שטח 4X4

תזכיר לי מאיפה הגעת - יגואר E-פייס

יגואר מוסיפה להיצע דגמיה רכב פנאי קומפקטי, עשיר-מפרט ועתיר-רוחב. נסענו בכבישים, חצינו שבילים

29/07/18

מעשה שהיה כך היה. שעת ערב מאוחרת, ולאחר שקיבלתי לידי את המפתחות ל-E-פייס הצעתי לאשתי לצאת לסיבוב לילי של תאורת לד מלאה וקינוח בגלידה חביבה. מיד כשנכנסה לאוטו הפתיעה עם חיוך (וזה לא עניין של מה בכך, גם ברכב מבחן יקר ומפואר) ואמרה "האוטו ממש יפה, לא ידעתי שפיאט עושה כאלה מכוניות גדולות".

המשכנו את אותו ערב עם קצת פחות דיבורים מהרגיל בינינו, והמון תהיות שלי ביני לבין עצמי כדי לדעת איפה טעיתי.

בוקר. מוקדם. יוצא למבחן. לא הספקתי להיכנס ומהצד השני של הרחוב מנופף לי זר לשלום. אדם נוסף מגיע בריצה ומתחיל לירות שאלות בקצב, מציץ פנימה ורמת ההתלהבות קופצת לשמים. "זה הסיני החדש?!" לא, זה יגואר. "אהה, זה מסביר למה הוא כל כך יפה".

מסקנות: (1) למרות שיגואר היא אחת מיצרניות הרכב הוותיקות בעולם, ולמרות שהשינוי העיצובי, המרשים, בדגמי החברה לא התחיל היום – בישראל 2018 ישנם מעט מדי אנשים שמודעים למותג; (2) חבל שכך, כי יגואר E-פייס נראה נהדר, במיוחד מהצד או מאחור, ככה אנחנו חושבים, וככה חושב כמעט כל מי שנתקל בו. הנה, הורדתי את זה מהלב.

בתוך הקנקן

E-פייס הוא דגם הפנאי השני של יגואר, וזה הוצג ב-2017, שנתיים אחרי הגדול ממנו, F-פייס. ובשעה ש-F עושה שימוש בפלטפורמה העדכנית של החברה, ה-E הקטן ממנו מבוסס על זו המשרתת את ריינג' רובק איווק, כלומר 8D שמקורה בימי השליטה של פורד בחברה, לפי כעשור. אולי בגלל זה, ולמרות שיגואר מצהירה על שימוש נרחב בחלקי אלומיניום, קופץ לעין מיד נתון אחד – זה של המשקל שעומד 1832 ק"ג. וזה עדיין לא מסביר למה הוא כבד בכ-150 ק"ג מאותו איווק, ב-200 ק"ג בממוצע ממתחריו בקטגוריה ואפילו מ-F-פייס הגדול ממנו.

וזה לא הנתון החריג היחיד; הרוחב כמעט מופרך עם 198 ס"מ, גדול ב-14 ס"מ תמימים מהמקובל בקטגוריה (אולי בגלל זה המשקל?). בסיס הגלגלים (268 ס"מ) האורך (439 ס"מ) והגובה (165 ס"מ) לא חורגים מגבולות הקטגוריה, אך בהחלט נמצאים ברף העליון. מסתבר שיש לנו כאן עסק עם רכב פנאי קומפקטי, שהוא די גדול.

בעולם הוא מוצע עם מגוון יחידות הנעה, דיזל או בנזין, ואפשרות להנעה קדמית או כפולה – בישראל הוא מוצע בגרסה אחת בלבד: מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ליטר מסדרת 'אינג'ניום' החדשה יחסית של יגואר-לנד-רובר, תיבה אוטומטית 9 הילוכים ומערכת הנעה כפולה.

מנתר לשביל - יגואר F-פייס Jaguar F-Pace

כסף ישן

כניסה אל תא הנוסעים תוציא קודם כל סוג של קריאת התפעלות. הישיבה הגבוהה ברכב רחב שכזה, יחד עם שילוב הצבעים הבהיר והדשבורד העמוק יוצרים תחושה כאילו נכנסנו לרכב גדול בהרבה ממה שהוא באמת. ובכלל מדובר בסביבת נהג נעימה לעין. אבל אחרי הרושם המרשים הראשון שמים לב לשאר הדברים.

תחילה אלה החומרים, שגם המכובדים שבהם אינם מתעלים לרמה שמציעים הטובים שבמתחרים ומפגינים גם חוסר אחידות. גם הנדסת האנוש לא מבריקה, בעיקר בגלל מערכת המולטימדיה המסובכת לתפעול. בנוסף, רמת האבזור הנאה אינה יוצאת מגדרה לאור המחיר (357,000 שקלים לרכב המבחן ברמת הגימור 'S'). קיימים גם חוסרים תמוהים באבזור הבטיחות שכולל אומנם בקרת בלימה אוטונומית ומערכת אקטיבית לשמירה על נתיב הנסיעה, אבל ללא התרעת מרחק מהרכב מלפנים (ולכן יותקן מובילאיי...), בקרת שיוט אדפטיבית או ניטור שטחים מתים, בהתחשב בכך שמדובר באחד מהכלים היקרים בקטגוריה זה קצת מאכזב.

הקונסולה המרכזית מעניקה תחושה שהיא עוטפת את הנהג, כך שתחושת מרחב אדירה אין כאן – אבל המרחב מספק, ומי שמעדיף אווירה יותר אינטימית מלפנים, יאהב את המקום ביגואר הזה. קל למצוא תנוחת נהיגה טובה, שדה הראייה לפנים טוב, אך זה לאחור אינו מתעלה.

מאחור, המרחב מספק לשני נוסעים שייהנו ממרווח ראש טוב, אך אלה יתמודדו עם צמד דלתות עבות שחודרות למרחב האישי ומושב בעל משענת שנוטה מדי לאחור. לשלישי יהיה פחות נוח בגלל תעלת הינע גדולה. בסך הכל ובהתחשב בממדים, מדובר ברכב די צפוף מבפנים. לחיוב נציין שלושה שקעי USB ופתחי מיזוג לשורה השנייה.

תא המטען ענק על-פי המפרט (577 ל'), אך רק גדול במפגש בפועל. כיסוי המטען כמעט מעליב באיכותו, אינו מתרומם בשלמותו, ונדרש לפרקו כדי להכניס פריטים גדולים. עם זאת פתח הטעינה רחב ובפנים שלל פתרונות עגינה.

האם יגואר נכנסת סופסוף לשוק הקרוס-אוברים?
בנטלי ויגואר עושות קולות של שטח

כביש או שביל?

תחילת נסיעה תחשוף את אחת מנקודות התורפה העיקריות של היגואר הזה – נוחות נסיעה בינונית במקרה הטוב. ה-E-פייס מכויל על הצד הנוקשה, והדבר מוצא ביטוי במיוחד בעיר, שם הוא מדווח באופן מפורט על מצב האספלט. מחוץ לעיר הוא ממשיך בקו הנוקשה, אך ככל שהמהירות עולה המצב משתפר. רמת הרעש, בכל המדדים, נמוכה למדי בזמן נסיעה, בין היתר תודות לסל"ד שיוט נמוך במיוחד – 1800 סל"ד ב-120 קמ"ש.

המנוע מפיק בגרסה זו 250 כ"ס ו-36.5 קג"מ, הכוח עובר לארבעת הגלגלים דרך תיבת 9 הילוכים מבית ZF. יחידת ההנעה הזו אפקטיבית מאוד – המנוע הבריון מתגבר בקלות על המסה של ה-E, ויחד עם חלוקה נכונה של יחסי העברה תמיד יימצא ההילוך המתאים כדי לייצר קצב התקדמות מהיר. עם זאת, התיבה אינה מהחלקות או המהירות שבנמצא, והמנוע לא תמיד מעודן – רועד בעומס וכניסת המגדש לפעולה פחות לינארית מהרצוי, אבל הוא נשמע חביב למדי, במיוחד במצב 'ספורט'. צריכת הדלק במהלך ימי המבחן המאומצים עמדה על 8.3 ק"מ לליטר בלבד.

כאשר יגואר הציגה את הדגם החדש, הרחיבה רבות על היכולת הדינמית שלו. הצליח להם? כן ולא. כן – כי עד רמת עומס מסוימת, ולא ממש נמוכה, מתגלה רכב עם שלדה טובה, זוויות גלגול סבירות ותגובות טובות של השלדה להרפיה מדוושת התאוצה או לחיצה על דוושת בלם (לינארית, עוצמה טובה, הראו סימני דעיכה אחרי קטע דינאמי בינוני באורכו), להגה משקל ודיוק טובים למדי, וגם האחיזה גבוהה. לא – מפני שאם תמשיכו לדחוף אותו תגלו די מהר שקשה לרמות את הפיזיקה: המשקל מורגש, וגם הגובה, ותחת עומס היגואר מתחיל להתפזר.

המתלים הנוקשים והחישוקים הלא ממש קטנים (18 אינץ') גורמים לכך שבשביל היגואר הזה לא מרגיש בבית. אבל, בשביל מפולס היטב אפשר לייצר איתו קצב נאה שיעלה חיוך על פניהם של חוליגני שבילים, בזכות חלק אחורי שמשתף פעולה.

הכירו, יגואר

מדובר במושך מבטים מדופלם, אם-כי לא ברור אם לאנשים המביטים ברור במה הם מתבוננים. אבל ה-E-פייס לא רק פנים יפות – תא הנוסעים נאה, המנוע מוצלח והתנהגות הכביש בהחלט לא רעה. מנגד, איכות החומרים בתא הנוסעים לא מרשימה, המרחב לנוסעים רק סביר בהתחשב בממדים, אבזור הבטיחות חסר – ובעיקר: נוחות הנסיעה הבינונית פוגמת בחוויית השימוש ברכב.

גם המחיר לא עוזר לו; גרסה חזקה וכפולת-הנעה גורסת מחיר התחלתי גבוה למדי – אבל גם מול מתחרים שמציעים סידור דומה מדובר ברכב יקר – 357,000 שקלים ברמת גימור זו. לכן, ספק אם נראה הרבה כמוהו, וחבל, כי הוא באמת נראה נהדר.