רכב הפנאי הקטן של סיטרואן, רואים מיד, מעוצב באופן חינני להפליא. כדי לדעת איך הוא ממלא את תפקידו, לקחנו אותו לכבישים ולא שכחנו את השבילים
ונתחיל באוטו ובמספרים. מבין כ-150 מכוניות חדשות שהושקו בשנה האחרונה בישראל – כמחציתם דגמי פנאי. יצרנים וותיקים בתחום מוסיפים דגמים לאלה שיש להם; יצרנים שהתמהמהו, ממהרים, מאוד, לצמצם רווחים כדי לדאוג לרווחים. ואם יש דגמים רגילים מפעם שמפריעים, אז שלום להם.
כך פולקסווגן (אין שירוקו, יש T-רוק), או פורד (שלום למונדיאו), או קאדילק (היה ATS, יהיה XT4) – וכך גם סיטרואן. למיניוואן הקטן והלא אופנתי C3 פיקאסו אין ממשיך, ובכל זאת יש לו: C3 איירקרוס.
שנה לאחר שסיטרואן השיקה את C3 החדשה, הוצג רכב הפנאי הקטן המבוסס על אותו בסיס (רצפה PF1 של קונצרן PSA בגרסה מוגדלת משהו), שותף לאופל קרוסלנד (ומיוצר איתו) וקרוב מאוד לפיג'ו 2008.
בסיס הגלגלים (260.4 ס"מ), ממד הרוחב (176 ס"מ) והגובה (164 ס"מ, עם קורות הגג) ממקמים את האיירקרוס בצד הגדול יחסית של המגדר, האורך (415 ס"מ) ממוצע – והשילוב יוצר פרופורציות לא שגרתיות. אלה עטופות בעיצוב מקורי בהשוואה לדגמי פנאי קטנים אחרים – אבל לא ביחס לדגמי סיטרואן מקקטוס (2014) ואילך.
המנוע – טורבו-בנזין, 1.2 ליטר, 3 צילינדרים, כאן עם 110 כ"ס – מוכר מדגמי סיטרואן-פיג'ו (וכעת גם באופל), ונעזר בשירותיה של תיבה אוטומטית 6 הילוכים הכה-נפוצה בדגמים הנ"ל. ההאצה ל-100 קמ"ש אורכת 11.8 שניות והמהירות המרבית היא 183 קמ"ש.
קריאה נוספת:
מבחן דרכים - פסגה בגבעה - סיטרואן C5 איירקרוס
טור דה איירקרוס - סיטרואן C3 איירקרוס
יש מספר הגדרות מקצועיות לעיצוב רכב הפנאי הזה: "חמוד", "איזה מאמי", "פוצקלה" ועוד כמה ביטויים טכניים מורכבים. ובקיצור: האיירקרוס מעוצב באופן מקסים. הוסיפו לפרופורציות המקוריות הנ"ל ולקווי המתאר השמנמנים הנראים מכל כיוון ואת המופע הצבעוני – כאן ב"כתום מטאלי" על לבן (יש עוד שניים) – וקיבלתם מכונית שכיף לראות אותה.
סביבת הנהג מבטאת אף היא אותה גישה, השואפת ליצור משהו מושך וייחודי. ועיצוב מקורי העטוי גוונים נעימים ומלווה בכורסאות ישיבה יוצר מקום שנחמד להיכנס אליו ולשהות בו, והטיפול בבורר ההילוכים ובבלם החנייה הוא דוגמא טובה. לא שהכל מושלם; המשטחים שנראים מצוין נוקשים למגע, הכורסאות מעט רכות מדי ביחס למה שרצוי ממושבי רכב, אבל הבעיה העיקרית נובעת מהכניעה לקדחת הקדמה הטכנולוגית.
כי פרט לכיוון עוצמת מערכת השמע, כל השאר – וזה כולל את כל השאר – מתופעל דרך מסך המגע. הוא גדול, הצבעים שלו (כמובן) נעימים, אבל חובת הדפדוף בו מעיקה, לא לעניין בזמן נהיגה. מיזוג, חיפוש ידני לתחנות ברדיו, פונקציות כמו ביטול פעולת דימום/התנעה, הכל עובר דרך המסך.
תנוחת הנהיגה, כנדרש מרכב פנאי, מעט גבוהה אבל לא מדי, ושדה הראייה משובח בהתאם. מאותגרי חנייה אולי לא יאהבו את המשטח הגדול מלפנים, ואני לא אהבתי את מראות הצד שאיכשהו לא ממש כיסו הכל כל הזמן, וגם המראה המרכזית לא התעלתה מאותה סיבה.
גם מאחור אין "מושב", ובניגוד לכורסא מלפנים כאן פוגשים במה שנראה כמו ספסל. ובכל זאת, דווקא נוח לשבת עליו, התמיכה לירכיים סבירה, מרווח הראש מעולה ומרווח הברכיים טוב, סביר לאחר הזחת המושב. לא רק שניתן להזיח רק חלק מהמושב, ניתן גם לשנות את זווית מסעד הגב, וגם זה יתרון של ממש. וגם כאן בולטים צבעים נעימים המודגשים על-ידי תוספות צבעוניות הזהות גם לאלה שמחוץ לרכב.
תא המטען שימושי, ובייחוד גדול. גם במצבו המצומצם יש לו 410 ליטרים מספקים, אך בסידור המרחיב הוא מגיע ל-520 ליטרים, וזה הרבה. פעולת ההזחה קלה לביצוע, וניתן לקפל מושב אחד או שניהם, די בקלות, לנפח הטענה של כ-1300 ליטרים. גובה סף ההטענה מעט גבוה למטען כבד, בפנים תמצאו נקודות עיגון וכיו"ב אביזרים שימושיים והכיסוי נראה מסיבי.
וגם:
סיטרואן מרחיבה את היצע הקרוס-אוברים
במנוע המשרת את האיירקרוס פגשנו פעמים רבות, גם בגרסת 110 כ"ס. הוא מווברץ בעדינות בסרק, רועש יחסית בסל"ד גבוה – ובכל טווח הפעולה הרגיל שלו ממש בסדר. הביצועים סבירים בכל תוואי נהיגה עירוני ובין-עירוני רגיל, ובמתווה הררי הקצב נשמר ברמה ראויה. תחת עומס של עקיפה בכלל, בהרים בפרט, העסק מזהיר פחות; התגובה איטית יחסית, צבירת המהירות לא בקצב הרצוי ומעל 5000 סל"ד לא קורה הרבה. מצב 'ספורט' ותפעול ידני לתיבה משפרים, אבל לא משנים את התמונה באופן משמעותי. התיבה מצידה פועלת חלק ומשלבת הילוכים באופן מוצלח, והתפעול הידני מעט עוזר, אם כי הבורר לא ממוקם באופן המיטבי האפשרי.
צריכת הדלק הייתה 12.9 ק"מ/ליטר בנהיגה רגילה ומעט אגרסיבית, בכבישים ושבילים פתוחים וגם ברחובות ודרכים סתומים.
הבולמים של האיירקרוס מכוילים לכיוון הצד הרך של הסקלה, והתוצאה הכוללת פשוט טובה מאוד. בעיר, עד 20 קמ"ש, במפגש עם בורות, מכסי ביוב וכיו"ב, הם מתגלים כרכים מדי, אבל משם ועד מהירויות בין-עירוניות גבוהות, הסיטרואן הזאת ממלאת את מצוות הקלישאה על "הנוחות הצרפתית". לא תמיד הטיפול בגלי כביש מושלם בגלל תנודה נוספת אחרי שהגל עבר, אבל גם אז התוצאה יותר מסבירה.
הטיפול ברעשים מזהיר פחות; המנוע, כאמור, נשמע תחת עומס, רעשי רוח נוכחים אף הם פה ושם (מעל 100-110 קמ"ש), אך בעיקר אלה הם הצמיגים שכמעט על כל סוגי האספלט הפגינו נוכחות ווקאלית.
היכולת הדינמית סבירה בכל תוואי מתפתל, גם תחת עומס יצירתי ונהיגה מהירה, בהרבה, מהממוצע (ומהמותר). ולמרות שהאיירקרוס ממש לא בענייני "הנאה מנהיגה", ההגה שלו, גם בשימוש רגיל, לא מוצלח; הוא רך, מטושטש ומשנה ממשקלו תוך כדי הפניה בצורה לא מוצלחת. הבלמים ממש בסדר; עוצמה, נשיכה וגם תחושת מינון בדוושה.
אותה יכולת של האיירקרוס להעניק נוחות טובה אפילו ברחובות ישראל, משרתת אותו ואותנו גם בנסיעה בשבילים; בניגוד ללא מעטים מבני מינו, ניתן לשמור איתו על קצב סביר, ובכל מקרה ומצב לקבל איכות חיים טובה גם על שבילים. מרווח הגחון (17 ס"מ) ממש לא מסעיר, אבל בנהיגה זהירה ניתן לעבור עם הרכב במספר מקומות שמכונית נוסעים תיכשל בהם (כן, אפילו מדגם ליסינג).
סיטרואן C3 הוא רכב פנאי קטן המתעלה בעיצוב חיצוני חינני במיוחד ועיצוב סביבת נהג מושך וייחודי. פשוט יופי. מרחב הפנים טוב ורמת שימושיות גבוהה, בייחוד מאחור. האבזור כאן מכובד, ומערכות הבטיחות התקניות ראויות לציון.
הביצועים סבירים ומספקים, אך לא מבריקים. נוחות הנסיעה מהטובות בברנז'ה, וטובה מאוד לכשעצמה, ורק שאון הצמיגים מפריע מחוץ לעיר. היכולת הדינמית טובה, אך ההגה לא מוצלח.
המחיר, 128,000 שקלים – בהינתן האבזור, היכולת הכוללת והערך המוסף של עיצוב הפנים והחוץ – סביר ביחס למקובל בסגמנט, ואחריות מורחבת של 5 שנים מוסיפה לא מעט לתמורה. אם אתם רוצים רכב פנאי קטן, C3 איירקרוס צריך להיות ברשימת "חייב להיבדק" שלכם.
האיירקרוס מוצע בשתי רמות גימור; ל'פיל' תאורת לד-יום, חישוקים קלים "16, מערכת מולטימדיה מקורית שולטת-כל עם מסך "7, בקרת שיוט וחיישן תאורה. ביקרה יותר, 'שיין', חישוקי "17 – ובנוסף: פנסי ערפל, מצלמה אחורית עם תצוגת-על וירטואלית, בקרת אקלים דיגיטלית, פתיחה והתנעה ללא מפתח, חיישן גשם, ממשק אפל קארפלי והטענה אלחוטית. המושבים מאחור ניתנים להזחה לפנים/אחור (15 ס"מ) להגדלת נפח ההטענה או שיפור מרווח הרגליים. לרמת גימור זו אופציה לגג בצבע שונה (שלושה לבחירה).
מערכות הבטיחות תקניות בשתי רמות הגימור, וכוללות בלימת חירום, עמעום אוטומטי, התרעות קרבת-יתר לפנים וסטייה מנתיב, זיהוי תמרורים וניטור עייפות. איירקרוס ברמת הגימור 'פיל' עולה 122,000 שקלים וכולל בנוסף חיישני חנייה מקוריים. הרכב שנבחן, ברמת הגימור 'שיין', עולה 128,000 שקלים, וכולל בנוסף מראות מתקפלות חשמלית.
מנוע - טורבו בנזין, 3 ציל', קדמי, רוחבי, 1199 סמ"ק
תזמון - 12 שס', גל זיזים עילי כפול
הספק/סל"ד - 110 כ"ס/5500
מומנט/סל"ד - 20.9 קג"מ/1500
תמסורת - אוט' 6 היל', הנעה קדמית
קוטר סיבוב (בין מדרכות) - 10.8 מ'
מתלים קדמיים - מקפרסון
מתלים אחוריים - קורת פיתול
בלמים ק'/א' - דיסקים
מערכות עזר - בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, התרעה על אי שמירת מרחק, התרעת סטייה מנתיב, עמעום אורות אוטומטי, זיהוי שלטי מהירות
צמיגים - 215/50-17
בסיס גלגלים - 260.5 ס"מ
אxרxג - 415.5x176.5x164 ס"מ
משקל - 1203 ק"ג
תא מטען - 410 ל'
מיכל דלק - 45 ל'
מהירות מרבית (יצרן) - 183 קמ"ש
0 ל-100 קמ"ש (יצרן) - 11.8 ש'
צריכת דלק (ממוצע מבחן) - 12.9 ק"מ/ל'
דרגת זיהום - 15
מחיר - 128,000 שקל
אחריות - 60 חודשים/120,000 ק"מ
ציון מבחן ריסוק - 5 כוכבים (2017) E-NCAP
בטיחות מבוגרים - 96%
בטיחות ילדים - 85%
הולכי רגל - 76%
1 תגובות
1
אורח/ת - יון
29 באוגוסט 2018 ב 08:49
אין ספק שהרכב נראה מרשים ומאוד יפה, אבל אני חושב שהסטוניק של קיה יותר אטרקטיבית בעיקר מבחינת אמינות והבטיחות של הרכב,
אבל כל עוד שיהיה עוד תחרות ועוד חברות יכנסו לקטגוריה של רכבי הפנאי אנחנו רק נרוויח מזה, השוק מתרחב ואיתו גם החברות שכל פעם מפתיעות עם הדגמי פנאי שלהם.
תגובות