הראלים הגדולים מאבדים גובה

לפני כשלוש שנים יצאו במוסקבה בהכרזה דרמטית: ראלי דרך המשי, שעד אז היה בעיקרו תחרות די מקומית, מתרחב לכדי ראלי חוצה ארצות שיתחיל ברוסיה ויסתיים בסין, מסלול של כ-10,000 ק"מ שיתפרש לאורך שבועיים, ממש כמו הדקאר. בפועל, התכונית הזו החזיקה מעמד שנתיים בלבד.

הראלים של 2016 (שבו השתתפו שני צוותים מישראל: אביב קדשאי ויזהר ערמוני ורז הימן והלל סגל) וזה של 2017 אכן נערכו במתכונת הזו. אבל הראלי של השנה, שצפוי להתחיל בעוד כשלושה שבועות, כבר יהיה משהו אחר לגמרי. 7 סטייג'ים בסך הכל, כולם בתוך שטח רוסיה, ארבעת הראשונים יהיו סטייג'ים כמעט מעגליים. המארגנים לא פרסמו מה יהיה האורך הכולל של הראלי וגם לא את אורך הקטעים התחרותיים...

בתכנון המקורי, ראלי דרך המשי של 2018 היה אמור להתחיל בסין, ובסיום הסטייג'ים בתחומה כל הקרקס היה צפוי להיות מוטס לרוסיה, להמשך הראלי. לטענת המארגנים, לא נמצאו מספיק שדות תעופה מתאימים למטוסי האנטונוב 124 הענקיים, שבהם תכננו להטיס את הצוותים ואת כל מערך הסיוע, על כל כלי הרכב שלהם. הסבר שנראה "צולע" וייתכן שההתקפלות קשורה למצב הכלכלי המעורער השורר ברוסיה.

לעומת זאת, הקשיים שאליהם נקלע הדקאר לקראת הראלי של 2019, הם בפירוש כלכליים. ארגנטינה פרשה מאירוח הראלי, ואחריה פרשו גם בוליביה וצ'ילה, כולן תלו את הפרישה בסיבות כלכליות, בטענה שהוצאות הכספיות לאירוח הראלי גבוהות מדי.

רק פרו נשארה בתמונה, וגם שם היו היסוסים רבים, גם הם בגלל המצב הכלכלי במדינה. רק השבוע התקבל אור ירוק לקיום הראלי בשטחה, וגם זאת תחת מגבלות רבות. יהיו רק 10 סטייג'ים והמארגנים התחייבו שלא תיגרם פגיעה באתרי מורשת ותיירות הנמצאים בסמוך למסלול, שעדיין לא פורסם אך רובו יתנהל במדבריות חול עם דיונות ענקיות, בין ה-6.1.2019 ל-17.1.

ההוצאות של פרו לקיום הראלי נאמדות בכ-35 מיליון דולר, מתוכם שישה מיליון כתשלום ישיר ל-ASO, מארגנת הראלי. אם ההכנסות הצפויות לא יכסו את ההשקעה, ייתכן והראלי של 2020 יצטרך לנדוד ליבשת אחרת במקרה הטוב. במקרה הרע, ייתכן שהמותג "ראלי דקאר" ייעלם כליל...