל בפועל השינוי בין הדגמים ניכר. החזית "התרוממה מעלה" ויחידות התאורה כוללות כעת גם תאורת לד ליום. קו המותניים גם הוא עלה מעלה במעט, אבל רק במעט. מאחור יש יחידות תאורה חדשות, הדומות למדי לאלו של ג'יפ רנגייד. התוצאה היא הופעה עדכנית ומושכת.

השינוי המשמעותי יותר נעשה בסביבת הנהג, והיא מודרנית בהרבה ביחס לזו שבדגם היוצא, ועיקרה חמישה פתחי אוורור עגולים (שלושה מהם במרכז), לוח מחוונים חדש וצג מולטימדיה (בגודל "7). המושבים שודרגו מאוד עם ספוג עבה יותר, המושב ארוך ב-2 ס"מ וריפוד הבד נאה יותר. והעיקר: אין כאן אותה תחושה של "חסכו עליך"; איכות החומרים טובה מבעבר, וכך גם ההרכבה והגימור, ואם כי עדיין יש פערים לעומת שאר המתחרים בסגמנט, יש לזכור כי מדובר ברמת מחירים שונה.

האם צפוי דאסטר דור 2.5?

שיפור נוסף בדגם החדש נוגע להנדסת האנוש. אותו מנגנון מוזר של כיוון גובה מושב הנהג איננו כאן, ובמקומו יש מַחְגֵר (זו המילה העברית לראטשט) כמו בלא מעט דגמי מכוניות – פשוט וקל, וגם הגישה אליו נוחה. גלגל ההגה מתכוונן פנימה/החוצה ולא רק מעלה/מטה; אמנם טווח התנועה אינו גדול מספיק – ועדיין, ברוכים הבאים לשנת 2018. כפתור כיוון מראות הצד עבר לשמאלו של גלגל ההגה, ובכך נטש את מיקומו הביזארי בין צמד המושבים הקדמי.

מה עוד? הראות החוצה מעולה, המרחב בחלקו הקדמי של תא הנוסעים סביר, מאחור סביר מינוס. תא המטען מציע נפח מכובד העומד על 445 ליטר. הדאסטר 'שלי' הגיע ברמת האבזור הבכירה, 'פרסטיג'', הכוללת חישוקים קלים בקוטר "17, בקרת אקלים דיגיטלית, 6 רמקולים ומפתח חכם.

התרשמות בננהג

סיבוב בכבישים המפותלים, הפזורים אי-שם בין בית שמש לירושלים, מלמד לא אחת על טיב כיול המתלים. כמו בדגם הקודם, גם בדגם החדש הכיול רך יחסית; ההתנהגות בטוחה וצפויה עם תת-היגוי לינארי ומעט נמרח. ההיגוי החשמלי פחות נחמד מאשר זה ההידראולי שבדגם הקודם, ובקרת המשיכה לא תמיד משתפת פעולה בנועם, ולא פעם קטעה את אספקת הדלק בתואנת הגזמה של דרישתנו הדינמית. אבל בינינו? הגזמנו קצת (אבל זה רק בגלל החובה המקצועית וכולי). ובקיצור: כל עוד הנהיגה בקצב הראוי לרכב כזה, התחושה מצוינת; נכון, יש זווית גלגול גבוהה מהממוצע, אבל זו בהחלט בגבולות הנסבל.

ואז ירדתי לשבילים, ושם סולחים לדאסטר על כל מגרעותיו. פלסטיק קשיח מדי? המנוע הוותיק והמוכר לא חזק דיו? למי אכפת. עם הדאסטר שייטתי בשביל והכל היה נעים. ואז גם שמתי לב שבשביל יש לא מעט אבנים חדות, כאלה שמוציאות צקצוקים מרוב המתחרים בסגמנט, אם לא מכולם. וכאן, דווקא כאן, יש הרגשה מוצקה שכזאת; אין צקצוקים, והגוף לא רועד מוויברציות עקב כיול מתלים לא מושלם. הדאסטר החדש שקט מאשר קודמו, ובידוד הרעשים טוב משמעותית. מותג לואו-קוסט? אני מוכן לוותר על פינוקים גדולים לטובת נוחות הנסיעה המעולה שהדאסטר מציע, וגם עבור שדה הראייה המשובח; כי זו הרי צריכה להיות מהותו של רכב פנאי - שיהיה נעים לנסוע בטבע וקל לראות אותו, לא לסבול ברכב קופצני עם שדה ראייה מוגבל.

מבחן דרכים: הנעה כפולה גם לדאסטר בנזין

במערכת המולטימדיה גם תצוגת מצלמה הנמצאת תחת הגלגלים הקדמיים; אתם יודעים, אה-לה לנד-רובר (רק ברזולוציה טובה פחות). וזה נחמד, אם כי לא באמת מעבר לזה. ואנחנו ברכב עם הנעה קדמית. אגב, לא מצאתי אפשרות לנתק את בקרת המשיכה. מצד שני, גם לא היה צורך בזה. עלייה חדה יחסית עם שינויי גובה? מעט תנופה ואני למעלה. עבודת מתלים, זוויות גישה ונטישה טובות ומשקל קל עשו את זה; האדמה קשה יחסית, ועדיין.

מהשביל אל האספלט בחזרה. תר אחר שברי אספלט, עובר באמפים במהירויות שונות והדאסטר דואג לגהץ הכל בנועם, כל עוד המהירות סבירה, כמובן. סיטרואן דה-שבו? מתלים פניאומאטיים? עזבו אתכם, קחו דאסטר. כנראה הרכב המושלם לכבישים משובשים, במיוחד כאלה הנמצאים במדינות עולם שלישי, או גרועים מהם, כמו בפתח תקווה.

מדי פעם תיבת ההילוכים הדו-מצמדית (6 הילוכים) העלתה הילוכים באופן לא נעים; לא קרה הרבה, אבל קרה, ובעיקר לאחר המעבר מהשביל אל האספלט. לרגע ניתן היה לדמיין מנוע חזק יותר מזה המותקן בדאסטר (1.5 ל' דיזל, 110 כ"ס), כזה שגורם לתיבת ההילוכים להזיע בניסיון לספקו. דמיון מפותח זה נחמד, אבל בפועל הביצועים סבירים בלבד עם תאוצה של 11.9 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש. צריכת הדלק מעולה, ובשיוט בין-עירוני הצביע מחשב הדרך על פחות מליטר ל-20 קילומטרים.

עקב אכילס של הדאסטר נותר כשהיה – בטיחות. כמו הדגם המוחלף, גם זה הנוכחי "מתהדר" בשלושה כוכבי בטיחות בלבד במבחן הריסוק של יורו NCAP. לדגם החדש אין כלל בלימה אוטונומית, ובשלב זה אין צפי עתידי לתוספת של מערכת כזו. לפחות, יש 6 כריות אוויר (4 בעבר) ומערכת לניטור שטחים מתים, וזו כבר התקדמות. איטית, איטית מאוד, אבל התקדמות.

גרסת טנדר כפול קבינה לדאסטר

מחיר, תמורה ופיל

מחירו של דאצ'יה דאסטר החדש בגרסת דיזל-אוטומט עלה ביחס לדגם הקודם, אבל עדיין אטרקטיבי – 105,000 שקלים ברמת הגימור 'לוריאט', 112,000 שקלים למהודרת יותר, 'פרסטיג''. מחיר הגרסה הזולה ביותר – מנוע בנזין, 1.2 ליטר, תיבה ידנית, ברמת האבזור הבסיסית – הוא 90,000 שקלים.

דאצ'יה דאסטר מציע חבילה טובה מאוד, המשלבת נוחות נסיעה מכובדת כמעט בכל תוואי בכלל ויכולת שבילים טובה בפרט, לצד צריכת דלק מעולה (בדיזל, כאמור). הדגם החדש נראה פחות חקלאי מזה הקודם – ואישית, אני מאוד אוהב אותו. ועדיין, קשה להתעלם מהפיל הרובץ בחדר, זה שיש לו 3 כוכבי בטיחות.