אינפיניטי

בשנות ה-80, במהלך שנראה כמעט מתואם, השיקו היצרניות היפניות הגדולות, טויוטה, הונדה וניסאן, ליין של מותגי יוקרה שיועדו לשוק האמריקאי: טויוטה את לקסוס, הונדה את אקורה וניסאן את אינפיניטי ׁ(Infinity)). הסיבה היתה כלכלית גרידא: באותן שנים הוטלה מגבלה על מספר כלי הרכב שהותר לייצא מיפן לארה"ב, והחשבון היה פשוט – רכב יוקרתי מותיר רווח נאה יותר עבור היצרן מרכב משפחתי פשוט.

הראשון. Q45 משנת 1989

שני דגמים ראשונים של אינפיניטי הושקו בשנת 1989, והיו שדרוג של דגמי ניסאן קיימים. ה-Q45 היה רכב מנהלים גדול, שנועד להתחרות במרצדס S, ב.מ.וו סדרה 7 ויגואר XJ. ה-M30 היה רכב ספורטיבי עם שתי דלתות. בשנות ה-90 המכירות של אינפיניטי בארה"ב "צלעו" ופגרו בהרבה אחרי המכירות של לקסוס ואקורה, ורק בשנות ה-2000 המצב החל להשתפר, אך שפל נוסף חל לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21. בשנת 2008 הוחלט על תחילת השיווק של האינפיניטי באירופה ובמקומות נוספים בעולם, כולל ישראל, והמכירות מאז עולות מדי שנה.

אינפיניטי Q60

היום מייצרת החברה שתי סדרות של דגמים: רכבי נוסעים ששמם מתחיל באות Q ורכבי פנאי/קרוס-אוברים המצויינים באותיות QX. מרבית הדגמים מיוצרים על בסיס פלטפורמות של ניסאן, מלבד ה-Q30/QX30 הבנויים על פלטפורמה של מרצדס, בעקבות שיתופי הפעולה של רנו-ניסאן עם החברה הגרמנית. לפני חודשים מספר הכריז מנכ"ל ניסאן כי עד לשנת 2021 כל דגמיה של אינפיניטי יהיו היברידיים או כל-חשמליים בלבד.

אינפיניטי QX80